גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרכב החשמלי הרבה פחות "ירוק" ממה שחשבתם

כלי הרכב החשמליים ועתירי התוכנה, שמתחילים לעלות כיום על כבישי ישראל, מציבים שלל אתגרים בפני הרגולציה הוותיקה, שתוכננה עבור רכבי הדור הקודם: מאיומי סייבר ועד עלויות סביבתיות ● בינתיים הרגולציה בישראל מגיבה באיטיות

מכוניות טסלה ביציאה מהמפעל / צילום: Shutterstock, Sundry Photography
מכוניות טסלה ביציאה מהמפעל / צילום: Shutterstock, Sundry Photography

המונח "רגולציה" קיבל בשנים האחרונות קונוטציות שליליות של סרבול בירוקרטי ושל התערבות "מלמעלה" בכוחות שוק ובחירויות הפרט. אבל בתקופות שבהן מתחוללים שינויים ו"שיבושים" מרחיקי לכת, לרגולציה יש גם תפקיד חיוני בשמירה על האינטרסים. מהפכת הרכב החשמלי שצוברת כיום תאוצה היא דוגמה טובה.

השינויים שמביאים עמם כלי הרכב החשמליים וה"חכמים" מאתגרים כיום את רגולציית הרכב הממשלתית המקיפה אך הוותיקה של ישראל, שנבנתה במשך שנים רבות עבור כלי רכב מהדור הקודם. תוך כדי כך הם חושפים לא מעט "חורים" ותחומים אפורים בתחום הייבוא, השירות, הבטיחות, הזיהום הסביבתי ועוד. הנה כמה דוגמאות.

עדכונים מרחוק: ללא פיקוח ושליטה

כלי הרכב החדישים, שיורדים כיום מפסי הייצור, הם מערכות ממוחשבות לכל דבר. הם מצוידים בעשרות מעבדי נתונים, שלחלקם עוצמת עיבוד מקבילה לזו של מחשבי-על מלפני כמה שנים, ולרבים מהם יש כיום קישור נתונים דו צדדי ל"ענן", אלחוטי או פיזי (כבל תקשורת).

בצד אחד הקישור מאפשר ליצרני הרכב לשלוח לכלי הרכב שדרוגים ועדכונים לתוכנה, ששולטת בחומרה של הרכב, מכל מקום בעולם אל כל מקום שבו נמצאים כלי הרכב. השיטה הזו מכונה בתעשייה "עדכונים דרך האוויר" או OTA; בצד השני הקישור מאפשר להעלות מכלי הרכב נתונים שנצברים בהם תוך כדי שימוש אל השרתים של היצרנים, או של צדדים שלישיים, מכל מקום בעולם.

כדי להמחיש את המשמעות המעשית של הטכנולוגיה הזו נשווה בין שני כלי רכב, שמיובאים כיום ארצה: האחד הוא רכב "טיפש", ללא יכולות קישוריות, והשני הוא רכב חשמלי "חכם", שמקושר אלחוטית ליצרן. לרגולטור, שאחראי על ייבוא הרכב לישראל, קרי משרד התחבורה, יש סמכות ויכולת לפקח באופן פרטני ודקדקני על התקינה של כל כלי הרכב כפי שיצאו מבית החרושת והגיעו לישראל. זאת באמצעות מסמכי תקינה פרטניים עד לרמת הבורג של היצרן, שאותם מגיש היבואן למשרד התחבורה.

אבל בעוד שהרכב "הטיפש" יישאר עד סוף תקופת השירות שלו בדיוק כפי שיוצר במקור, את הרכב החכם יכול היצרן לשדרג פיזית במוסך או אלחוטית ישירות מהשרתים שלו באמצעות עדכוני תוכנה תקופתיים. ממש כמו שמשודרגת מערכת ההפעלה בסמארטפון שלכם מעת לעת. העדכונים יכולים לכלול תיקון שגרתי של "באגים" בתוכנה או שדרוגי נוחות כמו עדכון מפות למערכת הניווט ופיצ'רים חדשים למערכת הקול אבל באותה מידה יכולים לכלול גם עדכונים של התוכנה, ששולטת בחומרת השליטה ברכב.

בדרך זו יכולים היצרנים לשנות ולשדרג משמעותית את יכולות וביצועי הרכב לעומת המקור, כולל הגדלת ההספק והביצועים שלו, שינוי יכולות הבלימה, התנהגות כביש, היכולות האוטונומיות ועוד. בקיצור, באמצעות שדרוגי תוכנה ניתן לשנות לחלוטין ומרחוק את מפרט התקינה המקורי של הרכב ואפילו "לטשטש" פגמי ייצור מהותיים, שהיצרנים חייבים לחשוף בדרך כלל, מה שמכונה "ריקול שקט".

בכיוון השני, הרכב יכול להזרים לשרתים של יצרן הרכב או של חברות שפועלות מטעמו כמויות משמעויות ושוטפות של מידע חיוני על מיקום הרכב, אופי הנהיגה, מצבו הטכני וכדומה. בכלי רכב מרובי חיישנים חיצוניים ופנימיים, כמו אלה, שמתחילים להיכנס כיום לשוק, אף ניתן לאסוף מידע רגיש על מצב הנוסעים בתוך הרכב, סרטי וידאו שמצולמים מהסביבה על ידי המצלמות ההיקפיות של מערכות הבטיחות המתקדמות, נתוני מחיישני הרדאר ועוד.

רוב יצרני הרכב נוטים להצניע כיום יכולות תקשורת הנתונים הזו ו/או עושים בהן שימוש מזערי. אבל יש יצרנים דוגמת טסלה, שעבורם עדכונים מרחוק ואגירה/שימוש בנתוני הנהג והנהיגה הם חלק מהפילוסופיה העסקית והטכנולוגית המוצהרת שלהם. בעתיד הקרוב עוד יצרנים רבים צפויים לאמץ את המדיניות של טסלה.

הרגולטור בישראל, ולא רק בישראל, מגיב בינתיים באיטיות לאיום הפוטנציאלי. למדינה אין כרגע דרך לדעת או לאכוף איזה מידע הועבר מכלי רכב ואליהם, למי הוא הגיע ואילו שינויים בוצעו במפרט המקורי של הרכב. השלכות הלוואי השליליות של "התחום האפור" הזה עשויות להיות הרבה יותר קרובות ממה שרבים סבורים.

אחת מהן היא אפשרות לפגיעה בביטחון הפנים באמצעות איסוף מידע רגיש מכלי רכב שנעים בארץ והעברתו לשרתים בחו"ל. השלכה אחרת היא פגיעה ממוקדת או אקראית בכלי רכב, שנעים במרחב הציבורי והפרטי, באמצעות שליחת קוד זדוני. נדגיש שזו לא תיאוריה: כיום כבר נעים בישראל אלפי כלי רכב, שחשופים פוטנציאלית להתקפות סייבר כאלה מבלי, שלמשרדים הרלוונטיים יהיו כלים לפקח על איכות הגנת הסייבר שלהם.

רוב הרגולטורים בעולם, וגם בישראל, ממתינים לאיזו "תקינת על" בנושא, שתגובש במוסדות התקינה הבינלאומיים. אבל יש בעולם גם מי, שכבר מגיבים לבעיה המיידית, כמו הסינים. במהלך אוגוסט פרסם משרד הטכנולוגיה הממשלתי בסין סט רגולציות מפורטות, שדורש מכל כל היצרנים לדווח לממשלה על כל עדכון תוכנה לרכב שמבוצע דרך האוויר ועל מהותו, למנוע העברה אלחוטית של מידע שנאסף בכלי הרכב לשרתים מחוץ למדינה, ולהפעיל אמצעים ספציפיים לאבטחת המידע. במקביל מפעילה הממשלה טכנולוגיות ספציפיות, לבקרה על העברת נתונים מכלי רכב.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "משרד התחבורה מגבש בימים אלה תוכנית משרדית להגנה מפני הקות סייבר ביחידות המשרד השונות ובזרועות הביצוע הכוללת גם את תחומי הרכב השונים לעמידות הרכיבים המיחשוביים ברכב ומערכותיו מפני התקפות סייבר. בכל הנוגע לרכב משרדנו ייצמד ככל הנראה ככל הניתן למקובל במדינות הקהילייה האירופאית".

עלויות סביבתיות נלוות

בציבור קיימת נטייה טבעית להתייחס לכלי רכב חשמליים בתור פתרונות תחבורה "ירוקים" וידידותיים לסביבה מכיוון, שהם מקטינים את התלות בנפט ואת פליטת הגזים המזהמים בגובה הכביש. אבל ככל שכלי הרכב הללו הופכים מנישה לזרם מרכזי הרגולטורים בעולם מתחילים להיות מוטרדים מנושא העלויות החיצוניות של הרכב ובראשן הזיהום העקיף ועלויות המיחזור.

הזיהום העקיף נובע מכך, שטעינת המכוניות החשמליות ניזונה מרשת חשמל, שהפקתו ברוב העולם, ובמיוחד בישראל, מתבצעת ממקורות אנרגיה לא מתחדשים דוגמת פחם, גז ולעיתים אפילו מזוט. קיימת בעולם מחלוקת מה הוא הסף של חדירת רכב החשמלי, שמעבר לו ההשפעה על הגדלת ייצור החשמל תהיה מהותית. באיחוד האירופאי ומדינות ספציפיות כמו גרמניה, שבהן שיעור כלי הרכב החשמליים מטפס במהירות, מוטרדים כיום מהבעיה ומנסים לפתור אותה על ידי סבסוד מואץ של ייצור חשמל מאמצעים ברי קיימא (רוח, שמש, תחנות הידרואלקטריות ועוד).

אצלנו נראה שהרגולטורים פחות מוטרדים מהנושא ובדוח בנושא השפעת הרכב החשמלי על רשת החשמל, שפרסם משרד האנרגיה בפברואר השנה, נכתב כי "למרות ההאצה הצפויה בחדירת הרכב החשמלי, שיעורי החדירה בשנים הקרובות אינם צפויים להיות משמעותיים עבור הרשת. משום כך, ישנו פרק זמן שמאפשר להיערך כראוי לחדירת הרכב החשמלי". נציין בהערת אגב שממועד כתיבת הדוח הנ"ל ועד ספטמבר צמח קצב החדירה של הרכב החשמלי לישראל במאות אחוזים. מי שקרוב לוודאי ייקח את ההובלה בנושא היא רשות המסים, שבימים אלה נערכת לקראת רפורמה מקיפה בנושא מיסוי כלי רכב חשמליים.

בעיה נוספת, לטווח ארוך יותר, היא העדר רגולציה על מיחזור הסוללות לרכב חשמלי, ששוקלות מאות קילוגרמים כל אחת. בינתיים מדובר בכמויות קטנות יחסית של כלי רכב, עם סוללות שמשך תקופת השירות של הסוללות שלהן צפוי להיות לפחות 7-8 שנים. אבל בישראל קיימים עשרות אלפי כלי רכב היברידיים, חלקם ותיקים שנפלטים מחוץ לשוק, עם סוללות קטנות יותר. בנוסף יש צפי לאחוז מסוים של כלי רכב חשמליים, שיסיימו את חייהם בטרם עת בשל תאונות וכו' ושאת הסוללה שלהם לא ניתן להחזיר לשימוש.

בישראל אין כיום שום מתקן אחד למיחזור סוללות ליתיום לרכב אבל לפחות יש רגולציה שנמצאת כעת בתהליך גיבוש. במשרד לאיכות הסביבה מקדמים כיום את "חוק אחריות יצרן לכלי הרכב", שעתיד לגלגל לפתחם של היצרנים, דרך היבואנים, את עלויות הזיהום השונות, שנלוות למחזורו בתום תקופת השירות, בדגש על סוללות לרכב חשמלי. סביר להניח שגם העלות הזו תגלגל בסופו של דבר למחיר לצרכן אבל לפחות מתחילים לראות כאן את האור בתוך האפור.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: נושא הטיפול בסוללות ליתיום של רכב חשמלי נמצא בתחילת דרכו בכל העולם. המשרד להגנת הסביבה מבצע עבודת RIA (בחינת השלכות רגולציה) בנושא חוק אחריות יצרן לכלי רכב, בדגש על סוללות כלי הרכב החשמליים, השמנים, גזי הקירור ועוד. בעבודה זו נבדקים כלל ההיבטים והמנגנונים האפשריים. אין בישראל מפעלים לטיפול בסוללות אלו, והן נאספות על-ידי חברות, שלהן יש רישיונות לייצוא למפעלי מחזור באירופה.

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

דירוג הערים היקרות בעולם: מי ראשונה ואיפה תל אביב?

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים