המלצות ספרי קומיקס
גרזן קטן ללב
vision, טום קינג - אאוטסיידרים שמנסים להשתלב בחברה הומוגנית הוא אחד מקווי העלילה החרושים ביותר, זה תמיד מתחיל מבטיח ותמיד נגמר עגום. אנשים לא אוהבים זרים, ולפעמים נראה שכל מה שאפשר להגיד על הנושא כבר נכתב, צולם והולחן. אבל מדי פעם מגיעה יצירה שמצליחה לרגש. כזו היא vision, מבית היוצר של ענקית הקומיקס מארוול.
לא מדובר בקומיקס גיבורי על רגיל, כלומר יש פה גיבורי על, ואפילו אחד מוכר למדי ממשפחת הנוקמים, אבל זה לא העניין. יש פה סיפור קטן וכואב על ויז'ן ומשפחתו האנדרואידית, שמנסים להיות כמו כולם ולהשתלב בשכונה פרברית מנומנמת, רק בשביל לגלות שהפעם דווקא הם מלוהקים בתפקידי הנבלים.
בעזרת 12 חוברות בלבד (שלא דורשות ידע מקדים בעולם של מארוול לפני הקריאה) ואיורים מעלפים שמושכים פנימה, הקומיקס של ויז'ן הצליח לפרוט על כל עצב חשוף שהיה בתוכי. בכל זאת, מי מאיתנו לא היה זר מתישהו במהלך חייו? וזה מה שאמנות טובה צריכה לעשות. פרנץ קפקא כתב פעם, "ספר חייב להיות גרזן לים הקפוא שבתוכנו". ויז'ן עושה בדיוק את זה.
האנשים הרגילים במרכז
Marvels, קורט בוסיק - עוד קומיקס כביכול של גיבורי על, אבל גם הפעם הוא לא באמת עוסק בגיבורי על. בשונה מההרפתקאות הרגילות של ספיידרמן, הפעם הגיבורים שבמרכז הם האנשים הרגילים. תושבי ניו יורק לא רק מתמודדים מדי סופ"ש עם פלישות חייזרים ואיומים שהנה הפעם סוף העולם מגיע, אלא הם גם צריכים לנקות את ההרס שנשאר אחרי שהגיבורים מסיימים להציל את כולם.
יש משהו מרענן בלראות את הסיפורים המוכרים מזווית אחרת, בטח כזו שקצת יותר קרובה לחיי היומיום שלנו. בין אם זו אווירת החרדה התמידית שעוטפת את עמודי הקומיקס (ובטח לא רק לי תזכיר את החיים בישראל), האיורים המציאותיים או אולי צלם העיתונות שמחפש את הסקופ הבא, כשקראתי את הקומיקס, הרגשתי שאני מבינה את הדמויות, שההזדהות היא כנה ושגם שאני פשוט ממש נהנית מהקריאה.
מלחמה במגפה דרך הצלחת
Chew, ג'ון ליימן - ההמלצה האחרונה שלי שונה לחלוטין משתי הראשונות, ולא בהכרח מתאימה למי שנגעל בקלות. Chew מתרחש בעולם שנלחם במגפה קטלנית: שפעת עופות מזן מסוכן במיוחד הורגת 23 מיליון אמריקאים. בתגובה, הרשויות מוציאות מחוץ לחוק תרנגולות ועופות נוספים.
האכיפה והפיקוח על כך שאיש לא יאכל שניצל מוטלים על מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, שהופך לארגון החזק בארה"ב, אם לא בעולם כולו. לגיבור הקומיקס, הסוכן טוני צ'ו, יש כוח מהותי במלחמה הזו: כשהוא אוכל משהו, הוא רואה את כל מה שעבר על המנה לפני שהגיעה לצלחת. הוא אמנם נאלץ לאכול גופות פה ושם (הזהרתי שזה יהיה מגעיל), אבל ככה הוא גם מצליח לוודא שאף אחד לא מוכר או אוכל תרנגולות, עד שהכל מסתבך. הקומיקס, שמלא בטוויסטים ובקונספירציות ומתפרש על 60 חוברות, יגרום לכם לעזוב קצת את נטפליקס ופשוט לשקוע בסיפור הרפתקאות ראוי.
