גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרכב החשמלי הרבה פחות "ירוק" ממה שחשבתם

כלי הרכב החשמליים ועתירי התוכנה, שמתחילים לעלות כיום על כבישי ישראל, מציבים שלל אתגרים בפני הרגולציה הוותיקה, שתוכננה עבור רכבי הדור הקודם: מאיומי סייבר ועד עלויות סביבתיות ● בינתיים הרגולציה בישראל מגיבה באיטיות

מכוניות טסלה ביציאה מהמפעל / צילום: Shutterstock, Sundry Photography
מכוניות טסלה ביציאה מהמפעל / צילום: Shutterstock, Sundry Photography

המונח "רגולציה" קיבל בשנים האחרונות קונוטציות שליליות של סרבול בירוקרטי ושל התערבות "מלמעלה" בכוחות שוק ובחירויות הפרט. אבל בתקופות שבהן מתחוללים שינויים ו"שיבושים" מרחיקי לכת, לרגולציה יש גם תפקיד חיוני בשמירה על האינטרסים. מהפכת הרכב החשמלי שצוברת כיום תאוצה היא דוגמה טובה.

השינויים שמביאים עמם כלי הרכב החשמליים וה"חכמים" מאתגרים כיום את רגולציית הרכב הממשלתית המקיפה אך הוותיקה של ישראל, שנבנתה במשך שנים רבות עבור כלי רכב מהדור הקודם. תוך כדי כך הם חושפים לא מעט "חורים" ותחומים אפורים בתחום הייבוא, השירות, הבטיחות, הזיהום הסביבתי ועוד. הנה כמה דוגמאות.

עדכונים מרחוק: ללא פיקוח ושליטה

כלי הרכב החדישים, שיורדים כיום מפסי הייצור, הם מערכות ממוחשבות לכל דבר. הם מצוידים בעשרות מעבדי נתונים, שלחלקם עוצמת עיבוד מקבילה לזו של מחשבי-על מלפני כמה שנים, ולרבים מהם יש כיום קישור נתונים דו צדדי ל"ענן", אלחוטי או פיזי (כבל תקשורת).

בצד אחד הקישור מאפשר ליצרני הרכב לשלוח לכלי הרכב שדרוגים ועדכונים לתוכנה, ששולטת בחומרה של הרכב, מכל מקום בעולם אל כל מקום שבו נמצאים כלי הרכב. השיטה הזו מכונה בתעשייה "עדכונים דרך האוויר" או OTA; בצד השני הקישור מאפשר להעלות מכלי הרכב נתונים שנצברים בהם תוך כדי שימוש אל השרתים של היצרנים, או של צדדים שלישיים, מכל מקום בעולם.

כדי להמחיש את המשמעות המעשית של הטכנולוגיה הזו נשווה בין שני כלי רכב, שמיובאים כיום ארצה: האחד הוא רכב "טיפש", ללא יכולות קישוריות, והשני הוא רכב חשמלי "חכם", שמקושר אלחוטית ליצרן. לרגולטור, שאחראי על ייבוא הרכב לישראל, קרי משרד התחבורה, יש סמכות ויכולת לפקח באופן פרטני ודקדקני על התקינה של כל כלי הרכב כפי שיצאו מבית החרושת והגיעו לישראל. זאת באמצעות מסמכי תקינה פרטניים עד לרמת הבורג של היצרן, שאותם מגיש היבואן למשרד התחבורה.

אבל בעוד שהרכב "הטיפש" יישאר עד סוף תקופת השירות שלו בדיוק כפי שיוצר במקור, את הרכב החכם יכול היצרן לשדרג פיזית במוסך או אלחוטית ישירות מהשרתים שלו באמצעות עדכוני תוכנה תקופתיים. ממש כמו שמשודרגת מערכת ההפעלה בסמארטפון שלכם מעת לעת. העדכונים יכולים לכלול תיקון שגרתי של "באגים" בתוכנה או שדרוגי נוחות כמו עדכון מפות למערכת הניווט ופיצ'רים חדשים למערכת הקול אבל באותה מידה יכולים לכלול גם עדכונים של התוכנה, ששולטת בחומרת השליטה ברכב.

בדרך זו יכולים היצרנים לשנות ולשדרג משמעותית את יכולות וביצועי הרכב לעומת המקור, כולל הגדלת ההספק והביצועים שלו, שינוי יכולות הבלימה, התנהגות כביש, היכולות האוטונומיות ועוד. בקיצור, באמצעות שדרוגי תוכנה ניתן לשנות לחלוטין ומרחוק את מפרט התקינה המקורי של הרכב ואפילו "לטשטש" פגמי ייצור מהותיים, שהיצרנים חייבים לחשוף בדרך כלל, מה שמכונה "ריקול שקט".

בכיוון השני, הרכב יכול להזרים לשרתים של יצרן הרכב או של חברות שפועלות מטעמו כמויות משמעויות ושוטפות של מידע חיוני על מיקום הרכב, אופי הנהיגה, מצבו הטכני וכדומה. בכלי רכב מרובי חיישנים חיצוניים ופנימיים, כמו אלה, שמתחילים להיכנס כיום לשוק, אף ניתן לאסוף מידע רגיש על מצב הנוסעים בתוך הרכב, סרטי וידאו שמצולמים מהסביבה על ידי המצלמות ההיקפיות של מערכות הבטיחות המתקדמות, נתוני מחיישני הרדאר ועוד.

רוב יצרני הרכב נוטים להצניע כיום יכולות תקשורת הנתונים הזו ו/או עושים בהן שימוש מזערי. אבל יש יצרנים דוגמת טסלה, שעבורם עדכונים מרחוק ואגירה/שימוש בנתוני הנהג והנהיגה הם חלק מהפילוסופיה העסקית והטכנולוגית המוצהרת שלהם. בעתיד הקרוב עוד יצרנים רבים צפויים לאמץ את המדיניות של טסלה.

הרגולטור בישראל, ולא רק בישראל, מגיב בינתיים באיטיות לאיום הפוטנציאלי. למדינה אין כרגע דרך לדעת או לאכוף איזה מידע הועבר מכלי רכב ואליהם, למי הוא הגיע ואילו שינויים בוצעו במפרט המקורי של הרכב. השלכות הלוואי השליליות של "התחום האפור" הזה עשויות להיות הרבה יותר קרובות ממה שרבים סבורים.

אחת מהן היא אפשרות לפגיעה בביטחון הפנים באמצעות איסוף מידע רגיש מכלי רכב שנעים בארץ והעברתו לשרתים בחו"ל. השלכה אחרת היא פגיעה ממוקדת או אקראית בכלי רכב, שנעים במרחב הציבורי והפרטי, באמצעות שליחת קוד זדוני. נדגיש שזו לא תיאוריה: כיום כבר נעים בישראל אלפי כלי רכב, שחשופים פוטנציאלית להתקפות סייבר כאלה מבלי, שלמשרדים הרלוונטיים יהיו כלים לפקח על איכות הגנת הסייבר שלהם.

רוב הרגולטורים בעולם, וגם בישראל, ממתינים לאיזו "תקינת על" בנושא, שתגובש במוסדות התקינה הבינלאומיים. אבל יש בעולם גם מי, שכבר מגיבים לבעיה המיידית, כמו הסינים. במהלך אוגוסט פרסם משרד הטכנולוגיה הממשלתי בסין סט רגולציות מפורטות, שדורש מכל כל היצרנים לדווח לממשלה על כל עדכון תוכנה לרכב שמבוצע דרך האוויר ועל מהותו, למנוע העברה אלחוטית של מידע שנאסף בכלי הרכב לשרתים מחוץ למדינה, ולהפעיל אמצעים ספציפיים לאבטחת המידע. במקביל מפעילה הממשלה טכנולוגיות ספציפיות, לבקרה על העברת נתונים מכלי רכב.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "משרד התחבורה מגבש בימים אלה תוכנית משרדית להגנה מפני הקות סייבר ביחידות המשרד השונות ובזרועות הביצוע הכוללת גם את תחומי הרכב השונים לעמידות הרכיבים המיחשוביים ברכב ומערכותיו מפני התקפות סייבר. בכל הנוגע לרכב משרדנו ייצמד ככל הנראה ככל הניתן למקובל במדינות הקהילייה האירופאית".

עלויות סביבתיות נלוות

בציבור קיימת נטייה טבעית להתייחס לכלי רכב חשמליים בתור פתרונות תחבורה "ירוקים" וידידותיים לסביבה מכיוון, שהם מקטינים את התלות בנפט ואת פליטת הגזים המזהמים בגובה הכביש. אבל ככל שכלי הרכב הללו הופכים מנישה לזרם מרכזי הרגולטורים בעולם מתחילים להיות מוטרדים מנושא העלויות החיצוניות של הרכב ובראשן הזיהום העקיף ועלויות המיחזור.

הזיהום העקיף נובע מכך, שטעינת המכוניות החשמליות ניזונה מרשת חשמל, שהפקתו ברוב העולם, ובמיוחד בישראל, מתבצעת ממקורות אנרגיה לא מתחדשים דוגמת פחם, גז ולעיתים אפילו מזוט. קיימת בעולם מחלוקת מה הוא הסף של חדירת רכב החשמלי, שמעבר לו ההשפעה על הגדלת ייצור החשמל תהיה מהותית. באיחוד האירופאי ומדינות ספציפיות כמו גרמניה, שבהן שיעור כלי הרכב החשמליים מטפס במהירות, מוטרדים כיום מהבעיה ומנסים לפתור אותה על ידי סבסוד מואץ של ייצור חשמל מאמצעים ברי קיימא (רוח, שמש, תחנות הידרואלקטריות ועוד).

אצלנו נראה שהרגולטורים פחות מוטרדים מהנושא ובדוח בנושא השפעת הרכב החשמלי על רשת החשמל, שפרסם משרד האנרגיה בפברואר השנה, נכתב כי "למרות ההאצה הצפויה בחדירת הרכב החשמלי, שיעורי החדירה בשנים הקרובות אינם צפויים להיות משמעותיים עבור הרשת. משום כך, ישנו פרק זמן שמאפשר להיערך כראוי לחדירת הרכב החשמלי". נציין בהערת אגב שממועד כתיבת הדוח הנ"ל ועד ספטמבר צמח קצב החדירה של הרכב החשמלי לישראל במאות אחוזים. מי שקרוב לוודאי ייקח את ההובלה בנושא היא רשות המסים, שבימים אלה נערכת לקראת רפורמה מקיפה בנושא מיסוי כלי רכב חשמליים.

בעיה נוספת, לטווח ארוך יותר, היא העדר רגולציה על מיחזור הסוללות לרכב חשמלי, ששוקלות מאות קילוגרמים כל אחת. בינתיים מדובר בכמויות קטנות יחסית של כלי רכב, עם סוללות שמשך תקופת השירות של הסוללות שלהן צפוי להיות לפחות 7-8 שנים. אבל בישראל קיימים עשרות אלפי כלי רכב היברידיים, חלקם ותיקים שנפלטים מחוץ לשוק, עם סוללות קטנות יותר. בנוסף יש צפי לאחוז מסוים של כלי רכב חשמליים, שיסיימו את חייהם בטרם עת בשל תאונות וכו' ושאת הסוללה שלהם לא ניתן להחזיר לשימוש.

בישראל אין כיום שום מתקן אחד למיחזור סוללות ליתיום לרכב אבל לפחות יש רגולציה שנמצאת כעת בתהליך גיבוש. במשרד לאיכות הסביבה מקדמים כיום את "חוק אחריות יצרן לכלי הרכב", שעתיד לגלגל לפתחם של היצרנים, דרך היבואנים, את עלויות הזיהום השונות, שנלוות למחזורו בתום תקופת השירות, בדגש על סוללות לרכב חשמלי. סביר להניח שגם העלות הזו תגלגל בסופו של דבר למחיר לצרכן אבל לפחות מתחילים לראות כאן את האור בתוך האפור.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: נושא הטיפול בסוללות ליתיום של רכב חשמלי נמצא בתחילת דרכו בכל העולם. המשרד להגנת הסביבה מבצע עבודת RIA (בחינת השלכות רגולציה) בנושא חוק אחריות יצרן לכלי רכב, בדגש על סוללות כלי הרכב החשמליים, השמנים, גזי הקירור ועוד. בעבודה זו נבדקים כלל ההיבטים והמנגנונים האפשריים. אין בישראל מפעלים לטיפול בסוללות אלו, והן נאספות על-ידי חברות, שלהן יש רישיונות לייצוא למפעלי מחזור באירופה.

עוד כתבות

סמי אבו שחאדה ועיסאווי פריג’ / צילום: דוברות הכנסת, לואיז גרין

האם שיעור הילודה אצל ערביי ישראל גבוה יותר מהיהודים?

פריג' ואבו שחאדה התווכחו על הפער בילודה בין היהודים לערבים. מי צודק? ● המשרוקית של גלובס

הישרדות VIP / צילום: יח''צ

קרב ההישרדות של הישרדות: רשת דחתה ברגע האחרון את שידור הפרק

קצת יותר משעה לפני שידורו, ברשת החליטו לדחות את הפרק למחר ● שלא לייחוס בהפקה טוענים כי הסיבה הייתה שינויים שנדרשו בעריכה, אך הערכה בשוק היא שהפרק נדחה בשל החשש מקרב הרייטינג מול "הזמר במסיכה" של קשת

ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Susan Walsh

המאבק על התקציב בארה"ב: מה יישאר מהביידנומיקס?

הדיונים הקדחתניים לקראת אישור התוכניות השאפתניות של הנשיא מגיעים לרגע האמת ● כשברקע בחירות אמצע הקדנציה שצפויות להקטין עוד יותר את כוחו בוושינגטון, הנשיא מוכן להתפשר, והרבה ● הסעיפים, אלה שיישארו בפנים ואלה שבחוץ, יגדירו במידה רבה את "מורשת ביידן"

צחי כץ בכנס מהנדסי הערים באילת / צילום: אודי פורטל

"התאחדות בוני הארץ היא אחת מקבוצות הלחץ המרכזיות שמשפיעות על התכנון בארץ"

יו"ר איגוד מהנדסי הערים, צחי כץ, מתח ביקורת חריפה על התאחדות בוני הארץ בכנס איגוד מהנדסי הערים, שנערך באילת ● לדבריו, "הקבלנים, הנהנים הגדולים ביותר ממחירי הדיור, זורעים בהלה בקרב אנשי הממשלה. אפשר לייעל תהליכי תכנון, אבל לא באמצעות סירוס מהנדסי הערים והרשויות המקומיות. החקיקה החפוזה מסוכנת"

תחנת הכוח אורות רבין -  חדרה / צילום: איל יצהר

מנכ"ל חברת החשמל: לא נעמוד ביעד הפסקת פעילות היחידות הפחמיות בתחנת הכוח בחדרה

בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, הודיע מנכ"ל חברת החשמל כי החברה לא תעמוד ביעד שהציבה הממשלה להפסקת פעילות יחידות 1-4 בתחנת הכוח הפחמית אורות רבין עד סוף השנה

מימין: סער יוסקוביץ׳, גל שאול / צילום: Augury

הסטארט-אפ הישראלי שמקשיב לרעש של מכונות הפך לחד-קרן

חברת אוגורי, שמנתחת פעולת מכונות ע"י רישום הוויברציות, הטמפרטורה והקול שהן מפיקות, גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר ● המתחרה החדשה של אוגורי בשוק היא אמזון AWS

עמיר פרץ / צילום: שלומי יוסף

ועדת המינויים פסלה את מועמדותו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית

בין הנימוקים לפסילה: מהלך ההנפקה האמור להתחיל בתעשיה האווירית בקרוב, והצורך באישיות בכירה מעולם העסקים והפיננסים שיוביל את התהליך האמור ● פרץ הוצע לתפקיד על ידי שר הביטחון בני גנץ לפני כשלושה חודשים

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מחתולי הרחוב ועד למוסדות התורניים: הכספים הקואליציוניים בשיא, והמתנגד הגדול ביותר שלהם שומר על שתיקה

את אמירות העבר שלו בגנות כספים קואליציוניים נטש יאיר לפיד בממשלה הנוכחית ● השבוע זכו מפלגות וח"כים לתוספות תקציביות בנוסף ל-2.1 מיליארד שקל שסוכמו ● הח"כים ניר אורבך ועידית סילמן זכו לתוספת "פרטית" של 85 מיליון שקל ויהנו מיחסי ציבור שיחזקו את מעמדם ● 12 מיליון שקל הוקצו לטיפול בחתולי רחוב

איילת שקד / צילום: ליאור מזרחי

שקד הכריזה על מע'אר כ-"העיר הדרוזית הראשונה בישראל"

היישוב מע'אר שנמצא ליד כרמיאל, מונה כיום כ-24,000 תושבים, ועל פי התוכניות  ימנה בשנים הקרובות כ-30,000 תושבים ● פריד ג'אנם, ראש הרשות המקומית במע'אר: " ננצל את ההכרזה בכדי לייצר הזדמנויות להתפתח בכל ההיבטים"

משתתפי שדולת התעופה בכנסת, השבוע (המסכות הוסרו לטובת הצילום) / צילום: יח''צ

"אוהבים לטוס אבל לא מבינים בתעופה": ענף התעופה מחפש יד מכוונת ולא מוצא

לראשונה התקיים השבוע דיון של שדולת התעופה בכנסת ● סביב השולחן נשמעו טענות על "אי שוויון", וחילוקי דעות סביב שדה התעופה ברמת דוד, שהקמתו בוטלה ● שרת התחבורה מרב מיכאלי: "יש צורך אסטרטגי בשטחים פתוחים". השר לשעבר בצלאל סמוטריץ': "שגיאה קשה"

קתי ווד, מייסדת ומנכ''לית ARK Invest / צילום: יוטיוב

בניגוד לרוב המומחים: קת'י ווד מנבאת דפלציה אמריקאית מיד אחרי החגים שם

קת'י ווד נגד ג'ק דורסי והנבואה שלו על היפר-אינפלציה שמאיימת על ארה"ב: ווד טוענת כי מיד אחרי חגי דצמבר וינואר דווקא תגבר שם המגמה הדפלציונית בשוק – בגלל נחשלות של טכנולוגיה חדשנית ובגלל עודפי מלאי חריגים אצל היצרנים

אבי ברגר, מנכ''ל משרד התקשורת לשעבר, מעיד במשפט נתניהו / צילום: רפי קוץ

מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: לא נכנעתי ללחצים ממשרד רה"מ לאשר את עסקת בזק-yes

הדיונים במשפט נתניהו נמשכים, והיום נפתח החלק הנוגע לעסקת בזק-yes, שלפי כתב האישום היוותה את התמורה לעסקת השוחד לכאורה המיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ' ● בית המשפט לא אישר לפרקליטות לחקור את מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר על תיק 1000, בנוגע לאירועים שלא מתוארים בכתב האישום

הבורסה בת''א / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; פריון זינקה 24%, טבע איבדה 4%

מדד ת"א 35 התקדם ב-0.1%, מדד ת"א90 עלה 0.5% ומדד ת"א 125 התחזק ב-0.3% ● פריון העלתה תחזיות וזינקה 20%, טבע נחתכה 6% לאחר הכשרת היישוב גייסה כ-100 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים ● הדולר נחלש ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 3.20 שקלים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; פייסבוק איבדה 4%, טבע נחתכה 7%

מדד דאו ג'ונס ננעל ביציבות, מדד נאסד"ק התחזק 0.1% ומדד S&P 500 עלה 0.2% ● פריון זינקה 31% ● טבע איבדה 7% ● מדד דאקס עלה ב-1%, פוטסי 100 התקדם 0.7% וקאק 40 התחזק ב-0.8% ● בורסות סין ננעלו בירידות, ביפן חברת הדואר זינקה כ-5% במחזור מסחר עצום לאחר התקדמות בהפרטתה

רו''ח חן שרייבר / צילום: כדיה לוי

עכשיו זה רשמי: רו"ח חן שרייבר נכנס לתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון

שרייבר נכנס לתפקידו הערב לאחר שהאסיפה הכללית הכריזה באופן רשמי על תוצאות הבחירות ללשכת רואי החשבון בישראל ● שרייבר ניצח את המועמדת היריבה, רו"ח אלינה פרנקל, בפער קולות משמעותי

פינוי בינוי בבת ים / צילום: כדיה לוי

שיעור ההסכמה יירד ל-66%: המהפכה בפינוי בינוי אושרה בוועדת הפנים

ועדת הפנים אישרה היום את הפרק שעוסק בהתחדשות העירונית בחוק ההסדרים ● בין השינויים: יפחת הרוב לתביעת דיירים סרבנים לשני שליש מבעלי הדירות, בעלי דירות שעשו עבירות בנייה לא יכללו במניין הדיירים הנדרש לצורך רוב וגם היזם יוכל להגיש תביעה נגד דייר סרבן

מימין: עו''ד גדעון פישר ורון חכם / צילום: משרד גדעון פישר ושות'

ראש מחלקת חקירות ומודיעין ברשות המסים, רון חכם, מצטרף כיועץ למשרד גדעון פישר ושות'

חכם יספק ייעוץ ללקוחות בנושאי מסים בתחום האזרחי והפלילי, וילווה אותם בהליכי הגשת בקשות לגילוי מרצון ● בשנים האחרונות כיהן חכם כסמנכ"ל בכיר למודיעין, חקירות, סמים והלבנת הון ברשות המסים - אחד התפקידים הרגישים והמשמעותיים ביותר בארגון

חיסון לקורונה של פייזר / צילום: Associated Press, Darko Vojinovic

הוועדה המייעצת של ה-FDA הצביעה בעד חיסון ילדים; בנט יערוך דיון בעניין

ההמלצה לחיסון נגד קורונה לילדים בני 5-11 עברה ברוב של 17 בעד ונמנע אחד ● מתי החיסון יגיע לישראל? בנט יכנס היום את שר הבריאות וידון בנושא ● משרד הבריאות כבר נערך לקמפיין שייצא לדרך לאחר שה-FDA ייתן את האישור הסופי

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Associated Press, Nicolas Asfouri

הפועלים מעלה המלצה לסין – "התמתנות רגולטורית ותמחור נוח"

לאחר שהורידו המלצה ביוני האחרון על רקע קשיי רגולציה בסין, האנליסטים בבנק הפועלים מעריכים כי הרוחות נרגעו, ולמרות הזינוק במחירי האנרגיה, העלו המלצה לסין ל"תשואת יתר"

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות קלות באירופה; דויטשה בנק מאבד גובה בשל ירידה בהכנסות

מדד ניקיי בטוקיו ננעל ביציבות, בהונג קונג המדד יורד ב-1.7% ● מחירי הנפט והזהב נחלשים ● מטבע הקריפטו "שיבה אינו" מזנק בעשרות אחוזים למקום ה-11 בטבלת המטבעות ● עונת הדוחות בארה"ב: תוצאות טבע, קוקה-קולה ומקדונלדס יתפרסמו היום