גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק הנורווגי: קומבינת ג'ובים או חיזוק לדמוקרטיה?

בישראל יצא לו שם רע בעקבות שימוש פוליטי ציני ● אבל במקור הוא נועד לחזק את הפרדת הרשויות, כך שהשרים יתפנו לעבודה במשרדיהם, והח"כים שייכנסו במקומם יעסקו בפעילות פרלמנטרית שוטפת

בשנה וחצי האחרונות הפך "החוק הנורווגי" לצירוף מילים שהוא כמעט ביטוי נרדף לשחיתות או לג’ובים שהשלטון מחלק בנדיבות לאנשיו. זה התחיל במרץ 2020 עם כינונה של ממשלת נתניהו-גנץ, והחריף עם הקמת הממשלה הנוכחית. "קיבלנו ממשלה שאף אחד מהשרים שלה כמעט לא מגיעים לישיבות המליאה של הכנסת. אתה יודע למה? כי יש להם נורווגי. אפילו בנורווגיה אין כזאת ממשלה נורווגית", אמרה בתחילת החודש שעבר ח"כ קטי שטרית מהליכוד.

כיצד הפך חוק שקרוי על שמה של מדינה שלרוב דווקא משמשת מודל להתנהלות אידיאלית ומעוררת קנאה, לסמל הפוליטיקה המלוכלכת? למה בעצם אנחנו מכנים אותו כך, ואיך הוא נראה בנורווגיה עצמה ובמדינות אחרות שדומות לה? כששר השיכון זאב אלקין מתקווה חדשה נדרש להגן על החוק בסוף יולי הוא הסביר שהביטוי של החוק אצלנו הוא כאין וכאפס לעומת מה שעושים בארץ הפיורדים. "בחוק הנורווגי באירופה, באותן מדינות בהן הוא מופעל, הוא מופעל במאה אחוז. רק אצלנו המציאו את הפטנט הזה שרק שר אחד מתפטר. במצב הנורמלי של החוק הנורווגי... יש הפרדה מוחלטת, (ו)השרים הם לא חברי כנסת", אמר במהלך ריאיון ברשת 13.

מיד נגיע לביטוי של החוק הזה באירופה ובהיגיון שעומד מאחוריו, אבל קודם סקירה קצרה על תולדות "החוק הנורווגי" בישראל. מדובר על שני סעיפים בחוק יסוד: הכנסת, 42ג’ ו-43, שמאפשרים לח"כים שמתמנים לשרים או לסגני שרים לוותר על מקומם בכנסת, אך לחזור אליה אם יתפטרו מהממשלה.

הסעיפים הוכנסו לראשונה לחוק היסוד לאחר בחירות 2015, אך אז הם אפשרו רק לשר אחד מכל סיעה להתפטר מהכנסת. עם הקמת ממשלת החילופים הקודמת, שכללה שרים רבים, החוק כבר הורחב וקבע שכשליש מחברי הסיעה יוכלו להתפטר לטובת כהונה בממשלה, אך לא יותר מחמישה ח"כים מכל סיעה. עם הקמת הממשלה הנוכחית, החוק הורחב אף יותר, וכעת יכולים להתפטר מהכנסת כמחצית חבריה של כל סיעה, עם מגבלה של עד חמישה ח"כים. שינוי החקיקה הזה הביא לנתון שיא של 21 ח"כים "נורווגים", כשישית מהכנסת, שנכנסו אליה כדי להחליף שרים וסגני שרים שהתפטרו.

דלת מסתובבת

ומה קורה בעולם? החוק שבו אנחנו עוסקים רלוונטי למדינות שבהן יש משטר פרלמנטרי - כמו בישראל, במרבית מדינות אירופה, וגם בקנדה, הודו, אוסטרליה וניו-זילנד - שבמסגרתו ההפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת היא אינה מוחלטת, ונוצר מעין "מיזוג רשויות". יש מדינות בעלות משטר פרלמנטרי שהגישה שלהן היא קיצונית לצד אחד. באוסטרליה ובניו-זילנד, לדוגמה, החוק מחייב שהשרים יהיו חברי פרלמנט, למעט לתקופות קצובות וקצרות במקרה של התפטרות או בחירות. בבריטניה אין חוק כזה, אבל זו המוסכמה. זכורים לא מעט מקרים שבהם אדם קיבל מינוי לבית הלורדים כדי שיוכל לכהן כשר זוטר למרות שלא נבחר לפרלמנט.

פה זה לא אירופה

ישראל, כפי שראינו, נמצאת איפשהו באמצע. עוד לפני שחוקק "החוק הנורווגי" היו לנו שרים שאינם חברי כנסת (יעקב נאמן כיהן כשר המשפטים בממשלות נתניהו הראשונה והשנייה בלי שהיה ח"כ, ושאול מופז היה שר הביטחון של אריאל שרון למרות שנכנס לכנסת רק לאחר בחירות 2006), אבל מדובר במקרים חריגים, וכמעט תמיד שרים באו מתוך הפרלמנט. כיום, כאמור, החוק מאפשר לחלק מהשרים להתפטר אך לא מחייב אותם לעשות זאת.

ויש גם דמוקרטיות פרלמנטריות שהגישה שלהן היא קיצונית לכיוון ההפוך. אחת מהן היא נורווגיה. אבל כפי שמציינת ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל, יחד עם נורווגיה אפשר למנות גם את הולנד, בלגיה, שוודיה, פורטוגל, אסטוניה וצרפת.

כך, סעיף 62 לחוקה הנורווגית קובע: "חברים במועצת המדינה (הכינוי לגוף השרים הבכירים בנורווגיה) לא רשאים להגיע לישיבות של הסטורטינג (הפרלמנט הנורווגי) כחברי פרלמנט כל עוד יש להם מושב במועצת המדינה". הכלל הזה חל גם על ראש הממשלה עצמו.

כששר מתפטר מהממשלה בנורווגיה, וגם בחלק מהמדינות האחרות שציינו, הוא יכול לחזור לפרלמנט. "זה הסדר של דלת מסתובבת", מסבירה ד"ר פרידברג. "לחבר הפרלמנט שנכנס במקום השר יש את כל הזכויות, אבל הוא על תנאי. אם השר מחליט שהוא מתפטר, או שהמפלגה שלו עוזבת את הקואליציה, חבר הפרלמנט החדש מאבד את המקום שלו. בהולנד ובצרפת, לעומת זאת, אי אפשר לחזור לפרלמנט, ומי שמחליפים את השרים הופכים לחברי פרלמנט קבועים.

בדרך למשטר נשיאותי?

כפי שאפשר לראות, הגישה הנורווגית היא נוקשה בהרבה גם מהגרסה המורחבת שמונהגת כעת בישראל ונקראת על שמה. אז מה עומד מאחורי ההחלטה של מדינות כמו נורווגיה ודומותיה לנהוג כך? "המדינות האלו רוצות לחזק את הפרדת הרשויות, וזו בעצם הליכה לכיוון המשטר הנשיאותי", מסבירה ד"ר פרידברג. "בנורווגיה הלכו עוד צעד בכיוון הזה, ולא ניתן לפזר את הסטורטינג לבחירות מוקדמות".

אפשר להתווכח על הגישה הנורווגית, אך הרושם הוא שמדובר בהחלטה שנובעת מסיבות עקרוניות. בישראל כמו בישראל החוק והרחבתו הם פשוט תולדה של צורך פוליטי נקודתי. לפי ד"ר פרידברג, המקבילה הישראלית נוצרה כדי שהקואליציה הצרה תהיה מסוגלת להשתתף בפעילות הפרלמנטרית, מכיוון ששרים לא יכולים להשתתף בדיוני הוועדות או להגיש הצעות חוק פרטיות.

האם זה בהכרח אומר שמה שנעשה בתקופה האחרונה בישראל הוא רע? ד"ר פרידברג מקווה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. "זו דרך אלגנטית להגדיל את הכנסת", היא אומרת. "הכנסת שלנו מאוד קטנה ביחס לעולם, ויש הרבה עומס על הח"כים, למשל עם חברויות בכמה וכמה ועדות. בנורווגיה מספר המושבים הכולל בוועדות דומה למספר כלל חברי הפרלמנט, כך שכל אחד חבר בוועדה אחת בלבד. אבל הוספת עוד חברי כנסת לא תעבור ציבורית, אז אם הדרך היא באמצעות חוק נורווגי - אז זו גם דרך".

עוד כתבות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

"מאז שנת 2000 לא הייתה כזו טלטלה במניות התוכנה": הישראלית שאיבדה מיליארד דולר ביום

מניית ענקית התוכנה מאנדיי השלימה צניחה של 82% מהשיא ● סמנכ"ל הכספים טוען: "יש הרבה מאוד פאניקה שלא בהכרח מוצדקת", אך מביע אמפטיה לחששות המשקיעים:  "הם אמיתיים, ואני לא יכול להתווכח"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת"א 35 עלה ב-1.8% לשיא; מדד הביטוח זינק ב-4.5%, הדולר בשפל של 4 שנים

מדד ת"א 125 עלה ב-1.6%, גם כן לשיא ● השקל מתחזק בעקבות החלשות הדולר בעולם ● מניית גילת צנחה בכ-18% בעקבות הדוח הרבעוני ● מניות מנורה ועזריאלי טיפסו במעל 6% ● מניית אמות נפלה בעקבות הדוח הרבעוני המאכזב ● ישראכרט צפויה להכיר ברווח של 60-90 מיליון שקל ממכירת השליטה ב-BUYME להפניקס

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

למה ההסעה לעבודה עשויה לעלות למעסיק שלכם מיליונים?

בפעם השנייה תוך שנה, בית המשפט קובע כי הסעות הן טובת הנאה לעובד שאינה מזכה בניכוי מס ● בטבע טענו כי ההסעות קריטיות לרצף הייצור במפעלים, אך השופט קבע שזה שיקול משני

יגאל זמיר, מנכ''ל תאת טכנולוגיות / צילום: באדיבות תאת טכנולוגיות

"מניה מאוד מעניינת": הפרשן שהקפיץ חברה ישראלית לשווי של מעל 2 מיליארד שקל

מניית משפצת המטוסים תאת זינקה במעל 10% בוול סטריט, לאחר שג'ים קריימר, פרשן בכיר ב-CNBC, החמיא לה וציין כי הוא חושב שהיא "בדיוק המקום להיות בו" ● החברה כבר שווה כפול ממחירה באקזיט של קרן פימי

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כישלון לברקת: מתוך שמונה רשתות, רק אחת ניגשה למכרז "הסל של המדינה"

השחקניות הגדולות נותרו מחוץ לפרויקט הדגל של שר הכלכלה, ורק קרפור ניגשה למכרז, והציעה סל זול ב־30% מהמתחרות ● גורמים בענף: "התוכנית לא תשנה את מפת המחירים, היא מחזקת מונופולים" ● בסביבת ברקת משוכנעים: "המהלך יוביל לרעידת אדמה בשוק"

האויו וואנג, יו''ר DAYU Conserving Water Group / צילום: באדיבות DAYU

בגיל 35 בלבד: המיליארדר הסיני שלוטש עיניים לישראל

האויו וואנג נכנס לנעלי אביו בגיל צעיר, וכיום חולש על אימפריה שמנסה לשנות את האופן שבו חקלאות, מים וטכנולוגיה מתחברים ● המיליארדר הסיני, שפועל להפריח את האזורים הצחיחים ביותר בעולם, בוחן כעת את רכישת נטפים הישראלית

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ־12 מיליארד שקל

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

מניית אמות נופלת אחרי הדוחות. זו הסיבה

בחברת הנדל"ן המניב צופים ירידה בשורת ה-FFO, זו השנה השנייה ברציפות ● במקביל, בחברה רוצים להלהיב את המשקיעים ומדווחים על כניסה לתחום החדש של הדאטה סנטרס

קיה פיקנטו / צילום: יח''צ

קיה פיקנטו ב־25 מיליון שקל: אוטותל משדרגת את צי הרכב השיתופי שלה

חברת אוטותל תחליף את כל הצי הקיים של רכבי קיה פיקנטו בעסקה שהיקפה כ-25 מיליון שקל ● הפילנתרופ סילבן אדמס הגיע לראשונה לביקור במרכז הרפואי סורוקה ● חברת טיסנקרופ מערכות ימיות (TKMS) חתמה על הסכם מסגרת עם חברת SpearUAV הישראלית ● וזה המנכ"ל החדש של לשכת סוכני הביטוח ● אירועים ומינויים

הכללים החדשים בשוק המשכנתאות / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מקשיח את דרישות ההון העצמי מנוטלי המשכנתאות

מקיבוע ההלוואות לכל מטרה ועד להגבלת מבצעי הקבלנים: בנק ישראל מפרסם חבילת הנחיות שמנסה לאזן בין הקלה על הלווים בסביבת ריבית גבוהה ובין בלימת השתוללות המחירים בשוק ● אילו הטבות יקבלו זוכי "מחיר למשתכן", למה פריסת המשכנתא לא תוארך מעבר ל־30 שנה ואיך שינוי חישוב הסיכון עשוי לייקר לכם את הריבית?

המחקר הוא המודל העסקי החדש של עידן ה־AI / אילוסטרציה: Shutterstock

בלי מוצר ובלי הכנסות: מה עומד מאחורי הטרנד החדש בהייטק?

מעבדות מחקר פרטיות שוטפות את התעשייה ומגייסות מאות מיליוני דולרים עוד לפני פיתוח מוצר, במטרה לשבור את תקרת הזכוכית של המודלים הקיימים ● המשקיעים עוברים מהתמקדות בתוכנית עסקית להימורים על פריצות דרך מדעיות ● עכשיו הטרנד מתפשט גם בישראל

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

המדינה שפלירטטה עם ישראל ועכשיו מפנה לנו עורף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחה אמריקאי במדיניות חוץ מזהיר שאיראן חלשה עלולה להוביל לישראל מבודדת יותר במזרח התיכון ומסביר למה סעודיה מתרחקת מנורמליזציה, בעולם מגנים את אישור ההחלטות להעמקת סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ובאיזה מדינות באירופה מודאגים מאנטישמיות • כותרות העיתונים בעולם

מתקן גז בסוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

אחרי השקעות הענק של שברון בישראל, היא פונה לכיוון חדש: סוריה

ענקית האנרגיה חתמה על הסכמי חיפוש עם המשטר החדש בסוריה ועם טורקיה ● המהלך, שזוכה לדחיפה של ממשל טראמפ ושליח ארה"ב לסוריה טום ברק, משקף ציר אינטרסים חדש עם אנקרה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: “אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של אלפאבית את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר הישוב (עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי)

הדד ליין הגיע - האם האקזיט הגדול בתולדות המדינה יאושר סופית?

היום צפויה ועדת ההגבלים של האיחוד האירופי להחליט האם לאשר את עסקת הרכישה של וויז הישראלית ע"י גוגל ● במקרה הטוב: היום הזה ייזכר כיום היסטורי כאשר ארבעת היזמים יצפו להכנסה של יותר מ-2 מיליארד דולר לפני מסים ● במקרה הרע: האיחוד האירופי יפתח בחקירת הגבלים עסקיים שעלולה לקחת חודשים

תרופות / צילום: Shutterstock

חששתם מהתרופה לכולסטרול? מחקר ענק בדק אם יש לכך סיבה

בעשורים האחרונים תרופות להורדת כולסטרול מסוג סטטינים נחשבות ליעילות מאוד, אך יש מי שנמנע מהן בגלל תופעות לוואי שונות ● מחקרים חדשים מגלים שברוב המקרים אין באמת ממה לחשוש: "התרומה הבריאותית לא עומדת כלל בסימן שאלה" ● ואילו תסמינים בכל זאת יכולים להיות?

צילום: AP-Seth Wenig

איך אפשר להזניק תשואה כשוול סטריט קופצנית: חפשו השקעות "משעממות"

שוק המניות התערער אחרי שהבינה המלאכותית טרפה את כל הקלפים, ומפילה את סקטור התוכנה ונכסי סיכון נוספים ● בחיפוש אחר קרקע יציבה, תופתעו לגלות שקרנות סל המתמחות בחברות סולידיות מתחומים רגועים יותר מטכנולוגיה, נראות הרבה יותר מושכות כעת