גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

מימין: Phone (4a) של Nothing (עולה 1600 ש''ח), Galaxy A57 5G של סמסונג (1,670 ש''ח), POCO X8 Pro של שיאומי (1,600 ש''ח), A6 PRO של OPPO (עולה 1,400 ש''ח), Nord 6 של OnePlus (עולה 1,900 שקל) / צילום: יח''צ

5 סמארטפונים בפחות מ-2,000 שקל

בזמן שעיני רבים נשואות למכשירי דגל נוצצים, מתרחשת מהפכה מתחת לרדאר - בקטגוריית שוק הביניים של הסמארטפונים ● לסמסונג יש מכשיר קל יחסית, בשיאומי מציעים מהירות הטענה, ול–OpenPlus יש סוללת ענק

בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים באשדוד? / צילום: אביב צילום

"השוק תקוע": הדירה שנמכרה אחרי 9 חודשים על המדף

דירת 4.5 חדרים ברובע י"א באשדוד, בשטח של 122 מ"ר ועם מרפסת ששטחה כ־10 מ"ר, נמכרה תמורת 2.5 מיליון שקל ● "אין בעיר כרגע ביקוש מצד משקיעים בגלל הריבית הגבוהה, ומרגישים את זה במחירי השכירות - ההיצע נמוך והמחירים עולים כל הזמן" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ישראייר / צילום: מוני שפיר

מועדוני הטיסות לוהטים: ישראייר מצטרפת לרמי לוי וישראכרט

רשת רמי לוי, ישראכרט וישראייר הודיעו על הקמת מועדון לקוחות משותף ● במסגרת ההסכם, תרכוש ישראייר 10% ממניות חברת המועדון המשותפת, ישראכרט תחזיק ב-18% ורמי לוי תחזיק ביתרת המניות, 72% ● המועדון החדש יציע ללקוחות צבירת דולרים למימוש ברכישת טיסות וחופשות בישראייר, לצד ההטבות הקיימות ברשת רמי לוי ובאתרי המכירות של הקבוצה

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי ה-AI כבר כאן: ההייטק הישראלי עובר מארגוני ענק לחברות רזות

החברות רווחיות, הכסף זורם והביקוש לא נעלם, אבל רק השבוע מצאו עצמם אלפי עובדים מחוץ למעגל העבודה, והמצטרפות האחרונות הן וויקס ואמדוקס ● הגל האגרסיבי מסמן שינוי עמוק בתעשייה: פחות שכבות ניהול, פחות צוותים גדולים והרבה יותר אוטומציה ובינה מלאכותית

הסיוע הפדרלי לדיור הגיע לסיומו / צילום: Shutterstock

הסיוע הפדרלי לדיור בארה"ב הגיע לסיומו. עיקולי בתים יבואו בעקבותיו

הממשל הנוכחי צמצם תוכנית מעידן ביידן שמנעה מלווים במצוקה לאבד את בתיהם ● מספר הבתים בארה"ב עם בקשות לעיקול עלה ב־28% במרץ בהשוואה לנתונים מלפני שנה, עדיין מתחת לרמות של 2019, אך כנראה לא לזמן רב

נתניהו וטראמפ בכנסת / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סעיף בתקציב הביטחון האמריקאי חושף תפנית ביחסים עם ישראל

סעיף בטיוטת תקציב הביטחון האמריקאי, עליו הטיל זרקור אתר Responsible Statecraft, חושף כי ישראל וארה"ב שואפות להדק את שיתוף הפעולה שלהן בתחומי הביטחון והטכנולוגיה באופן חסר־תקדים ● אלו הנושאים שהועלו והמשמעות שלהם לעתיד היחסים בין ארה"ב וישראל

סוכר לבן וחום / צילום: Shutterstock

האם סוכר חום באמת בריא יותר מסוכר לבן?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: מעדיפים סוכר חום בקפה והמאפה מטעמי תזונה? התועלת שבכך זניחה עד לא קיימת

בניין ויתניה לנדא נס ציונה / צילום: דורון סהר

25 שנה בנס ציונה: אלביט תשכור מויתניה את המשרדים של לנדא שקרסה

ויתניה תשכיר לאלביט בניין משרדים בשטח כולל של 40 אלף מ"ר, השייך לפרויקט 'ויתניה לנדא', הממוקם בפארק המדע בנס ציונה ● הפרויקט יועד במקור לחברת הדפוס של בני לנדאו, שנקלעה לחובות בהיקף של 1.7 מיליארד שקל והגישה בקשה לעיכוב הליכים בקיץ 2025

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות, בהובלת מניות הקלינטק

מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.6% ● המסחר התנהל בצל הדיווחים על הסכם מסתמן בין ארה"ב ואיראן להארכת הפסקת האש ● וול סטריט שברה אתמול שיאים חדשים, בהובלת מניות השבבים ● בית ההשקעות שמזהה סקטורים שיכולים לצבור תאוצה במשבר הנפט ● וגם: בתמיכת קדחת ה-AI - מניית המחשוב דל טסה במסחר המאוחר בקרוב ל-40%

מסעדת קיסו בקרית אונו / צילום: יואב גורין

קיסו חושפת: כמה עולה להקים מסעדה וכמה מרוויחים מכל סועד

תשקיף קיסו, שצפויה להפוך לרשת המסעדות הראשונה בבורסה, מלמד כי סועד ממוצע משאיר בה 150 שקל וכי 22% מהכנסותיה נובעות מחברת המשלוחים וולט ● הוא גם מסביר מדוע הרשת לא חוששת ממלחמות וכמה עולה לפתוח מסעדה בישראל ● מייסדי קיסו, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו בהנפקה מניות במעל 50 מיליון שקל

עמירם שחר, מייסד Upwind / צילום: AI GEMINI

עשה אקזיט בגיל 16 ומרוויח עשרות מיליונים מהוואקום של וויז

עמירם שחר חתום על אקזיט של 450 מיליון דולר והיום, עם חברת אבטחת הענן אפווינד, הוא נתפס כטוען לכתר של וויז ומי שמרוויח ממכירתה לגוגל ● בראיון הוא מספר על העניין מצד אמזון ומיקרוסופט, המשקיע גילי רענן ששם הז'יטונים גם על אסף רפפורט והיעד: קצב הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה

מוחמד דחלאן / צילום: ap, Majdi Mohammed

מוחמד דחלאן חוזר לתמונה: "ישראל חייבת להשאיר עין אחת פקוחה"

מוחמד דחלאן גורש מעזה לפני כעשרים שנה, ומאז הפך למיליונר עם דירות יוקרה באיחוד האמירויות ● כעת, כשישראל מחפשת הנהגה ליום שאחרי חמאס, שמו עולה כחלופה מועדפת - למרות אחריותו לפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום ● אך המומחים מאמינים: זו פנטזיה

כלי שייט חדש של הצי הטורקי / צילום: ערוץ היוטיוב של Naval News

האיום החדש של טורקיה על מדינות הים התיכון

טורקיה מאיצה את פיתוח יכולות הלחימה הימיות שלה ומתכננת להצטייד בכ־100 כשב"מים ממולכדים ● במקביל, הצי האמריקאי מודה כי מערכות הלייזר הימיות עדיין רחוקות ממבצעיות, ובאוקראינה מתמודדים עם אסטרטגיית לחימת כטב"מים רוסית חדשה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר מתחת ל-2.8 שקלים: אלו ארבעה תרחישים שיכולים לעצור את הקריסה

בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ועל בנק ישראל לפעול על מנת לעצור את קריסת הדולר, שלא פסקה חרף הורדת הריבית השבוע ● משינוי כיוון בוול סטריט, דרך התערבות אגרסיבית ועד להצעה שתאפשר לבנק ישראל לפעול מתחת לרדאר - מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח

קמפוס וויקס בגלילות / צילום: איל יצהר

"זה כואב ומשפיל": עובדי וויקס מגיבים לפיטורים ברשתות החברתיות

שעות אחרי שהחלו ההודעות האישיות, הרשתות החברתיות התמלאו בפוסטים של עובדי וויקס שפוטרו היום ● "נשארו אנשים שלא עשו כלום כל היום", כתבה אחת מהם ● אחרים דיברו על "אווירה קשה ונוראית", תחושת השפלה וביקורת על הנהלת החברה, על רקע מה שעשוי להיות גל הפיטורים הגדול בתולדותיה

תל אביב / צילום: Shutterstock

דירות ארבעה חדרים משכו את כל השוק בת"א למעלה, ואחריו את המדד

שינוי בדפוסי הרכישות בעיר גרם לעלייה במדד מחירי הדירות בתל אביב, ומחק את הירידות שנרשמו במדד הארצי מתחילת השנה

מהגרים אינדונזים – מקבלים חוזה הגירה ל־3 שנים, ולא יכולים לחזור ליפן / צילום: Reuters, Masaki Akiduki

המדינות שלא רוצות מהגרים, וזאת שמקבלת אותם בזרועות פתוחות

ארה"ב דורשת שמהגרים יצאו מהמדינה כדי לקבל ויזה, ביפן עבירת תנועה יכולה לשלול את אשרת השהייה ובאיחוד האמירויות אין כמעט אפשרות לקבל אזרחות

ערן שכטמן, מנכ''ל מחצבות כפר גלעדי / צילום: ליאור מרזדה

ניהל את ייצור טנק המרכבה, והיום מוביל תחת אש מחצבה שמגלגלת מאות מיליוני שקלים

"70% מהחברה בבעלות הקיבוץ. יש בזה יתרונות אבל זה גם אחד האתגרים הגדולים. המשימה היא לקחת את זה לשלב הכלכלי־קפיטליסטי - מבלי לשבור את המורשת" ● שיחה קצרה עם ערן שכטמן, מנכ"ל מחצבות כפר גלעדי

אבי אורטל, מייסד קרן ההשקעות מנור אוורגרין / צילום: שלומי יוסף

האקזיט של קרן מנור: מוכרת מניות אר.פי אופטיקל ב-250 מיליון שקל

קרן ההשקעות מנור ניצלה זינוק של פי 4.5 בשוויה של החברה הביטחונית כדי למכור יחד עם המייסדים מניות בכ-315 מיליון שקל ● הקרן, בניהולם של יוצאי לאומי פרטנרס כבר מורווחת בכ-630 מיליון שקל על ההשקעה שביצעה לפני קצת יותר משנתיים

אילוסטרציה: Shutterstock

המחקר שחושף: המקצוע שיקפיץ לכם את השכר ב-60%

מחקר שיוצג לראשונה בכנס אלי הורביץ הקרוב בדק את המתאם בין סוג התואר ורמת המיומנויות לשכר הבוגרים ● איזה מקצוע יקפיץ את השכר ב־60% והאם מהפכת המכללות השתלמה? ● ירדן קידר, שהוביל את המחקר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מציע לתקצב אותן בהתאם לתוצאות