גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות תעופה אאוט, ביטקוין אין: בעולם הספורט מצאו דרך חדשה לעשות כסף, והרבה

משבר הקורונה פגע בענפי הספורט בעולם, וליגות וקבוצות מחפשות ספונסרים חדשים לפצות על ההפסדים ● בורסות הקריפטו זיהו את הפוטנציאל והחלו לתת חסויות לקבוצות כדורגל ● אם לעולם הכדורגל לא הייתה בעיה לקחת כסף מחברות הימורים וטבק - למה שתהיה לו בעיה עם קריפטו?

מסי במדי פריז סן ז'רמן. חלק מחבילת השכר של מסי בקבוצתו החדשה שולם במטבעות דיגיטליים / צילום: Associated Press, Francois Mori
מסי במדי פריז סן ז'רמן. חלק מחבילת השכר של מסי בקבוצתו החדשה שולם במטבעות דיגיטליים / צילום: Associated Press, Francois Mori

אינטר האיטלקית הורידה לאחר כמעט שלושה עשורים את החסות עם חברת הצמיגים פירלי לטובת הסכם חולצה חדש שחתמה עם פלטפורמת הקריפטו "סוסיוס" (Socios.com). פריז סן ז'רמן, שהשתמשה במטבעות וירטואליים כדי לשלם חלק מחבילת השכר של ליונל מסי, התקדמה עוד שלב וחתמה עם אותה בורסת קריפטו חסות לשלוש שנים תמורת 25-30 מיליון אירו. על פי הערכות, סוסיוס שנכנסה בעוצמה אדירה לספורט וחתומה על הסכמים עם למעלה מ-50 קבוצות, משלמת מעל 400 מיליון דולר עבור הסכמי החסות שלה בספורט.

הליגה האיטלקית חתמה על הסכם עם בורסת הקריפטו Crypto.com, וגם בישראל הייתה נוכחות מסוימת לבלוקצ'יין בספורט כאשר משה חוגג קצת לאחר שרכש את בית"ר ירושלים ניסה לקדם את המודעות לביטקוין ופרסם את המטבע על חולצות המשחק של שחקני הקבוצה. בקיץ הנוכחי כבר הורחבה הפעילות כאשר חוגג הודיע על הסכם עם חברת הקריפטו shincoin, בתמורה לפרסום על גב החולצה של בית"ר.

הוואקום שאליו נכנסו בסערה חברות שמנפיקות מטבעות וירטואליים או בורסות קריפטו לא קורה רק בכדורגל. הפורמולה 1 חתמה הסכם חסות עם סוסיוס שיבטיח לה 100 מיליון דולר. קבוצת ה-NBA פילדלפיה 76' חתמה השבוע על הסכם שמאפשר לה לשים את הלוגו של Crypto.com על חולצת המשחק במקום חברת מכירת הכרטיסים StubHub. ההסכם מוערך ב"שמונה ספרות" בדולרים, ועל פי דיווחים הוא בין חמשת ההסכמים הגבוהים של קבוצות NBA.

בחלק מהמקרים זה כבר גלש מעבר לחסות על חולצה - מי שיגיע למיאמי יתפלא אולי לגלות שהאולם של קבוצת ה-NBA מיאמי היט שינה לאחרונה את שמו לאחר 20 שנה מ"אמריקן איירליינס ארנה" ל"FTX ארנה" על שמה של בורסת הקריפטו FTX שתשלם כ-135 מיליון דולר עד שנת 2040. FTX חתמה נכון להיום, לפי דיווחים, על הסכמי חסות בהיקף של 360 מיליון דולר עם קבוצות בייסבול, כדורסל ועם חברות ספורט וירטואליות (esports). כדי לפתוח את הדלתות ולהבהיר כי הכסף מקובל לחלוטין - נחתם בין היתר הסכם במסגרתו מפרסמת FTX על מדי שופטי ליגת הבייסבול האמריקאית.

הסיבות די ברורות: קבוצות, ליגות ובעצם כל ענף ספורט מקצועני חייבים כסף כמו אוויר לנשימה בעקבות הקורונה. זה אולי לא הכסף "הנכון", המסורתי, של תעשיית הרכב, חברות ביטוח ובעבר חברות אלקטרוניקה וגם אף אחד לא יודע בוודאות מה תהיה תוצאת המאבקים של הקריפטו ברגולציות - אבל כרגע זה כסף שממלא את ייעודו: משלם חובות, סוגר בורות שנפערו ומאפשר תזרים.

אופ"א פרסמה שההפסדים מהקורונה מוערכים ב-9 מיליארד אירו לקבוצות הכדורגל, וגם בספורט האמריקאי הפגיעה היא קשה. בחלקו הוא משמש ממש כמו הנפקה בורסאית, בזכות הנפקת מטבעות דיגיטליים לאוהדים, כשהיתרון הגדול הוא אי אובדן של נכסים מהותיים כמו אחוזי החזקה. במקרים נוספים הוא מונע לקיחת הלוואה (או מקטין את הצורך בלקיחת הלוואה גדולה), שמסבכת את המועדון בהמשך עם החזרים וריבית רצחנית.

הקשר הרגשי לקבוצת הכדורגל מסתבך בקריפטו

כרגע כולם מרוויחים מהכניסה של הקריפטו לספורט. קבוצות שמנפיקות מטבעות ורואה את הערך שלהן עולה מציעות, כמו במקרה של מסי, חלק מהתשלום או מחבילות המענקים לשחקנים באמצעות מטבעות וירטואליים.

המטרה של חברות הקריפטו היא כמובן למשוך את האוהדים "לשחק" בכסף וירטואלי ולסחור בו, ממש כמו שזה נועד למשוך אוהדים להמר כשהם רואים את חברות הימורים על החולצה. בחלק מהמקרים מנצלים את העניין הרגשי של הכנסת אוהדים לתוך מעורבות בקבוצה, או יותר נכון לשוליים של הקבוצה - למשל, יובנטוס מאפשרת לאוהדים שסוחרים במטבעות הווירטואליים שהנפיקה להיות אלו שבוחרים את השיר שינוגן באצטדיון לאחר המשחק.

במקרים אחרים בעלי המטבעות יכולים לקבוע את צבע האוטובוס של הקבוצה וכו'. "וזה דוחף בסוף אנשים צעירים לתוך השקעה במטבעות קריפטוגרפיים", מסביר לבלומברג אדם ווילרטון, השייך לאחת מקבוצות האוהדים של לידס יונייטד מהפרמיירליג. "אוהדי כדורגל נועדו בסך הכל להיות אלו שיקפיצו את המחיר (של המטבעות) כלפי מעלה".

יש רגולציה אבל אין ואקום: הקריפטו מחליף את ההימורים

למה דווקא עכשיו נכנסו חברות קריפטו לתוך עולם הספורט? כאמור, יש את הצורך המיידי בכסף. חלק מהם פשוט מחליפים את נותני החסות "רגילים" שחטפו מכה בקורונה ופשוט לא מוכנים לשלם יותר את הסכומים שדורשים קבוצות ספורט וליגות. בראיון ל"פייננשל טיימס" אומר בן פינקוס, אחראי על הצד המסחרי בפורמולה 1, כי "הספורט נמצא על הברכיים וייקח עכשיו כסף שיגיע מכל מקום אפשרי".

חלק מההסבר לכניסה החלקה של הקריפטו הוא ההקבלה שלה לתעשיית ההימורים. מבחינת הקבוצות כבר אין הבדל גדול בין "הלכלוך" של חברת הימורים על החולצה לבין מסחר במטבעות וירטואליים. ההימורים הם כמובן המנוע של תעשיית הספורט והוכיחו לאורך השנים את העוצמה שלהם. בבריטניה ההימורים על ספורט הוכפלו ל-4.7 מיליארד ליש"ט בשנה, בהשוואה לעשור שלפני המגפה. ב"בלומברג" מציינים "הטרנד הזה מדאיג - כאשר 40% מחסויות החולצה בפרמיירליג האנגלית הן של חברות הימורים, לעוממת 10% בשנת 2008".

כשהרגולציה על חברות הימורים הופכת מורכבת וקשוחה יותר - באיטליה ובספרד עבר חוק שאוסר על פרסום חברות הימורים על חולצות המשחק - הקריפטו לאט מוצא את המקום להיכנס לתוך הוואקום.

לפי "בלומברג", תעשיית ההימורים שאליה פונה הפרסום בספורט משיקה כמעט אחד לאחד לתעשיית הבלוקצ'יין - לפי מחקר של ארגון GameCare, שעוסק במתן סיוע בבריטניה למתמכרים להימורים, 50% מהמהמרים "הרגילים" עוסקים גם בפעילות בשוק הקריפטו, לעומת 3% בלבד מהפעילות בשוק הקריפטו של האוכלוסייה הכללית.

כמו כפפה ליד: הדמיון בין קהלי היעד

הניסיון של חברות הקריפטו לצוד את חובבי הספורט נעשה דרך הקבוצות שחשופות לציבור בשידורי טלוויזיה. ביולי השנה חתמה חברת הקריפטו StormX על הסכם לפרסום על חולצת המשחק עם קבוצת ה-NBA פורטלנד טריילבלייזרס לחמש שנים (הקבוצה הראשונה שעושה זאת), בהיקף של מעל 10 מיליון דולר בעונה.

בראיון ל"פייננשל טיימס" הסביר מנכ"ל החברה ואחד מהמייסדים סיימון יו כי ההסכם נובע בין היתר מהקורלציה הברורה בין המודל העסקי של החברה שמסמן לקוחות, בדגש על גברים, בגילאים 18-45 כקהל היעד שפועל במסחר במטבעות וירטואליים - בדיוק הטייפקאסט של אוהדי כדורסל. "רוב האוהדים שאנחנו מנסים 'לתפוס' באמצעות ההסכם עם ה-NBA עדיין לא נמצאים בשוק הקריפטו", הסביר יו.

בסופו של יום האופן שבו הכסף נכנס לספורט הוא רק עניין של אבולוציה. אחרי העידן המזוהם של חברות הטבק והאלכוהול, שהפך ללא לגיטימי, הגיע הזמן של חברות ההימורים ועכשיו הקריפטו לתרום את חלקן לטובת התעשייה.

עוד כתבות

מנכ''ל שיכון ובינוי, עמית בירמן, בוועידת ישראל לעסקים 2025

מנכ"ל שיכון ובינוי: "אסור להכניס חברות בבעלות ממשלה זרה לפרויקטי תשתית אסטרטגיים"

עמית בירמן, מנכ"ל שיכון ובינוי, הזהיר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "אנחנו ב-6 באוקטובר של השתלטות מדינות זרות על התשתיות הלאומיות האסטרטגיות של המדינה. אסור לתת לזה לקרות"

מימין: אסף זגריזק, שאול שניידר ועמית לנג בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: רפי קוץ

יו"ר נמל אשדוד שאול שניידר: "אני לא מתנגד להנפקה"

שניידר אמר את הדברים בשיחה בנושא התשתיות הקריטיות של ישראל בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ● מנכ"ל מקורות עמית לנג: "יש לישראל פוטנציאל להיות ספקית מים לסוריה וכך ליצור מארג גאו-פוליטי"

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' עירן הלפרין / צילום: פרטי

חוקר השנאה שמצהיר: "אנחנו נוסעים ב-300 קמ"ש לעבר הקצנה"

שיחה עם פרופ' עירן הלפרין, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ● על הקיטוב שהפך לנורמה, הסיבות לכך ומה ישראל צריכה לעשות כדי לעצור את הדהירה

ועידת ישראל לעסקים ה-32

ועידת ישראל ה-32 יוצאת לדרך בהשתתפות צמרת המשק

ועידת ישראל לעסקים של גלובס היא הוועידה הוותיקה והחשובה בישראל. במסגרתה מתקיימים מושבים בתחומים: השקעות, תשתיות, הייטק וחדשנות, בריאות ועוד ● בין המשתתפים: ג׳ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, יו"ר צ'ק פוינט, מנכ"ל שיבא, מנכ"לי הפועלים, הפניקס, בזק, תנובה, אלקטרה צריכה, תורפז תעשיות, מנכ"ל הבורסה ורבים נוספים ● עוד בין המשתתפים: השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט והאלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, בהופעה ראשונה

פרופ' יצחק קרייס בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שיבא: "זו המהפכה הכי גדולה בבריאות מאז ימי היפוקרטס"

במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס אמר פרופ' יצחק קרייס כי הבינה המלאכותית יכולה "לשנות את כל הדרך שבה תחום הבריאות פועל" • לדבריו, אחוזי הצלת החיים בבתי החולים בישראל עומדים על יותר מ־99% • על השת"פ עם אנבידיה אמר: "פרויקט שיאפשר לנו לפצח 98% מה־DNA"

מנכ''ל דוראל, יוני חנציס, בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל קבוצת דוראל: "כל מתקן אנרגיה מתחדשת שנכנס לפעולה מוריד לכולם את חשבון החשמל"

יוני חנציס שוחח במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס על החשיבות של תחום האנרגיה המתחדשת למשק החשמל וכן על פעילותה של דוראל בארץ ובעולם ● "שוק החשמל העולמי חייב אגירה לשעות שאחרי שהשמש שוקעת. בלי זה, לא נוכל לוותר על התלות באנרגיה קונבנציונלית"

בנקים בישראל

הבנקים חילקו דיבידנד של 5 מיליארד שקל לציבור – אז מדוע בשוק לא מתלהבים?

הרווח של הבנקים צמח, התשואה על ההון רשמה נתונים מרשימים, וגם בחלוקת הדיבידנדים חלה עלייה חדה ● אך למרות זאת, בשוק מתריעים משינוי המגמה: "יש להיות ערים לשחיקה באיכות הנכסים ולתוצאות חלשות יותר בהמשך" ● ואיך דווקא דעיכת המלחמה עלולה לייצר קשיים כלכליים לבנקים?

עו''ד ג'ייסון גרינבלט / צילום: תמר מצפי

האם הפסקת האש תחזיק מעמד ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה? יועצו של טראמפ לשעבר מדבר

ג’ייסון גרינבלט, לשעבר שליחו של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון ומאדריכלי הסכמי אברהם, הגיע כאורח מיוחד לערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים ● הוא מסביר כיצד 7 באוקטובר שינה את האזור, מה ישראל תיאלץ לעשות מול חמאס ועד כמה ריאלי חידוש המגעים עם סעודיה

יאן לקון. זכה בפרס טיורינג הנחשב / צילום: Reuters, Ron Sachs - CNP

40 שנה הוא צדק לגבי הבינה המלאכותית. עכשיו הוא חושב שכולם טועים

יאן לקון המציא רכיבי בסיס רבים של ה-AI המודרני ● כעת האיש החריג במטא משוכנע שרוב השחקנים בתחום מסונוורים ממודלי שפה גדולים כמו ChatGPT ושבתוך חמש שנים לכל היותר, הם יעלמו: "אף אדם שפוי לא ישתמש בהם יותר"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג״ץ ללוין: נמק מדוע לא יבוטל מינוי בן-חמו לחקירת הפצ״רית

השופטים קבעו כי החלטתו של שר המשפטים למנות את השופט המחוזי בדימוס למפקח על החקירה תעוכב עד להחלטה אחרת ● לשכת עוה״ד שעתרה לבג״ץ: המינוי הוא התערבות פוליטית שנועד להדיח את היועמ״שית

דירה במגדל המלך דוד בתל אביב / צילום: ניר וייס־ודררו

בכמה נמכרה דירה עם 7 חדרים במגדל המלך דוד בתל אביב?

הדירה במגדל המלך דוד בתל אביב, בת 7 חדרים, נמכרה במחיר נמוך מהמקובל בשוק ● מגדל המלך דוד צמוד למלון דן, ושייך למשפחת מגדלי יוקרה ראשונים שהוקמו בעיר - ביניהם גם גן העיר ובזל ● בעבר נרשמו במגדל עסקאות במחירים של 100 אלף שקל למ"ר ויותר

נשיא ומנכ''ל ICL אלעד אהרונסון בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל ICL: כ־400 מיליון איש מקבלים את המזון שלהם בזכות המוצרים שלנו

על רקע שינוי הזיכיון בים המלח, מנכ"ל ונשיא ICL אלעד אהרונסון הציג בוועידת ישראל לעסקים של גלובס את פעילות החברה כפתרון לאתגרי ביטחון המזון העולמי ● "ביל גייטס אומר כי בין 40%-50% מתושבי כדור הארץ חבים את היכולת שלהם לחיות לשימוש ההולך וגובר של דשנים"

ולדימיר פוטין - נשיא רוסיה, דונלד טראמפ - נשיא ארה''ב, וולודימיר זלנסקי - נשיא אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson, Alex Brandon, Jacquelyn Martin

מניות ביטחוניות ירדו, אירופה במצוקה: ארה"ב דוחפת להסכם שלום כפוי באוקראינה

הבית הלבן הפתיע את אירופה כשדרש מקייב בסוף השבוע לקבל תוכנית שלום ובה הגבלות צבאיות וכן ויתור על שטחים ● האירופאים קוראים לתוכנית "בסיס לדיון" ושוב נאלצים לבקש מקום ליד שולחן הדיונים ● לצד ירידות במניות ביטחוניות, באיחוד מנסים לקנות זמן להקמת כוח צבאי

מנכ''ל הבורסה איתי בן זאב בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

האם לשוק יש עוד לאן לעלות? התשובה של מנכ"ל הבורסה בת"א

למרות השיאים והתשואות החזקות בבורסה המקומית, איתי בן זאב, סבור שהיא רחוקה מלבטא את הפוטנציאל העתידי, ובטוח שמפולת במדדים לא על הפרק ● כך אמר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס: "ירידות חדות מגיעות בדרך כלל בתקופה של בועה וזה לא המצב כרגע"

קורנליוס קורנליו בוועידת ישראל לעסקים / צילום: כדיה לוי

שגריר קפריסין: "הביקורת על ישראל עצומה, אבל רק כאן מבינים את המציאות של המדינה"

שגריר קפריסין בישראל, קורנליוס קורנליו, אומר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי היחסים הכלכליים בין המדינות רחוקים ממיצוי - לא רק תיירות ונדל"ן אלא גם הייטק ואנרגיה ● עוד אמר: "אל תשכחו שיש לכם חברים באיחוד האירופי, חשוב לא לסגור דלת לאיחוד"

ידין ענתבי בוועידת ישראל / צילום: רפי קוץ

מנכ"ל בנק הפועלים: "המערכת הבנקאית איבדה את הצעירים הסוחרים בשוק ההון. הגיע הזמן ליזום ולהחזיר אותם אלינו"

מנכ"ל הפועלים ידין ענתבי הזהיר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי המיסוי שהטילה הממשלה אינו פוגע בבנקים אלא בחוסכים ובקרנות הפנסיה וההשתלמות, וטוען שהרווחיות הגבוהה הייתה אמורה לחזור לציבור ● בנוסף הציג ענתבי צעדים חדשים של הבנק שנועדו להחזיר צעירים למסחר בשוק ההון

נדב חנין, סמנכ''ל שיווק וחדשנות באל על, בוועידת ישראל / צילום: כדיה לוי

סמנכ"ל אל על: "יש אנומליה בין ביקוש והיצע בעולם התעופה"

נדב חנין, סמנכ"ל השיווק והדיגיטל של אל על, הסביר בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי מחסור עולמי במטוסים ובמנועים ● על הביקורת שהופנתה נגד החברה במהלך המלחמה: "שעות הטיסה שלנו טובות יותר, הצוותים כחול־לבן - ויש לזה ערך" ● על הקמת בסיס פעילות מקומי לוויזאייר אמר כי כללי הרגולציה השונים יוצרים אי־שוויון

מימין: אלה לוי וינריב, שרית זוסמן ושירה שפירא / צילום: רמי זרנגר

"להחליט לשים זרקור על הדברים הטובים": שירה שפירא ושרית זוסמן בשיחה על שכול והכוח להמשיך הלאה

חברי הילדות ענר שפירא ז"ל, רס"ל בן זוסמן ז"ל והירש גולדברג פולין ז"ל, הפכו לסמל לגבורה בעקבות אירועי 7.10 ● האימהות של שניים מהם, שירה שפירא ושרית זוסמן, הגיעו לוועידת ישראל לעסקים של גלובס כדי לספר עליהם, על הדרך להמשיך הלאה ועל החשיבות של עשייה חיובית בחברה

מימין: הילה ויסברג, ענבל קרייס, פרופ' אסנת לב ציון קורח, קרן כהן חזן / צילום: כדיה לוי

"הגיים צ'יינג'ר לעתיד": שלוש בכירות מדברות על מנועי הצמיחה של התעשייה

בפאנל "תעשייה, חדשנות ובריאות - האבנים הגדולות של כלכלת ישראל", שהתקיים במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס, דיברו שלוש בכירות בתעשייה הישראלית על הצלחה והמנוע להוביל, על מהפכת ה-AI ויישומה, ועל תחזיות לעתיד ● וגם: מה ישמור על העליונות הטכנולוגית שלנו?

ענת לוין, ליאת חזות ולימור בקר בוועידת ישראל לעסקים / צילום: שלומי יוסף

מה יקרה לכסף שלכם ב-2026? שלוש מנהלות השקעות בכירות עונות

פאנל המנכ"ליות הבכירות בוועידת ישראל לעסקים של גלובס סימן את 2026 כשנה של הכרעות ● לימור בקר מהמילטון ליין צופה שחלק גדול מהצמיחה העתידית בכלל לא יקרה בבורסה - אלא בחברות הפרטיות ● ענת לוין מבלקרוק סבורה שבקרוב נבין באילו מחברות הבינה המלאכותית הסיכון עולה על כדאיות ההשקעה ● וליאת חזות מהפועלים אקוויטי חושבת שדווקא העובדה שהרבה רוכשים ישבו על הגדר בשוק המגורים מייצרת הזדמנות