גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

קמפיינים של אל על, בנק לאומי, בנק הפועלים ותנובה / צילום: צילומי מסך

תנובה, אל על ועוד 40: אילו מותגים מציגים את עצמם כישראלים, ואילו לא

בבדיקה שערכה חברת Good Vision למדד המותגים האחרון של גלובס עלה כי מתוך 100 המובילים, 56 הם ישראלים, ופחות מ־40 מציגים עצמם כך באופן אקטיבי ● מתי מבליטים יותר את הזהות המקומית, היכן מעדיפים שפה גלובלית, איך ומדוע מצניעים בעלות זרה, ואיפה מציגים בעיקר חדשנות?

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

שעונים חכמים, אוזניות אלחוטיות וההחמצה ב-AI: אפל מסכמת 15 שנה עם טים קוק

כהונתו של טים קוק כמנכ"ל אפל מסתיימת אמנם בתחושה חמוצה יחסית, אבל יש לו גם במה להתגאות: החל מצמיחת החברה, דרך חיזוק אפל כיצרנית מוצרי אלקטרוניקה ועד ההכנסות משירותי התוכן ● עיקר הביקורת, לעומת זאת, נעוצה בחוסר ההובלה של החברה בתחום הבינה המלאכותית ● ומה הייתה עמדתו ביחס לישראל?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עצמאים ומאושרים: המלחמה, הרגולציה, הציפיות לעתיד והפנסיה

מאות בעלי מקצוע הרשומים באתר מידרג השתתפו במשאל מיוחד בשיתוף גלובס שבדק את מצבם: איך הם עברו את השנים האחרונות, מה מטריד אותם במיוחד, וכמה מהם שוקלים לחזור להיות שכירים ● ולמה רובם לא רוצה שדור ההמשך יילך בעקבותם?

חריש. צמיחה שלא זכורה מאז הקמת מודיעין ושהם בשנות ה־90 / צילום: Shutterstock

העיר שצמחה פי 38 בעשור ואלו שנתקעו מאחור

משבר הדיור הוביל לזינוק משמעותי בבנייה בישראל בעשור האחרון, וקצב הבנייה בערים מסוימות הוביל לשינוי שלהן כמעט מהיסוד ● איזו עיר גדלה פי 38 ולמה, איזו עיר הכפילה את מספר הדירות בה ואילו ערים דווקא נשארו מאחור ולא הצליחו לייצר ביקוש?

תושבים בתל באביב יורדים למרחב מוגן בשל אזעקות על ירי מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"יותר מדע בדיוני מאשר הנדסה": מדוע לא בונים שכונות שלמות מתחת לקרקע?

בתקופה שבה המיגון בבית הוא הדבר החשוב מכול, עולה שאלת הבנייה בתת־הקרקע ● כבר היום נבנים פרויקטים מתחת לאדמה, ושכונות שלמות שייבנו כך יהיו, על פניו, מוגנות במיוחד ● בפועל, אומרים אנשי המקצוע, זה לא מעשי וגם יקר: "פי 4 או 5 לעומת בנייה רגילה"

כותרות העיתונים בעולם

15 אלף דולר ליחידה: התשובה האמריקאית לכטב"מים הזולים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הצבא האמריקאי ביצע רכישת בזק של 13 אלף כטב"מים המשמשים ליירוט כטב"מים, כלכלת איראן משלמת את מחיר המלחמה, וגרמניה ואיטליה מנעו הטלת סנקציות על ישראל • כותרות העיתונים בעולם

שלושה מבין ארבעת מייסדי Wiz עברו בתלפיות. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

מחקר חדש מגלה: יוצאי יחידת תלפיות הם בעלי סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד בהייטק

"תלפיות", תוכנית העילית שנולדה כמענה למחדלי מלחמת יום הכיפורים, הפכה למנוע צמיחה חריג עבור הכלכלה הישראלית ● מחקר של סטנפורד חושף: שיעור יוצאי התוכנית שהקימו יוניקורן הוא הגבוה בעולם ● במפא"ת מדגישים: "היתרון הטכנולוגי מתחיל בהון האנושי"

הריקול של שטראוס ברחבי המרכולים / צילום: מיכל רז חיימוביץ

פרשת הסלמונלה בשטראוס: חברת הביטוח כלל תשלם לחברה כ-30 מיליון שקל

בשנת 2022 התגלתה סלמונלה במוצרי החברה שיוצרו במפעל עלית בגליל ● ועדה בלתי תלויה קבעה כי הנזק שנגרם לשטראוס בעקבות הפרשה מסתכם ב-293 מיליון שקל ● ביהמ"ש המחוזי אישר הסכם פשרה המשרת לדבריו את טובת החברה ובעלי מניותיה ומשקף באופן ראוי את הערכת הסיכויים והסיכונים ואת היתרון בסיום ההליך

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

כפי שנחשף בגלובס: ואסט דאטה הודיעה על סגירת סבב גיוס לפי שווי שיא של 30 מיליארד דולר

החברה גייסה כמיליארד דולר ומשלשת את שוויה בתוך כשנה ● עוד לפי החברה, היא מציגה צמיחה מהירה ורווחיות על רקע הביקוש הגובר לתשתיות AI

מצעד המניות הכי פופולאריות בת''א / צילום: Shutterstock

בדקנו איזה מניות כבר לא ממש מעניינות את המשקיעים

בשנת השיא של שוק ההון בת"א, תפסו מניותיהן של אלביט ונקסט ויז'ן את צמרת חיפושי המשקיעים באתר הבורסה, בעוד שמניות נדל"ן נדחקו מהרשימה ● עוד ברשימת המבוקשות: אל על, רמי לוי, דלק ומניות בנקים ● בפורטל הפיננסי של גלובס חיפשו הקוראים גם את טבע, ארית ומיטרוניקס ● ואיזה מניות מעדיפים המוסדיים?

משרד לייבפרסון , רעננה / צילום: תמר מצפי

אחרי שצנחה ב-99% מהשיא: לייבפרסון מסיימת את דרכה כחברה ציבורית

לייבפרסון נמכרת לסאונד האונד האמריקאית לפי שווי שוק של כ-43 מיליון דולר ● בזאת בא לסיומו תהליך ארוך של אובדן אמון משקיעים, מאבק אקטיביסטי וניסיון התאוששות כושל ● בשיאה נסקה לשווי של כ-5 מיליארד דולר, שווי השוק היום עומד על כ-40 מיליון דולר

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

עסקת זפירוס הושלמה: דוראל קונה במיליארד שקל, קרן תש"י תרוויח 700 מיליון

דוראל אנרגיה מרחיבה דרמטית את פעילותה באירופה ע"י רכישת חברת זפירוס, המחזיקה בתשתיות ייצור חשמל ברוח ובשמש באירופה ובפולין בפרט ● העסקה, במסגרתה דוראל תקנה 56% ממניות זפירוס בתמורה למעל מיליארד שקל, מגלמת רווח של כ-700 מיליון שקל לקרן תש"י, לאחר שהחזיקה בחברה במשך כ-8 שנים

אילוסטרציה: Shutterstock

הריבית על הפיקדונות נפלה לשפל של מעל שנה וחצי. זה הבנק שהציע את הגבוהה ביותר

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת שהבנקים מציעים על הפיקדונות נפלה במרץ לרמה של 3.85% ● וואן זירו הציע את הריבית הממוצעת הגבוהה ביותר, בנק מסד את הנמוכה ביותר ● לצד הירידה בריבית על הפיקדונות, גם הריבית על האשראי שניתן לציבור נשחקה לשפל של מעל שנה וחצי

מייסדי Ryft. מימין: גיא גדון, יובל יוגב ויוסי רייטבלט / צילום: עומר הכהן

הסטארט-אפ הישראלי שנמכר ביותר מ-100 מיליון דולר, אחרי שגייס 8 מיליון בלבד

הסטארט-אפ Ryft, שהוקם לפני כשנה וחצי בלבד, נמכר לחברת אבטחת הדאטה Cyera ● החברה הנרכשת מפתחת פתרונות לניהול דאטה עבור סוכני AI

הפנטהאוז בקריית מלאכי / הדמיה: קבוצת מיי טאון

הפנטהאוז היקר בקריית מלאכי נמכר ב-3.4 מיליון שקל

הפנטהאוז בקריית מלאכי, נמכר במיי טאון סנטר, והוא פרויקט ההתחדשות העירונית הראשון בעיר; תוכנית חדשה שאושרה בעיר אשדוד תהווה חלופה עירונית לתמ"א 38; הוועדה המחוזית צפון אישרה תוכנית להשבחת כ-3,500 בתים צמודי קרקע בשכונות הוותיקות של קריית שמונה • חדשות השבוע בנדל"ן

רס''ר קרן טנדלר ז''ל / צילום: פרטי

"מפחדת שישכחו אותה": 20 שנה לנפילת קרן טנדלר, האישה שעשתה היסטוריה

המכונאית המוטסת הראשונה במערך מסוקי היסעור פרצה דרך עבור נשים בחיל האוויר ונהרגה במלחמת לבנון השנייה, במשימה שאליה התעקשה להצטרף ● כעת, אמה מבקשת להנציח את דמותה ולהבטיח כי מורשת הנחישות והנתינה שהותירה אחריה תישמר בזיכרון

הענקת צלש / צילום: דובר צה''ל

העיטור הגבוה יחזור אחרי 50 שנה? כך מתכננים בצה"ל להכיר בגיבורי המלחמה

האופי חסר התקדים של שדה הקרב ב־7 באוקטובר הוליד סיפורי גבורה שהמדינה לא ידעה כמותם ● כעת, בצה"ל מנסים לחשוב מחדש על העיטורים שמוענקים לגיבורי המלחמה ● כך גדל מספר הגיבורים במדינה מתריסר לאלפים ● המשרוקית של גלובס

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

מניית טסלה זינקה לאחר שעקפה את צפיות הרווח לרבעון הראשון

הכנסות טסלה ברבעון הראשון של 2026 היו 22.4 מיליארד דולר, והרווח למניה 41 סנט - מעל ציפיות האנליסטים ● תזרים המזומנים של החברה עמד על 1.45 מיליארד דולר, לעומת צפי לתזרים שלילי

מערכת ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

כבר לפני עשרים שנה פותחה מערכת לייזר נגד רקטות. אז למה היא נגנזה?

גיורא איילנד, דוד עברי וד"ר יהושע קליסקי חוזרים לרגעים שבהם פרויקט הלייזר כמעט נפל בגלל קיצוצים ומאבקים בין חיל האוויר למשרד הביטחון ● אז מה היה לנו שם? המסמכים החסויים של ועדת נגל, שחשפו פער בין הבטחות למציאות, הלבטים של עמיר פרץ בדבר "כיפת ברזל" ומהפכת הסיבים האופטיים ● גלובס צולל אל מאחורי הקלעים של שלושה עשורי פיתוח - ותהפוכות

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

העימות הימי בין ארה"ב לאיראן מסלים, מחיר הנפט מטפס

בצל הפסקת האש איראן ממשיכה לירות לעבר ספינות סוחר באזור מצר הורמוז, וארה"ב השתלטה כבר על שתי אוניות הקשורות אליה ● לפחות 26 ספינות מ"צי הצללים" האיראני הצליחו לחצות את המצר למרות הסגר האמריקאי, אך בארה"ב טוענים כי האפקטיביות שלו נבחנת לפי מדד אחר ● בינתיים מחיר הנפט מטפס לרמה של 99 דולר לחבית