גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח שלימדה גרמניה מפלגות קטנות שהפכו להיות לשון מאזניים

ערב הבחירות בגרמניה, כדאי להיזכר מה עוללו בוחרים שם - ובמקומות אחרים - למפלגת קטנות שרצו לטעום את נזיד העדשים ● תזכורת אפשרית לשמאל הישראלי

ניק קלג (במרכז) כסגנו של דיוויד קמרון (משמאל). היה לשון מאזניים, וגמר עם הלשון בחוץ / צילום: מתוך ויקיפדיה - באדיבות משרדו של ניק קלג
ניק קלג (במרכז) כסגנו של דיוויד קמרון (משמאל). היה לשון מאזניים, וגמר עם הלשון בחוץ / צילום: מתוך ויקיפדיה - באדיבות משרדו של ניק קלג

לשונות מאזניים הן חלק מההווי של דמוקרטיות פרלמנטריות. במידת מה הן חיוניות גם בדמוקרטיות נשיאותיות, לפחות כדי למשול באופן אפקטיבי. נשיאים בדרך כלל אינם עומדים להצבעות אמון, אם כי הם בני־הדחה.

הצורך בלשונות המאזניים גובר ביחס ישיר לדרגת הפיצול הפוליטי. ישראל, הולנד ובלגיה תמיד זקוקות ללשונות מאזניים, מפני שאחת כמעט לעולם אינה מספיקה. בישראל הפעם האחרונה שבה מפלגה הייתה יכולה להיאחז בשלטון באמצעות לשון מאזניים יחידה הייתה בין 1969 ל-1973. למערך עבודה־מפ"ם היו 60 מושבים (כולל ארבעה מרשימות המיעוטים "של מפא"י"). קשה להאמין.

לשונות המאזניים צריכות כמובן תמורה. בבריטניה, הרעיון של מהילת הקבינט בנציגים של מפלגה קטנה הוא כמעט כפירה בעיקר. זה קורה בזמן מלחמת עולם, או משבר כלכלי קוסמי, אבל בימים כתיקונם זה קרה רק פעם אחת במאה האחרונה, ב-2010, כאשר המפלגה הליברלית־דמוקרטית העניקה רוב לממשלה בשליטת השמרנים. ביום הולדתה הקואליציה החדשה הוכרזה פריטטית. ראש הממשלה החדש התחייב שכל החלטותיה יתקבלו על דעת שתי השותפות.

כך היה. אבל חמש שנים אחר כך הבוחרות, גם הבוחרים, התעללו בשותפה הקטנה. היא איבדה 49 מתוך 57 מושביה. אפילו מנהיגה, ניק קלג הסימפטי, הפסיד את מושבו (וזכה לימים בג׳וב מכניס מאוד כסגן נשיא פייסבוק).

לרדת מ-93 לאפס

לשונות מאזניים נענשות מפעם לפעם על עודף תאבונן. ב-2009, המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) בגרמניה, מפלגת מרכז־ימין ליברלית, נחלה את ההישג הגדול ביותר בתולדותיה, 14.6%, עם 93 מושבים. זו מפלגה שהיתה רגילה לקבל פחות מ-10%, לפעמים הרבה פחות.

היא תבעה גם קיבלה ליטרת בשר עבה: סגן הקנצלר, שר החוץ, שר המשפטים, שר הכלכלה, שר הבריאות. ב-2013 היא נקרעה לגזרים, וירדה אל מתחת לאחוז החסימה, עם 4.8%. בפעם הראשונה בתולדות הרפובליקה הפדרלית לא היה לה אף מושב אחד.
היא הצליחה לחזור לבונדסטאג ב-2017, עם כמעט 11% מהקולות. הלקח היה ברור: להישאר באופוזיציה. והיא אמנם נשארה. הסקרים לקראת הבחירות בגרמניה בשבוע הבא מראים שהמפלגה עשויה לגדול במקצת. יתכן שהקואליציה הבאה תהיה תלויה בהשתתפותה. האם היא תיענה?

בן גוריון התעלל בהן

מפלגות כמובן אינן נולדות לאופוזיציה. יש אולי סיפוק אינטלקטואלי במתיחת ביקורת, וסיפוק מוסרי בהתנגדות להחלטות רעות, אבל הוא אינו משתווה לסיפוק שמזמן כוח.
איני מתכוון בהכרח ליתרונות החומריים של שלטון, לרכב השרד ולמחלקת העסקים. המגע עם כוח נותן תוקף לאמונות פוליטיות, מפני שהוא מעמיד אותן במבחן המציאות. בכוח כרוך גם פטרונאז׳. אנחנו נוטים לעקם את חוטמנו, אבל גם היכולת להושיב חברי מפלגה במועצות מנהלים היא חלק לא־מגונה של המציאות. אין סיבה שפטרונאז׳ יהיה מונופול של הגדולים.

השאלה היא רק איזו תמורה לדרוש ובאיזו תמורה להסתפק. בן גוריון, האב המייסד של המסורת הפוליטית הישראלית, היה רגיל בנוכחותן של לשונות המאזניים עוד מאז שהיה יו"ר הנהלת הסוכנות, 15 שנה לפני העצמאות. אבל הוא הקפיד להושיב את המאזניים על מושבים קטנים, או מגזריים, עם יוצאים מסוימים מן הכלל.

כשהוא כלל את כל הדתיים בממשלתו הראשונה, הוא העניק להם את משרד הפנים החשוב, לצד משרד הסעד והבריאות. כשהוא היה צריך להעניק משרד לסיעה דתית קטנטנה של שני מושבים, בממשלתו השלישית, הוא יצר בשבילה את משרד הדואר, שהיה עד אותו הזמן חלק ממשרד התחבורה. בשביל מה אנחנו צריכים משרד דואר נפרד? תהה מנהיג האופוזיציה, פרץ ברנשטיין מן הציונים הכלליים. מה, אנחנו ארה"ב?

בממשלה הרביעית בא תורו של ברנשטיין. אף כי הוא עמד בראש מפלגה של 23 חברי כנסת - ההישג הגדול ביותר של מפלגה שנייה כלשהי עד עליית הליכוד - הוא לא קיבל אף אחד משלושת התיקים הבכירים ביותר, בטחון, חוץ ואוצר; אפילו לא את סגנות ראש הממשלה. ברנשטיין היה לשר המסחר והתעשייה, משרד מכובד מאוד, אבל מן השורה השנייה. בן גוריון נתן לשותפת העיקרית שלו בין השאר את משרד התחבורה.

הציונים הכלליים נענשו עונש כבד על השתתפותם בממשלת בן גוריון. בבחירות הבאות הם הורדו מ-23 מושבים ל-13. הם לא יתאוששו עוד.

תחבורה ובריאות לשמאל

לאחר הבחירות הבאות, בן גוריון הזמין שתי סיעות שמאל להצטרף לממשלתו. לאחדות העבודה הוא נתן את משרד הפנים ואת משרד התחבורה; למפ"ם הוא נתן את משרד הבריאות ואת משרד הפיתוח.

הנה כי כן, פנים, סעד, דואר, תחבורה ובריאות הפכו לפיצויי נחמה למפלגות קטנות, אשר כבר הבינו שהן לעולם לא יהיו גדולות. מדוע המשרדים האלה? האם זה מפני שבן גוריון ומפא"י לא החשיבו אותם?

קצת קשה לטעון שמשרד התחבורה או משרד הבריאות "לא חשובים". אבל הם היו פיצוייהן העיקריים של מפלגות שמאל קטנות במשך 20 שנה ויותר. משה כרמל, אלוף מהולל של מלחמת העצמאות, החזיק במשרד התחבורה שמונה שנים מטעם אחדות העבודה. משרד הבריאות היה האחרון שבו החזיקה מפ"ם, שבע שנים רצופות, לפני שחדלה להתקיים.

משונה למצוא עכשיו את המשרדים האלה עצמם בידי מפלגת העבודה ומרצ. בעוד שנתיים ופחות איילת שקד תחזור אל משרד המשפטים; גדעון סער יהיה במשרד החוץ; אביגדור ליברמן יוסיף לנהל את כלכלת ישראל. השמאל הרעיוני יסלול כבישים וירפא מחלות. זה בהחלט כבוד ניכר, וזה מגע לגיטימי עם כוח.

מעניין מה יגידו הבוחרימות בפעם הבאה. שנספק למנהיגימות את כתובת הפייסבוק של ניק קלג?

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

מה צפוי במדד המחירים לצרכן, והאם נראה הורדת ריבית נוספת כבר בפברואר?

הקונצנזוס בקרב הכלכלנים למדד בחודש דצמבר עומד על 0.1%-, מה שישקף עלייה קלה לקצב אינפלציה שנתי של 2.5%, אך יש גם מי שצופה עלייה יותר חדה ● בבנק ישראל מעריכים כי כבר ברבעון הראשון, האינפלציה תרד למרכז טווח היעד (2%) ● הכלכלנים לא פוסלים הורדת ריבית נוספת כבר בהחלטה הקרובה פברואר

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי, רימונים / צילום: ענבל מרמרי

מנהל ההשקעות שמשוכנע שהגיע הזמן "לבנות את התיק אחרת"

תמיר פרדר, אסטרטג השקעות ראשי בבית הסוכן רימונים, פעיל בשוק ההון כבר 35 שנה ● אחרי 3 שנים טובות הוא מזהיר מפני האופטימיות בשווקים: "בתמחור לשלמות אין מקום לטעויות", וממליץ לצאת מגבולות וול סטריט: "תשואת החסר תימשך"

חנן שמש ואבי כץ, מייסדי קרן הגשמה ומנהליה / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

מתי חייבים לשתף במידע? הפסיקה החדשה בפרשת קרן הגשמה

השופטת סיגל יעקבי, שדנה בכללים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, ובראשן קרן הגשמה, התמקדה בשאלה עקרונית: מהי מידת האחריות של הנאמן והמפקח

המפגינים באיראן מבעירים רחובות / צילום: Reuters

טראמפ מבטל את המו"מ עם איראן ופונה למוחים: "העזרה בדרך"

סטיב וויטקוף נפגש במהלך סוף השבוע עם יורש העצר האיראני רזא פהלווי ● דיווח:  ראש ממשלת בריטניה סטארמר צפוי לקבל הצעה להשתתף במועצת השלום שתוביל את שלב ב' של הפסקת האש בעזה ● יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי אמר הבוקר לעיתון אל-ג'מהוריה הלבנוני: "האם מה שישראל עושה מאז שהוכרז הסכם הפסקת האש אינו מלחמה מתמשכת? ● קנצלר גרמניה: המשטר האיראני קרוב לקריסה ● עדכונים שוטפים 

רצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ארה"ב צפויה להכריז: עוברים היום לשלב ב' בהסכם בעזה

טראמפ באיום נוסף: "אם איראן תוציא להורג מוחים - נפעל בעוצמה חזקה מאוד" ●  סעודיה, עומאן וקטאר אומרות מאחורי הקלעים לבית הלבן כי ניסיון להפיל את המשטר האיראני יטלטל את שווקי הנפט ● ממשל טראמפ צפוי להודיע היום על מעבר לשלב השני בהסכם לסיום המלחמה בעזה ● סטיב וויטקוף נפגש במהלך סוף השבוע עם יורש העצר האיראני רזא פהלווי ● עדכונים שוטפים 

בארה"ב בטוחים: לישראל יש יד בהיחלשות המשטר האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם:  בוול סטריט ג'ורנל טוענים שהמלחמה עם ישראל היא אחת הסיבות העיקריות לחולשה של המשטר האיראני, הצצה לנשק שצה"ל תפס אחרי ה-7 באוקטובר וההחלטה הפרו-ישראלית של אגודת ההיסטוריה האמריקאית • כותרות העיתונים בעולם

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי דחה בקשה לתובענה ייצוגית נגד חברות הפועלות במפרץ חיפה

לאחר יותר מעשור של הליכים, השופט דורון חסדאי קיבל את עמדת החברות הנתבעות בהן פז, חיפה כימיקלים וסונול, ולפיה לא הוכחו זיהום חריג, תחלואה עודפת או קשר סיבתי לפעילות החברות ● נקבע כי התיאוריות המדעיות שעליהן נסמכה הבקשה - נדחו בעבר ונמצאו חסרות ביסוס

יואב סגלוביץ' מליאת הכנסת, 05.01.26 / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

המהומות בתראבין: מי המפלגה שזכתה לתמיכה מפתיעה מצד היישוב?

אחרי שהיישוב הבדואי תראבין היה במוקד אירועים אלימים, באופוזיציה הצביעו על קשר מפתיע למפלגת השלטון ● מתברר שהם לא טועים - ויש לזה הסבר היסטורי ● המשרוקית של גלובס 

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

לפי שווי דמיוני: סבב הגיוס של ואסט דאטה מתל אביב יוצא לדרך

לגלובס נודע כי ואסט דאטה, המעסיקה כ־500 עובדים בישראל, נמצאת בישורת האחרונה לקראת גיוס הון ● מדובר על היקף של מיליארד דולר, לפי שווי של כ־25 מיליארד דולר ● בנוסף ימכרו העובדים והמייסדים מניות במאות מיליוני דולרים בסבב סקנדרי

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הדואליות זינקו, מדד הביטוח ירד ב-1.5%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.4%, מדד הביטוח ב-1.4% ● אורמת עלתה בכ-4% בעקבות הסכם למכירת חשמל לחברת סוויץ' לתקופה של 20 שנה ● גילת עלתה בעקבות הזינוק אתמול בוול סטריט ● מניית מבטח שמיר ירדה ב-4.5%, קבוצת אקרשטיין ב-3.8%

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לראשונה בישראל: בנק לאומי גייס אג״ח ייחודי ממשקיעים זרים

הבנק השלים היום גיוס אגרות חוב מגובות משכנתאות ממשקיעים אירופאים בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ● הגיוס בוצע על רקע המשך מגמת הצמיחה של הבנק ולצורך גיוון מקורות המימון שלו, ומצטרף למגמת גיוסי אג"ח בחו"ל של הבנקים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע

בעוד הריאל קורס והמחאות באיראן מתרחבות, טראמפ מכריז שיוטל מכס של 25% על כל מדינה שתמשיך "לעשות עסקים" איתה ● בין הנפגעות האפשריות: סין, איחוד האמירויות וטורקיה

נשיא דרום קוריאה לשעבר, יון סוק יאול / צילום: ap, Fernando Vergara

עונש מוות לנשיא לשעבר? דרמה בדרום קוריאה

התובע המיוחד דורש עונש מוות לנשיא לשעבר שניסה להוביל הפיכה צבאית ב-2024 ● אם הבקשה תתקבל זו תהיה הפעם הראשונה בכמעט 30 שנה שדרום קוריאה מוציאה להורג

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo

"כל התחום חיכה לזה": הכללים החדשים לפרויקטים סולאריים בשדות חקלאיים

אחרי שנים של אי־ודאות ועיכובים רגולטוריים, התוכנית החדשה של מנהל התכנון ומשרד האנרגיה צפויה להאיץ הקמת שדות סולאריים על קרקע חקלאית, לקצר הליכים תכנוניים ולפתוח את התחום גם למחוזות תל אביב והמרכז

ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ראשי הבנקים המרכזיים בעולם: "עומדים בסולידריות מלאה עם ג'רום פאוול"

11 נגידי בנקים מרכזיים פרסמו הצהרה תמיכה ביו"ר הפד האמריקאי בעקבות איום של ממשל טראמפ להעמיד לדין ● הנגידים הדגישו כי עצמאות הבנקים המרכזיים חיונית לשמירה על יציבות המחירים והשווקים הפיננסיים

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

3 שנים אחרי שנרכשה בחצי מיליארד דולר: המדינה שהשלימה את פריסת מערכת ההגנה של תע"א

מערכת ההגנה המתקדמת שנרכשה ב־2022 בתמורה לכחצי מיליארד דולר נפרסה בבסיס "סידי יחיא", ותתמודד עם איומים בטווח של עד 150 ק"מ ● במקביל, שיתוף הפעולה עם התעשייה הביטחונית הישראלית מתרחב על רקע זינוק של כ־30% בתקציב הביטחון המרוקאי בתוך שנתיים

אילן ישועה בדיון במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים / צילום: איל יצהר

ענקית הסייבר ממשיכה ברכישות בישראל: קונה את סראפיק של אילן ישועה ב-420 מיליון דולר

ענקית אבטחת המידע האמריקאית קראודסטרייק קונה את חברת הסייבר של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה ושותפו אביחי כהן ● סראפיק גייסה עד כה 37 מיליון דולר בלבד, בין היתר מקראודסטרייק עצמה ● היא עוסקת באבטחת דפדפנים ותהווה מוצר משלים למערכת ההגנה על מוצרי הקצה של קראודסטרייק

מספר המשכורות הדרושות לדירה יורד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

שינוי מגמה: ירידה במספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה

מדד המשכורות לרכישת דירה נסוג השנה לרמה של כ-160, לאחר שבשנת 2024 נרשם שיא של 174 משכורות ● במשרד השיכון רואים בכך "סימן ראשוני לשינוי מגמה", אך המומחים מזהירים מפני הסתמכות על "מדד טיפש" שמתעלם מהריבית הגבוהה ומשחיקת כוח הקנייה ● זאת ועוד: הנתונים חושפים כי כוח הקנייה של משקי הבית נשען כיום על עלייה חדה במספר המפרנסים

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

מנוע צמיחה חדש לאורמת: חשמל לחוות שרתים במאות מיליוני דולרים

החברה חתמה על חוזה למכירת חשמל ל-20 שנה עם Switch מתחום הדאטה סנטרים, המוערך ב-200 מיליון דולר ● המנכ"ל: שוק הדאטה סנטרים שמוקמים הוא עצום והעלייה בביקוש לחשמל בארה"ב מאוד גבוהה

חנות משקפיים / צילום: תמר מצפי

קניתם החודש משקפיים? אתם לא לבד. מאחורי הזינוק בענף האופטיקה

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 12% במחזור הקניות הארצי של ענף האופטיקה - ושל 26% בצפון