גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יגאל דמרי, הקבלן העשיר בארץ, שמח להרוויח אבל גם מוטרד מהעלייה במחירי הדירות

עליית מחירי הנדל"ן לא צפויה להיפסק בעתיד הנראה לעין, כך מסכימים גורמים בענף, ובהם יגאל דמרי, שזינוק של 150% במניית החברה שלו מאז פרוץ הקורונה הפך אותו לקבלן העשיר בישראל ● "אם היה אפשר, כבר לפני שנה הייתי סוגר את משרדי המכירות לכמה חודשים כדי לחכות שהמחירים יעלו"

יגאל דמרי / צילום: כדיה לוי
יגאל דמרי / צילום: כדיה לוי

זה יותר משנה שתחום הנדל"ן למגורים בישראל, על נסיקת המכירות והמחירים בו, מסרב לרדת מהכותרות, שכולן מצביעות על אותו כיוון - צפי להמשך העליות לנוכח תנאי השוק התומכים. בבסיס התנאים האלה ניצבים הכסף הזול בדמות הריבית האפסית ואוזלת היד הממשלתית - ושניהם מלווים את השוק כבר תקופה ממושכת.

ביצועי מניות חברות הבנייה הבורסאיות מדגימים היטב את מצב השוק הלוהט. מרמת השפל של משבר הקורונה, בחודש מרץ 2020, מרביתן של אותן מניות סיפקו למשקיעים בהן תשואה פנומנלית בשיעורים תלת-ספרתיים חלומיים. זאת בעוד שאלה הנשרכות מאחור "הסתפקו" בדרך כלל בעליות בשיעורים דו-ספרתיים חדים.

כך, מדד הבנייה הבורסאי מותיר את יתר המדדים בתל אביב מאחור, עם זינוק של קרוב לפי שלושה (190%) בערכו תוך כשנה וחצי, ובסך-הכול, מאז הושק בפברואר 2020 - רגע לפני פרוץ המשבר בשווקים - מסכם המדד הזה עלייה המתקרבת ל-60%.

 

הזינוקים במניות ענף הנדל"ן למגורים נתמכים בתמונת המצב הנשקפת משוק המגורים בישראל, המצטיירת כחיובית ביותר - עם צמיחת הפעילות לנוכח ביקושים חזקים לדירות חדשות, עלייה בהיקפי המכירות ואופטימיות שמשדרות החברות לגבי ההמשך, בכל הנוגע לכיוון מחירי הדירות בישראל בעתיד.

נתוני המאקרו המתפרסמים בחודשים האחרונים תומכים גם הם בהנחות האופטימיות מצד היזמים לגבי עתיד הענף, ומחזקים את ההנחות לגבי כיוון מחירי הדירות בהמשך. מנתוני הלמ"ס שפורסמו בשבועות האחרונים עולה כי בחישוב שנתי מדד מחירי הדירות בישראל עלה בקרוב ל-8%, וקצב העלייה אף חצה את רף ה-10% בשלושת החודשים האחרונים.

הדוחות הכספיים שפרסמו חברות הבנייה הבורסאיות לסיכום המחצית הראשונה של השנה מספקים גם הם עדות נאמנה למצב השוק הלוהט. הדבר בא לידי ביטוי בזינוק, שבמקרים רבים מגיע לעשרות אחוזים, במספר הדירות שנמכרו מתחילת השנה ביחס לתקופה המקבילה ב-2020, ובדרך כלל גם בקפיצות בשיעורים דו-ספרתיים במחירי המכירה הממוצעים של הדירות שחברות אלה יוזמות ובונות.

 

זינוק של 90% בהיקף הכספי של מכירת הדירות

נתוני חברת י.ח דמרי מספקים דוגמה המשקפת את כיוון השוק ומניות הענף מאז פרוץ משבר הקורונה. לאחר זינוק של כ-150% במניית דמרי ממרץ 2020, היא נחשבת כיום לחברת הבנייה למגורים הגדולה בבורסה מבחינת שווי שוק, העומד על כ-4.3 מיליארד שקל, וכאמור, נתוני המכירות שהיא מציגה בדוחותיה מעידים גם הם על הנעשה בשוק.

בסיכום מחצית השנה הראשונה של 2021 הציגה דמרי קפיצה של 50% במספר הדירות שמכרה בישראל (כולל חלקם של שותפים), שהגיעו ל-424, בהיקף כספי של 850 מיליון שקל. סכום זה משקף קפיצה של קרוב ל-90% לעומת תמורה של כ-455 מיליון שקל שקיבלה החברה (יחד עם שותפים) עבור 284 דירות שמכרה במחצית הראשונה של 2020.

הכנסותיה של דמרי לסיכום מחצית השנה טיפסו ביותר מ-40%, ל-660 מיליון שקל, ולצד זאת נהנתה החברה מהכפלת הרווח הנקי שלה לתקופת מחצית השנה, שהגיע ל-107 מיליון שקל.

יגאל דמרי, בעל השליטה ומנכ"ל החברה, הפך בזכות נסיקת מנייתה לקבלן העשיר ביותר בבורסה כיום, עם החזקות בשווי שוק של 2.7 מיליארד שקל. לדבריו, "אני ראיתי את הנולד כבר לפני הרבה שנים, לכן החברה צברה הרבה קרקעות. מהלכים אלה גרמו לנו להרוויח פחות לאורך השנים האחרונות, בשל השפעת עלויות המימון על אותן רכישות קרקע. אבל לדעתי ההערכות שלי היו נכונות, ואנחנו נמצאים היום על הסוס, עם כמות אדירה של קרקעות, וללא לחץ לקנות קרקעות כיום".

בנוגע לצפי שלו על כיוון מחירי הדיור, אומר דמרי כי "אם היה אפשר, כבר לפני שנה הייתי סוגר את משרדי המכירות שלנו לכמה חודשים, כדי לחכות שהמחירים יעלו. גם היום אנחנו לא ממהרים למכור, כי אנחנו רואים המשך עליות. אומנם לא בכל מקום, אבל באזור נתניה לדוגמה נרשמה עלייה של כמה מאות אלפי שקלים במכירת דירה דומה בפרויקט שלנו תוך כמה חודשים, ואולי חבל שמכרנו אותה כי המחיר שלה עוד יעלה".

עוד מציין דמרי כי "ברמה האישית אני מאוד מקווה שזה לא יימשך, כי השכר במשק לא עלה כמו מחירי הדיור, וקשה לאנשים לרכוש דירות. אני רוצה ושמח להרוויח, אבל מקווה שזה ייעצר".

מה יכול לעצור את עליית המחירים?
דמרי: "אנחנו נמצאים בסיטואציה שאין לה הרבה פתרונות. אפשר לסייע, אבל להערכתי ייקח הרבה מאוד זמן לשינוי במחירי הדיור ובביקושים. יכול להיות שקצב עליית המחירים יתמתן או יתייצב, אבל בסך-הכול הכיוון הוא למעלה, ואני לא רואה את המחירים הולכים לאחור. אנחנו במצב בעייתי מאוד מבחינת ביקוש והיצע, לכן כוחות השוק יעשו את שלהם. אבל יש לכך גם היבטים חיוביים; מבחינת הביקוש זה יסייע לפריחה בנגב ובגליל, משום שבמעגלים השני והשלישי רמות המחירים נמוכות יותר, למרות שגם שם המחירים ימשיכו לעלות".

"העליות יימשכו גם אם הריבית תעלה"

גם האנליסטים של שוק הנדל"ן אינם רואים שינוי כיוון באופק. ברי גנדנשטיין, אנליסט הנדל"ן והתשתיות של לאומי פרטנרס, סבור כי המפתח הוא בהגדלת ההיצע: "שיווק קרקעות באזורי ביקוש והפיכת תוכניות פינוי-בינוי למשמעותיות יותר - אלה הם תהליכים ארוכי-טווח שהממשלה צריכה להירתם אליהם".

שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות ווליו בייס, סבור כי "נמשיך לראות עליית מחירים בתחום המגורים. הלחצים נובעים הן מצד ההיצע המוגבל מאוד והן מצד הביקוש, שמונע משיעור הגידול הטבעי הגבוה ומסביבת הריבית הנמוכה השוררת בישראל".

שינוי ברמות הריבית יכול לשנות את הכיוון?
דמרי: "לדעתי אין קשר לריבית. אם היא תעלה, המחירים יוכלו לעלות עוד יותר, כי עלויות המימון יעלו והיזמים יצטרכו להמשיך להעלות את המחירים. זה עשוי לגרום זעזוע קטן בהתחלה, אבל אחרי תקופה קצרה השוק יעשה את שלו וימשיך באותו כיוון".

גנדנשטיין מעריך כי "עליית ריבית כן יכולה להשפיע על מחירי הדירות, אבל אי-אפשר לדעת איך ומתי זה יקרה. אם הריבית במשק כבר לא תהיה אפסית, היא תהווה אלטרנטיבה לתשואה שמניבה השקעה בנדל"ן, ומלבד זאת, גם הריבית על המשכנאות תעלה - מה שישפיע גם על התייקרות הרכישה".

אז מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב?
דמרי: "המדינה צריכה לתת פתרונות ולפעול במרץ להקל על המצוקה, אבל לא לטווח של שנה-שנתיים אלא לטווח הארוך - הקלה בביורוקרטיה, הקלה על תוכניות פינוי-בינוי, קידום קרקעות בפריפריה, תכנון תשתיות. צריך לתת אפשרות לקדם היתרי בנייה בצורה מהירה יותר, כי לצערי הוצאת היתר היא הליך ארוך, שמלווה בהרבה יזע ודמעות".

"העליות במניות הענף נראות מוצדקות"

כאמור, עליית המכירות ומחירי הדיור היא רק חלק אחד של הסיפור, וחלק נוסף שלו הוא מניות חברות הענף הנסחרות בבורסה בת"א. מדד ת"א בנייה, המסכם שנה וחצי פנומנליות, מכיל קרוב ל-30 חברות, שהעיסוק של מרביתן מתרכז בבנייה למגורים ובייזום פרויקטים.

לפי נתוני הבורסה, שוויין המצטבר של חברות מדד הבנייה כבר מגיע לכ-45 מיליארד שקל, ובראשן שיכון ובינוי וקבוצת אשטרום, שתי קבוצות הפועלות גם בתחומי התשתיות, אשר מהוות יחד כשליש מהשווי האמור.

החברות הגדולות במדד, שהינן יזמיות בנייה "טהורות", ובראשן דמרי, ישראל קנדה, אזורים, אפריקה מגורים ופרשקובסקי, מציגות ממרץ 2020 עליות בטווח של כ-130% (פרשקובסקי) ועד כ-315% (ישראל קנדה), כך ששווי השוק שלהן נע בטווח של יותר מ-4 מיליארד שקל (דמרי) ועד לכ-2 מיליארד שקל (פרשקובסקי).

בצד השני - חברות הענף הקטנות יחסית בשווי השוק שלהן - מאז משבר הקורונה בשווקים מציגות מניות ווי בוקס, מצלאוי, נתנאל גרופ, בוני תיכון ואביב בנייה תשואות בטווח של כ-160% (ווי בוקס) ועד לכ-330% (בוני תיכון), כך ששווי השוק שלהן נע בטווח של 250 מיליון שקל (ווי בוקס) ועד ליותר מ-400 מיליון שקל (אביב בנייה).

האם מחירי מניות הענף בבורסה נסחרות כיום בשווי בועתי?
דמרי: "יש בבורסה חברות נדל"ן טובות, מקטנות ועד גדולות, והצפי להמשך עליית המחירים בשוק נותן תנופה להמשך העליות בבורסה. להערכתי, חברות בעלות יותר עתודות קרקע עשויות לעלות יותר, כי ערך הקרקעות עלה בעשרות אחוזים תוך שנה-שנתיים".

גנדנשטיין סבור כי "העליות במניות הענף נראות מוצדקות. בשנה שעברה הן היו ברמה נמוכה, ואז לא צפינו את העלייה החדה שתירשם במחירי הדירות, כך שאני לא רואה פה בועה".

ליפמן מוסיף כי "התמחור של חברות המגורים בבורסה, למרות העליות בשנה האחרונה, הוא אמיתי, ורובן עדיין נסחרות בחסר. המחסור בקרקע זמינה לבנייה הוא הגורם העיקרי לעליות המחירים, כאשר הביקוש קשיח. בד בבד, מחירי המכרזים האחרונים של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בגוש דן ממחישים את עליות המחירים ואת האמון הרב של החברות המשכנות בשוק".

איך מרגיש להיות הקבלן העשיר בבורסה?
דמרי: "אני מרגיש מצוין היום, אבל הרגשתי כך גם לפני חמש שנים, וארגיש כך גם בעתיד. הכסף הוא לא מה שעושה אותך. אני גר באותו בית בנתיבות שבניתי ב-1986, וטוב לי איפה שאני ועם החברים שלי".

עוד כתבות

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; מניית AMD נופלת בחדות בפרנקפורט

השקת כלים אוטונומיים מתקדמים של אנתרופיק גרמה לזעזוע, וכ-300 מיליארד דולר נמחקו משווי השוק של סקטור התוכנה ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה • הזהב מעל 5,000 דולר לאונקיה ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית הלילה

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

צדיק בינו מתקרב לבינלאומי: ממזג את פיבי עם הבנק

כדי לסגור דיסקאונט של 24%, צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, מנהל מו״מ למיזוג פיבי עם הבנק בהחלפת מניות ● העסקה תלויה, בין השאר, באישור בנק ישראל

דונלד טראמפ וולדימיר פוטין / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

לא רק איראן: מרוץ החימוש הגרעיני המתחדש שיעלה לארה"ב כטריליון דולר

אמנת סטארט, שגובשה לאחר המלחמה הקרה במטרה להגביל את ארסנל הגרעין של ארה"ב ורוסיה, תפקע השבוע ● מוסקבה מחזיקה אומנם ביתרון כמותי, אבל טראמפ מהמר על "סדר עולמי חדש" שכולל את סין - שגם היא, מצידה, דוהרת קדימה עם מאות ראשי קרב גרעיניים

יובל באר אבן, מגדל / צילום: גל חרמוני

מנהל ההשקעות הבכיר שמעריך: מה יקרה השנה בת"א ועד לאן יגיע השקל?

יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים בחברת הביטוח מגדל, מעריך כי התמחור של הבורסה המקומית "נדיב - אבל ביחס לשאר העולם הוא בסדר" ● לדבריו, למרות העליות החדות בשנים האחרונות, "נדיר שיש מפולת בגלל תמחור גבוה" ● ומדוע הוא ממליץ דווקא על מניות שכבר קפצו?

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

סניף ארקפה / צילום: איל יצהר

"הרווחיות הכי טובה בתפריט": מה עומד מאחורי מחיר כוס הקפה

בשבוע החולף העלו הרשתות ארומה וארקפה מחירים, ובענף לא שוללים שרשתות נוספות יצטרפו אליהן ● "פעם גילמנו רווח של 22% בבתי קפה, היום אנחנו ב–8%–9%", מסביר רונן נמני, בעלי קפה קפה, בעוד אחרים מפנים את האצבע גם לעלויות כוח האדם

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

לאחר קמפיין החוצות נגדו: צביקה נווה תובע 10 מיליון שקל מאלכס סקלר

נווה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד סקלר וחברות הפרסום, בטענה כי קמפיין שלטי החוצות שערכו נגדו כלל פרסומים שקריים שפגעו במוניטין שלו, בעסקיו ובחיי הפרט שלו, ונועד להרתיעו מתמיכה בגרושתו של סקלר בהליכים המשפטיים שהיא מנהלת נגדו

טבריה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: זו העיר עם הכי הרבה תלונות מוצדקות על ארנונה

מאות תלונות על גביית ארנונה נבדקו ע"י מבקר המדינה, מהן כ־40% נמצאו מוצדקות והובילו להשבת כספים לתושבים  הדוח מצביע על ליקויים חוזרים ביישום הנחות ופטורים, כאשר טבריה מדורגת בראש דירוג התלונות לנפש

ראמין מוסאבי, מנכ''ל Cathworks / צילום: LSI Lens Magazine

"החוצפה הישראלית כל כך חשובה": אקזיט של 585 מיליון דולר לחברת ביומד

Cathworks, שפיתחה מערכת לא פולשנית לאבחון סיכון למחלות לב, תימכר לענקית המכשור הרפואי מדטרוניק בעסקה שעשויה להגיע למיליארד דולר ● המנכ"ל האיראני־אמריקאי ראמין מוסאבי מספר לגלובס על הקשר עם ישראל ועל התוכניות להרחיב את מרכז המו"פ בארץ

חנוך מילביצקי, הליכוד שמונה אפס אפס, קול ברמה, 28.01.26 / צילום: מתוך אתר הכנסת

האם יבוא החמאה הביא דווקא להתייקרות שלה?

ההתנגדות לרפורמה במשק החלב עולה על טורים גבוהים - ויש מי שמזהירים מפני גורל דומה לזה של החמאה • אבל מה באמת קרה כשפתחו את שוק החמאה ליבוא? • המשרוקית של גלובס

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; הביטקוין נפל לשפל של מעל שנה; למה מניות התוכנה נפלו?

בבלומברג פורסמה היום כתבה המתארת רעידת אדמה בסקטור התוכנה, תחת הכותרת: "Get Me Out"; בין הישראליות - וויקס נפלה ב-8%, מאנדיי בכ-10% ● היסטוריה: וולמארט הפכה לרשת הקמעונאות המסורתית הראשונה בעולם שמגיעה לשווי שוק של טריליון דולר ● מניית פלנטיר זינקה בעקבות הדוחות ● פייפאל מחליפה מנכ"ל על רקע דוחות חלשים ● מחירי המתכות היקרות התאוששו, הזהב בזינוק היומי הגבוה אי-פעם

חברת טומורו (Tomorrow.io)

החברה הישראלית שגייסה 175 מיליון דולר להקמת מערך לוויינים מתקדם

חברת Tomorrow.io, המפתחת תחזיות מזג אוויר מבוססות בינה מלאכותית, תשקיע את הגיוס בפיתוח והפעלת מערך לוויינים חדש לאיסוף נתוני מזג אוויר ומותאם לשימוש ב-AI

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

סוף ההתקשרות: מבוטחי כלל לא יקבלו יותר ניתוחים בהדסה. מה האלטרנטיבה שלהם?

פערי מחירים של עד פי 5 שמשלמת חברת הביטוח ביחס לשאר בתי החולים בארץ, הובילו להפסקת ההסדר למתן טיפולים רפואיים פרטיים כמו ניתוחים בין חברת הביטוח לבין הדסה • המטופלים יופנו לשערי צדק

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

המשרד לאיכות הסביבה, האוצר ועיריית רמת גן סיכמו על העתקת הספארי אך שכחו את רמ"י

השרה עידית סילמן חתמה עם ראש העיר רמת גן על הסכם עקרונות להעתקת הספארי לפארק אריאל שרון, אך נציגי רמ"י ומינהל התכנון טרם אישרו את התוכנית ● "ההסכם נועד בעיקר למצלמות", התבטא בחריפות סגן ראש העיר, "תועלת לא תצמח לתושבי הערים הסובבות את הפארק המטרופוליני"

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר

מה היה בדוחות אמדוקס, ורוניס ואודיוקודס

הישראלית שמחליפה מנכ"ל, ושתי החברות שנפלו לשפל אחרי הדוחות

אחרי כ-8 שנים בתפקיד נשיא ומנכ"ל אמדוקס, שוקי שפר צפוי לפרוש בסוף מרץ, ובמקומו מונה שמעי הורטיג ● בעקבות הדוח הרבעוני, ורוניס ממשיכה לצנוח בשיעור דו-ספרתי ולשפל של מעל שלוש שנים ● ואודיוקודס צנחה לשפל של למעלה משנתיים

גיא קשטן, מייסד ומנכ''ל Rewire, שנרכשה על ידי רימטלי, וניהל את האתר בישראל / צילום: אריק סולטן

ענקית הפינטק רמיטלי סוגרת את המרכז בישראל. העובדים פוטרו בשיחת זום

החברה, שרכשה את הסטארט־אפ הישראלי Rewire בשנת 2022, הודיעה לעובדיה בשיחת זום על סגירת פעילות המחקר והפיתוח המקומית ● בין 150 ל־180 עובדים צפויים לסיים את תפקידם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: שלומי יוסף, רמי זרנגר

באוצר מכינים תוכנית גיבוי: "קופסאות" של מיליארדים אם התקציב לא יעבור

על רקע המבוי הסתום בקואליציה, באוצר נערכים לניהול המדינה תחת פער של 43 מיליארד שקל מול התקציב ההמשכי ● בעוד שעקיפת המגבלות כנראה תספק למערכת הביטחון את מה שהיא צריכה, במשרדים החברתיים חוששים משיתוק פרויקטים ומפגיעה בשירות לציבור

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות