גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

אורלי שטרן, מנכ''לית נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

מנתיבי איילון לרכבת ישראל: הדיל שעשוי לפתור את פלונטר המינויים

בצמרת ענף התחבורה נרקם מהלך להעברת מנכ"לית נתיבי איילון אורלי שטרן לניהול רכבת ישראל השרויה במשבר ● התוכנית נועדה גם לפנות את כיסאה בנתיבי איילון, ולאפשר לדירקטוריון למנות מנכ"ל חדש מטעמו לפני שתקופת הבחירות תעצור את היכולת למנות בכירים

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הפשרה אושרה: בנקים ישלמו 9.2 מיליון שקל בתביעה של נוטלי משכנתאות

הסכם הפשרה הושג במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית, בה נטען כי הבנקים מזרחי טפחות, הפועלים ולאומי פעלו בניגוד להוראות צו הבנקאות, כאשר לא איפשרו קיזוז הפרשי היוון שליליים שחושבו בגין פירעון מוקדם של הלוואות משכנתא

יוטב קוסטיקה / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

החברות שהפכו לסנטה קלאוס של שוק ההון ומה יקרה לדולר: התחזיות של יוטב קוסטיקה

בגיל 42 בלבד, עם רזומה של 13 שנה בתפקידים בכירים בבית ההשקעות מור, יוטב קוסטיקה עשה השנה את המעבר המדובר ביותר בתעשייה ● הוא הקים פמילי אופיס שמנהל את כספי אקזיט המיליארדים של ארבעת מייסדי Wiz, שאחד מהם הוא אחיו הגדול ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, הוא מנתח את התפוגגות האופטימיות בבורסה ומסביר מה מניע את המשקיעים הצעירים

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה ● בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל ● אולם מאז במערכת הביטחון נטען שהקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ השבבים מקיסריה מגייס לפי שווי ענק של 4 מיליארד דולר

אחרי גיוס הענק באקסייט, חברת השבבים הצעירה, אלמנטס לאבס, של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ זוכה להשקעה של 300–400 מיליון דולר ● שווי החברה שפועלת מתחת לראדר, עולה על 4 מיליארד דולר

המגזר הציבורי / צילום: Shutterstock

הסקר שמראה: הציבור רוצה פקידים עצמאיים, אבל חושש שהם כבר עובדים אצל הפוליטיקאים

מה באמת חושבים הישראלים על פקידי הממשל? מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה ממפה את הפער בין הציפיות למציאות: הרוב רואים בשירות ציבורי מקצועי נכס קריטי, ומעדיפים שקיפות על פני ציות לדרג המדיני ● אלא שבפועל, רק רבע מהמשיבים סבורים שהוא נקי משיקולים פוליטיים ● החוקרים מזהירים: "אם הפוליטיזציה תימשך, נאבד את היכולת לקיים פה מדינה מתפקדת"

אייפון מול אנדרואיד / צילום: Shutterstock

מכשירי אנדרואיד התריעו שניות לפני האסון בוונצואלה. מה יקרה בישראל?

בוונצואלה המידע על רעידת האדמה הגיע ממערכת ההתרעות של גוגל, הפועלת בכ־100 מדינות ומבוססת על למעלה מ־2 מיליארד מכשירים ניידים המשמשים כחיישנים סיסמיים ● יחד עם זאת, עפ"י דיווחים בעולם, מכשירי אייפון במדינה לא התריעו על הסכנה

קמפיין ''הסל של ישראל'' בכיכובו של אלי יצפאן / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ברקת טען ש"הסל של ישראל" הוריד מחירים בשוק. הנתונים מראים אחרת

נתונים שהגיעו לידי גלובס מסטורנקסט ו-CHP, לצד מחקר חדש של אוניברסיטת ת"א, מצביעים על כך שהמתחרים של קרפור לא הוזילו את מוצרי הסל, בחלק מהקטגוריות אף נרשמה ירידה במכר, ובמוצרים שאינם בסל נרשמה בקרפור העלאת מחירים ● במשרד הכלכלה דוחים את הדברים

ניתוח חברה: ברן / צילום: איל יצהר

פי 3 על הכסף לבעלים החדש: מאחורי המהפך של ברן

קבוצת ברן לא מסתפקת בלהיות גוף מוביל בישראל בתכנון וניהול פרויקטים, ושמה את עיקר יהבה על חוזים באירופה ובאפריקה ● לצד יישום מודל מימון שמקטין לה חשיפה למינוף, ומאפשר רווחיות תפעולית גבוהה, היא מתמודדת עם אתגרים מקומיים ● האם יספיק לה ההון לכך ● ניתוח חברה, מדור חדש

אנדוריל. פגישה שניה בישראל / צילום: Reuters, Benoit Tessier

בכיר באנדוריל מגיע השבוע לישראל. שורה של אלופים במיל' יעמדו אצלו בתור

לגלובס נודע כי מנכ"ל אנדוריל ואחד ממייסדיה, בריאן שימפף, יגיע לישראל וצפוי לבצע סדרת פגישות ● ביניהן: מפא"ת, רפאל ואלביט ● על הפרק: אפשרות להרחבת שיתופי־פעולה, עסקאות עם מערכת הביטחון והקמת הפעילות בארץ ● וגם: האלופים שיעברו ראיון עבודה

כותרות העיתונים בעולם

האם חיזבאללה הפך מנכס לנטל עבור איראן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: במקום שחיזבאללה יגנו על איראן, כעת איראן נאלצת להגן על חיזבאללה; מחיר הנפט אולי יורד, אבל המשבר עדיין פה; ואיך נראים החיים בדאחייה אחרי הפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

ג'קי כהן / צילום: שלומי פרי

אחרי הפרישה מפנינסולה: הצעד הבא של ג'קי כהן

שבוע אחרי שהודיע על פרישה מניהול חברת האשראי החוץ בנקאי, מונה ג'קי כהן לשותף ומנכ"ל בקבוצת הנדל"ן והמלונאות ברקליס, שבבעלות היזם מוטי גרין ● הקבוצה פועלת בימים אלו לגייס חוב בת"א לפרויקט הדגל בים המלח

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

אחרי שנה וחצי: כ-70 שופטים ורשמים מונו לבתי משפט השלום

אחרי שנה וחצי ששר המשפטים לוין לא מינה שופטים, הוועדה לבחירת שופטים מינתה עשרות שופטים וקידמה נשיאי שלום למחוזי ● בין הנשיאים גם מנחם מזרחי, נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, שביקר את פרשת קאטרגייט נגד מקורבי נתניהו ● לוין החליט למנות 15 שופטים למינוי בפועל, שמשמעותו מינוי זמני לחיפה, לבאר שבע, לירושלים ולצפון ● לבתי משפט השלום מרכז ות"א לא מונו שופטים כלל

רון חן ,מנכ''ל ובעלים אנשי העיר / צילום: אנשי העיר

האתגר של הטייסים: להעמיד 100 מיליון שקל לרכישת מניות בחברת הנדל"ן שייסדו

מייסדי חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" הודיעו על מימוש זכות הסירוב להצעת צחי אבו, לרכוש את מניות רוטשטיין בחברה לפי שווי של 240 מיליון שקל ● "ההצעה אינה משקפת את שוויה האמיתי של החברה”

לארי אליסון / צילום: ap, Evan Vucci

השבוע הכי גרוע מזה 25 שנה: מדוע הענישה וול סטריט את מניית אורקל?

מניית ענקית הטכנולוגיה איבדה כ־19% בשבוע והשלימה צניחה של כ־55% מהשיא ● בזמן שאורקל נהנית מביקוש חסר תקדים לתשתיות בינה מלאכותית ומצבר הזמנות של מאות מיליארדים, משקיעים חוששים ממחיר המרוץ ל־AI ● ומדוע רוב האנליסטים ממליצים על המניה?

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

משבר חריג בצמרת באיראן: ההצהרה וההתקפלות של מועצת המומחים החשובה

הגוף האחראי על מינוי המנהיג העליון נחשף בקרע חריג ומתוקשר • חברי המועצה עקפו את ההנהגה, פרסמו הצהרה - ואז הגיעה תגובת "התקפלות" • אחרי חילופי המהלומות בהורמוז: הצדדים יקיימו פגישה בדוחא ביום שלישי ● צה"ל השמיד רשת מנהרות גדולה בכפר מג'דל זון שבדרום לבנון ● מחבלים פתחו באש לעבר כוח צה"ל שפעל במרחב האבטחה בשטח סוריה, לא היו נפגעים באירוע ● עדכונים שוטפים

רועי ברגיל / צילום: התעשייה האווירית

ולוריקס רוכשת חברת לוחמה אלקטרונית לפי שווי של 75 מיליון דולר

חברת ולוריקס שנכנסה בשנה האחרונה לתחום הביטחוני תרכוש את השליטה בחברה המפתחת מערכות לשיבוש רחפנים ● החברה הנרכשת סיימה את 2025 עם הכנסות של כ-27 מיליון שקל ו-EBITDA של 6.8 מיליון שקל