גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות תעופה אאוט, ביטקוין אין: בעולם הספורט מצאו דרך חדשה לעשות כסף, והרבה

משבר הקורונה פגע בענפי הספורט בעולם, וליגות וקבוצות מחפשות ספונסרים חדשים לפצות על ההפסדים ● בורסות הקריפטו זיהו את הפוטנציאל והחלו לתת חסויות לקבוצות כדורגל ● אם לעולם הכדורגל לא הייתה בעיה לקחת כסף מחברות הימורים וטבק - למה שתהיה לו בעיה עם קריפטו?

מסי במדי פריז סן ז'רמן. חלק מחבילת השכר של מסי בקבוצתו החדשה שולם במטבעות דיגיטליים / צילום: Associated Press, Francois Mori
מסי במדי פריז סן ז'רמן. חלק מחבילת השכר של מסי בקבוצתו החדשה שולם במטבעות דיגיטליים / צילום: Associated Press, Francois Mori

אינטר האיטלקית הורידה לאחר כמעט שלושה עשורים את החסות עם חברת הצמיגים פירלי לטובת הסכם חולצה חדש שחתמה עם פלטפורמת הקריפטו "סוסיוס" (Socios.com). פריז סן ז'רמן, שהשתמשה במטבעות וירטואליים כדי לשלם חלק מחבילת השכר של ליונל מסי, התקדמה עוד שלב וחתמה עם אותה בורסת קריפטו חסות לשלוש שנים תמורת 25-30 מיליון אירו. על פי הערכות, סוסיוס שנכנסה בעוצמה אדירה לספורט וחתומה על הסכמים עם למעלה מ-50 קבוצות, משלמת מעל 400 מיליון דולר עבור הסכמי החסות שלה בספורט.

הליגה האיטלקית חתמה על הסכם עם בורסת הקריפטו Crypto.com, וגם בישראל הייתה נוכחות מסוימת לבלוקצ'יין בספורט כאשר משה חוגג קצת לאחר שרכש את בית"ר ירושלים ניסה לקדם את המודעות לביטקוין ופרסם את המטבע על חולצות המשחק של שחקני הקבוצה. בקיץ הנוכחי כבר הורחבה הפעילות כאשר חוגג הודיע על הסכם עם חברת הקריפטו shincoin, בתמורה לפרסום על גב החולצה של בית"ר.

הוואקום שאליו נכנסו בסערה חברות שמנפיקות מטבעות וירטואליים או בורסות קריפטו לא קורה רק בכדורגל. הפורמולה 1 חתמה הסכם חסות עם סוסיוס שיבטיח לה 100 מיליון דולר. קבוצת ה-NBA פילדלפיה 76' חתמה השבוע על הסכם שמאפשר לה לשים את הלוגו של Crypto.com על חולצת המשחק במקום חברת מכירת הכרטיסים StubHub. ההסכם מוערך ב"שמונה ספרות" בדולרים, ועל פי דיווחים הוא בין חמשת ההסכמים הגבוהים של קבוצות NBA.

בחלק מהמקרים זה כבר גלש מעבר לחסות על חולצה - מי שיגיע למיאמי יתפלא אולי לגלות שהאולם של קבוצת ה-NBA מיאמי היט שינה לאחרונה את שמו לאחר 20 שנה מ"אמריקן איירליינס ארנה" ל"FTX ארנה" על שמה של בורסת הקריפטו FTX שתשלם כ-135 מיליון דולר עד שנת 2040. FTX חתמה נכון להיום, לפי דיווחים, על הסכמי חסות בהיקף של 360 מיליון דולר עם קבוצות בייסבול, כדורסל ועם חברות ספורט וירטואליות (esports). כדי לפתוח את הדלתות ולהבהיר כי הכסף מקובל לחלוטין - נחתם בין היתר הסכם במסגרתו מפרסמת FTX על מדי שופטי ליגת הבייסבול האמריקאית.

הסיבות די ברורות: קבוצות, ליגות ובעצם כל ענף ספורט מקצועני חייבים כסף כמו אוויר לנשימה בעקבות הקורונה. זה אולי לא הכסף "הנכון", המסורתי, של תעשיית הרכב, חברות ביטוח ובעבר חברות אלקטרוניקה וגם אף אחד לא יודע בוודאות מה תהיה תוצאת המאבקים של הקריפטו ברגולציות - אבל כרגע זה כסף שממלא את ייעודו: משלם חובות, סוגר בורות שנפערו ומאפשר תזרים.

אופ"א פרסמה שההפסדים מהקורונה מוערכים ב-9 מיליארד אירו לקבוצות הכדורגל, וגם בספורט האמריקאי הפגיעה היא קשה. בחלקו הוא משמש ממש כמו הנפקה בורסאית, בזכות הנפקת מטבעות דיגיטליים לאוהדים, כשהיתרון הגדול הוא אי אובדן של נכסים מהותיים כמו אחוזי החזקה. במקרים נוספים הוא מונע לקיחת הלוואה (או מקטין את הצורך בלקיחת הלוואה גדולה), שמסבכת את המועדון בהמשך עם החזרים וריבית רצחנית.

הקשר הרגשי לקבוצת הכדורגל מסתבך בקריפטו

כרגע כולם מרוויחים מהכניסה של הקריפטו לספורט. קבוצות שמנפיקות מטבעות ורואה את הערך שלהן עולה מציעות, כמו במקרה של מסי, חלק מהתשלום או מחבילות המענקים לשחקנים באמצעות מטבעות וירטואליים.

המטרה של חברות הקריפטו היא כמובן למשוך את האוהדים "לשחק" בכסף וירטואלי ולסחור בו, ממש כמו שזה נועד למשוך אוהדים להמר כשהם רואים את חברות הימורים על החולצה. בחלק מהמקרים מנצלים את העניין הרגשי של הכנסת אוהדים לתוך מעורבות בקבוצה, או יותר נכון לשוליים של הקבוצה - למשל, יובנטוס מאפשרת לאוהדים שסוחרים במטבעות הווירטואליים שהנפיקה להיות אלו שבוחרים את השיר שינוגן באצטדיון לאחר המשחק.

במקרים אחרים בעלי המטבעות יכולים לקבוע את צבע האוטובוס של הקבוצה וכו'. "וזה דוחף בסוף אנשים צעירים לתוך השקעה במטבעות קריפטוגרפיים", מסביר לבלומברג אדם ווילרטון, השייך לאחת מקבוצות האוהדים של לידס יונייטד מהפרמיירליג. "אוהדי כדורגל נועדו בסך הכל להיות אלו שיקפיצו את המחיר (של המטבעות) כלפי מעלה".

יש רגולציה אבל אין ואקום: הקריפטו מחליף את ההימורים

למה דווקא עכשיו נכנסו חברות קריפטו לתוך עולם הספורט? כאמור, יש את הצורך המיידי בכסף. חלק מהם פשוט מחליפים את נותני החסות "רגילים" שחטפו מכה בקורונה ופשוט לא מוכנים לשלם יותר את הסכומים שדורשים קבוצות ספורט וליגות. בראיון ל"פייננשל טיימס" אומר בן פינקוס, אחראי על הצד המסחרי בפורמולה 1, כי "הספורט נמצא על הברכיים וייקח עכשיו כסף שיגיע מכל מקום אפשרי".

חלק מההסבר לכניסה החלקה של הקריפטו הוא ההקבלה שלה לתעשיית ההימורים. מבחינת הקבוצות כבר אין הבדל גדול בין "הלכלוך" של חברת הימורים על החולצה לבין מסחר במטבעות וירטואליים. ההימורים הם כמובן המנוע של תעשיית הספורט והוכיחו לאורך השנים את העוצמה שלהם. בבריטניה ההימורים על ספורט הוכפלו ל-4.7 מיליארד ליש"ט בשנה, בהשוואה לעשור שלפני המגפה. ב"בלומברג" מציינים "הטרנד הזה מדאיג - כאשר 40% מחסויות החולצה בפרמיירליג האנגלית הן של חברות הימורים, לעוממת 10% בשנת 2008".

כשהרגולציה על חברות הימורים הופכת מורכבת וקשוחה יותר - באיטליה ובספרד עבר חוק שאוסר על פרסום חברות הימורים על חולצות המשחק - הקריפטו לאט מוצא את המקום להיכנס לתוך הוואקום.

לפי "בלומברג", תעשיית ההימורים שאליה פונה הפרסום בספורט משיקה כמעט אחד לאחד לתעשיית הבלוקצ'יין - לפי מחקר של ארגון GameCare, שעוסק במתן סיוע בבריטניה למתמכרים להימורים, 50% מהמהמרים "הרגילים" עוסקים גם בפעילות בשוק הקריפטו, לעומת 3% בלבד מהפעילות בשוק הקריפטו של האוכלוסייה הכללית.

כמו כפפה ליד: הדמיון בין קהלי היעד

הניסיון של חברות הקריפטו לצוד את חובבי הספורט נעשה דרך הקבוצות שחשופות לציבור בשידורי טלוויזיה. ביולי השנה חתמה חברת הקריפטו StormX על הסכם לפרסום על חולצת המשחק עם קבוצת ה-NBA פורטלנד טריילבלייזרס לחמש שנים (הקבוצה הראשונה שעושה זאת), בהיקף של מעל 10 מיליון דולר בעונה.

בראיון ל"פייננשל טיימס" הסביר מנכ"ל החברה ואחד מהמייסדים סיימון יו כי ההסכם נובע בין היתר מהקורלציה הברורה בין המודל העסקי של החברה שמסמן לקוחות, בדגש על גברים, בגילאים 18-45 כקהל היעד שפועל במסחר במטבעות וירטואליים - בדיוק הטייפקאסט של אוהדי כדורסל. "רוב האוהדים שאנחנו מנסים 'לתפוס' באמצעות ההסכם עם ה-NBA עדיין לא נמצאים בשוק הקריפטו", הסביר יו.

בסופו של יום האופן שבו הכסף נכנס לספורט הוא רק עניין של אבולוציה. אחרי העידן המזוהם של חברות הטבק והאלכוהול, שהפך ללא לגיטימי, הגיע הזמן של חברות ההימורים ועכשיו הקריפטו לתרום את חלקן לטובת התעשייה.

עוד כתבות

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

חברת נדל"ן נוספת מגיעה לבורסה: אמיד יזמות ונדל"ן של דוד אזולאי מנפיקה אג"ח לראשונה

היקף ההנפקה עומד על 85 מיליון שקלים, והריבית השנתית תהיה 7.5% לכל היותר ● בעל השליטה, דוד אזולאי, יזכה לדמי ניהול חודשיים של 80 אלף שקל – שיעלו ל־95 אלף שקל בחודש מיולי הקרוב

גל תקיפות בלבנון (ארכיון)

תקיפות בלבנון: צה"ל תקף מחסני אמל"ח, עמדות צבאיות ועמדות שיגור

דיווחים בלבנון: צה"ל ממשיך את התקיפות על מתקני חיזבאללה ● דיווח: צוות של הצלב האדום והזרוע הצבאית של חמאס מחדשים את החיפושים אחר חלל חטוף ● מבוי סתום? הצומת האסטרטגי של ישראל - והאפשרויות ● צה"ל: חשש לחדירת מחבלים ביישוב כוכב יעקב שבשומרון ● הרמטכ"ל זמיר אישר את גרף הלחימה של צה"ל לשנת 2026, במסגרתו משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים ● עדכונים שוטפים

אף אחד לא קרא אותו, אבל הספר הכי אנטישמי הפך לרב מכר בעולם הערבי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ארה"ב הצליחה לצמצם את כוחה של ישראל במזרח התיכון, בחיזבאללה לא יודעים איך להגיב לחיסול הרמטכ"ל, ישראל ממשיכה להשפיע על בחירות בארה"ב, ואיך הפך "מיין קאמפף" לרב מכר בעולם הערבי ● כותרות העיתונים בעולם

פרויקט לשכירות ארוכת טווח בירושלים. הריבית טרפה את הקלפים / הדמיה: YAM3D

ירידה של יותר מ-90% מהשיא: מחירי הקרקעות לשכירות בירושלים בצניחה

מכרז לשכירות ארוכת טווח ששווק לאחרונה בהצלחה בעיר הבירה ממחיש עד כמה גדולה הירידה מאז השיא של 2021־2022 ● אם באמצע 2022 מחיר ממוצע של קרקע ליח"ד הגיע לכמעט מיליון שקל, היום הוא ברף נמוך מ־100 אלף שקל

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

משרד האוצר פרסם צו להערות הציבור שיכפיל את הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מהאינטרנט מחוץ לארץ ● לגלובס נודע כי המהלך כבר מעורר התנגדות בכנסת

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחד האנליסטים המשפיעים בוול סטריט ממליץ על 10 מניות ומשוכנע: חברות ה־AI עוד יזנקו

בעוד דמויות בולטות כמו סם אלטמן וריי דליו מזהירות מבועה בענף ה-AI, האנליסט דן איבס מציג תמונה אחרת ואופטימית ● בראיון ל-Yahoo Finance העריך שההשקעות בתחום יזנקו למעל חצי טריליון דולר בתוך שנתיים, המליץ על 10 מניות טכנולוגיה מועדפות, וקבע: אין בועת AI

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הצעת החוק נפלה, סיוע במיליוני שקלים לא יועבר לשורדי שבי

ישראל העבירה הצעה לחמאס לפיה כל המחבלים ששוהים בכיסי הטרור התת-קרקעיים יוכלו לצאת מהמנהרות, להיכנע - ולהיכלא בבתי הסוהר בישראל ● משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים בשנת 2026 ● משפחות שכולות בקריאה לסמוטריץ: "אל תיתן יד לחוק הגיוס" ● הקואליציה הפילה הצעת חוק להענקת סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים ● עדכונים שוטפים

המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה / צילום: Shutterstock

האולטימטום והתגובה החריפה: המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה

מניות הביטוח צנחו בחדות אחרי שהמפקח דרש משמונה חברות בענף לעדכן עד פברואר את התעריפים שהן גובות על ביטוח מקיף וביטוח צד ג' ● בחברות זועמים, וטוענים כי המחירים ממילא יורדים, אבל גורמים בענף מסבירים כי האיום מצד הרגולטור עשוי להוריד אותם עוד יותר

רייצ'ל ריבס, שרת האוצר של בריטניה / צילום: ap, Kin Cheung

מבוכה בבריטניה: התקציב דלף לאינטרנט שעה לפני "הנאום הגורלי" של שרת האוצר

התקציב הבריטי לשנה הבאה פורסם בטעות באתר ממשלתי שעה לפני נאום שרת האוצר רייצ’ל ריבס - והקדים לחשוף העלאות מס נרחבות והערכות פיסקליות רגישות ● ההדלפה טלטלה את השווקים לרגע, אך התשואות והליש”ט התאוששו במהרה, בעוד הממשלה מנסה להסביר את התקלה המביכה ולשדר אחריות תקציבית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים קפצו, מניות הביטוח נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● מגדל: הממונה על שוק ההון מאשרר את תעריפי הביטוח שלנו ● המאבק על ההגמוניה בשוק השבבים מתחמם, אנבידיה: "אנחנו מקדימים את התעשייה בדור שלם" ● ג'יי.פי.מורגן: הדולר יחלש ב-3% עד אמצע השנה הבאה ●  בבריטניה דריכות גבוהה לקראת התקציב שתציג שרת האוצר ● ג'יי.פי.מורגן: התנודתיות הגבוהה בתיקי 60/40 מעמידה בספק את כדאיות ההשקעה הזאת

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים

מדד מחירי הדיור מבשר כבר שבעה חודשים רצוף על ירידות שלא נראו זמן רב בשוק המקומי ● אבל כשצוללים לנתונים מגלים שהירידות מתמקדות במרכז, בעוד שבירושלים ובפריפריה המחירים ממשיכים לעלות ● מה הסיבות לתופעה ואיך תשפיע הורדת הריבית של בנק ישראל על השוק?

מוצרי סוגת בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנפקת סוגת מתקרבת: תגייס 300 מיליון שקל, לפי שווי של 850 מיליון שקל

חברת המזון, שבשליטת פורטיסימו, ממשיכה לקדם את הנפקתה שצפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● הנהלת סוגת, בראשות המנכ"ל גיא פרופר, תחזיק מניות בהיקף של כ-28 מיליון שקל

מערכת חץ 3 בפעולה / צילום: דוברות משרד הביטחון

דיווחים בגרמניה: מערכת החץ תתחיל לפעול כבר בשבוע הבא

ע"פ דיווחים בכלי התקשורת הגרמנית, מערכת החץ 3, שנרכשה מהתעשייה האווירית במחיר של 3.5 מיליארד אירו, תחל לפעול באופן חלקי כבר בשבוע הבא ● "המערכת תאפשר הגנה של 360 מעלות, מה שיבטיח להגן על תושבי גרמניה והתשתיות שלה מפני התקפות בטילים ארוכי טווח", נכתב בהודעה לעיתונות של חיל האוויר הגרמני

סכר מרכזי באיראן שנפגע מהבצורת / צילום: Reuters, Vantor

כך מייצר המחסור במים במדינות שכנות הזדמנות לגופי אנרגיה והתפלה בישראל

בעוד איראן מתפוררת כתוצאה ממחסור במים, גם ירדן ומצרים בסיכון גבוה להתייבשות, והופכות לתלויות בישראל לאספקת מים ואנרגיה ● מהן המשמעויות הכלכליות שייגזרו מכך, היכן הזדמנויות ההשקעה, ואיך זה יתגלגל עד האג"ח הממשלתיות והדירוג של ישראל

מנכ''ל וויזאייר ג'וזף וראדי ומירי רגב / צילום: צילום מסך

מנכ"ל וויזאייר בפגישה עם שרת התחבורה: "מתכננים להקים בסיס בישראל באפריל"

בפגישה בין מנכ"ל חברת התעופה ההונגרית ג'וזף וראדי ושרת התחבורה מירי רגב, הודיע המנכ"ל שוויזאייר מתכוונת להקים בסיס כבר באפריל הקרוב ● עם זאת, לא כל הפערים נפתרו והתנגדות ועדי העובדים הישראליים וההסתדרות עשויים להרים קשיים

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

מגן אור, מערכת קרן הלייזר הישראלית / צילום: דוברות משרד הביטחון

ישראל לא לבד: המדינה האירופית שמתקרבת למערכת לייזר להגנה

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סופר ספיר ו-A2Z חתמו על עסקת עגלות חכמות בהיקף 30 מיליון דולר

בעסקה ששווה 30 מיליון דולר, חברת A2Z חתמה על הסכם לאספקת 3,000 עגלות חכמות לרשת סופר ספיר ● "זה יאפשר לנו להגדיל ב–10% את סל הקנייה", אמר אורן ספיר, מנכ"ל הרשת

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה

משרד האוצר אופטימי לגבי גירעון מתון וצמיחה של 5.2%, אך יועציו עלומי־השם מזהירים שהגירעון עלול לעלות והצמיחה להיות נמוכה מהצפוי ● בין הגורמים שנבחנו: המלחמה והבחירות שבדרך