נתב''ג / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
ההודעה שרבים בענף התיירות באירופה ובארה"ב חיכו לה הגיעה: החל בחודש נובמבר ארה"ב תקבל תיירים מחוסנים שיידרשו גם להציג בדיקות קורונה (PCR) בכניסה ממדינות שעד כה נאסרה כניסת אזרחים ששהו בהן (בטווח של 14 ימים לפני ההגעה) לארה"ב. בראשן מדובר במדינות שנגן ובכללן מדינות אירופה, בנוסף לסין, הודו, ברזיל ועוד.
ההודעה של הנשיא ג'ו ביידן הובילה לאנחת רווחה בענף התעופה והתיירות, עד כה החברות האירופיות שפעלו בקווים לארה"ב וממנה הובילו רק אזרחים אמריקאים, להם הורשה לנפוש באירופה. גם אחרי שמועצת האיחוד האירופי הגדירה את ארה"ב יחד עם ישראל כמדינות בסיכון גבוה לתחלואה בקורונה, רוב מדינות האיחוד המשיכו לאפשר לאמריקאים להיכנס אליהן. המשאב התיירותי חשוב מדי בכדי להמשיך ולוותר על היתרונות הכלכליים שהוא טומן, למעגלים רבים של תעשיות מדממות ובכללם התעופה, המלונאות, אתרי הבילוי ועוד.
גם טורקיה, שמשרד הבריאות עדיין כמדינה אדומה כלומר שהנסיעה אליה אסורה ללא אישור ועדת חריגים, "שוחררה" על ידי ממשלת בריטניה מהגדרה זו ומיד זכתה למבול של הזמנות על ידי הבריטים שצמאים לחופשה.
הקיץ נגמר, אך היעדים לטיסה לא
המדינות משתוקקות לתיירים, אבל גם התיירים עצמם משתוקקים לנפוש. הקיץ אומנם מאחורינו, אבל אפשר עוד ליהנות מלא מעט יעדים שמזג האוויר בהם נעים. גם בישראל למשל, אלא שפה החשיבה מקובעת למדי. בתחילת יולי קיוו העוסקים בענף שההבטחה לפתיחת השמיים לתיירים תמומש. הרעיון היה לעשות זאת באופן מדורג ומסודר ובכפוף לביצוע בדיקות, אלא שלמעט פיילוט מצומצם המיועד לקבוצות שסיירו כקפסולה ובכללן לקבוצות ספורות של תגלית, זה לא קרה. התחלואה דחתה את הרעיון והשאירה את שערי המדינה סגורים לתיירים עוד מחודש מרץ 2020. יותר משנה וחצי חלפו.
עם הרצון לשמור על הבריאות של האזרחים אי-אפשר להתווכח, אבל אפשר כבר להבין שהקורונה אינה עניין זמני וחולף, וצריך להסתכל על מדינות אחרות, בהן התחלואה נמוכה מזו שלנו, שכבר פתחו שעריהן לתיירות ומתנהלות לצד הקורונה. מדינות שהתעכבו עם החלטה זו דוגמת ארה"ב, אוששו את ענפי התיירות והתעופה לאור פעילות של תיירי הפנים, כך גם סין.
מדינות באירופה, שהקשיחו עמדות, כבר שחררו אותן, כשרבות שמות דגש על הכנסת מתחסנים בלבד. גם ישראל יכולה וצריכה ללכת על הקו הזה: הולנד, שרק לאחרונה הודיעה שלא תאפשר כניסת ישראלים (כלומר עם חובת בידוד למתחסנים), הודיעה כי מ-22 לספטמבר תפטור את המחוסנים מבידוד.
גם פורטוגל, שסגרה שעריה לישראלים, כבר חזרה בה. ופה יש גם אנקדוטה מעניינת: פורטוגל הייתה מהראשונות לאמץ את המלצות מועצת האיחוד האירופי נגד ישראל וארה"ב. ארה"ב הצליחה להחריג את אזרחיה אולם משרד החוץ הישראלי לא הצליח לשכנע את עמיתיו בליסבון שיתירו כניסה למחוסנים מישראל. על הפרק עמדה אי ההדדיות, זו שעל בסיסה ישראל מצפה שיכניסו את התיירים הישראלים למדינות אחרות אבל באותה נשימה לא מאפשרת לתיירים של אותן מדינות להיכנס לכאן. בינתיים, הפורטוגלים חזרו בהם גם בלי יישום ההדדיות.
הגיעה העת לשחרר
בשורה תחתונה: הגיע העת לשחרר. ישראל אומנם לא נשענת על תיירות בכלכלה היומיומית שלה בדומה ליוון או תאילנד אבל התיירות הנכנסת תאפשר לאושש את הענף שספג מכה אנושה יחד עם המעגלים הסובבים - ממדריכי התיירות דרך ברוכלים בשווקי התיירים, חברות ההסעות ועד למלונות הממוקמים בערים המוטות תיירות נכנסת דוגמת נצרת או ירושלים. תיירי הפנים הישראלים לא יחליפו את החופשה באילת או בים המלח ומדי חודש הדוחות מצביעים מחדש על המספרים העגומים.
ישראל כבר פספסה את המומנטום כשנתוני התחלואה היו נמוכים בצורה חריגה ביחס לעולם, תיירים (בעיקר בזווית הדת) שיוועו לבוא ארצה, בקבוצה או במסגרת עצמאית. רובם, קרוב לוודאי כבר התייאשו ומצאו יעד אחר. בינתיים התחלואה כבר נמצאת במספרים אחרים, ועדיין: ישראל צריכה להצטרף למדינות שסביבה ולאפשר כניסה של תיירים, מחוסנים בלבד, בכפוף לביצוע בדיקת קורונה (מבלי להתעכב על רעיון הבדיקה הסרולוגית). ללכת על ההדדיות האמיתית שמצופה ממנה.
יש להניח ובעיקר לקוות שההכרזה של ארה"ב תדחוף מחדש את מקבלי ההחלטות לפעול (שר התיירות יואל רזבוזוב, זה במשמרת שלך) יחד עם ההסכמים על הכרה הדדית בתעודות המתחסן הישראליות ואלה שבאירופה. הדדיות היא שם המשחק גם בתיירות והגיע הזמן לשחרר את הפקק, גם אם זה יקרה לאט.