גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

למכור נכס ואז לקנות אותו במחיר כפול: המהלך החריג של מנורה

חברת הביטוח והפיננסים רוכשת חזרה 5% מפעילות הפנסיה והגמל שלה מידי קבוצת אלייד תמורת 249 מיליון שקל, במה שמשקף לפעילות שווי של כ-5 מיליארד שקל ● לפני ארבע שנים רכשה אלייד של יצחק סוארי את הנתח תמורת 129 מיליון שקל, והיא תמשיך להחזיק ב-5% מהפעילות

וול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות; מיקרוסופט זינקה ב-15% ושברה שיא היסטורי

נאסד"ק זינק ב-2.5%, מניות השבבים זינק במעל 7% ● ישראליות: צ'ק פוינט אכזבה בדוחות, נפלה במסחר ● הכלכלה האמריקאית צמחה ב-1.5%, נמוך מהתחזיות ● היין היפני זינק בכ-2% מול הדולר, הערכה: התערבות ממשלתית ● הריבית בבריטניה נותרה ללא שינוי ● תשומת הלב של המשקיעים עוברת לדוחות של אפל ואמזון הלילה

בראד קופר, מפקד פיקוד מרכז של ארצות הברית / צילום: ap, Jon Gambrell

הגנרל האמריקאי שבטוח: ככה אפשר להכריע את איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מפקד פיקוד המרכז בצבא האמריקאי הכין תוכנית להסלמת התקיפות האוויריות על איראן, סעודיה תכריז על קואליציה צבאית בים האדום, ובאיטליה לוחצים על ישראל לפעול נגד אלימות מתנחלים בגדה המערבית ● כותרות העיתונים בעולם

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: איל יצהר

היזם הסדרתי נפרד מהבייבי, רק כדי להמר על הדבר הבא

אחרי שני עשורים שבהם נהנה מאשראי בלתי מוגבל אצל המשקיעים המוסדיים, פרופ' אמנון שעשוע מתמודד עם מציאות חדשה ● התרסקות השווי באורקם, ההפסדים בוואן זירו והנסיגה מ־AI21 טרפו את הקלפים ● כעת, הוא בוחר לשחרר את ההגה במובילאיי ולרכז את זמנו במחקר בחברת DoubleAI ● מבט אל מאחורי הקלעים של הצעד הבא של מי שהמציא את ההייטק הישראלי מחדש

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

המשקיעים התאכזבו מהדוחות של צ'ק פוינט, והמניה נפה בוול סטריט

דוחות מעורבים לצ'ק פוינט: פספסה מעט בשורת ההכנסות ועקפה ברווח ● מנועי הסייבר וה-Non-GAAP חיפו על החולשה במכירת המוצרים ● המנכ"ל נדב צפריר: "משפרים ביצועים" ● במקביל, החברה משיקה פיירוול ייעודי ל-AI

אלי אביסרור, מנכ''ל חברת אביסרור / צילום: תמר מצפי

בדרך לבורסה אביסרור חושפת: 13 דירות נמכרו לבעלי השליטה בפרויקט בשדה דב

חברת הבנייה אביסרור מבקשת להנפיק לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, הנמוך בכ־15% מזה שאליו שאפה ● כדי למשוך את המשקיעים, היא מציעה אופציות בחינם, כפי שעשו מספר חברות לפניה ● בתשקיף נחשף: הרווחיות בשדה דב נמוכה, אבל בעלי השליטה מוכרים דירות למשפחה

צילום: Shutterstock

בדיקת דם אחת הבטיחה מהפכה בסרטן. ניסוי ענק עדיין מעורר מחלוקת

חברת Grail הבריטית פיתחה בדיקת דם שמבטיחה לאתר עשרות סוגי סרטן, אך הניסוי עם מערכת הבריאות הבריטית לא עמד ביעד המרכזי ● בראיון לגלובס מסביר נשיא החברה והסמנכ"ל המדעי שלה, הרפל קומאר, למה הוא עדיין משוכנע שהתוצאות מבשרות את עתיד האבחון המוקדם, ולא רק בסרטן ● הוא לא היחיד שחושב שהניסוי דווקא היה מוצלח

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון עקפה בענק את התחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-200 מיליארד דולר, מעט מעל הצפי אבל הרווח 5.75 דולר למניה, פי שלוש מהצפי ● ההכנסות מענן עלו בכ-5% מעל הצפי וצמחו ב-37% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה ● צפוייה להשקיע 200 מיליארד דולר

אביגדור וילנץ, יו''ר דאסטפוטוניקס / צילום: אינטל

חברת השבבים מקריית גת בגיוס ענק לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר

אקסייט לאבס גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר, לאחר ששבב התקשורת שלה שולב בניסוי מוצלח בלווייני V3 של ספייס אקס וממשיך לאתגר את אנבידיה בשוק מעבדי התקשורת

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בירוק בהובלת מניות הביומד והבנייה

המסחר בתל אביב ננעל בעליות כמעט בכל המדדים בהובלת הביומד ●בסיכום החודשי, מגמה מעורבת, מניות הבנקים זינקו ב-9.2% והנפט והגז קפצו ב-8.3% ● של מוכרת את חלקיה באפרודיטה תמורת עד 720 מיליון דולר ● ראלי חסר תקדים באסיה: הקוספי קפץ ב-17.9%

מקדונלדס / צילום: ap, Richard Drew

מדד הביג מק: ישראל מזנקת למקום השני בעולם

מחיר ההמבורגר הפופולרי של מקדונלד'ס בישראל עלה בתחילת השנה מ-20 ל-23 שקל, ובמקביל התחזק השקל מול הדולר ● השילוב הקפיץ את ישראל שישה מקומות במדד של "האקונומיסט" ● אלא שהדירוג מספר סיפור מורכב יותר מיוקר המחיה בארץ

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי, יובל סקורניק מנכ''ל שיכון ובינוי אנרגיה, יוסי זינגר יו''ר דירקטוריון ג'נריישן / צילום: עומר סומך, אסף רביבו, כדיה לוי

עסקת הענק בשוק האנרגיה מובילה לגל של חילופי ידיים בתחנות הכוח

קרן ג'נריישן חתמה על עסקה לרכישת זרוע האנרגיה של שיכון ובינוי תמורת 4.5 מיליארד שקל ● כדי לקבל אישור לעסקה מרשות החשמל ורשות התחרות, היא חתמה על הסכם להחלפת החזקות בתחנות כוח שצפויה לקום בשרון, ויש גם תוכנית מגירה שכוללת את עופר ינאי

שתי שאלות מכריעות לפני פרישה: כל מה שצריך לדעת על אנונה

גיל הפרישה מצריך מעבר תפיסתי עמוק מחיסכון למשיכה, וכמעט כולנו מכירים את המודל של קצבה פנסיונית ● מודל מוכר פחות, "אנונה", מתאפיין ביותר גמישות - וסיכון ● מה היתרונות של כל אחד, ואיך מחליטים במה לבחור ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה ● מומחי פרישה עונים במדור על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה 

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

צוקרברג רוצה גם וגם וגם - לא פלא שהמניה יורדת

למתבונן מהצד נראה שמטא, של מארק צוקרברג, מחפשת כיוון חדש ● אינסטגרם אומנם ממשיכה לצמוח ולהביא רווחים, אך הזינוק החד בהוצאות ה-AI והמשך ההפסדים הכבדים במיזמי המציאות המדומה מעוררים עצבנות בקרב המשקיעים – ושולחים את מניית מטא לירידות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Marcio Jose Sanchez

אפל הכתה את התחזיות, אך המניה יורדת במסחר המאוחר

החברה עקפה את התחזיות הן בשורת הרווח ובשורת ההכנסות ● הכנסות האייפון הסתכמו ב- 54.25 מיליארד דולר, מעל התחזיות ● הכנסות האייפד והשירותים היו מעט מתחת לציפיות ●  זהו הדוח האחרון של טים קוק כמנכ"ל אפל

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

65 דקות בממוצע: נתב"ג סוגר שבוע עם עיכובים חריגים

יותר מ-70% מההמראות היום לא יצאו בזמן, כך על פי "מד העומס של נתב"ג" ● ברקע העיכובים, שילוב נסיבות חריג: 30 מטוסי תדלוק אמריקאיים בנוסף לתקלות במערכות בקרה אווירית באירופה ועומסי הקיץ ● ברשות שדות התעופה מתנצלים בפני הנוסעים על "תחושות התסכול וחוסר הוודאות"

מייסדי Qedma. מימין: פרופ' דורית אהרונוב, ד''ר אסיף סיני ופרופ' נתנאל לינדנר / צילום: אייל טואג

פריצת דרך: IBM השיגה "יתרון קוונטי" בעזרת חברה ישראלית

בעזרת התוכנה והאלגוריתמים של החברה הישראלית Qedma, הצליחה IBM להתעלות באמצעות המחשב הקוונטי שלה על ביצועי מחשב-העל החזק בעולם בעל 700 אלף מעבדי ליבה, ולבצע ניסוי מורכב בתחום הפיזיקה

מה עשו החסכונות שלכם / צילום: Shutterstock, Monster Ztudio

המהפך של יולי בגמל: מסלול אחד הציג תשואה חיובית. וזאת הסיבה

המסלול המנייתי והכללי סיימו חודש נוסף עם תשואה שלילית של 0.9% ו-0.5% לנוכח התנודתיות בשווקים ● למרות הירידות בארה"ב, מסלול ה- S&P 500 רשם תשואה חיובית של 2.5%, הודות להתחזקות בשקל, ובניגוד למגמה

קמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

אדום עולה, פעם שלישית: בנק הפועלים שוב לוקח את הדאבל של הזכורות והאהובות

הבנק רושם נתונים גבוהים מהממוצע החצי שנתי הן בזכירות והן באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● גיה באר גורביץ' מביאה את בנק מזרחי טפחות למקום השני בזכירות, וההשקעה הגדולה ביותר השבוע שייכת לפליי קארד

כשהניירת חוסמת את הכניסה / איור: גיל ג'יבלי

נתונים חדשים מגלים: כך פועל המנגנון שתוקע גיוסים איכותיים לשירות הציבורי

שיטת העררים נועדה לשמור על שוויון במכרזי שירות המדינה, אבל בפועל היא סימפטום לבעיה שמעמיסה על המערכת וחוסמת מועמדים ראויים ● מחקר של המרכז להעצמת האזרח מצא כי ב־2024 הוגש ערר על כל 4.2 מכרזים, רובם על תנאי סף ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר מנגנון העררים בהליכי גיוס לשירות המדינה