גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

צילום: Reuters, USA TODAY Network

כולם רצים ל-AI? תסתכלו מה עושים בעלי העניין בחברת הבנייה שאיבדה 60% משוויה

מניות של חברות הפועלות בתחומים שהמשקיעים נטשו, טומנות לעתים הזדמנויות חדשות, ומי כמו בעלי עניין באותן חברות יודעים זאת בזמן הנכון ● המקרה המייצג של Builders FirstSource, שבעליה חזר לקנות מניות לאחר שבפעם הקודמת שעשה זאת ראה תשואה של פי 13

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מנהל ההשקעות שבטוח: זה הסקטור החבוט שהפך להזדמנות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מניות השבבים בוול סטריט השילו ביולי מעל רבע משוויין. האם זה בדיוק הזמן לרכוש? ● ענקית הסייבר פאלו אלטו תיכלל בשבוע הבא במדדי הבורסה - אלו המשמעויות ● מנהל ההשקעות שמזהה הזדמנות בסקטור חבוט ומציע טיפ מנצח ● וגם: המדד למשקיעים שרוצים לחמוק מהריכוזיות של ה-S&P 500

סניף של רשת ג'פניקה / צילום: תמר מצפי

בשיאו של גל ההשקעות במסעדות הגיעו הרימונים על ג'פניקה. האם השוק יאבד תיאבון?

​תחום המסעדנות עמד לאחרונה במרכז גל השקעות, ואז הגיעו הרימונים על ג'פניקה ● האם הענף שגופים פיננסיים זיהו בו אפסייד משמעותי ימשיך לככב - או שאולי שדים מהעבר, כמו חשש מתנודתיות ואירועי פרוטקשן, ירחיקו ממנו שוב את הגופים הגדולים? ● "זה יכול לקרות באותה מידה גם בסניף של סופר או באתר בנייה של קבלן, אז עכשיו שופרסל או תדהר לא יהיו חברות ציבוריות?"

ירון קיקוז, בעלים ומנכ''ל פריים אנרג'י / צילום: שחר גל

"קראו לי קזינו": הוא ראה את החברה שלו מוחקת 90% מהשווי. ואז קרה מהפך

לפני פחות מ־3 שנים נסחרה חברת האנרגיה המתחדשת פריים אנרג'י של ירון קיקוז בשווי של פחות מ־30 מיליון שקל, והאג"ח אותתו על חששות מקריסה ● שורת מהלכים שהוביל קיקוז הקפיצו את שווי החברה לכמעט 2 מיליארד שקל, והיום היא שיאנית התשואות במדד האנרגיה עם זינוק של מעל 3,000% בשלוש שנים

תא''ל (במיל') דרור קשתי / צילום: בן יצחקי

התא"ל שמציג: להשתחרר מצה"ל בגיל 47 ולהקים סטארט-אפ

הוא איבד את אמו למחלת הסרטן כשהיא בת 44 ● התגייס ל־8200, שירת לצד מייסדי WIZ והחל לטפס בסולם הדרגות עד שמונה לראש חטיבת ההגנה בסייבר של צה״ל ● אחרי השחרור הקים חברה לזיהוי פרצות בזמן אמת, והיום הוא נותן לאסף רפפורט פייט מהאזרחות ● שיחה קצרה עם תא"ל (במיל') דרור קשתי, מייסד ומנכ"ל סטארט־אפ הסייבר Sweet

מלון היוקרה The Dilly בלונדון / צילום: פתאל

ההשקעה של פתאל במלון אחד בלונדון: כמעט מיליארד שקל

קבוצת פתאל השלימה את רכישת זכויות החכירה ארוכת הטווח של מלון היוקרה The Dilly בלונדון ותשקיע מיליוני ליש"ט בשיפוצו ובשדרוגו, כאשר את המימון לעסקה הוביל בנק הפועלים ● חברת התעופה הגרמנית קונדור חוזרת לישראל אחרי 70 שנה ● ועומר נודלמן נבחרה לפרזנטורית של חן ואיתי גינדי ותוביל את קמפיין השקת GINDI LIV בגני תקווה ● אירועים ומינויים

הילה ויסברג בשיחה עם אילנה פחימא / צילום: פרטי

המנהלת שממיינת מועמדים 30 שנה: זה יהיה האקס פקטור בראיונות עבודה בעתיד

שיחה עם אילנה פחימא, סמנכ"לית משאבי האנוש ב־ICL ● על היחלשות תפקידם של התארים האקדמיים בעידן ה־AI, אילו מקצועות בכל זאת כדאי ללמוד, ומה היא מחפשת אצל מועמדים בראיונות ● האם תהיה לנו עבודה? פרק אחרון בסדרה

השבוע שבו נתניהו התחזק במעט ובנט נחלש. מה הסיכוי שכך ייראו הבחירות?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: המפלגות הקטנות יוצרות פערים גדולים, ולמי יצביעו המתלבטים?

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת הנהגים: כביש החוף ונתיבי איילון ייחסמו הרמטית למספר לילות השבוע

במסגרת העבודות על "הנתיבים המהירים", כביש החוף ונתיבי איילון צפויים להיחסם הרמטית השבוע למשך מספר לילות ● העבודות, שמבוצעות באמצעות חברת נתיבי איילון, יכללו השבוע הנפת שילוט

משק חקלאות ישראלי / צילום: ap, Maya Alleruzzo

בלי קופות ובלי תיווך: קבוצות הוואטסאפ שמביאות את התוצרת ישירות מהחקלאים

מודל המכירה הישירה בין חקלאים לצרכנים, שנולד בקורונה והתעצם אחרי ה־7 באוקטובר, ממשיך להתרחב במהירות ● הישראלים עוברים לקבוצות רכישה שכונתיות שמתבססות על איכות ועל אמון, והיצרנים מצידם מגלים ערוץ צמיחה חדש: "אנשים אומרים לנו שהם הפסיקו לקנות גבינות בסופר"

נפרדו ב־2023 לאחר 45 שנות נישואים. מריל סטריפ ודון גאמר / צילום: ap, Jordan Strauss

אפליקציות היכרויות וריבים על הירושה: כשסבא וסבתא מחליטים להתגרש

דווקא כשכביכול אמורים לנוח ולהתרווח, זוגות רבים בגיל השלישי מחליטים לפרק את החבילה ● וכשאין כבר ילדים קטנים וענייני מזונות או הסדרי ראייה, הוויכוח מתרכז יותר בפן הכלכלי ובנכסים המשותפים שנצברו ● מתוחלת החיים העולה ועד לעצמאות פיננסית: מה עומד מאחורי תופעת "הגירושים האפורים"

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

באיראן מאיימים: אסדות הגז תמר ולוויתן על הכוונת

סוכנות הידיעות "פארס", המזוהה עם המשטר האיראני, פרסמה רשימת מטרות הכוללת תשתיות אנרגיה ברחבי המזרח התיכון וגם את אסדות הגז ● ישראל כבר השביתה בעבר חלק מהן מחשש למתקפה, מהלך שעפ"י הערכות עלה למשק כ־1.7 מיליארד שקל גם ללא כל נזק פיזי

סניף של רשת מקדונלד’ס / צילום: Shutterstock

לידיעת שאול מרידור: האם הביג מק בישראל באמת כל-כך יקר?

"האקונומיסט" דירג את ההמבורגר בישראל כשני הכי יקר בעולם ● על הנתון עט הח"כ המיועד וראש אגף התקציבים לשעבר שאול מרידור, שנופף בו כהוכחה לכישלון הממשלה ● אלא שהממצאים פחות מרחיקי לכת, גם אם הבעיות אכן קיימות

ראש ממשלת הודו, מודי, בכנסת עם ראש הממשלה נתניהו, השנה / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

אקדחים ורקטות: המדינה שסיפקה לישראל 2,500 משלוחי נשק במלחמה

דוח חדש של אמנסטי חושף כי מאז 7 באוקטובר הועברו לישראל אלפי משלוחי אמל"ח מהודו ● מאחורי הזרם הזה עומדות התעשיות הביטחוניות, שהעבירו בשנים האחרונות ידע וייצור לתת־היבשת ● בכך, הן הפכו את אחת הלקוחות הגדולות שלהן - לחלק משרשרת האספקה

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

המבצע של רשות המסים עומד להסתיים: כמה הלבינו את הונם?

נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים, שמעניק חסינות פלילית למי שמדווחים על הכנסות ונכסים שלא הוצהרו, יסתיים בסוף אוגוסט ● עד כה הוגשו מאות בקשות בהיקף של כ־877 מיליון שקל, וברשות המסים מעריכים כי מי שלא ינצל את חלון ההזדמנויות הנוכחי עלול להיחשף בעתיד לאכיפה מוגברת ללא אפשרות להסדרה בתנאים דומים ● גלובס עושה סדר

האם התקופה הקשה של חוסכי S&P 500 הסתיימה? / אילוסטרציה: Shutterstock

המומחה שמעריך: שני גורמים יקבעו כעת את הכיוון בבורסה של תל אביב

החוסכים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה ספגו עוד חודש שלילי, חוץ ממסלול אחד - S&P 500 ● למרות שתל אביב הציגה תשואה גבוהה מוול סטריט ביולי, ניכוי היום האחרון מהחישוב והזינוק בשער הדולר הפכו את התמונה עבור החוסכים ● וגם: מה למדנו מאחת מעונות הדוחות הדרמטיות בקרב ענקיות הטכנולוגיה

צילום: Shutterstock, Satenik Guzhanina

משכירים דירה? הכללים של רשות המסים שחובה להכיר

עונת מעברי הדירה בעיצומה, שכר הדירה בעלייה, ומשכירי הדירות צריכים לבדוק אם הם צריכים לדווח לרשות המסים על ההכנסות, ואם כן - באיזה מסלול לבחור ● גלובס ריכז עבורכם את כל השאלות, האופציות והנתונים הרלוונטיים

מהפכות פיננסיות למען הציבור? / אילוסטרציה: AI GEMINI

מהפכות פיננסיות למען הציבור? מאחורי יוזמות האוצר עשוי להסתתר תמריץ אחר

באוצר מקדמים שורת מהלכים בעלי השלכות פיננסיות מרחיקות לכת ● כפי שנחשף בגלובס, בכירים בדרג המקצועי דוחפים להקטנת ההפרשות לפנסיה בתמורה להגדלת הנטו, לצד רפורמה בהשקעות ● למרות ההבטחות, הסימנים מעידים: התמריץ הוא הגדלת קופת המדינה

לאופולד אשנברגר / איור: גיל ג'יבלי

מינוף של 400%: הנפילה של ילד הפלא של עולם ההשקעות

בגיל 19 הוא סיים בהצטיינות תואר בקולומביה, כתב מאמר שקיבל חשיפה בינלאומית, והעיד על עצמו שהוא אחד האנשים הבודדים בעולם שרואים את עתיד הבינה המלאכותית בבירור ● בחודש יולי הקרן שלו איבדה 67%, והוא נאלץ למכור חלקים רבים ממנה בדיסקאונט

משכנות האומה בי־ם / צילום: ליאור נכסים

יזם הפרויקט בנה פנטהאוז לעצמו ואז מכר אותו בדיסקאונט

דירת דופלקס־פנטהאוז בשטח 185 מ"ר בפרויקט "משכנות האומה" בירושלים נמכרה ב־12.25 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז שתוכנן לבעל השליטה בחברה היזמית, והרוכש הוא תושב חוץ מלוס אנג'לס