גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות תעופה אאוט, ביטקוין אין: בעולם הספורט מצאו דרך חדשה לעשות כסף, והרבה

משבר הקורונה פגע בענפי הספורט בעולם, וליגות וקבוצות מחפשות ספונסרים חדשים לפצות על ההפסדים ● בורסות הקריפטו זיהו את הפוטנציאל והחלו לתת חסויות לקבוצות כדורגל ● אם לעולם הכדורגל לא הייתה בעיה לקחת כסף מחברות הימורים וטבק - למה שתהיה לו בעיה עם קריפטו?

מסי במדי פריז סן ז'רמן. חלק מחבילת השכר של מסי בקבוצתו החדשה שולם במטבעות דיגיטליים / צילום: Associated Press, Francois Mori
מסי במדי פריז סן ז'רמן. חלק מחבילת השכר של מסי בקבוצתו החדשה שולם במטבעות דיגיטליים / צילום: Associated Press, Francois Mori

אינטר האיטלקית הורידה לאחר כמעט שלושה עשורים את החסות עם חברת הצמיגים פירלי לטובת הסכם חולצה חדש שחתמה עם פלטפורמת הקריפטו "סוסיוס" (Socios.com). פריז סן ז'רמן, שהשתמשה במטבעות וירטואליים כדי לשלם חלק מחבילת השכר של ליונל מסי, התקדמה עוד שלב וחתמה עם אותה בורסת קריפטו חסות לשלוש שנים תמורת 25-30 מיליון אירו. על פי הערכות, סוסיוס שנכנסה בעוצמה אדירה לספורט וחתומה על הסכמים עם למעלה מ-50 קבוצות, משלמת מעל 400 מיליון דולר עבור הסכמי החסות שלה בספורט.

הליגה האיטלקית חתמה על הסכם עם בורסת הקריפטו Crypto.com, וגם בישראל הייתה נוכחות מסוימת לבלוקצ'יין בספורט כאשר משה חוגג קצת לאחר שרכש את בית"ר ירושלים ניסה לקדם את המודעות לביטקוין ופרסם את המטבע על חולצות המשחק של שחקני הקבוצה. בקיץ הנוכחי כבר הורחבה הפעילות כאשר חוגג הודיע על הסכם עם חברת הקריפטו shincoin, בתמורה לפרסום על גב החולצה של בית"ר.

הוואקום שאליו נכנסו בסערה חברות שמנפיקות מטבעות וירטואליים או בורסות קריפטו לא קורה רק בכדורגל. הפורמולה 1 חתמה הסכם חסות עם סוסיוס שיבטיח לה 100 מיליון דולר. קבוצת ה-NBA פילדלפיה 76' חתמה השבוע על הסכם שמאפשר לה לשים את הלוגו של Crypto.com על חולצת המשחק במקום חברת מכירת הכרטיסים StubHub. ההסכם מוערך ב"שמונה ספרות" בדולרים, ועל פי דיווחים הוא בין חמשת ההסכמים הגבוהים של קבוצות NBA.

בחלק מהמקרים זה כבר גלש מעבר לחסות על חולצה - מי שיגיע למיאמי יתפלא אולי לגלות שהאולם של קבוצת ה-NBA מיאמי היט שינה לאחרונה את שמו לאחר 20 שנה מ"אמריקן איירליינס ארנה" ל"FTX ארנה" על שמה של בורסת הקריפטו FTX שתשלם כ-135 מיליון דולר עד שנת 2040. FTX חתמה נכון להיום, לפי דיווחים, על הסכמי חסות בהיקף של 360 מיליון דולר עם קבוצות בייסבול, כדורסל ועם חברות ספורט וירטואליות (esports). כדי לפתוח את הדלתות ולהבהיר כי הכסף מקובל לחלוטין - נחתם בין היתר הסכם במסגרתו מפרסמת FTX על מדי שופטי ליגת הבייסבול האמריקאית.

הסיבות די ברורות: קבוצות, ליגות ובעצם כל ענף ספורט מקצועני חייבים כסף כמו אוויר לנשימה בעקבות הקורונה. זה אולי לא הכסף "הנכון", המסורתי, של תעשיית הרכב, חברות ביטוח ובעבר חברות אלקטרוניקה וגם אף אחד לא יודע בוודאות מה תהיה תוצאת המאבקים של הקריפטו ברגולציות - אבל כרגע זה כסף שממלא את ייעודו: משלם חובות, סוגר בורות שנפערו ומאפשר תזרים.

אופ"א פרסמה שההפסדים מהקורונה מוערכים ב-9 מיליארד אירו לקבוצות הכדורגל, וגם בספורט האמריקאי הפגיעה היא קשה. בחלקו הוא משמש ממש כמו הנפקה בורסאית, בזכות הנפקת מטבעות דיגיטליים לאוהדים, כשהיתרון הגדול הוא אי אובדן של נכסים מהותיים כמו אחוזי החזקה. במקרים נוספים הוא מונע לקיחת הלוואה (או מקטין את הצורך בלקיחת הלוואה גדולה), שמסבכת את המועדון בהמשך עם החזרים וריבית רצחנית.

הקשר הרגשי לקבוצת הכדורגל מסתבך בקריפטו

כרגע כולם מרוויחים מהכניסה של הקריפטו לספורט. קבוצות שמנפיקות מטבעות ורואה את הערך שלהן עולה מציעות, כמו במקרה של מסי, חלק מהתשלום או מחבילות המענקים לשחקנים באמצעות מטבעות וירטואליים.

המטרה של חברות הקריפטו היא כמובן למשוך את האוהדים "לשחק" בכסף וירטואלי ולסחור בו, ממש כמו שזה נועד למשוך אוהדים להמר כשהם רואים את חברות הימורים על החולצה. בחלק מהמקרים מנצלים את העניין הרגשי של הכנסת אוהדים לתוך מעורבות בקבוצה, או יותר נכון לשוליים של הקבוצה - למשל, יובנטוס מאפשרת לאוהדים שסוחרים במטבעות הווירטואליים שהנפיקה להיות אלו שבוחרים את השיר שינוגן באצטדיון לאחר המשחק.

במקרים אחרים בעלי המטבעות יכולים לקבוע את צבע האוטובוס של הקבוצה וכו'. "וזה דוחף בסוף אנשים צעירים לתוך השקעה במטבעות קריפטוגרפיים", מסביר לבלומברג אדם ווילרטון, השייך לאחת מקבוצות האוהדים של לידס יונייטד מהפרמיירליג. "אוהדי כדורגל נועדו בסך הכל להיות אלו שיקפיצו את המחיר (של המטבעות) כלפי מעלה".

יש רגולציה אבל אין ואקום: הקריפטו מחליף את ההימורים

למה דווקא עכשיו נכנסו חברות קריפטו לתוך עולם הספורט? כאמור, יש את הצורך המיידי בכסף. חלק מהם פשוט מחליפים את נותני החסות "רגילים" שחטפו מכה בקורונה ופשוט לא מוכנים לשלם יותר את הסכומים שדורשים קבוצות ספורט וליגות. בראיון ל"פייננשל טיימס" אומר בן פינקוס, אחראי על הצד המסחרי בפורמולה 1, כי "הספורט נמצא על הברכיים וייקח עכשיו כסף שיגיע מכל מקום אפשרי".

חלק מההסבר לכניסה החלקה של הקריפטו הוא ההקבלה שלה לתעשיית ההימורים. מבחינת הקבוצות כבר אין הבדל גדול בין "הלכלוך" של חברת הימורים על החולצה לבין מסחר במטבעות וירטואליים. ההימורים הם כמובן המנוע של תעשיית הספורט והוכיחו לאורך השנים את העוצמה שלהם. בבריטניה ההימורים על ספורט הוכפלו ל-4.7 מיליארד ליש"ט בשנה, בהשוואה לעשור שלפני המגפה. ב"בלומברג" מציינים "הטרנד הזה מדאיג - כאשר 40% מחסויות החולצה בפרמיירליג האנגלית הן של חברות הימורים, לעוממת 10% בשנת 2008".

כשהרגולציה על חברות הימורים הופכת מורכבת וקשוחה יותר - באיטליה ובספרד עבר חוק שאוסר על פרסום חברות הימורים על חולצות המשחק - הקריפטו לאט מוצא את המקום להיכנס לתוך הוואקום.

לפי "בלומברג", תעשיית ההימורים שאליה פונה הפרסום בספורט משיקה כמעט אחד לאחד לתעשיית הבלוקצ'יין - לפי מחקר של ארגון GameCare, שעוסק במתן סיוע בבריטניה למתמכרים להימורים, 50% מהמהמרים "הרגילים" עוסקים גם בפעילות בשוק הקריפטו, לעומת 3% בלבד מהפעילות בשוק הקריפטו של האוכלוסייה הכללית.

כמו כפפה ליד: הדמיון בין קהלי היעד

הניסיון של חברות הקריפטו לצוד את חובבי הספורט נעשה דרך הקבוצות שחשופות לציבור בשידורי טלוויזיה. ביולי השנה חתמה חברת הקריפטו StormX על הסכם לפרסום על חולצת המשחק עם קבוצת ה-NBA פורטלנד טריילבלייזרס לחמש שנים (הקבוצה הראשונה שעושה זאת), בהיקף של מעל 10 מיליון דולר בעונה.

בראיון ל"פייננשל טיימס" הסביר מנכ"ל החברה ואחד מהמייסדים סיימון יו כי ההסכם נובע בין היתר מהקורלציה הברורה בין המודל העסקי של החברה שמסמן לקוחות, בדגש על גברים, בגילאים 18-45 כקהל היעד שפועל במסחר במטבעות וירטואליים - בדיוק הטייפקאסט של אוהדי כדורסל. "רוב האוהדים שאנחנו מנסים 'לתפוס' באמצעות ההסכם עם ה-NBA עדיין לא נמצאים בשוק הקריפטו", הסביר יו.

בסופו של יום האופן שבו הכסף נכנס לספורט הוא רק עניין של אבולוציה. אחרי העידן המזוהם של חברות הטבק והאלכוהול, שהפך ללא לגיטימי, הגיע הזמן של חברות ההימורים ועכשיו הקריפטו לתרום את חלקן לטובת התעשייה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

יציבות בפתיחה בתל אביב; טבע וארית תעשיות עולות

מדד ת"א 35 נסחר ביציבות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה  למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

ה-OECD החמיא על התוכניות לצמצום הפקקים. הבעיה: הקידום תקוע

דוח חדש של ה־OECD על ישראל מדגיש את הבעיה של עומס התנועה, ומשבח את הממשלה על כוונתה להטיל אגרת גודש ומס נסועה ● אלא שהרפורמות נתקלות בשורת התנגדויות ומחלוקות בין המשרדים השונים ● בינתיים, אין להכנסות משני המהלכים זכר בתקציב 2026

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

דירה למכירה / צילום: תמר מצפי

מס היסף יוחל גם על משקיעי נדל"ן: האם כדאי למכור את הדירה לפני שייכנס לתוקף?

בשינויים שמציע תקציב המדינה לשנת 2026 נכלל סעיף לפיו דירות מגורים להשקעה ייכללו בחישוב ההכנסה החייבת במס היסף, דבר שעשוי להשפיע על רבים ● מדוע זה קורה עכשיו, עד כמה זה משמעותי ואיך אפשר להפחית מרוע הגזרה? ● גלובס עושה סדר

ניתוח חברה | אל על / צילום: יח''צ

אל תתנו לאחוזים לבלבל אתכם - השווי של אל על משקף תמחור נמוך מאי פעם

המשקיעים חוששים שסיום המלחמה יוביל לתחרות שתפגע בתוצאות של חברת התעופה, אך ספק אם זו תגיע בקרוב ● השווי בבורסה אמנם גבוה היסטורית, אלא שבשקלול קופת המזומנים הגדולה ושווי הנכסים, מדובר בתמחור הפעילות הנמוך בתולדות אל על ● האם הוא מוצדק? ● מדור חדש

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

תאגיד בנקאי לקח רכב כמשכון. ואז השופט גילה שהוא שייך למילואימניק

הגנה מפני הליכי הוצאה לפועל, הקדמת תשלומים באמצעות הלוואה חברתית והצעת הסדר שהגיעה אחרי קריסת החברה: שלושה פסקי דין שניתנו לאחרונה ממחישים כיצד מערכת המשפט מנסה למצוא את האיזון ולהגן על המילואימניקים

ארגון הטרור חמאס / צילום: Shutterstock

הקולות מעזה מוכיחים: "חמאס ממשיך לגייס פעילים ונמצא בכל מקום"

ארגון הטרור חמאס מגייס מחדש פעילים, מחזיר נוכחות חמושה למרחבים הציבוריים ומבסס מחדש שליטה באמצעות סחיטה, מעצרים והפחדה ● מקורות בחמאס: מתקיימות שיחות רציניות לסלילת הדרך למו"מ על השלב השני ● חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● עדכונים שוטפים

ראש האופוזיציה יאיר לפיד שבע תשע, ,103FM י02.12.25 / צילום: כדיה לוי

גיוס חרדים: האם השיטה של יאיר לפיד הצליחה?

במאבק על גיוס החרדים לצבא, ראש האופוזיציה לפיד טוען שכבר יש לו הצלחה מוכחת ● אבל כשמרחיבים קצת את הפריזמה, מגלים שהנתונים של לפיד הרבה פחות מרשימים ● המשרוקית של גלובס

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו