גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלקח שלימדה גרמניה מפלגות קטנות שהפכו להיות לשון מאזניים

ערב הבחירות בגרמניה, כדאי להיזכר מה עוללו בוחרים שם - ובמקומות אחרים - למפלגת קטנות שרצו לטעום את נזיד העדשים ● תזכורת אפשרית לשמאל הישראלי

ניק קלג (במרכז) כסגנו של דיוויד קמרון (משמאל). היה לשון מאזניים, וגמר עם הלשון בחוץ / צילום: מתוך ויקיפדיה - באדיבות משרדו של ניק קלג
ניק קלג (במרכז) כסגנו של דיוויד קמרון (משמאל). היה לשון מאזניים, וגמר עם הלשון בחוץ / צילום: מתוך ויקיפדיה - באדיבות משרדו של ניק קלג

לשונות מאזניים הן חלק מההווי של דמוקרטיות פרלמנטריות. במידת מה הן חיוניות גם בדמוקרטיות נשיאותיות, לפחות כדי למשול באופן אפקטיבי. נשיאים בדרך כלל אינם עומדים להצבעות אמון, אם כי הם בני־הדחה.

הצורך בלשונות המאזניים גובר ביחס ישיר לדרגת הפיצול הפוליטי. ישראל, הולנד ובלגיה תמיד זקוקות ללשונות מאזניים, מפני שאחת כמעט לעולם אינה מספיקה. בישראל הפעם האחרונה שבה מפלגה הייתה יכולה להיאחז בשלטון באמצעות לשון מאזניים יחידה הייתה בין 1969 ל-1973. למערך עבודה־מפ"ם היו 60 מושבים (כולל ארבעה מרשימות המיעוטים "של מפא"י"). קשה להאמין.

לשונות המאזניים צריכות כמובן תמורה. בבריטניה, הרעיון של מהילת הקבינט בנציגים של מפלגה קטנה הוא כמעט כפירה בעיקר. זה קורה בזמן מלחמת עולם, או משבר כלכלי קוסמי, אבל בימים כתיקונם זה קרה רק פעם אחת במאה האחרונה, ב-2010, כאשר המפלגה הליברלית־דמוקרטית העניקה רוב לממשלה בשליטת השמרנים. ביום הולדתה הקואליציה החדשה הוכרזה פריטטית. ראש הממשלה החדש התחייב שכל החלטותיה יתקבלו על דעת שתי השותפות.

כך היה. אבל חמש שנים אחר כך הבוחרות, גם הבוחרים, התעללו בשותפה הקטנה. היא איבדה 49 מתוך 57 מושביה. אפילו מנהיגה, ניק קלג הסימפטי, הפסיד את מושבו (וזכה לימים בג׳וב מכניס מאוד כסגן נשיא פייסבוק).

לרדת מ-93 לאפס

לשונות מאזניים נענשות מפעם לפעם על עודף תאבונן. ב-2009, המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP) בגרמניה, מפלגת מרכז־ימין ליברלית, נחלה את ההישג הגדול ביותר בתולדותיה, 14.6%, עם 93 מושבים. זו מפלגה שהיתה רגילה לקבל פחות מ-10%, לפעמים הרבה פחות.

היא תבעה גם קיבלה ליטרת בשר עבה: סגן הקנצלר, שר החוץ, שר המשפטים, שר הכלכלה, שר הבריאות. ב-2013 היא נקרעה לגזרים, וירדה אל מתחת לאחוז החסימה, עם 4.8%. בפעם הראשונה בתולדות הרפובליקה הפדרלית לא היה לה אף מושב אחד.
היא הצליחה לחזור לבונדסטאג ב-2017, עם כמעט 11% מהקולות. הלקח היה ברור: להישאר באופוזיציה. והיא אמנם נשארה. הסקרים לקראת הבחירות בגרמניה בשבוע הבא מראים שהמפלגה עשויה לגדול במקצת. יתכן שהקואליציה הבאה תהיה תלויה בהשתתפותה. האם היא תיענה?

בן גוריון התעלל בהן

מפלגות כמובן אינן נולדות לאופוזיציה. יש אולי סיפוק אינטלקטואלי במתיחת ביקורת, וסיפוק מוסרי בהתנגדות להחלטות רעות, אבל הוא אינו משתווה לסיפוק שמזמן כוח.
איני מתכוון בהכרח ליתרונות החומריים של שלטון, לרכב השרד ולמחלקת העסקים. המגע עם כוח נותן תוקף לאמונות פוליטיות, מפני שהוא מעמיד אותן במבחן המציאות. בכוח כרוך גם פטרונאז׳. אנחנו נוטים לעקם את חוטמנו, אבל גם היכולת להושיב חברי מפלגה במועצות מנהלים היא חלק לא־מגונה של המציאות. אין סיבה שפטרונאז׳ יהיה מונופול של הגדולים.

השאלה היא רק איזו תמורה לדרוש ובאיזו תמורה להסתפק. בן גוריון, האב המייסד של המסורת הפוליטית הישראלית, היה רגיל בנוכחותן של לשונות המאזניים עוד מאז שהיה יו"ר הנהלת הסוכנות, 15 שנה לפני העצמאות. אבל הוא הקפיד להושיב את המאזניים על מושבים קטנים, או מגזריים, עם יוצאים מסוימים מן הכלל.

כשהוא כלל את כל הדתיים בממשלתו הראשונה, הוא העניק להם את משרד הפנים החשוב, לצד משרד הסעד והבריאות. כשהוא היה צריך להעניק משרד לסיעה דתית קטנטנה של שני מושבים, בממשלתו השלישית, הוא יצר בשבילה את משרד הדואר, שהיה עד אותו הזמן חלק ממשרד התחבורה. בשביל מה אנחנו צריכים משרד דואר נפרד? תהה מנהיג האופוזיציה, פרץ ברנשטיין מן הציונים הכלליים. מה, אנחנו ארה"ב?

בממשלה הרביעית בא תורו של ברנשטיין. אף כי הוא עמד בראש מפלגה של 23 חברי כנסת - ההישג הגדול ביותר של מפלגה שנייה כלשהי עד עליית הליכוד - הוא לא קיבל אף אחד משלושת התיקים הבכירים ביותר, בטחון, חוץ ואוצר; אפילו לא את סגנות ראש הממשלה. ברנשטיין היה לשר המסחר והתעשייה, משרד מכובד מאוד, אבל מן השורה השנייה. בן גוריון נתן לשותפת העיקרית שלו בין השאר את משרד התחבורה.

הציונים הכלליים נענשו עונש כבד על השתתפותם בממשלת בן גוריון. בבחירות הבאות הם הורדו מ-23 מושבים ל-13. הם לא יתאוששו עוד.

תחבורה ובריאות לשמאל

לאחר הבחירות הבאות, בן גוריון הזמין שתי סיעות שמאל להצטרף לממשלתו. לאחדות העבודה הוא נתן את משרד הפנים ואת משרד התחבורה; למפ"ם הוא נתן את משרד הבריאות ואת משרד הפיתוח.

הנה כי כן, פנים, סעד, דואר, תחבורה ובריאות הפכו לפיצויי נחמה למפלגות קטנות, אשר כבר הבינו שהן לעולם לא יהיו גדולות. מדוע המשרדים האלה? האם זה מפני שבן גוריון ומפא"י לא החשיבו אותם?

קצת קשה לטעון שמשרד התחבורה או משרד הבריאות "לא חשובים". אבל הם היו פיצוייהן העיקריים של מפלגות שמאל קטנות במשך 20 שנה ויותר. משה כרמל, אלוף מהולל של מלחמת העצמאות, החזיק במשרד התחבורה שמונה שנים מטעם אחדות העבודה. משרד הבריאות היה האחרון שבו החזיקה מפ"ם, שבע שנים רצופות, לפני שחדלה להתקיים.

משונה למצוא עכשיו את המשרדים האלה עצמם בידי מפלגת העבודה ומרצ. בעוד שנתיים ופחות איילת שקד תחזור אל משרד המשפטים; גדעון סער יהיה במשרד החוץ; אביגדור ליברמן יוסיף לנהל את כלכלת ישראל. השמאל הרעיוני יסלול כבישים וירפא מחלות. זה בהחלט כבוד ניכר, וזה מגע לגיטימי עם כוח.

מעניין מה יגידו הבוחרימות בפעם הבאה. שנספק למנהיגימות את כתובת הפייסבוק של ניק קלג?

עוד כתבות

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ חושש מרכישת הענק של נטפליקס. האם הוא יתערב?

בסוף השבוע נטפליקס הכריזה על רכישת חטיבת האולפנים והסטרימינג של וורנר ברדרס, וכעת דונלד טראמפ מביע חששות: "גודלן המשותף יכול להוות בעיה" ● הנשיא האמריקאי אף ציין כי הוא יהיה מעורב באופן אישי בהחלטה אם לאשר את העסקה

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

מתחם הנרקיס, בית שמש - הדמיה / צילום: קסם הדמיות

אושר פרויקט פינוי־בינוי מבין הגדולים בארץ: 3,500 יחידות דיור חדשות בבית שמש

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז ירושלים אישרה את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בתולדות העיר בית שמש ● יוקמו כ־3,500 דירות חדשות, לצד מוסדות חינוך ותשתיות ציבוריות משודרגות ● המודל שאושר מאפשר לדיירים לעבור ישירות לדירות החדשות במגרש החלוץ, ללא מעבר ביניים

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%