גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק הנורווגי: קומבינת ג'ובים או חיזוק לדמוקרטיה?

בישראל יצא לו שם רע בעקבות שימוש פוליטי ציני ● אבל במקור הוא נועד לחזק את הפרדת הרשויות, כך שהשרים יתפנו לעבודה במשרדיהם, והח"כים שייכנסו במקומם יעסקו בפעילות פרלמנטרית שוטפת

בשנה וחצי האחרונות הפך "החוק הנורווגי" לצירוף מילים שהוא כמעט ביטוי נרדף לשחיתות או לג’ובים שהשלטון מחלק בנדיבות לאנשיו. זה התחיל במרץ 2020 עם כינונה של ממשלת נתניהו-גנץ, והחריף עם הקמת הממשלה הנוכחית. "קיבלנו ממשלה שאף אחד מהשרים שלה כמעט לא מגיעים לישיבות המליאה של הכנסת. אתה יודע למה? כי יש להם נורווגי. אפילו בנורווגיה אין כזאת ממשלה נורווגית", אמרה בתחילת החודש שעבר ח"כ קטי שטרית מהליכוד.

כיצד הפך חוק שקרוי על שמה של מדינה שלרוב דווקא משמשת מודל להתנהלות אידיאלית ומעוררת קנאה, לסמל הפוליטיקה המלוכלכת? למה בעצם אנחנו מכנים אותו כך, ואיך הוא נראה בנורווגיה עצמה ובמדינות אחרות שדומות לה? כששר השיכון זאב אלקין מתקווה חדשה נדרש להגן על החוק בסוף יולי הוא הסביר שהביטוי של החוק אצלנו הוא כאין וכאפס לעומת מה שעושים בארץ הפיורדים. "בחוק הנורווגי באירופה, באותן מדינות בהן הוא מופעל, הוא מופעל במאה אחוז. רק אצלנו המציאו את הפטנט הזה שרק שר אחד מתפטר. במצב הנורמלי של החוק הנורווגי... יש הפרדה מוחלטת, (ו)השרים הם לא חברי כנסת", אמר במהלך ריאיון ברשת 13.

מיד נגיע לביטוי של החוק הזה באירופה ובהיגיון שעומד מאחוריו, אבל קודם סקירה קצרה על תולדות "החוק הנורווגי" בישראל. מדובר על שני סעיפים בחוק יסוד: הכנסת, 42ג’ ו-43, שמאפשרים לח"כים שמתמנים לשרים או לסגני שרים לוותר על מקומם בכנסת, אך לחזור אליה אם יתפטרו מהממשלה.

הסעיפים הוכנסו לראשונה לחוק היסוד לאחר בחירות 2015, אך אז הם אפשרו רק לשר אחד מכל סיעה להתפטר מהכנסת. עם הקמת ממשלת החילופים הקודמת, שכללה שרים רבים, החוק כבר הורחב וקבע שכשליש מחברי הסיעה יוכלו להתפטר לטובת כהונה בממשלה, אך לא יותר מחמישה ח"כים מכל סיעה. עם הקמת הממשלה הנוכחית, החוק הורחב אף יותר, וכעת יכולים להתפטר מהכנסת כמחצית חבריה של כל סיעה, עם מגבלה של עד חמישה ח"כים. שינוי החקיקה הזה הביא לנתון שיא של 21 ח"כים "נורווגים", כשישית מהכנסת, שנכנסו אליה כדי להחליף שרים וסגני שרים שהתפטרו.

דלת מסתובבת

ומה קורה בעולם? החוק שבו אנחנו עוסקים רלוונטי למדינות שבהן יש משטר פרלמנטרי - כמו בישראל, במרבית מדינות אירופה, וגם בקנדה, הודו, אוסטרליה וניו-זילנד - שבמסגרתו ההפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת היא אינה מוחלטת, ונוצר מעין "מיזוג רשויות". יש מדינות בעלות משטר פרלמנטרי שהגישה שלהן היא קיצונית לצד אחד. באוסטרליה ובניו-זילנד, לדוגמה, החוק מחייב שהשרים יהיו חברי פרלמנט, למעט לתקופות קצובות וקצרות במקרה של התפטרות או בחירות. בבריטניה אין חוק כזה, אבל זו המוסכמה. זכורים לא מעט מקרים שבהם אדם קיבל מינוי לבית הלורדים כדי שיוכל לכהן כשר זוטר למרות שלא נבחר לפרלמנט.

פה זה לא אירופה

ישראל, כפי שראינו, נמצאת איפשהו באמצע. עוד לפני שחוקק "החוק הנורווגי" היו לנו שרים שאינם חברי כנסת (יעקב נאמן כיהן כשר המשפטים בממשלות נתניהו הראשונה והשנייה בלי שהיה ח"כ, ושאול מופז היה שר הביטחון של אריאל שרון למרות שנכנס לכנסת רק לאחר בחירות 2006), אבל מדובר במקרים חריגים, וכמעט תמיד שרים באו מתוך הפרלמנט. כיום, כאמור, החוק מאפשר לחלק מהשרים להתפטר אך לא מחייב אותם לעשות זאת.

ויש גם דמוקרטיות פרלמנטריות שהגישה שלהן היא קיצונית לכיוון ההפוך. אחת מהן היא נורווגיה. אבל כפי שמציינת ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל, יחד עם נורווגיה אפשר למנות גם את הולנד, בלגיה, שוודיה, פורטוגל, אסטוניה וצרפת.

כך, סעיף 62 לחוקה הנורווגית קובע: "חברים במועצת המדינה (הכינוי לגוף השרים הבכירים בנורווגיה) לא רשאים להגיע לישיבות של הסטורטינג (הפרלמנט הנורווגי) כחברי פרלמנט כל עוד יש להם מושב במועצת המדינה". הכלל הזה חל גם על ראש הממשלה עצמו.

כששר מתפטר מהממשלה בנורווגיה, וגם בחלק מהמדינות האחרות שציינו, הוא יכול לחזור לפרלמנט. "זה הסדר של דלת מסתובבת", מסבירה ד"ר פרידברג. "לחבר הפרלמנט שנכנס במקום השר יש את כל הזכויות, אבל הוא על תנאי. אם השר מחליט שהוא מתפטר, או שהמפלגה שלו עוזבת את הקואליציה, חבר הפרלמנט החדש מאבד את המקום שלו. בהולנד ובצרפת, לעומת זאת, אי אפשר לחזור לפרלמנט, ומי שמחליפים את השרים הופכים לחברי פרלמנט קבועים.

בדרך למשטר נשיאותי?

כפי שאפשר לראות, הגישה הנורווגית היא נוקשה בהרבה גם מהגרסה המורחבת שמונהגת כעת בישראל ונקראת על שמה. אז מה עומד מאחורי ההחלטה של מדינות כמו נורווגיה ודומותיה לנהוג כך? "המדינות האלו רוצות לחזק את הפרדת הרשויות, וזו בעצם הליכה לכיוון המשטר הנשיאותי", מסבירה ד"ר פרידברג. "בנורווגיה הלכו עוד צעד בכיוון הזה, ולא ניתן לפזר את הסטורטינג לבחירות מוקדמות".

אפשר להתווכח על הגישה הנורווגית, אך הרושם הוא שמדובר בהחלטה שנובעת מסיבות עקרוניות. בישראל כמו בישראל החוק והרחבתו הם פשוט תולדה של צורך פוליטי נקודתי. לפי ד"ר פרידברג, המקבילה הישראלית נוצרה כדי שהקואליציה הצרה תהיה מסוגלת להשתתף בפעילות הפרלמנטרית, מכיוון ששרים לא יכולים להשתתף בדיוני הוועדות או להגיש הצעות חוק פרטיות.

האם זה בהכרח אומר שמה שנעשה בתקופה האחרונה בישראל הוא רע? ד"ר פרידברג מקווה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה. "זו דרך אלגנטית להגדיל את הכנסת", היא אומרת. "הכנסת שלנו מאוד קטנה ביחס לעולם, ויש הרבה עומס על הח"כים, למשל עם חברויות בכמה וכמה ועדות. בנורווגיה מספר המושבים הכולל בוועדות דומה למספר כלל חברי הפרלמנט, כך שכל אחד חבר בוועדה אחת בלבד. אבל הוספת עוד חברי כנסת לא תעבור ציבורית, אז אם הדרך היא באמצעות חוק נורווגי - אז זו גם דרך".

עוד כתבות

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ספוטיפיי זינקה ב-15%, הישראליות שירדו

נאסד"ק ירד ב-0.6%, דאו ג'ונס בשיא ● מנכ"ל סטרטג'י: "אם הביטקוין יירד ב־90%, נממן מחדש את החוב" ● קוקה-קולה יורדת בעקבות הדוחות ● האיחוד האירופי אישר את עסקת הרכישה של גוגל את וויז ● טראמפ: הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח בלפחות 15% אם קווין וורש יעמוד בראש הפד ● הצריכה בארה"ב הואטה בחדות בעונת הקניות של חגי דצמבר, על רקע רצף של מזג אוויר קשה ואינפלציה שנותרה גבוהה

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

חברת הבנייה הראשונה שמדווחת: קיבלנו הודעה על זיהום קרקע בשדה דב

שיכון ובינוי קיבלה הודעה מרמ״י על ממצאי זיהום ראשוניים בשדה דב ● החברה מדגישה כי ההודעה נשלחה לכל היזמים וכי טרם ידוע אם הוא משפיע על נכסיה ● נכון לעכשיו, עבודות הבנייה בפרויקטים נמשכות כמתוכנן

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות בבורסת ת"א; מדד הביטחוניות יורד בכ-1.5%, קמטק עולה ב-5%

הדולר מוסיף להיחלש, מתחת ל-3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

המתנה שיקבל תשובה בישראכרט: רווח של עד 90 מיליון שקל משוברים

רכישת השליטה ב-BUYME ע"י הפניקס צפויה לסדר לישראכרט של תשובה, המחזיקה ב-20% מחברת השוברים, רווח נאה על השקעה שביצעה לפני 6 שנים

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

קיה פיקנטו / צילום: יח''צ

קיה פיקנטו ב־25 מיליון שקל: אוטותל משדרגת את צי הרכב השיתופי שלה

חברת אוטותל תחליף את כל הצי הקיים של רכבי קיה פיקנטו בעסקה שהיקפה כ־25 מיליון שקל ● הפילנתרופ סילבן אדמס הגיע לראשונה לביקור במרכז הרפואי סורוקה ● חברת טיסנקרופ מערכות ימיות חתמה על הסכם מסגרת עם SpearUAV הישראלית ● וזה המנכ"ל החדש של לשכת סוכני הביטוח ● אירועים ומינויים

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

סופית: מגה די סי של צחי נחמיאס תבנה חוות שרתים לאנבידיה במאות מיליוני שקלים

חברת בינוי חוות השרתים של צחי נחמיאס הודיעה כי נחתם ההסכם, וחוות השרתים תוקם בפארק התעשייה מבוא כרמל ● ע"פ ההערכות, אנבידיה תשקיע כ-1.5 מיליארד שקל והחווה שתיבנה תהיה אחת הגדולות בישראל

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

מניית אלפאבית בנאסד''ק / צילום: ap, Richard Drew

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית

עפ"י דיווחים, ענקית הטכנולוגיה אלפאבית מכרה אג"ח בשווי של 20 מיליארד דולר על מנת לממן את ההוצאות הרבות שלה בתשתית הבינה המלאכותית ● החברה מתכננת מכירת אג"ח ל-100 שנה כחלק מגיוסי החוב המסיביים שהיא מבצעת

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כישלון לברקת: מתוך שמונה רשתות, רק אחת ניגשה למכרז "הסל של המדינה"

השחקניות הגדולות נותרו מחוץ לפרויקט הדגל של שר הכלכלה, ורק קרפור ניגשה למכרז והציעה סל זול ב־30% מהמתחרות ● גורמים בענף: "התוכנית לא תשנה את מפת המחירים, היא מחזקת מונופולים" ● בסביבת ברקת משוכנעים: "המהלך יוביל לרעידת אדמה בשוק"

המדינה שפלירטטה עם ישראל ועכשיו מפנה לנו עורף

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מומחה אמריקאי במדיניות חוץ מזהיר שאיראן חלשה עלולה להוביל לישראל מבודדת יותר במזרח התיכון ומסביר למה סעודיה מתרחקת מנורמליזציה, בעולם מגנים את אישור ההחלטות להעמקת סיפוח שטחים ביהודה ושומרון, ובאיזה מדינות באירופה מודאגים מאנטישמיות • כותרות העיתונים בעולם