גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוזמה חדשה קוראת להעלאת שכר המינימום, אך בטיעון שלה יש בעיה

שכר המינימום בישראל לא הועלה כבר ארבע שנים, ויש מי שדורש להעלות אותו ● אבל האם זה נכון שמדינות רבות באירופה הגדילו אותו "דווקא" בגלל משבר הקורונה, ואיך זה השפיע על העלאות המחירים שם?

תנועת ''מינימום 40'',  9.8, טוויטר
תנועת ''מינימום 40'', 9.8, טוויטר

"אנחנו דורשים להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל לשעה כי רבים מאיתנו יוצאים לעבודה ולא מצליחים לסגור את החודש. הגיע הזמן להעלות את השכר", נכתב בתיאור של חשבון טוויטר בשם "מינימום 40" שהחל לפעול לאחרונה. העמוד לא זכה עד כה לפופולריות גדולה במיוחד, אך חלק מתכניו שותפו על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת העבודה.

הארגון שעומד מאחורי עמודי הטוויטר והפייסבוק החדשים הללו נקרא "עומדים ביחד" - תנועה צעירה יחסית שנוסדה ב-2016 ולפי אתר האינטרנט שלה "נלחמת למען ערכים סוציאליסטיים, שלום, צדק לשני העמים (היהודי והפלסטיני)" ו"להעמדת חלופה כוללת לימין". תקציבה בשנת 2019 עמד על קצת יותר מ-2 מיליון שקל, כאשר כ-77% מהתרומות הגיעו מגופים ואנשים פרטיים מחוץ לישראל.

מפעילי העמוד העלו כמה טענות עובדתיות מעניינות. כך, למשל, נטען באחד הציוצים כי "דווקא בזמן משבר הקורונה - 18 מדינות באירופה החליטו להעלות את שכר המינימום כדי לאזן את הפגיעה הכלכלית באזרחים… (ו)בניגוד למה שזעקו בעלי ההון, לא נרשמו עליות מחירים בעקבות המהלך". בין המדינות שדגליהן הופיעו בתמונה שצורפה ניתן למנות את גרמניה, צרפת, בריטניה, הולנד ואחרות.

אז איך נראה שכר המינימום בישראל בהשוואה למדינות במערב, האם מדינות באירופה אכן העלו את השכר הזה דווקא במהלך המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה, ומה קרה בעקבות כך למחירים במדינות הללו? החלטנו לבדוק.

 

במה ישראל חריגה?

למאבק על העלאת שכר המינימום בישראל יש היסטוריה ארוכה. "חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987" קבע תחילה כי המשכורת החודשית המינימלית לשכיר המועסק במשרה מלאה תהיה 45% מהשכר הממוצע במשק. בהמשך עודכנו השכר החודשי והשעתי המינימלי כמה פעמים, ואף נקבע כי יש לעדכן אותם באופן אוטומטי באפריל כל שנה, לאחר שנים בהן נרשמה למעשה שחיקה בערכו.

בתחילת שנות האלפיים העדכון האוטומטי הזה בוטל במסגרת חוק ההסדרים, וכך השכר נותר קבוע למשך ארבע שנים מ-2002 ועד 2005. עם הקמת ממשלת אולמרט בשנת 2006, בעקבות דרישתו של עמיר פרץ, הועלה שכר המינימום ל-19.28 שקל לשעה, ומ-2011 הסכום הוגדל באופן עקבי בכמה פעימות, האחרונה שבהן נרשמה בסוף שנת 2017. מאז עומד שכר המינימום בישראל על 5,300 שקל בחודש, או 29.12 שקל לשעה.

העובדה ששכר המינימום בישראל לא עודכן בארבע השנים האחרונות בהחלט מציב אותה במעמד חריג בעולם המערבי. רוב המדינות החברות ב-OECD העלו באופן קבוע - גם במהלך משבר הקורונה כפי שנטען בציוץ - את המשכורת המינימלית לשכירים. אבל האם זה אומר בהכרח ששכר המינימום המשולם בישראל הוא נמוך מדי? לא בטוח. ארגון ה- OECD מפרסם נתונים של 30 מבין חברות הארגון שכוללים את שכר המינימום בכל אחת מהן, בנרמול כוח קנייה. לפי הנתונים הללו, נכון ל-2020 ישראל ניצבה במקום ה-16 מבין 30, כלומר באמצע הרשימה, כשהיא מקדימה במעט מדינות כמו ארה"ב, יוון וליטא, ונמצאת מעט מאחורי מדינות כמו פולין ויפן.

יותר מכך, כפי שציינו שכר המינימום אכן הועלה במרבית המדינות גם בתקופת הקורונה. אבל בציוץ של "מינימום 40" נטען ש"דווקא" בזמן המשבר 18 מדינות החליטו להגדיל את שכר המינימום אצלן, "כדי לאזן את הפגיעה הכלכלית באזרחים". האם זה ניסוח מדויק? המציאות, מתברר, מעט מורכבת יותר. המדינות שבהן מדובר לא החליטו באופן יזום להעלות את השכר דווקא במהלך הקורונה במטרה להיאבק בנזקי המגפה כפי שמשתמע מהציוץ, אלא פשוט נמנעו מלבטל את עדכון השכר השנתי המתבצע אצלן באופן אוטומטי מתוקף חוק (שכפי שהזכרנו היה קיים בעבר גם בישראל). רק מדינה אחת מתוך ה-18, הונגריה, ביצעה העלאת שכר נוספת, במהלך חודש יוני השנה.

למעשה, לפי דוח של האיחוד האירופי שפורסם השנה, רוב המדינות ב-OECD דווקא צמצמו את ההגדלה השנתית המתוכננת בשכר המינימום. בינואר 2021 חצי מהמדינות הללו העלו את שכר המינימום ב-3% או פחות, לעומת הגדלה חציונית של 8.4% בשנת 2020, לפני פגיעת הקורונה במשק.

מדינות כמו פולין, סלובקיה, בריטניה וצפון אירלנד, שהובאו בציוץ של "עומדים ביחד" כדוגמה למדינות שהעלו את שכר המינימום כדי "לאזן את הפגיעה הכלכלית", אף נאלצו לבטל, לדחות או לצמצם משמעותית רפורמות ותוכניות להגדלה ניכרת של שכר המינימום, שהיו אמורות לצאת לפועל לולא המשבר.

הקורונה שיבשה את המדדים

ומה לגבי הטענה שלפיה "בניגוד למה שזעקו בעלי ההון", לא נרשמו עליות מחירים בעקבות העלאות השכר? מדדי המחירים לצרכן ברוב המדינות שמוזכרות בציוץ מצביעים על עלייה מתונה במחירים בהשוואה לתקופת טרום הקורונה, אך זוהי אכן לא עלייה חריגה או יוצאת דופן. מדדי המחירים במדינות שצוינו בפוסט עלו ברבעון הראשון של 2021 בכ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, בדומה לנתונים בכלל מדינות ה-OECD. ברבעון השני של השנה המדד זינק בכמעט 4% לעומת הרבעון השני של 2020, אך גם כאן אי אפשר להצביע על נתון חריג דווקא בקרב 18 המדינות שהוזכרו בציוץ.

הבעיה עם הטענה הזאת עשויה להיות אחרת. ראשית, העלאות מחירים חריגות שנובעות מהתייקרות כוח העבודה הן כאלה שעשויות לקחת זמן רב יותר מרבעון או שניים, ובכל מקרה יהיה קשה לבודד אותן בטווח הקצר מההעלאות שכר קודמות שכפי שהזכרנו נעשות באופן רציף באותן המדינות.

הבעיה השנייה נוגעת לתקופת הקורונה, שלפי חלק מהטענות פוגעת באופן כללי ברלוונטיות של מדדי המחירים לצרכן. כלכלנים בכירים במכון הבריטי ללימודים פיסקלים הראו כי סל המוצרים שלפיו נקבע המדד אינו רלוונטי לתקופת הקורונה, בין היתר משום שהוא כולל מוצרים רבים, דוגמת פעילויות תרבות, פנאי וחופשות, שאינם נצרכים על ידי הציבור בעת המגפה. עוד קבעו המומחים כי ההפרעות הניכרות בקווי האספקה הבינלאומיים ובזמני המשלוח, ומחסור פתאומי של מוצרים, עלולים להשפיע בצורה לא ידועה על תנודת המחירים.

משרד העבודה האמריקאי אף הודיע לאחרונה כי עם תחילת המגפה, פעילות הסקירה שעל פיה נקבע מדד המחירים עברה כמעט באופן בלעדי לאינטרנט וכי מפגשי פנים אל פנים בין סוקרים לצרכנים בוטלו כליל, מה שעלול להשפיע על רמת דיוק הנתונים.

מתנועת "עומדים ביחד" נמסר: "העובדות מדברות בעד עצמן: בשורה של מדינות באירופה שכר המינימום עלה נומינלית, ולא הוקפא, בזמן שלא נרשמו עליות מחירים חריגות. אבל אצלנו מנגנון העדכון הוקפא בזמן הקורונה, והממשלה גוררת רגליים. גם בפעם הקודמת שהתנהל מאבק להעלאת השכר, הציבור הוצף בטענות שקריות מצד האוצר והמעסיקים, על כך שעליית השכר תגרור אבטלה המונית, כאשר בפועל קרה ההיפך הגמור: שכר המינימום עלה בין 2014 ל-2017, והאבטלה דווקא ירדה". 

עוד כתבות

עו”ד יעקב אטרקצ’י, בעל השליטה ומנכ''ל אאורה / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יעקב אטרקצ'י מפנק את המשקיעים בתשואה ומסדר משכורת נאה לבנו

מניית חברת הבנייה אאורה זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה ● כעת היא מפרסמת דוחות חזקים ולצידם מבקשת לאשר את תנאי העסקת בנו של הבעלים כמנהל חטיבת הנכסים המניבים עבור יותר מחצי מיליון שקל בשנה

תל אביב. החלטת ביהמ''ש הפחיתה משמעותית ואף ביטלה תשלום היטלי השבחה ברבעים 3 ו-4 / צילום: שלומי יוסף

עיריית תל אביב או בעלי הדירות: מי ינצח במאבק ששווה מיליארדים

לאחר שביהמ"ש ביטל היטלי השבחה לרובעים 3 ו-4 בת"א בהיקף של מיליארד שקל לפחות, עיריית ת"א מנסה להילחם על גביית הכספים והגישה בקשת ערעור לעליון ● לטענת העירייה, כיום ישנם 1,900 הליכי ערר על גביית היטלי ההשבחה ברובעים אלה

בנק לאומי / צילום: איל יצהר

דוחות לאומי: רווח של 7 מיליארד שקל למרות הפחתה גדולה בארה"ב

בנק לאומי רשם בשנת 2023 רווח של 7 מיליארד שקל, ירידה של 9% לעומת 2022 בשל ההפחתה שביצע ברבעון הראשון של השנה • יחלק דיבידנד של 365 מיליון שקל, המהווים 20% מרווחי הרבעון, בהתאם להנחיות בנק ישראל

העסקאות ממשיכות ליפול / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: ניומד, ענבל מרמרי, איל יצהר, אלבטרוס, shutterstock,

עסקאות במיליארדים? לאן נעלמה ההבטחה הגדולה של הקשרים עם האמירויות

חברת הנפט של אבו דאבי תכננה לרכוש 50% מניו־מד יחד עם BP, אך הקפיאה את המו"מ בגלל המלחמה ● זו אינה הפעם הראשונה שהשקעה אמירתית לא מבשילה ● מאז הסכמי אברהם, הציפיות לגל עסקאות פגשו רגולציה ושיקולים ביטחוניים ● מנגד, התיירות פורחת והנוכחות האמירתית בקרנות ההון סיכון בעלייה

האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה העברית: הפרופסורית מכחישת הטבח לא תשוב ללמד אם לא תחזור בה

דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית הודיע כי פרופ' נדירה שלהוב־קיבורקיאן, שהכחישה את אירועי ה־7 באוקטובר, תפסיק ללמד בו לצמיתות אם לא תחזור בה מדבריה ● בהודעה נכתב: "חופש הביטוי איננו מקנה זכות להיות מעורב בהוראה ובחינוך של מקצוע שלערכיו אדם מתכחש"

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

החיים המפנקים שאחרי הפוליטיקה: כמה מרוויחה איילת שקד על 25 שעות עבודה בשבוע?

לפי הדוח שפרסמה היום קרדן נדל"ן, השרה לשעבר הרוויחה בשנה החולפת שכר של 1.53 מיליון שקל ● עפ"י הסכם השכר של שקד, שאושר בשנה שעברה, היא מקבלת שכר חודשי של 70 אלף שקל עבור 25 שעות שבועיות בלבד

שיאן השכר בתקשורת נמצא במגזין אוטו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

2.7 מיליון שקל בשנה: זה כנראה איש התקשורת הכי עשיר בישראל

טל חמו, מנכ"ל מגזין הרכב "אוטו", מחזיק ב-20% ממניות מהמגזין שבשליטת מימון ישיר ● עפ"י תנאי העסקתו הוא זכאי, בין היתר, למענק חתימה של מיליון שקל ולמענק התמדה בסכום כפול ● המגזין הרוויח אשתקד 2.4 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וקנצלר גרמניה, אולף שולץ, בפגישתם היום / צילום: קובי גדעון-לע''מ

קנצלר גרמניה שינה את הטון. האם ישראל תאבד את הידידה החשובה באירופה?

קנצלר גרמניה אולף שולץ התייצב בביקור רשמי לצד ישראל, אך שינה את הטונים מבעבר ● הוא הטיל ספק בתועלת הפעולה הצבאית ברפיח בשל ריבוי הרוגים פלסטינים, והזהיר מפני אסון הומניטרי ברצועה ● במקביל, מדינות באיחוד מקדמות החלטות אנטי-ישראליות

צילומים: AP - Ng Han Guan, Jeff Dean, Alexander Zemlianichenko, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קלקולים כלכליים: הסיכונים המרכזיים שמאיימים על הפריחה בשוקי המניות

דווקא כשמדדי מניות בעולם נמצאים בשיאי כל הזמנים, חשוב להתייחס לסיכונים שעלולים להעיב על השווקים ● הסיכונים המיידיים הם התחדשות האינפלציה במדינות רבות או לחלופין האטה כלכלית, ומתיחויות גאו-פוליטיות שיסלימו למלחמות ● כתבה שנייה מתוך שתיים

רכב חשמלי בטעינה. עיוותי מס הופכים אותו לפחות משתלם / צילום: Shutterstock

זכאים לרכב מהעבודה? הבחירה בדגם חשמלי פחות משתלמת בגלל עיוות מס

מס שווי השימוש העתיק, שמכניס למדינה 5 מיליארד שקל בשנה, לא מותאם לעידן הרכב החשמלי: מציע "הטבה" שנשחקת במהירות ומספק מוטיבציה שלילית לעבור לרכב חסכוני וירוק ● בציי הרכב ממשיכים להעדיף רכבי בנזין מזהמים, אבל נראה שהאוצר מעדיף זאת כך

הוות''ל לא עוזרת בהורדת מחירי הדיור / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הוותמ"ל תהפוך קבועה ובענף זועמים: "זלזול בדמוקרטיה וברשויות המקומיות"

אנשי מקצוע מותחים ביקורת קשה על הממשלה, שעומדת להחליט על הפיכת הוועדה למתחמי דיור מועדפים לוועדת קבע ● זאת בטענה לרמיסת הרשויות המקומיות, תוכניות מתאר קיימות ומתנגדים, וליצירת מאגר של מלאי תכנוני לא מעודכן, שאינו תורם לירידת מחירי הדירות

המדינה שמצטרפת לציר הרשע של חמאס, רוסיה ואיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסיבה לכך שאיחוד האמירויות מובילה השקעת ענק במצרים, דרום אפריקה משקיעה מיליוני דולרים ביצירת קשר עם חמאס ומסתבכת בארה"ב, והאלימות לא עוזרת לקרב את הפלסטינים למדינה ● כותרות העיתונים בעולם 

טוקיו, יפן. השינוי קרוב? / צילום: טלי בוגדנובסקי

לראשונה מזה 17 שנה: יפן העלתה את הריבית

הבנק המרכזי ביפן הודיע הלילה על שינוי היסטורי לאחר 17 והעלה את הריבית במדינה ל-0.1% ● זאת לאחר שאפילו משבר האינפלציה העולמי ב־2022 לא הביא את יפן לחרוג ממדיניות הריבית השלילית ● בין הסיבות לשינוי: עליות שכר חדות

רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית, הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

הכלכלנית הבכירה שלא חוששת להשקיע "גם במקומות אקזוטיים כמו הודו ויפן"

רינת אשכנזי מהפניקס בית השקעות טוענת כי המניות בת"א דווקא הציגו תשואה סבירה בשנה האחרונה, וכי ההשוואה למדדי וול סטריט עושה להן עוול ● היא סבורה כי סוכנויות הדירוג יופתעו לטובה מהכלכלה המקומית, ממליצה לפזר את ההשקעות ומאמינה בבנקים, בחברות ביטוח וברשתות מזון

מרואן עיסא. האם חוסל? / צילום: מתוך הרשתות החברתיות

מספר 3 בחמאס ואחד מאדריכלי ה-7 באוקטובר: מי היה מרוואן עיסא?

תקיפה נרחבת בנוסיראת בשבוע שעבר נועדה לחסל את מרוואן עיסא, סגן מפקד גדודי עז א־דין אל־קסאם וכעת בחמאס בודקים האם הוא אכן חוסל ● זהו ניסיון החיסול השני שלו של עיסא, שהתחנך מגיל צעיר במוסדות שמזוהים עם האחים המוסלמים

עמית הלוי, הליכוד / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

האם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עמד במבחן בג"ץ?

ח"כ עמית הלוי טען כי גם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עבר את מבחן בג"ץ, אבל הוא לא קיבל הזדמנות ● המשרוקית של גלובס

גל רכישות בסייבר הישראלי / אילוסטרציה: Shutterstock

הפרדוקס בענף הסייבר: איך קורה שחברה נמכרת בשווי של פי 100 מההכנסות שלה?

בחצי השנה האחרונה נרכשו שמונה סטארט־אפים ישראלים בתחום הסייבר - כולם בשווי שגבוה פי עשרות ביחס להכנסות שלהם ● הסיבה מאחורי האקזיטים הנדיבים: הענקיות הזרות בונות על המוצרים של החברות הצעירות, כהבטחה להגדלת המכירות ● האם זו רק ההתחלה?

מייסדי אליאוס, מימין: אלון יופה, אלון רבינוביץ ודרור זיידה

הפיתוח שפותר את בעיית העומס על מטפלים נפשיים בעקבות המלחמה

הסטארט־אפ Eleos Health פיתח כלי בינה מלאכותית שמייצר סיכום אוטומטי של פגישות רפואיות, שכעת יוטמע בקבוצת "עמל ומעבר" המתמחה בטיפולים פסיכולוגיים ● המייסד אלון יופה: "כמו שצילום רנטגן מסייע לרופא, כך הפתרון שלנו לרפואת הנפש" ● ישראל מתגייסת 

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מיכל רז חיימוביץ', shutterstock

אלו חברות התעופה שהודיעו רשמית על חזרה לישראל. מה הן מציעות?

דלתא ואיזיג'ט הכריזו בשבוע שעבר על חידוש הטיסות לנתב"ג, והן מצטרפות לשורת חברות תעופה נוספות שיחדשו בקרוב את הטיסות ● למרות העלייה בהיצע הטיסות, המחירים נותרו גבוהים, ורוב החברות לא מציעות מבצעים משמעותיים ● מתי כל אחת צפויה לחזור לארץ, ומה כלול במחיר?

אמנון שעשוע, מייסד ומנכ''ל מובילאיי / צילום: מובילאיי

מובילאיי סוגרת יחידה ומפטרת 130 עובדים, מתוכם כ-90 בישראל

חברת הטכנולוגיה לרכב מובילאיי סוגרת את יחידת ה-After Market ומפטרת כ-3.5% ממצבת העובדים בחברה ● אמנון שעשוע, מנכ"ל החברה: "המשך פעילות היחידה כבר אינו כדאי"