גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח שלימדה גרמניה מפלגות קטנות שהפכו להיות לשון מאזניים

ערב הבחירות בגרמניה, כדאי להיזכר מה עוללו בוחרים שם - ובמקומות אחרים - למפלגת קטנות שרצו לטעום את נזיד העדשים ● תזכורת אפשרית לשמאל הישראלי

ניק קלג (במרכז) כסגנו של דיוויד קמרון (משמאל). היה לשון מאזניים, וגמר עם הלשון בחוץ / צילום: מתוך ויקיפדיה - באדיבות משרדו של ניק קלג
ניק קלג (במרכז) כסגנו של דיוויד קמרון (משמאל). היה לשון מאזניים, וגמר עם הלשון בחוץ / צילום: מתוך ויקיפדיה - באדיבות משרדו של ניק קלג

לשונות מאזניים הן חלק מההווי של דמוקרטיות פרלמנטריות. במידת מה הן חיוניות גם בדמוקרטיות נשיאותיות, לפחות כדי למשול באופן אפקטיבי. נשיאים בדרך כלל אינם עומדים להצבעות אמון, אם כי הם בני־הדחה.

הצורך בלשונות המאזניים גובר ביחס ישיר לדרגת הפיצול הפוליטי. ישראל, הולנד ובלגיה תמיד זקוקות ללשונות מאזניים, מפני שאחת כמעט לעולם אינה מספיקה. בישראל הפעם האחרונה שבה מפלגה הייתה יכולה להיאחז בשלטון באמצעות לשון מאזניים יחידה הייתה בין 1969 ל-1973. למערך עבודה־מפ"ם היו 60 מושבים (כולל ארבעה מרשימות המיעוטים "של מפא"י"). קשה להאמין.

לשונות המאזניים צריכות כמובן תמורה. בבריטניה, הרעיון של מהילת הקבינט בנציגים של מפלגה קטנה הוא כמעט כפירה בעיקר. זה קורה בזמן מלחמת עולם, או משבר כלכלי קוסמי, אבל בימים כתיקונם זה קרה רק פעם אחת במאה האחרונה, ב-2010, כאשר המפלגה הליברלית־דמוקרטית העניקה רוב לממשלה בשליטת השמרנים. ביום הולדתה הקואליציה החדשה הוכרזה פריטטית. ראש הממשלה החדש התחייב שכל החלטותיה יתקבלו על דעת שתי השותפות.

כך היה. אבל חמש שנים אחר כך הבוחרות, גם הבוחרים, התעללו בשותפה הקטנה. היא איבדה 49 מתוך 57 מושביה. אפילו מנהיגה, ניק קלג הסימפטי, הפסיד את מושבו (וזכה לימים בג׳וב מכניס מאוד כסגן נשיא פייסבוק).

לרדת מ-93 לאפס

לשונות מאזניים נענשות מפעם לפעם על עודף תאבונן. ב-2009, המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) בגרמניה, מפלגת מרכז־ימין ליברלית, נחלה את ההישג הגדול ביותר בתולדותיה, 14.6%, עם 93 מושבים. זו מפלגה שהיתה רגילה לקבל פחות מ-10%, לפעמים הרבה פחות.

היא תבעה גם קיבלה ליטרת בשר עבה: סגן הקנצלר, שר החוץ, שר המשפטים, שר הכלכלה, שר הבריאות. ב-2013 היא נקרעה לגזרים, וירדה אל מתחת לאחוז החסימה, עם 4.8%. בפעם הראשונה בתולדות הרפובליקה הפדרלית לא היה לה אף מושב אחד.
היא הצליחה לחזור לבונדסטאג ב-2017, עם כמעט 11% מהקולות. הלקח היה ברור: להישאר באופוזיציה. והיא אמנם נשארה. הסקרים לקראת הבחירות בגרמניה בשבוע הבא מראים שהמפלגה עשויה לגדול במקצת. יתכן שהקואליציה הבאה תהיה תלויה בהשתתפותה. האם היא תיענה?

בן גוריון התעלל בהן

מפלגות כמובן אינן נולדות לאופוזיציה. יש אולי סיפוק אינטלקטואלי במתיחת ביקורת, וסיפוק מוסרי בהתנגדות להחלטות רעות, אבל הוא אינו משתווה לסיפוק שמזמן כוח.
איני מתכוון בהכרח ליתרונות החומריים של שלטון, לרכב השרד ולמחלקת העסקים. המגע עם כוח נותן תוקף לאמונות פוליטיות, מפני שהוא מעמיד אותן במבחן המציאות. בכוח כרוך גם פטרונאז׳. אנחנו נוטים לעקם את חוטמנו, אבל גם היכולת להושיב חברי מפלגה במועצות מנהלים היא חלק לא־מגונה של המציאות. אין סיבה שפטרונאז׳ יהיה מונופול של הגדולים.

השאלה היא רק איזו תמורה לדרוש ובאיזו תמורה להסתפק. בן גוריון, האב המייסד של המסורת הפוליטית הישראלית, היה רגיל בנוכחותן של לשונות המאזניים עוד מאז שהיה יו"ר הנהלת הסוכנות, 15 שנה לפני העצמאות. אבל הוא הקפיד להושיב את המאזניים על מושבים קטנים, או מגזריים, עם יוצאים מסוימים מן הכלל.

כשהוא כלל את כל הדתיים בממשלתו הראשונה, הוא העניק להם את משרד הפנים החשוב, לצד משרד הסעד והבריאות. כשהוא היה צריך להעניק משרד לסיעה דתית קטנטנה של שני מושבים, בממשלתו השלישית, הוא יצר בשבילה את משרד הדואר, שהיה עד אותו הזמן חלק ממשרד התחבורה. בשביל מה אנחנו צריכים משרד דואר נפרד? תהה מנהיג האופוזיציה, פרץ ברנשטיין מן הציונים הכלליים. מה, אנחנו ארה"ב?

בממשלה הרביעית בא תורו של ברנשטיין. אף כי הוא עמד בראש מפלגה של 23 חברי כנסת - ההישג הגדול ביותר של מפלגה שנייה כלשהי עד עליית הליכוד - הוא לא קיבל אף אחד משלושת התיקים הבכירים ביותר, בטחון, חוץ ואוצר; אפילו לא את סגנות ראש הממשלה. ברנשטיין היה לשר המסחר והתעשייה, משרד מכובד מאוד, אבל מן השורה השנייה. בן גוריון נתן לשותפת העיקרית שלו בין השאר את משרד התחבורה.

הציונים הכלליים נענשו עונש כבד על השתתפותם בממשלת בן גוריון. בבחירות הבאות הם הורדו מ-23 מושבים ל-13. הם לא יתאוששו עוד.

תחבורה ובריאות לשמאל

לאחר הבחירות הבאות, בן גוריון הזמין שתי סיעות שמאל להצטרף לממשלתו. לאחדות העבודה הוא נתן את משרד הפנים ואת משרד התחבורה; למפ"ם הוא נתן את משרד הבריאות ואת משרד הפיתוח.

הנה כי כן, פנים, סעד, דואר, תחבורה ובריאות הפכו לפיצויי נחמה למפלגות קטנות, אשר כבר הבינו שהן לעולם לא יהיו גדולות. מדוע המשרדים האלה? האם זה מפני שבן גוריון ומפא"י לא החשיבו אותם?

קצת קשה לטעון שמשרד התחבורה או משרד הבריאות "לא חשובים". אבל הם היו פיצוייהן העיקריים של מפלגות שמאל קטנות במשך 20 שנה ויותר. משה כרמל, אלוף מהולל של מלחמת העצמאות, החזיק במשרד התחבורה שמונה שנים מטעם אחדות העבודה. משרד הבריאות היה האחרון שבו החזיקה מפ"ם, שבע שנים רצופות, לפני שחדלה להתקיים.

משונה למצוא עכשיו את המשרדים האלה עצמם בידי מפלגת העבודה ומרצ. בעוד שנתיים ופחות איילת שקד תחזור אל משרד המשפטים; גדעון סער יהיה במשרד החוץ; אביגדור ליברמן יוסיף לנהל את כלכלת ישראל. השמאל הרעיוני יסלול כבישים וירפא מחלות. זה בהחלט כבוד ניכר, וזה מגע לגיטימי עם כוח.

מעניין מה יגידו הבוחרימות בפעם הבאה. שנספק למנהיגימות את כתובת הפייסבוק של ניק קלג?

עוד כתבות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות