גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוזמה חדשה קוראת להעלאת שכר המינימום, אך בטיעון שלה יש בעיה

שכר המינימום בישראל לא הועלה כבר ארבע שנים, ויש מי שדורש להעלות אותו ● אבל האם זה נכון שמדינות רבות באירופה הגדילו אותו "דווקא" בגלל משבר הקורונה, ואיך זה השפיע על העלאות המחירים שם?

תנועת ''מינימום 40'',  9.8, טוויטר
תנועת ''מינימום 40'', 9.8, טוויטר

"אנחנו דורשים להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל לשעה כי רבים מאיתנו יוצאים לעבודה ולא מצליחים לסגור את החודש. הגיע הזמן להעלות את השכר", נכתב בתיאור של חשבון טוויטר בשם "מינימום 40" שהחל לפעול לאחרונה. העמוד לא זכה עד כה לפופולריות גדולה במיוחד, אך חלק מתכניו שותפו על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה.

הארגון שעומד מאחורי עמודי הטוויטר והפייסבוק החדשים הללו נקרא "עומדים ביחד" - תנועה צעירה יחסית שנוסדה ב-2016 ולפי אתר האינטרנט שלה "נלחמת למען ערכים סוציאליסטיים, שלום, צדק לשני העמים (היהודי והפלסטיני)" ו"להעמדת חלופה כוללת לימין". תקציבה בשנת 2019 עמד על קצת יותר מ-2 מיליון שקל, כאשר כ-77% מהתרומות הגיעו מגופים ואנשים פרטיים מחוץ לישראל.

מפעילי העמוד העלו כמה טענות עובדתיות מעניינות. כך, למשל, נטען באחד הציוצים כי "דווקא בזמן משבר הקורונה - 18 מדינות באירופה החליטו להעלות את שכר המינימום כדי לאזן את הפגיעה הכלכלית באזרחים… (ו)בניגוד למה שזעקו בעלי ההון, לא נרשמו עליות מחירים בעקבות המהלך". בין המדינות שדגליהן הופיעו בתמונה שצורפה ניתן למנות את גרמניה, צרפת, בריטניה, הולנד ואחרות.

אז איך נראה שכר המינימום בישראל בהשוואה למדינות במערב, האם מדינות באירופה אכן העלו את השכר הזה דווקא במהלך המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה, ומה קרה בעקבות כך למחירים במדינות הללו? החלטנו לבדוק.

 

במה ישראל חריגה?

למאבק על העלאת שכר המינימום בישראל יש היסטוריה ארוכה. "חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987" קבע תחילה כי המשכורת החודשית המינימלית לשכיר המועסק במשרה מלאה תהיה 45% מהשכר הממוצע במשק. בהמשך עודכנו השכר החודשי והשעתי המינימלי כמה פעמים, ואף נקבע כי יש לעדכן אותם באופן אוטומטי באפריל כל שנה, לאחר שנים בהן נרשמה למעשה שחיקה בערכו.

בתחילת שנות האלפיים העדכון האוטומטי הזה בוטל במסגרת חוק ההסדרים, וכך השכר נותר קבוע למשך ארבע שנים מ-2002 ועד 2005. עם הקמת ממשלת אולמרט בשנת 2006, בעקבות דרישתו של עמיר פרץ, הועלה שכר המינימום ל-19.28 שקל לשעה, ומ-2011 הסכום הוגדל באופן עקבי בכמה פעימות, האחרונה שבהן נרשמה בסוף שנת 2017. מאז עומד שכר המינימום בישראל על 5,300 שקל בחודש, או 29.12 שקל לשעה.

העובדה ששכר המינימום בישראל לא עודכן בארבע השנים האחרונות בהחלט מציב אותה במעמד חריג בעולם המערבי. רוב המדינות החברות ב-OECD העלו באופן קבוע - גם במהלך משבר הקורונה כפי שנטען בציוץ - את המשכורת המינימלית לשכירים. אבל האם זה אומר בהכרח ששכר המינימום המשולם בישראל הוא נמוך מדי? לא בטוח. ארגון ה- OECD מפרסם נתונים של 30 מבין חברות הארגון שכוללים את שכר המינימום בכל אחת מהן, בנרמול כוח קנייה. לפי הנתונים הללו, נכון ל-2020 ישראל ניצבה במקום ה-16 מבין 30, כלומר באמצע הרשימה, כשהיא מקדימה במעט מדינות כמו ארה"ב, יוון וליטא, ונמצאת מעט מאחורי מדינות כמו פולין ויפן.

יותר מכך, כפי שציינו שכר המינימום אכן הועלה במרבית המדינות גם בתקופת הקורונה. אבל בציוץ של "מינימום 40" נטען ש"דווקא" בזמן המשבר 18 מדינות החליטו להגדיל את שכר המינימום אצלן, "כדי לאזן את הפגיעה הכלכלית באזרחים". האם זה ניסוח מדויק? המציאות, מתברר, מעט מורכבת יותר. המדינות שבהן מדובר לא החליטו באופן יזום להעלות את השכר דווקא במהלך הקורונה במטרה להיאבק בנזקי המגפה כפי שמשתמע מהציוץ, אלא פשוט נמנעו מלבטל את עדכון השכר השנתי המתבצע אצלן באופן אוטומטי מתוקף חוק (שכפי שהזכרנו היה קיים בעבר גם בישראל). רק מדינה אחת מתוך ה-18, הונגריה, ביצעה העלאת שכר נוספת, במהלך חודש יוני השנה.

למעשה, לפי דוח של האיחוד האירופי שפורסם השנה, רוב המדינות ב-OECD דווקא צמצמו את ההגדלה השנתית המתוכננת בשכר המינימום. בינואר 2021 חצי מהמדינות הללו העלו את שכר המינימום ב-3% או פחות, לעומת הגדלה חציונית של 8.4% בשנת 2020, לפני פגיעת הקורונה במשק.

מדינות כמו פולין, סלובקיה, בריטניה וצפון אירלנד, שהובאו בציוץ של "עומדים ביחד" כדוגמה למדינות שהעלו את שכר המינימום כדי "לאזן את הפגיעה הכלכלית", אף נאלצו לבטל, לדחות או לצמצם משמעותית רפורמות ותוכניות להגדלה ניכרת של שכר המינימום, שהיו אמורות לצאת לפועל לולא המשבר.

הקורונה שיבשה את המדדים

ומה לגבי הטענה שלפיה "בניגוד למה שזעקו בעלי ההון", לא נרשמו עליות מחירים בעקבות העלאות השכר? מדדי המחירים לצרכן ברוב המדינות שמוזכרות בציוץ מצביעים על עלייה מתונה במחירים בהשוואה לתקופת טרום הקורונה, אך זוהי אכן לא עלייה חריגה או יוצאת דופן. מדדי המחירים במדינות שצוינו בפוסט עלו ברבעון הראשון של 2021 בכ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בדומה לנתונים בכלל מדינות ה-OECD. ברבעון השני של השנה המדד זינק בכמעט 4% לעומת הרבעון השני של 2020, אך גם כאן אי אפשר להצביע על נתון חריג דווקא בקרב 18 המדינות שהוזכרו בציוץ.

הבעיה עם הטענה הזאת עשויה להיות אחרת. ראשית, העלאות מחירים חריגות שנובעות מהתייקרות כוח העבודה הן כאלה שעשויות לקחת זמן רב יותר מרבעון או שניים, ובכל מקרה יהיה קשה לבודד אותן בטווח הקצר מההעלאות שכר קודמות שכפי שהזכרנו נעשות באופן רציף באותן המדינות.

הבעיה השנייה נוגעת לתקופת הקורונה, שלפי חלק מהטענות פוגעת באופן כללי ברלוונטיות של מדדי המחירים לצרכן. כלכלנים בכירים במכון הבריטי ללימודים פיסקלים הראו כי סל המוצרים שלפיו נקבע המדד אינו רלוונטי לתקופת הקורונה, בין היתר משום שהוא כולל מוצרים רבים, דוגמת פעילויות תרבות, פנאי וחופשות, שאינם נצרכים על ידי הציבור בעת המגפה. עוד קבעו המומחים כי ההפרעות הניכרות בקווי האספקה הבינלאומיים ובזמני המשלוח, ומחסור פתאומי של מוצרים, עלולים להשפיע בצורה לא ידועה על תנודת המחירים.

משרד העבודה האמריקאי אף הודיע לאחרונה כי עם תחילת המגפה, פעילות הסקירה שעל פיה נקבע מדד המחירים עברה כמעט באופן בלעדי לאינטרנט וכי מפגשי פנים אל פנים בין סוקרים לצרכנים בוטלו כליל, מה שעלול להשפיע על רמת דיוק הנתונים.

מתנועת "עומדים ביחד" נמסר: "העובדות מדברות בעד עצמן: בשורה של מדינות באירופה שכר המינימום עלה נומינלית, ולא הוקפא, בזמן שלא נרשמו עליות מחירים חריגות. אבל אצלנו מנגנון העדכון הוקפא בזמן הקורונה, והממשלה גוררת רגליים. גם בפעם הקודמת שהתנהל מאבק להעלאת השכר, הציבור הוצף בטענות שקריות מצד האוצר והמעסיקים, על כך שעליית השכר תגרור אבטלה המונית, כאשר בפועל קרה ההיפך הגמור: שכר המינימום עלה בין 2014 ל-2017, והאבטלה דווקא ירדה". 

עוד כתבות

אלי גליקמן / צילום: סיון פרג'

על רקע המשבר בספנות: צים רכשה 7 אוניות ב-320 מיליון דולר

מנכ"ל צים אלי גליקמן: "עם רכישת האניות אלו, הדרושות כל כך, ניצלנו את תזרים המזומנים החזק ויכולת התגובה המהירה שלנו במטרה לחזק ולהרחיב את הצי שאנו מפעילים ובכך להענות לביקוש הגובר של הלקוחות"

דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: רד תקשורת

האם העולם באמת רואה את ישראל כ'מדינת קלינטק'?

לפי דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021 של רשות החדשנות וקהילת PLANETech כ-10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בארץ בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים, אך מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל ● בסך הכל, 637 חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה זוהו כחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים בישראל

השרות תמר זנדברג וקארין אלהרר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

במקום חוק אקלים: הממשלה תציג ביום א' "חבילת אקלים"

התייעלות אנרגטית, השקעות בתשתיות סולאריות ועמדות טעינה לרכבים חשמליים, קידום של אוטובוסים חשמליים ואפילו פרס על טכנולוגיות אקלים ● גלובס מביא פרטים ראשונים מחבילת האקלים שתציג הממשלה ביום א' ותכלול השקעות בגובה של כ-725 מיליון שקל בסקטור האנרגיה הנקייה

פקקים באיילון / צילום: Shutterstock

ועדת הכספים אישרה: מס גודש בגוש דן החל מ-2025

ועדת הכספים אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק שקובעת כי נסיעה ברכב פרטי במטרופולין דן תחויב בתשלום ● מטרת החוק היא להוריד את העומס התחבורתי, אך גם להכניס כסף לקופה הציבורית שיממנו פרויקטים תחבורתיים ובהם את המטרו

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

מגמה מעורבת בוול סטריט; אינטל צונחת ב-10%, סנאפ בכ-22%

עליות בבורסות אירופה ● נעילה מעורבת באסיה, ניקיי והנג סנג עלו בעוד שנחאי ירד ● הזהב ממשיך לטפס, גם החוזים על הנפט נסחרים בעלייה

עמוד פינטרסט. 400 מיליון גולשים בחודש / צילום: צילום מסך

4 סיבות לכך שפייפאל מוכנה לשלם יותר מ-40 מיליארד דולר על פינטרסט

מה לחברת תשלומי אונליין ולרשת חברתית שמתמקדת בתמונות? ● בשנתיים האחרונות האיקומרס "עובר דירה" לתוך הפלטפורמות, ופייפאל רוצה להיות שם בדיוק כמו פייסבוק וגוגל

משרדי אוורגרנד בשנחאי / צילום: Reuters, Aly Song

דיווח: אוורגרנד הסינית תצליח לעמוד בתשלום ריבית האג"ח הקרוב ולהימנע מחדלות פירעון

לפי דיווח בעיתונות הסינית, אוורגרנד ענקית הנדל"ן הקורסת, המתמודדת מול הר חובות של 300 מיליארד דולר, השיגה את הכספים לתשלום על ריבית האג"ח שלה ● החברה הודיעה כי הפקידה 83.5 מיליון דולר דרך קבוצת סיטיבנק

בית משפט השלום ירושלים / צילום: ליאור מזרחי

הסיפור המקומם על האיש שניסה לחנוק למוות אישה וקיבל חודשיים עבודות שירות

"פגיעה פיזית מינורית" - כך סיכם בית המשפט את אשמתו של אדם שניסה לרצוח שוהה בלתי חוקית מאריתריאה עד שחשב שהרג אותה ● אילו היתה אזרחית מן השורה, הרשויות לא היו מעזות להתנהל באופן שהוביל למסקנה ש"נסיבות האירוע אינן מאפשרות הטלת עונש חמור"

קני רוזנברג / צילום: יוסי זמיר

"ההתייעלות תהיה כואבת, אבל אל על תהיה חברה רווחית"

לפני כשנה, כשהיא שקועה בחובות עתק ותחת שמיים סגורים, רכש איש העסקים האמריקאי קני רוזנברג את השליטה באל על, כי "רציתי להפוך את ישראל למקום טוב יותר" ● אלא שהענף כאן רחוק מהתאוששות, והחברה ניצבת בפני תכנית התייעלות משמעותית ● הוא עדיין אופטימי: "אני לא מתחרט לשנייה. אל על תהיה רווחית" ● ראיון ראשון ובלעדי

טוויטר / צילום: Shutterstock, tanuha2001

טוויטר: האלגוריתם שלנו מגביר חשיפה לציוצים של פוליטיקאים מהימין

המחקר נעשה ב-7 מדינות: בריטניה, ארה"ב, קנדה, צרפת, גרמניה, ספרד ויפן ●  טוויטר אמרה בבלוג שלה כי לא ברור מדוע האלגוריתם הוביל לתוצאות כאלו, וייתכן שיהיה עליה לשנות אותו

נדב דואני / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

"עד שהמדינה לא תשקיע מיליארדים באקדמיה, משם לא יבוא הפתרון לבריחת המוחות"

היום יערך כנס של ארגון "סיינס אברוד", בו יציגו מדענים ישראלים בולטים מחו"ל את עבודותיהם לקהילת המדע הישראלית ● אבל עבור רוב המדענים שמעוניינים לחזור לישראל, התשובה תגיע מן התעשיה

קובי אורן / צילום: שלומי יוסף

יזם הנדל"ן אורן קובי מואשם בסחיטה באיומים: "יקבור ויפרק את משפחתו"

הפרקליטות הוסיפה היום אישומים חדשים נגד קובי, בסחיטה באיומים של עו"ד במסגרת פרשת המרמה בקבוצת אדמה בבעלותו ● בנוסף הואשמו היום גם עו"ד רונן שחר בגין הונאת נושים והלבנת הון, ויצחק פישר המואשם כי שימש כאיש קש בכך שנרשם כבעלים של חברה במקומו של קובי

הפריצה למשרד ראש הממשלה. ספטמבר 2018 / צילום: הילה זליגמן

כבר ראינו את זה קורה: הכשרת תוספות הרמטכ”ל עלולה לגרור אפקט דומינו יקר

לפני שהשרים מאשרים את תזכיר החוק שיגדיל את הפנסיות בצה"ל, כדאי שייזכרו בפריצה של גמלאי השב"ס והמשטרה למשרד רה"מ ב־2018 ● כמו אז, גם היום יכולים פורשי זרועות הביטחון לדרוש שוויון בתנאים של גמלאי הקבע, ותוספות הרמטכ"ל יהפכו לבור תקציבי עמוק משחשבנו

האם מיתוג של מוצר ''ירוק'' ישפר אוטומטית את מה שהצרכנים   חושבים עליו? / צילום: Shutterstock

האם אנחנו באמת אוהבים "מוצרים ירוקים" או רק מנסים לעשות רושם

חשבתם שמיתוג של מוצר "ירוק" ישפר אוטומטית את מה שהצרכנים חושבים עליו? מחקרים מוכיחים שהמציאות הרבה יותר מורכבת

הגיע הזמן להכיר את אוכלוסיית ''הקרנפים הלבנים'' האפריקאית / צילום: Shutterstock, JONATHAN PLEDGER

"קרנפים לבנים" במקום חדי קרן: תחום הטכנולוגיה וההשקעות באפריקה צומח בקצב אדיר

השוק באפריקה מציג כיום את אחת מהזדמנויות ההשקעה המבטיחות והגדולות ביותר בעולם

מדפי קורנפלקס / צילום: איל יצהר

לקחי רפורמת הקורנפלקס: סדרת שינויים ביבוא תוזיל את המחירים

השבוע עברה בוועדת הכלכלה סדרת רפורמות השואפת לתקן את שגיאות העבר שנעשו ב-2016, כשהממשלה דאז ניסתה להוריד את מחיר המזון באמצעות הקלה מסוימת על היבוא ● מה במהלכים? פתיחה נרחבת ליבוא בשוק המזון, ולא רק, ושינוי נרחב במכון התקנים

חצי שעה של השראה. ההחלטה הגורלית שתקבע אם העסק שלך יחיה או ימות / צילום: מנחם רייס

ההחלטה הגורלית שתקבע אם העסק שלך יחיה או ימות

כל עסק צריך להבין ולהחליט מה היא הצעת הערך שלו, מהן התועלות שהוא נותן. זה תהליך מורכב, אבל כשהוא נעשה באופן מדויק - הוא מאפשר ללקוחות לבחור בעסק שלך בתוך שבריר שנייה ● חצי שעה של השראה 

תא''ל במיל' גל הירש / צילום: אזולאי

הוגש כתב אישום נגד גל הירש בגין עבירות מס בעשרות מיליוני שקלים

יחד עם הירש מואשמים גם עודד שכנאי ומיכאל בנימיני, שפעלו כשותפים במתן שירות למשרד ההגנה בגיאורגיה ובמקומות אחרים במסגרת מערך חברות שבשליטתם ● כמו כן, הוגש כתב אישום נפרד נגד יניב אדם בגין עבירות מס במסגרת הסדר טיעון ● עורכי דינו של הירש: "כתב אישום רעוע"

השקעות ספאק / צילום: Shutterstock

למה המניה הזאת מזנקת ב-160% בוול סטריט ומה הקשר לטראמפ?

הרשת החברתית החדשה שמתכנן טראמפ תיקרא "TRUTH social" ולדברי נשיא ארה"ב לשעבר "היא תעמוד בפני העריצות של חברות הביג-טק"

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

נעילה מעורבת בוול סטריט; וויוורק קפצה ב-12.6% ביום המסחר הראשון

התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בארה"ב עמדו בשבוע שעבר על כ-290 אלף לעומת צפי לכ-300 אלף תביעות ● הביטקוין צונח ביותר מ-5% לרמה של 62,900 דולר ● עונת הדוחות: טסלה הכתה את התחזיות, אינטל תפרסם תוצאות היום לאחר סיום המסחר