אינטל בתקופת שפל מהגדולות שידעה: היא איבדה את ההובלה בשוק השבבים למתחרות שעקפו אותה בתחומי המובייל והבינה המלאכותית ופיצחו את שיטות הייצור המתוחכמות שלה; היא סובלת מתחלופת מנכ"לים מתמשכת ומזליגת עובדים למתחרות; היא זוכה לביקורת על תרבות ארגונית מסוגרת; והמניה זוחלת מתחת למתחרות כמו אנבידיה ו-AMD למרות שאינטל מוכרת יותר מכל אחת מהן, צומחת באופן מרשים במכירותיה, ואף הודיעה על חלוקת דיבידנדים בקרוב.
בו בזמן, ענקית השבבים האמריקאית מעמיקה את אחיזתה בענף הטכנולוגיה בישראל. סך יצוא השבבים שלה הגיע בשנה שעברה ל-8 מיליארד דולר, שיא כל הזמנים וכפול מאשר רק לפני שש שנים - זאת למרות החשש בקרב העובדים מדחיית ההרחבה של המפעל בתקופת המנכ״ל הקודם, בוב סוואן. מכלל יצוא ההייטק היא תפסה לא פחות מ-14%, עוד שיא, ובתקופה בה ההייטק הישראלי בשיא פריחתו. גם ביחס לתוצר המקומי היא קריטית לתעשייה, עם שיעור שיא של כ-2%.
מערכת היחסים הדדית. הפעילות הישראלית של אינטל נמצאת במרכז אסטרטגיית ההתאוששות שלה. המנכ"ל החדש, פט גלסינגר, שמונה בתחילת השנה, קורא להחזיר את אינטל לימי גדולתה. הוא מסמן כיוונים שבהם למרכזי אינטל בישראל יתרון מובנה: חזרה להובלה בתחום שבבי המחשבים והשרתים, שהובל בידי אינטל חיפה בשנות ה-90 ותחילת האלף הנוכחי; השקעה מסיבית בשבבי בינה מלאכותית ובשבבי רכב, הבאנה לאבס בקיסריה ומובילאיי בירושלים; וחזרה לתחרות על המהנדסים הישראלים שבינתיים נהנים מביקוש נמרץ מצד ענקיות כמו אמזון, אנבידיה ופייסבוק, ומצד סטארט-אפים צעירים בתחום המוליכים למחצה.
איך הפכה ספינת הדגל של מהפכת המחשוב האישי לחברה שנאלצת להמציא את עצמה מחדש? ליוצאי אינטל וענקיות שבבים אחרות ששוחחו עם גלובס יש כמה תשובות. חלקם רואים את ה"טעות הקדמונית" של אינטל באי זיהוי מהפכת הטלפונים הניידים בזמן. אחרים רואים את הפספוס דווקא בשוק הבינה המלאכותית, ויש התולים את המצב בשרשרת מינויים של מנהלים אפורים ונטולי חזון בשנים האחרונות, דבר המהווה ניגוד מוחלט לציווי של צוות המייסדים המקורי של החברה.
החמצת מהפכת המובייל
תחום שבבי המובייל כבר מזמן עקף את תחום המחשבים והשרתים בנפחו. יש מי שסבורים כי ההחמצה של אינטל בזיהוי המהפכה הגישה את התחום על מגש של כסף למתחרות, כגון קוואלקום, סמסונג ו-TSMC הטייואנית.
באמצע העשור הראשון של המאה ביקש מנכ"ל אפל סטיב ג'ובס ממנכ"ל אינטל דאז, פול אוטליני, לספק לו שבבים לאייפון הראשון. אבל אוטליני חשב שההצעה נמוכה מדי, ובכלל, בכדי להתאים את השבב רב הביצועים של אינטל לטלפונים קטנים נדרש מאמץ רב. ג'ובס פנה לסמסונג, והשאר היסטוריה. שנים בודדות לאחר מכן החלה אפל לפתח את השבבים שלה בעצמה ולייצר במפעל הטיוואני TSMC המתחרה בעוצמה באינטל. למרבה האירוניה, מי שמפקח על כלל פעילות השבבים של אפל הוא ג'וני סרוג'י, חיפאי בוגר אינטל.
אינטל עשתה כמה נסיונות כושלים כדי להשיג דריסת רגל בשוק הסמארטפונים. היא רכשה את חטיבת שבבי המובייל של אינפינאון הגרמנית תמורת 1.4 מיליארד דולר, והוציאה הון על לקוחות כגון LG כדי שייצרו מכשירים המבוססים על השבב שלה. אבל קוואלקום שמרה כל העת על הובלה בתחום. עד היום אינטל דבקה בשבבי מחשבים ושרתים - שלהם יכולות ביצוע משוכללות - על פני שבבי המובייל, שדורשים פשרות לטובת הארכת חיי הסוללה.
"אנבידיה עשתה 'אינטל' לאינטל"
פספוס נוסף היה בתחום הבינה המלאכותית ולמידת מכונה, שנתפס בעבר כנישה קטנה למפתחי רובוטים או משחקי מחשב. היום ברור שהוא תשתית לאינספור תחומים ובהם סייבר, אוטומוטיב, רמקולים חכמים, מציאות מדומה.
"בינה מלאכותית נמצאת היום בכל מקום, ואינטל לא הקדישה לנושא מספיק זמן ומחשבה", אמר לגלובס מנהל בכיר לשעבר בחברה. "מי שפיתח את התחום הייתה בסך הכל חברת משחקים, אנבידיה, שעד אז התפרסמה בעיקר בזכות מעבדים גרפים לגיימרים שרצו לשדרג את החומרה שלהם כדי שזו תתאים למשחקי מחשב כבדים. ועל ההישג הזה נסק שווי השוק של אנבידיה. כיום היא שווה פי שניים ויותר מאינטל, למרות שאינטל מוכרת הרבה יותר שבבים ממנה".
בזכות שכבת התוכנה שפותחה מעל שבב הבינה המלאכותית שלה, קודה (Cuda), הפכה אנבידיה למונופול שאוחז ב-81% משוק מעבדי הבינה המלאכותית, לפי חברת המחקר אומידיה. למרות תחרות מכיוונם של שבבים איכותיים יותר שעוצבו בחברות כמו גוגל, AMD, קסילינקס ואפילו אינטל עצמה, אנבידיה ממשיכה להעצים את השליטה שלה בתחום בזכות סביבת התוכנה הסגורה. "מהנדסים בתחום לא ירצו ללמוד שפה חדשה רק בכדי לעבוד עם החומרה של אינטל בתחום הזה", אמר הבכיר לשעבר לגלובס. "אנבידיה עשתה לאינטל מה שאינטל עשתה לעולם עם מונופול התוכנה שלה שעובד רק על שבבים מתוצרתה, X86, שבמשך שנים שלט ללא עוררין בשוק הנייחים, הניידים והשרתים. כלומר, אנבידיה עשתה 'אינטל' לאינטל בכדי להביס אותה בשוק העתיד".
פקסים כבר לא משנים את אינטל
יש התולים, כאמור, את מצב החברה בסגנון הניהול של קרזניץ', המנכ"ל ב-2013-2018. הוא נודע בחוסר סבלנות לביקורת ובדיונים קולניים שגלשו לפעמים למחוזות ההקנטה וההשפלה. התוצאה הייתה התעלמות מצרות בפסי הייצור, מעיכובים ודחיות ומניצול הזדמנויות. במשמרת שלו, נכשלה אינטל לראשונה במה שידעה לעשות טוב יותר מאחרים לאורך ההיסטוריה שלה: להשיק שבבים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר.
אינטל הייתה הראשונה להשיק ב-2015 קו ייצור בטכנולוגיה של 14 ננומטר, אבל השקת הטכנולוגיה הבאה, 10 ננומטר, התעכבה תחילה בששה חודשים ולאחר מכן בשלוש שנים, השפעה שהדיה הגיעו למפעל הייצור בקרית גת. העיכוב לא רק גרם מבוכה רבה, הוא גם הביא את חברת דל, מהלקוחות הגדולים של אינטל, לחתוך במיליארד דולר את צפי המכירות שלה בשנה שעברה לפי תחקיר בלומברג. המהנדסים הזוטרים שהתריעו, זכו מקרזניץ' לביטול.
בספרו החדש "מוליכים להצלחה" מספר דדי פרלמוטר, הישראלי הבכיר אי פעם בחברה שהגיע לתפקיד של סמנכ"ל המוצרים, על תרבות ארגונית הפוכה ועל פקס שנשלח מעובדים זוטרים מישראל למנכ"ל אנדי גרוב ב-1992 ושינה את גורל החברה. פרלמוטר ועוד שני מהנדסים ביקשו לשמור על קשר חם עם מיקרוסופט ולא לשכתב את התוכנה המותקנת על ליבת השבב. המהלך שתכננה ההנהלה היה עלול לפגוע בסביבת האפליקציות שפותחו כבר על גבי אינטל וכך לפגוע ביתרון התחרותי שלה.
"בשורה התחתונה התוצאה של הפקס הזה היא מעבד הפנטיום ששינה את עולם ה-PC בכך שהפך את המחשב האישי, תואם יבמ, למוצר בכל בית" כותב פרלמוטר, שסירב להשתתף בכתבה.
הקדנציה של קרזניץ' אופיינה בסופו של דבר בגל עזיבות של מנהלים ובהם פרלמוטר; רוני פרידמן, שניהל את פיתוח השבבים המתקדמים בתחום המחשבים האישיים ועזב לאפל; שלומית וייס, שעזבה למלאנוקס, שנמכרה למתחרה אנבידיה, וחזרה לאחרונה לתפקיד מנכ"לית משותפת של ארגון ההנדסה של אינטל; ושורה של סמנכ"לים ובכירים נוספים בהנהלת אינטל בסנטה קלרה.
אבל ייתכן שמינויו של קרזניץ' הוא רק סימפטום ולא הגורם. כפי שניסח זאת אחד מבכירי אינטל לשעבר: "התקף לב לא מגיע ביום אחד, הוא תוצר של עשרות שנים של תזונה לא בריאה. תחום המובייל סבל מהשקעת חסר בחברה במשך עשרות שנים. אפילו המנכ"ל האגדי אנדי גרוב החליט שלא להשקיע שם, אחרי שהמעבד הראשון שהיה אי פעם בטלפון נוקיה היה מעבד ה-386 המפורסם של אינטל".
בכיר לשעבר אחר אמר לגלובס, כי "ההצלחה של אינטל סימאה את עיניה - היא סירבה לראות את מה שהמתחרות ראו, והמנכ"לים שהיא מינתה בעשרות השנים האחרונות בדיעבד הפכו אותה לחברה אחרת. היא החלה עם קבוצה של יזמים בעלי דוקטורט בהנדסה וכימיה, אבל ב-20 השנה האחרונות מונו לה מנכ"לים מעולם הייצור, או הכספים. הם היו אנשים בעלי הבנה טכנית או פיננסית אבל ללא חזון".
אימפריות נופלות לאט
אובדן היתרון בייצור, ובפיתוח ועיצוב שבבים חדשים גבה מאינטל מחיר ביוקרה ובשווי השוק. בתחום עיצוב השבבים, המניה שלה מדשדשת הרחק מאחורי אנבידיה ו-AMD שפתחו פער ניכר, שרק הואץ מפרוץ מגפת הקורונה. אנבידיה, כאמור, הפכה למובילת השוק בתחום השבבים לבינה מלאכותית. היא צוברת הצלחה גם בשוק חוות השרתים עם יכולות עיבוד העל של השבבים הגרפיים שלה וצפויה לרכוש את ARM, ענקית קניין רוחני לשבבים בעלי הספק נמוך.
בו בזמן, AMD מזנבת באינטל במגרש הביתי, שבבים למחשבים נייחים וניידים, ואפילו עקפה אותה עם טכנולוגיה המתקדמת בדור ממנה (7 ננומטר). מומחים בשוק סבורים ששבבי השרתים החדשים שהשיקה AMD אף עולים באיכותים על אלה של אינטל ומאיימים על המונופול שלה בתחום.
ובינתיים, שורת ענקיות טכנולוגיה ובהן גוגל ופייסבוק מצויות בשלבי הקמה של מחלקות פיתוח שבבים, עבור חוות השרתים שלהן ומוצרי אלקטרוניקה נוספים. אורי פרנק, מנהל בכיר במערך פיתוח השבבים הישראלי עבר לנהל את תחום החומרה בגוגל רק לפני מספר חודשים. אחרים, מנהל הפרויקט עופר וייסמן, מכהן בתפקיד דומה בפייסבוק.
גם בתחום הייצור איבדה אינטל את ההובלה לידי TSMC הטייואנית שעקפה אותה בייצור בטכנולוגיות מתקדמות (7 ו-10 ננומטר). הענקית הטייוואנית השיקה שבבים בעלי מעגלים בגודל של 7 ו-10 ננומטר ומתכוננת להשקה של שבבי 3 ננומטר בשנה הבאה, בזמן שאינטל נאבקת בפתיחת מפעלים של 7 ננומטר ומתכננת מפעלים בעלי טכנולוגיה של 4 ננומטר שיושקו באריזונה בעוד כמה שנים. TSMC הטייואנית שצמחה גם עם השותפות שלה עם אפל, משרתת כיום כמעט את כל חברות השבבים שאין להן מפעל משלהן, בהן אמזון, אנבידיה, קוואלקום, ברודקום ו-AMD. אפל כבר הציגה את האסטרטגיה שלה לדחוק החוצה את אינטל עם שורה של שבבי מק חדשים שיוצרו במפעל הטיוואני.
פנטיום פט בא להציל את המצב
חצי תריסר מנהלים לשעבר באינטל איתם דיברנו מודים בפה מלא: מינויו של המנכ"ל החדש פט גלסינגר הוא הברקה. האיש הנכון בזמן הנכון. הוא מסמל את אינטל של פעם: הוא בן טיפוחיו של המנכ"ל האגדי גרוב, ממנו ספג ניהול מקצועי מלא ענווה בתפקידו הראשון בתעשייה אחרי הלימודים; הוא טכנולוג - גלסינגר שימש בעבר כסמנכ"ל הטכנולוגיות הראשון אינטל; הוא הספיק לשמש כמנכ"ל ענקית השרתים הוירטואלים VMware, וכנשיא וסמנכ"ל התפעול של חברת אחסון התוכנה EMC, והספיק לרעות בשדות התוכנה ולספוח תרבויות ארגוניות אחרות מלבד אינטל; הוא מאמין שאפשר להחזיר את אינטל לגדולת העבר שלה; והוא חדור להט להחזיר את הדומיננטיות בייצור שבבים אל מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית.
גם בהקשר הישראלי, מינויו של גלסינגר הוא בשורה טובה. גלסינגר חתום על המותג הגדול ביותר של אינטל בשנות ה-80, שבב ה-486, ועל קידום הדור שלאחריו, דור הפנטיום, קבוצה שהעסיקה ישראלים רבים כל כך באינטל. מנהלים ישראלים שהכירו אותו מכנים אותו עד היום "פנטיום פט". בתקופת ניהולו EMC ו-VMware הגדילו את פעילותן בישראל וביצעו רכישות מקומיות.
כאמור, חלק גדול מאסטרטגיית השיקום של אינטל תלוי בישראל: שבבי הבינה המלאכתית, הרכב וחלקים נרחבים מתחום השרתים והמחשבים האישיים מפותחים מכאן. לא לחינם ביקר גלסינגר לאחרונה בישראל והכריז כי ברצונו לגייס אלף עובדים ולפתוח מרכז פיתוח נוסף. אבל בניגוד לקרזניץ', גלסינגר מבין את מגבלות הכח של אינטל ומשכיל לדעת היכן כדאי להשקיע ואיפה כדאי לוותר.
את הקיצוצים ראו עובדי אינטל בישראל מקרוב בחודש שעבר. הרכישות הקטנות יותר שאינטל ביצעה כאן, כמו החברות ריפליי ואינוויז'ן - שעסקו בתחומים המצויים בשולי העשייה של החברה כמו מערכת הדמיית ספורט או עיבוד תמונה, נחשבו תמיד ל"צעצועים" ובאבחת חרב סגר גלסינגר את הפעילויות הללו.
למחול על הכבוד ולהתרכז בעיקר
הוא גם ידע למחול על כבודה של אינטל: להעביר את תהליך הייצור של השבבים הפחות קריטיים לחברה כמו מעבדים גרפיים ומעבדי בינה מלאכותית ליריבה TSMC; וכן להפוך את אינטל לחברה שגם תייצר עבור חברות אחרות, בהן מתחרות - ולא רק עצמה. המהלך האחרון ישיג את העקרון שטבע המנכ"ל האגדי גרוב: "המטרה של אינטל היא אחת - שהמפעלים תמיד יהיו מלאים, כיוון שמפעל שאינו מנצל 100% מיכולותיו הוא מפעל הפסדי".
במקביל ישקיע גלסינגר 100 מיליארד דולר בבנייה ובשדרוג של מפעלים חדשים, מתוכם 20 מיליארד דולר כבר השנה בבניית שני מפעלים חדשים באריזונה, 3.5 מיליארד דולר בשדרוג המפעל בניו מקסיקו, יוציא לפועל את תכנית בניית מפעל שבבים חדש בקרית גת שעוכב בתקופת המנכ״ל הקודם סוואן, בהשקעה של 10 מיליארד דולר שלא צפוי לעבוד לפני 2024, מתוכם 4 מיליארד דולר במענקי מדינה. גלסינגר שם את אירופה על המפה ואמר כי אינטל מתכוונת להוציא כ- 100 מיליארד דולר במפעלים באירופה - לפי ההשערה בבניית מפעלים חדשים באירלנד, גרמניה או פולין - בהם גם מפעלי שבבים לרכב שמעוצבים בישראל, במטרה להחזיר את אינטל לחזית ייצור השבבים העולמי עם טכנולוגית הליתוגרפיה האולטרה סגולית הקיצונית - אותה טכנולוגיה שתתגבר על הדפסת מעגלים זעירים ביותר, דקיק יותר מחוט השערה. במקביל, אינטל בוחנת מודל עסקי חדש שיאפשר לה להתחרות ב-ARM, שותפתה של אפל, ולמכור קניין רוחני של שבביה - כולל למתחרות.
עד 2025 החברה מתכוונת להשיק את שבב 18 איי, שהמעגלים החשמליים בו נמדדים לא בננומטרים, כפי שמקובל כיום, אלא באנגסטרום, עשירית ננומטר. אינטל לא לבד: TSMC כבר הכריזה שתשקיע סכום דומה במפעלים חדשים בטייואן, קוריאה, סין ואפילו בסמוך לאינטל באריזונה.
בכך מקווה אינטל לשחזר את ימי גדולתה עוד מתקופת המייסד גורדון מור, שעל שמו חוק מור, שצפה כי צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים, תוכפל כל שנה וחצי עד שנתיים ללא גידול בעלויות הייצור. הוא הניח - וצדק - שאינטל תשכיל למזער את גודל המעגלים האלקטרונים שלה בכל דור שבבים. לפחות עד שהחברה החלה לפספס ולתת ליצרניות האסיתיות לעקוף אותה.
עשרות מיליארדים נוספים גלסינגר מתכוון להשקיע ברכישה של יצרנית שבבים אחרת - עד כה פורסם שמה של גלובל פאונדריז ששוויה 30 מיליארד דולר, מתחרה בבעלות קרן מאיחוד האמירויות שמייצרת שבבים באירופה וכרגע עושה סימנים שהיא איננה מעוניינת ברכישה, אלא בהנפקה עצמאית.
התפקיד הגיאופוליטי המפתיע
לטובת אינטל פועלות שתי מגמות - כלכליות וגיאופוליטיות - שמגדילות את התלות של מדינות המערב בה ומעניקות לה תפקיד שמעולם לא חשבה שתיקח לעצמה. אינטל עשויה להיות יצרנית השבבים האחרונה במערב, מעין חומת סיליקון בצורה, במקרה של פלישה סינית לטייוואן - אירוע שהיום נראה אפשרי יותר מתמיד. לא לחינם יכנס נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בהמשך השבוע את מנכ"לי אינטל, אפל, מיקרוסופט, סמסונג, וכמה יצרניות רכב בכדי לדון במשבר השבבים העולמי. היא גם מרוויחה מהמחסור בשוק השבבים, שבו כל יצרנית שבבים קריטית להמשיך ייצורם של רכבים, טלפונים ומחשבים ניידים.
באינטל שואבים אופטימיות מהדרישה העצומה למוצרי אלקטרוניקה ומחשוב, שהוחרפה עם פרוץ הקורונה שהותירה מאות מיליוני אנשים בבתיהם. בחברה מעריכים שהביקוש העצום יעלה פי אלף בתוך ארבע שנים - קצב שמקביל לחוק מור בחזקת חמש.
עם הרוח החדשה חזרו הבכירים שנטשו: שלומית וייס חזרה מאנבידיה כדי לנהל את חטיבת ההנדסה שאמונה על פיתוח שבבי המחשבים והשרתים, לצידו של האמריקאי סונהיל שנוי, נוטש אחר שחזר. "גלסינגר הוא גינ'גי באופיו, אגרסיבי בצורה בלתי רגילה, והוא לא ישאיר את החברה כפי שהיא כיום", אמר לגלובס מנהל בכיר שמכיר את גלסינגר. "הוא איש של קבלת החלטות ושל מעשים - ובדרך זו הוא יכול להציל אותה, או להרוג אותה. מסקרן לראות איזו דרך אינטל תעבור איתו".
האתגרים של אינטל ישראל
אינטל ישראל בעידן גלסינגר ניצבת בפני אתגר כפול: רענון התרבות הארגונית וחזרה לימיה כמעסיק האטרקטיבי במשק, ומילוי תפקיד הולך וגובר באסטרטגיית שבבי השרתים והבינה המלאכותית, תחומי העתיד של אינטל העולמית.
למרות שמספר עובדיה הולך וגדל בהדרגה, אינטל דווקא הידרדרה בתודעה הישראלית כמקום עבודה אטרקטיבי. בדירוג מקומות העבודה האטרקטיביים של BDI-Code, ירדה החברה לעשירייה השנייה בשנים 2019 ו-2020 לאחר שנים רבות בהן התחרתה בגוגל על מקום בצמרת. גם הדימוי של עובדי אינטל השתנה. מנהל בכיר בתחום פיתוח השבבים שמגייס מהנדסי חומרה, סיפר לגלובס על אינטל כמקום עבודה שבעבר משך אליו שנה אחר שנה את הבוגרים הטובים ביותר של אוניברסיטאות העילית, ושאל מרכז הפיתוח שלו בחיפה נסעו מדי יום מהנדסים מעולים מתל אביב והמרכז.
כיום, הוא מספר על עובדים שיוצאים אחרי עשרות שנים מאינטל כשהם בעלי התמחות ספציפית וצרה ומעט כלים שמסייעים להם להשתלב בחברות אחרות. "מה שאנשים צוברים שם במשך 10-15 שנה לא באמת משקף את מה שאפשר לצבור בתקופת הזמן הזו בחברות אחרות", מספר המנהל שביקש להישאר בעילום שם. הוותק הגדול שצוברים העובדים בחברה, לטוב ולרע, משתקף גם בנתונים: לפי לינקדאין, לעובדי אינטל ותק חציוני של 6.1 שנים, הגבוה ביחס למתחרות: הוותק החציוני באנבידיה עומד על 3.6 שנים ובאפל 3.3 שנים.
"יש שם אתוס של ותיקים, כאלה שעברו במפעל באורגון ו'סחבו את הטרנסיסטורים על הגב' כמו שהם קוראים לזה בחדר האוכל, מהנדסים איכותיים וקשוחים, בניגוד לאלה של המתחרה קוואלקום שכל מה שהם עושים זה לשלוח אימייל ל-TSMC", אמר בכיר בענף השבבים שמכיר היטב את עובדי החברה. "אבל הגודל העצום של החברה לפעמים מקשה עליהם לנוע במהירות, וכאשר ראש חטיבה אחד מוחלף באחר, זה כמו גוף שהחליפו לו את הראש".
אינטל סבלה בשנים האחרונות גם מנטישת עובדים לטובת מתחרות. לראייה, היא חוותה סטגנציה במספר העובדים החדשים בשנתיים האחרונות, כאשר הגידול היחיד במספר העובדים הוא הודות לרכישת מוביט שהוסיפה לחברה בישראל 200 עובדים ב-2019-2020.
המייקאובר של אינטל
עידן גלסינגר אומנם הביא לקיצוץ בפעילויות שוליות של אינטל בישראל, ועוד גלי הדף צפויים להתרגש על החברה בזמן הקרוב. אבל בכירים שמגייסים עובדים מאינטל, יחד עם עובדים שמכירים את החברה מבפנים, מדווחים על היפוך מגמה בחודשים האחרונים: "אינטל החלו להיאבק על העובדים הטובים שלהם ולסתום הרמטית זליגה של טאלנט. בה בעת, הצעות השכר שלהם לעובדים חדשים תחרותיות מאוד". אחת הדוגמאות שהובאו לידיעת גלובס הם הצעות שכר, מענקי חתימה ובונוסים שלעיתים משתווים לאלה של אמזון ואפל. בסוף אוגוסט גייסה אינטל ארכיטקט חומרה בכיר מאפל ישראל.
אינטל סיימה לגייס השנה כאלף עובדי פיתוח ומגייסת עובדים לכ-400 משרות פתוחות. בין הקבוצות המגייסות הגדולות בארגון: קבוצת שבבי השרתים, הענן והתקשורת, וקבוצת בינה מלאכותית חדשה לתחום ה-WiFi. קבוצה חדשה שנוסדה באינטל נועדה להתחרות במלאנוקס בתחום המעבדים לחוות השרתים ומנוהלת בידי אילן אביטל.
עובד שמכיר את מדיניות הגיוס של אינטל סיפר לגלובס כי בקרב המועמדים נהנית אינטל מתדמית טובה יותר בתחום גמישות באיזון בין חיים ועבודה. "אפל משלמת יפה, אבל נחשבת למקום עבודה נוקשה מאוד ללא איזון טוב בין פנאי לעבודה וההתעסקות שם נמצאת בשולי החומרה של אפל, בעיקר בתחום התקשורת", הוא אומר. "אמזון משלמת מעולה, אבל בסוף אתה בורג קטן במכונה וללא השפעה עולמית. מי שהולך לעבוד בחטיבת החומרה של גוגל בישראל עוסק בהיבט צר מאוד של שבבים לענן. החיים באינטל נוחים הרבה יותר עם איזון טוב בין פנאי, משפחה ועבודה, ומהנדסים שם זוכים לעבוד בפרויקטים גדולים ולהשפיע על יחידת העיבוד המרכזית באינספור תחומים: מחשבים אישיים, שרתים ובינה מלאכותית".
"וילנץ ושעשוע נעמדו על הרגליים האחוריות"
אינטל נדרשה לשנות את התרבות שלה גם בתחום הרכישות. עד כה סגרה או מכרה אינטל בישראל רכישות רבות בהן ריפליי, רילסנס, אופלאס, די.אס.פי.סי. "השיטה שלהם הייתה דומה," אמר בכיר לשעבר באינטל, "יום לאחר הרכישה הועברו כל העובדים בסדרת חיול לאינטל ולתרבות הארגונית שלה, כל המערכות עליהן עבדו הוחלפו ולבסוף - הם הוכנסו למבני הקיוביקל האחידים של אינטל. במשך חודשים הם היו שואלים את עצמם איך ימשיכו באותה התפוקה שהייתה לפני שאינטל רכשה אותם. זו הסיבה שאמנון שעשוע במובילאיי ואביגדור וילנץ בהאבנה לאבס עמדו על הרגליים האחוריות כדי לשמור על עצמאות החברות הנרכשות, לפחות בשנים הראשונות".
הבאנה לאבס היא נכס מפתח עבור אינטל - והצלחת הפעילות שלה מקיסריה תשפיע במידה רבה על הצלחת האסטרטגיה של גלסינגר בתחום הבינה המלאכותית אל מול ענקיות כמו אנבידיה ו-AMD. כאמור, אינטל נכנסה לתחום למידת המכונה עם רכישת החברה שפיתחה מעבדים בתחום הבינה המלאכותית, בסוף 2019. העסקה נתפסה כמעט מדי מאוחר מדי, ובעבור הון רב. הבאנה טרם השיקה מוצר לשוק וייקח זמן עד שאינטל תוכל לשלב אותו בכרטיסים שלה לשרתים. אך שיתוף הפעולה ההולך והגובר של הבאנה עם פייסבוק - והאפשרות שזו תרכוש אותה - הביאו את אינטל להגיש הצעת רכש בסך 2 מיליארד דולר, סכום גבוה למדי לחברה ללא מכירות. ייתכן כי הפיכתו של אביגדור וילנץ, יזם ותיק בתחום השבבים, שמאחוריו מספר חברות שבבים שנמכרו לענקיות כמו אמזון ומארוול, לעובד אינטל למשך יום בשבוע, ויועץ בתחום הבינה המלאכותית, הייתה שווה את זה.
הטכנולוגיה של הבאנה זרה לאינטל, השבבים שלה מבוססים על טכנולוגיית ARM המתחרה, אך באינטל סבורים שיוכלו לשלב שבבי שרתים של אינטל (שבב הזיאון, Xeon) על כל כרטיס שיכיל גם שבב של הבאנה בכדי להאיץ את פעילותן של חוות שרתים. תחום חוות השרתים, והמעבר לענן בכלל, הפך לזירת התחרות הגדולה ביותר בין אינטל לאנבידיה ואפילו למתחרה AMD. אינטל סובלת מירידה בנתח השוק שלה לטובת אנבידיה, שנכנסת לחוות שרתים עם מעבדי הבינה המלאכותית שלה ומעבדי ההאצה הגרפית שמסייעים לה להאיץ את כלל התקשורת בתוך החווה ולספק יכולות גבוהות יותר. לא מן הנמנע שבכדי להחזיר לעצמה נתחי שוק, אינטל תמשיך ברכישותיה בתחום הדאטה סנטרים בישראל, ותהנה מהטרנד הצומח של סטארט-אפים בענף, כמו פליופס או היילו באמצעות רכישת אחת או שתיים מהן.
לספק את הסחורה או לשלם את המחיר
מתוך הכרה בכישלון העבר של אינטל בתחום שבבי המובייל והאינטרנט של הדברים (IoT), מחזיר גלסינגר את אינטל לימי התהילה כשזו היתה ממוקדת בשבבים לסביבת מחשוב מורכבת וביצועים איכותיים: שבבי המחשבים והשרתים, שדורשים הספק גבוה ומצופה מהם להגיע לביצועים גבוהים הרבה יותר מאלה המשובצים בטלפונים. חטיבה זו, שאחראית על הכנסות שנתיות של 40 מיליארד דולר, חוזרת למרכז הבמה, עם הנהלה ישראלית שכוללת את שלומית וייס, מנכ"לית ארגון ההנדסה, רן ברנסון, שאחראי על קבוצה שמפתחת את המעבדים החדשים בתחום, ועדי יועז, ארכיטקט המערכת הראשי של ליבת השבב החדש של אינטל, האלדר-לייק.
מובילאיי נותרה מן אי בתוך אינטל: אמנון שעשוע ומנהליו מתנהלים באופן עצמאי בחברה והם בוחרים לעצמם את האופן שבו החברה נצבעת בצבעי אינטל. למרות שהכנסותיה מהוות נתח שולי בהכנסות אינטל, "רק" מליארד דולר בשנה, מובילאיי מסמנת עבור גלסינגר את עתידה של אינטל בשוק שבבי הרכב וטביעת האצבע שלה בעולם האוטומוטיב. באינטל סבורים כי שוק שבבי הרכבים יהווה כחמישית מכלל הרכיבים של רכבי פרמיום עד 2030 וכי הוא יעמוד על כעשירית מכלל שוק השבבים העולמי. לאינטל, שהיא היחידה שמחזיקה בחברת שבבי רכבים מבין המתחרות יש סיכוי להפוך לדומיננטית בתחום הזה ומרכז הפיתוח שלה בירושלים יהנה מכך. למרות שהרכבים האוטונומיים עדיין רחוקים מהשוק המסחרי, בשנה הבאה תשיק אינטל עם מובילאיי צי נסיוני של מוניות רובוטיות תחת המותג של מוביט, האפליקציה הישראלית שתסייע בניהול ההזמנה של המוניות.
האם אינטל ישראל תצמח בסופו של דבר בעידן גלסינגר? זה תלוי רק בה. "פט מכיר את אינטל ישראל עשרות שנים ומוקיר את תרומתה, אבל אם יש משהו שאפשר להגיד על סגנון הניהול שלו הוא שהוא מנכ"ל קר ומחושב, שכפי שכולנו ראינו לאחרונה, יודע לחתוך היכן שלא צריך", אמר בכיר לשעבר באינטל. "אם ישראל לא תספק את הסחורה, היא תשלם על כך מחיר".
למרות ההכרזות על בניית מפעל בישראל ועל גיוס מאות עובדים, אינטל ישראל תעמוד בשנים הקרובות מול אתגר הולך וגובר: אירופה שנמצאת היום בתחתית ענף ייצור השבבים עושה מאמצים כבירים למשוך אליה ענקיות שבבים, וההשקעות הממשלתיות הגוברות בכדי להחזיר מפעלים לארה"ב עשויים להציב אתגר לנפח הפעילות של אינטל בישראל. ישראל נמצאת בצד הנכון של "מסך הסיליקון", והנטייה שלה בשנים הקרובות לכיוונה של לארה"ב או לסין צפויה גם להשפיע על היחס של אינטל אליה.
