כוכבי ''גמביט המלכה'' של נטפליקס על השטיח האדום בטקס פרסי האמי / צילום: Associated Press, Chris Pizzello
טקס פרסי האמי שנערך השבוע (בלילה שבין ראשון לשני לפי שעון ישראל) בעיני הוכיח סופית את מה שכולנו יודעים כבר מזמן - הסטרימינג "בולע" את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה המסורתית.
נטפליקס פשוט פירקה את כל שאר המתמודדות לפרסי האמי עם 44 זכיות, שיא של כל הזמנים. בפעם האחרונה ששיא דומה נרשם, זה היה על ידי CBS ב-1974, אך כמות החלופות שהייתה אז קטנה בהרבה ולכן הניצחון של נטפליקס הרבה יותר מרשים בעיני. מעבר לכך שהניצחון הוא כמובן "תעודת יושר" מקצועית לטיב התכנים של נטפליקס, הוא בראש ובראשונה ניצחון של הדאטה על פני "תחושות הבטן", ניצחון של החדשנות על פני ה"עוד מאותו דבר".
יש על נטפליקס לא מעט טענות בנוגע לאיכות התכנים, על כך שהיא משדרת הכל מהכל וחלק פשוט "קולע למטרה", וחששות מצד משקיעים בגלל הדעיכה בשיעורי הצמיחה במשתמשים, הכל אולי נכון - אבל יש משהו אחד שאי אפשר לקחת מהחברה הזו. לא מדובר בחברת תוכן או סטודיו הפקות, אלא בחברת הייטק מהמתקדמות והמובילות בעולם, חברה מוטת דאטה וחדשנות, זו חברה שהתכנים שלה מופקים כמעט באופן מוחלט על בסיס דאטה ומקודמים בפלטפורמה על בסיס דאטה, זו חברה שממציאה מחדש מה הן פרסונליזציה ולוקליזציה וחשוב מכל - זו חברה שמבינה שבסופו של דבר הפוקוס שלה צריך להיות על המוצר ושאם היא לא תחדש יום-יום, שעה-שעה, היא תמות, ואין ספק שזה פשוט עובד להם מעולה.
אינני מאלו שמקדשים את החדש וטוענים שהוא תמיד טוב יותר וצריך לבטל את מה שהיה, נהפוכו - בהרבה מאוד מקרים, הדרך הטובה ביותר להשיג תוצאות מצוינות היא לקחת את מה שטוב מהקיים ולשלב אותו עם מה שלומדים מהמציאות ונגיש מבחינה טכנולוגית ותרבותית כדי לייצר חדש טוב יותר. הנה כמה דוגמאות ממש מהשנה האחרונה שמראות כמה החדשנות היא עדיפה על סטגנציה.
חדשנות, תגובה מהירה והסתמכות על דאטה
אסוס, מי עד לפני כמה שנים הייתה נתפסת כ"עוד אתר אופנה", רוכשת את מותג האופנה האייקוני טופשופ, שלא השכיל להתאים את עצמו לעידן החדש וקרס לתוך עצמו. טרמינל איקס, אתר שהושק רק לפני ארבע שנים, נסחר בבורסה בתל אביב לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל, שווי גבוה יותר מסכום השווים של קבוצת קסטרו-הודיס, קבוצת גולף, המשביר לצרכן ובריל ביחד - 4 קבוצות חברות בתחום האופנה עם וותק מצטבר של הרבה יותר מ-100 שנה והיקף מכירות של מיליארדים (טרמינל איקס מוכרת בערך ב-300 מיליון שקל בשנה בלבד). טסלה עקפה בשווי שלה את שווין המצרפי של כל ענקיות הרכב האחרות בעולם יחד.
אלו רק כמה דוגמאות בשביל להמחיש את התופעה הזו. חדשנות מנצחת תופיע בכל גזרה אחרת שתפנו אליה: בבנקאות, בביטוח, בתעשייה מסורתית ולא מסורתית, בסייבר ובכל מקום אחר. גם אם פניתם למקום בו לא ראיתם את הניצחון הזה, אנחנו חיים בעידן בו הכל קורה במהירות, תעיפו מבט נוסף עוד כמה חודשים או שנה-שנתיים ותראו שגם שם התמונה כבר השתנתה.
אלו רק דוגמאות, מה שחשוב להבין זה את העיקרון שאומר כך: זה לא באמת משנה אם אתה מותג "חדש" או "ישן", טכנולוגי יותר או פחות, בתעשייה שמרנית או מתירנית, בתחום כזה או אחר - בעידן של היום שבו הצרכן משתנה ללא הרף, התחרות היא גלובלית, הכסף נשפך מכל כיוון, בעידן כזה - עסק שלא יעבוד על בסיס דאטה, עסק שלא ידאג להגיב מהר ובעיקר עסק שלא יאמץ חדשנות כתפיסת עולם - לא יצליח לשרוד לא כל שכן לשגשג - זה נכון מהבנק הגדול ביותר או חברת הרכב ועד לעורך הדין העצמאי, רואת החשבון שמנהלת פירמה קטנה או הקוסמטיקאית.
אימוץ חדשנות בארגון אינו טריוויאלי
אתם בטח קוראים את זה ואומרים לעצמכם - "אוקיי, לאמץ חדשנות זה חשוב, זו אמירה טרוויאלית", אז שלצערי הרב ממש לא. בשנים האחרונות הייתה לי הזכות לבנות תוכניות חדשנות ואסטרטגיה לארגוני ענק, להעביר הרצאות וסדנאות הנהלה ואפילו "שיעורים פרטיים" למנהלים ומנהלות בכירים ובכירות בארגונים של מיליארדי ועשרות מיליארדי שקלים שוויף וחלק הרבה יותר מידי גדול ממה שהייתם מצפים פשוט סירב להבין שחדשנות היא לא איזה תקן חדש בחברה. רבים מסתפקים ב"מינינו מנהל חדשנות אז אנחנו רגועים" או באיזו "חממת חדשנות" שמוציאים עליה הודעת יחסי ציבור.
חדשנות היא גם לא רכישה של סטארט-אפ חדש או טכנולוגיה, חדשנות היא תפיסת עולם שאמורה לעבור בארגון כשתי וערב מההנהלה והדירקטוריון, דרך דרגי הביניים ועד אחרוני העובדים. חדשנות היא היכולת לאמץ תרבות של למידה ותחקיר, לחבק ביקורת, לחפש תפיסה שונה ולאתגר את הקיים. הניצחון של נטפליקס הוא דוגמה אחת מובהקת לניצחון החדשנות על פני הסטגנציה.
כל החממות בעולם לא יעזרו
אם אתם שואלים את עצמכם האם הארגון שלי/העסק הפרטי שלי/הארגון שאני עובד בו הוא חדשני או לא, הנה כמה שאלות קצרות שאתם יכולים לשאול את עצמכם בשביל לקבל תשובה:
● מתי בפעם האחרונה סיפרתם לממונים עליכם על דברים מהותיים ביום יום שלכם שלא עובדים יעיל ודורשים שינוי? ואם סיפרתם, האם משהו קרה עם זה?
● מתי בפעם האחרונה ישבתם בתחקיר על תקלה או טעות או אפילו מהלך מוצלח שביצעתם בחברה? ואם ביצעתם תחקיר, האם משהו קרה עם הממצאים? מישהו עקב אחריהם? יישם אותם?
● כמה הארגון שלכם מעודד אנשים ללמוד דברים חדשים? כמה אתם מסתכלים על מתחרים בארץ ובעולם וחשוב מכך כמה אתם מסתכלים על תחומים שונים שאינם בענף שלכם כדי לקבל השראה ורעיונות מחוץ לקופסה?
● מתי בפעם האחרונה עצרתם לחשוב? ובכללי כמה פעמים ביום/שבוע/חודש/שנה אתם עוצרים כעובדים, כמנהלים, כצוות/מחלקה/חברה להסתכל קדימה אל האופק ולחשוב האם אתם בנתיב הנכון? האם אתם רואים את כוכב הצפון שלכם והאם הוא בכלל עדיין אותו כוכב צפון?
אם התשובה לרוב השאלות האלו היא "לא עשינו", "לא קרה" וכדומה, צר לי לבשר לכם -- אתם עובדים בארגון שלא מבין את חשיבותה של החדשנות וזה בכלל לא משנה כמה "סדנאות חדשנות" יערכו לכם וכמה כסף תשפכו על חממות או תקנים שקשורים לחדשנות.
הכותב הוא מנכ"ל ובעלים של חברת השיווק הדיגיטלי mihi.market ויוצר הפודקאסט והניוזלטר "Digital. Tech. Business"