הגיע הזמן לחשוב אחרת: לשלב את הרפואה הפרטית במאמץ למיגור הקורונה
אחת הדילמות שמערכת הבריאות מתמודדת איתן כמעט מיום הקמתה היא דילמת השוויון. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנחקק בשנת 1994, מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. אבל פרשנות שגויה של החוק מובילה לתפיסת עולם שגויה שעל פיה שירותי הבריאות בישראל יכולים להינתן רק בדרך של שוויון. תפיסת עולם זו מעכבת את התפתחות מערכת הבריאות בתחומים רבים, ומונעת ממנה להתקדם ולשפר את השירות לאזרח. תפקידה של המדינה הוא לשאוף לשוויון כמיטב יכולתה, להציע שירותים שווים לכל אזרח כפועל יוצא מתקציבה, אולם לא למנוע ממי שידו משגת לקבל יותר, בדרך של רפואה פרטית.
תורי ענק משתרכים בימים אילו במתחמים בהם מבוצעות בדיקות קורונה, חשש גדול מלווה את המערכת מה יקרה אם בתי החולים יקלעו לאי ספיקה ולא יוכלו יותר לקלוט חולי קורונה חדשים, וצעקה גדולה מתעוררת מעת לעת כאשר אנו שומעים על חולים רבים נאלצים לדחות טיפולים, מעקבים וביקורות בגלל העומס המוטל על בתי החולים על רקע הקורונה.
כל זה לא היה צריך לקרות אם הממסד הרפואי היה משכיל לאפשר לשוק הפרטי להשתלב בטיפול בקורונה. לא במקום המערכת הציבורית אלא לצד המערכת הציבורית. האם קיומו של נתיב מהיר פוגע בשוויון? האם האפשרות למי שרוצה בכך לבצע בדיקת קורונה פרטית או לקבל טיפול בקורונה באופן פרטי בביתו פוגע בשוויון?
אולי כן, אבל לא כל אי שוויון הוא הרסני ופוגע. יש מצבים בהם אי השוויון הוא נדרש ובסופו של יום תורם לשוויון. אי-שוויון שאינו מזיק, ושאין להילחם בו, הוא כזה שאם לאחד יש יותר אין זה בה על חשבון האחר.
נסיעה בנתיב המהיר אינה באה על חשבון האחר במידה והמדינה באמת משקיעה את כל המשאבים שבאפשרות להקצות לטובת הכלל. האפשרות לבצע בדיקות קורונה פרטיות ו/או לקבל טיפול פרטי בקורונה בבית אינו בא על חשבון האחר במידה והמדינה אכן עושה ככל יכולתה על מנת לתת את השירות הרפואי הטוב ביותר האפשרי מבחינת משאביה לכלל.
ולכן על המדינה לעודד את המערכות הפרטיות להצטרף למלחמה בקורונה, ולא להקשות. על המדינה לאפשר לגופים הפרטיים לבצע בדיקות קורונה בבית הלקוח שמוכן לשלם על כך, על מנת לא לעמוד בתורים הארוכים. על המדינה לעודד גופים פרטיים לטפל בחולי קורונה בבית על חשבונם ו/או במימון חברות הביטוח ולא להקשות עליהם בטענות סרק מגוחכות שאמצעי הטיפול בקורונה הם משאב לאומי שלא מיועד לידיים פרטיות. ואולי גם אם המדינה הייתה מאפשרת לגופים פרטיים להיות חלק מהמערך שמחסן את הציבור בישראל שיעור המחוסנים היה גבוה יותר, כי למערכות הפרטיות יכולות שלא תמיד יש למערכות הציבוריות.
הסוד להעלאת הרפואה בישראל על דרך המלך עוברת בין השאר בחיבור חכם בין הרפואה הפרטית לציבורית. עלינו להשתחרר מן התפיסה המעוותת של שוויון, כדי לאפשר לרפואה הפרטית להיות הקטר המושך את מערכת הבריאות קדימה.
הכותב כיהן כסגן מנהל ביה"ח אסותא, ניהל את אגף הבריאות בחברת הפניקס וייעץ לשר הבריאות. כיום הוא יו"ר ומייסד חברת הייעוץ פרש קונספט ומחבר הספר "העיקר הבריאות" הרואה אור בימים אלה בספרייה העסקית
