גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

דגל ישראל מונף לצד דגל האיחוד האירופי בבניין הפרלמנט בבריסל / צילום: Shutterstock

מיליון חתימות באירופה מציתות מחדש איום על הסכם הסחר עם ישראל

עצומה כלל אירופית הצליחה לאסוף יותר ממיליון חתימות בקרב תושבי האיחוד האירופי, בקריאה להשהות את הסכם האסוציאציה המשמש כבסיס ליחסי הסחר התרבות וקשרי החוץ עם ישראל ● הנימוק: "היקף חסר תקדים של הרג ופציעת אזרחים" ● בתום תהליך אימות החתימות, העצומה תחייב דיון בנושא בפרלמנט האירופי ● ומה תהיה עמדת הונגריה?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט שוברת שיאים; הביטקוין ומניות הקריפטו מזנקים

נאסד"ק עולה ב-1% ● אנליסטים: מחירי הנפט מנותקים מהמציאות ● מניית בואינג עולה לאחר שפרסמה תוצאות רבעוניות טובות מהצפי ● אדובי הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 25 מיליארד דולר

13 באפריל 2022 מחיר הדלק: 6.94 שקלים לליטר. 13 באפריל 2026 מחיר הדלק: 8.05 שקלים לליטר'' / צילום: יוסי זמיר

ליברמן מתגאה שהוא הוזיל את הדלק. מה הוא לא סיפר על המחיר?

הדלק בתקופת ממשלת בנט־לפיד אכן היה זול יותר, אף שמחיר הנפט היה יקר יותר ● אלא שהוזלת הדלק אז הייתה כרוכה במהלכים שזכו לביקורת מקצועית ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

בעקבות מעיין הנעורים: החברות הישראליות שנמצאות בחזית הכי חמה במדע

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

סכסוך שכנים / אילוסטרציה: Shutterstock

סכסוך שכנים שהוסתר עלה למוכרים 177 אלף שקל

פסק דין של בית משפט שלום ממשיך את מגמת הפסיקה מהשנים האחרונות לראות בסכסוכי שכנים כפרט מהותי שעל המוכרים לגלות לקונים

הפקקים חזרו ובגדול / צילום: בר לביא

"עומסי התנועה גדלו וימשיכו לגדול": הפקקים חזרו, במיוחד בכבישים האלה

המלחמה הורידה את היקף התנועה בכבישים, ואחרי שהיא נגמרה, הפקקים חזרו ובגדול ● במרכז ובדרום נרשמה חזרה מהירה לשגרה ● בצפון עדיין אין התאוששות מלאה

טיל מיירט אמריקאי נורה מספינה / צילום: ap, U.S. Navy

תקציב הביטחון הגדול בתולדות ארה"ב: כמעט ללא ישראליות וסין כאיום מרכזי

כ־1.5 טריליון דולר - זינוק של מעל 40% לעומת 2026, זהו סכום תקציב הביטחון האמריקאי ל־2027, בין היתר בגלל השימוש באמל"ח בשאגת הארי ● עם זאת, במפלגה הרפובליקנית יש מי שלא ששים להירתם לבקשות התקציביות של הנשיא ● ברקע התקציב: האיום הסיני

בנין הנאסד''ק וההייטק הישראלי

בין איראן לישראל: ההייטק הוא נדבך הכרחי בשמירה על העצמאות שלנו

מנועי הצמיחה של איראן נשענים על משאב מתכלה, תנודתי ותלוי בסנקציות, בעוד שהעוצמה הישראלית מבוססת על הון אנושי שמייצר ערך ● במיוחד השנה חשוב לזכור: עצמאות לאומית אינה נמדדת רק בהגנה על גבולות, אלא ביכולת לייצר כלכלה שאינה תלויה בחסדי המשאבים, אלא בחדשנות ● טור אורח

בית מלון / אילוסטרציה: Shutterstock

"הסדר כובל חסר תקדים": ביהמ"ש אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד בוקינג

ביהמ"ש המחוזי אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד אתרי הזמנת חדרי המלונות והאירוח בוקינג, אקספדיה והוטלס.קום, בטענה כי ניהלו הסדר כובל ופגעו בתחרות ● אם התביעה תתקבל, היקף הפיצוי עשוי להגע למאות מיליוני שקלים

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

ועדת האיתור המליצה על שמאלוב-ברקוביץ' כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין; קרעי אישר

כעת יעבור המינוי לוועדה לבחינת מינויים ברשות החברות - ולאחר מכן לאישור הממשלה ● שמאלוב-ברקוביץ' כיהנה בעבר כיו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ובהמשך מונתה למנכ"לית חדשות 13 - מינוי שבוטל לאחר זמן קצר בלחץ עובדי החברה ● ארגון העיתונאים בתגובה: "ניסיון השתלטות פוליטי על שוק התקשורת בישראל"

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo

מניות האנרגיה המתחדשת זינקו בת"א. אלו הסיבות

סוכנות האנרגיה הבין־לאומית פרסמה דוח ממנו עולה כי האנרגיה הסולארית תפסה את הנתח הגדול ביותר מהגידול בצריכת האנרגיה העולמית בשנה החולפת - וזעזוע הנפט העולמי בעקבות המלחמה עם איראן צפוי רק לחזק את המגמה ● מניות האנרגיה המתחדשת בת"א קפצו, במיוחד אלו המחזיקות בפעילות בארה"ב

כוח המינוף הספורטיבי. מקרון ובעלי פ.ס.ז' נאסר אל־ח'ליפי בארמון האליזה / צילום: Reuters, Thomas Padilla

"מרכיב בתעשייה הביטחונית": התחום המפתיע שהמפרץ לא יוותר עליו

למרות שכטב"מים פוגעים במתקני התפלה וגז, והכלכלה המקומית דועכת, במפרציות לא ימהרו למשוך את ההשקעות מהספורט העולמי ● מתי הפך הכדורגל למרכיב קריטי בתעשייה הביטחונית של קטאר וסעודיה, כיצד התדמית של המדינות נפגעה במלחמה, ולמה איראן לא תמהר לבטל את ההשתתפות במונדיאל שייערך בארה"ב?

כותרות העיתונים בעולם

בגלל המלחמה: סין מצאה את עצמה תלויה ביבוא מפתיע מארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלחמה עם איראן הובילה לזינוק ביבוא אתאן מארה"ב לסין, סגירת מצר הורמוז חונקת את שוק הגופרית העולמי, והאנטישמיות בבריטניה שוברת שיאים ויהודים רבים מתמיד עולים לישראל • כותרות העיתונים בעולם

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

העימות הימי בין ארה"ב לאיראן מסלים, מחיר הנפט מטפס

בצל הפסקת האש איראן ממשיכה לירות לעבר ספינות סוחר באזור מצר הורמוז, וארה"ב השתלטה כבר על שתי אוניות הקשורות אליה ● לפחות 26 ספינות מ"צי הצללים" האיראני הצליחו לחצות את המצר למרות הסגר האמריקאי, אך בארה"ב טוענים כי האפקטיביות שלו נבחנת לפי מדד אחר ● בינתיים מחיר הנפט מטפס לרמה של 99 דולר לחבית

ג'וני סרוג'י / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

השינויים באפל: הישראלי הבכיר בהייטק מקבל תפקיד חדש

ג'וני סרוג'י יחליף בתפקידו את ג'ון טרנוס שמונה למנכ"ל אפל במקום טים קוק שהודיע על פרישה ● התפקיד החדש של סרוג'י מציב אותו במקום מרכזי בחזון הבינה המלאכותית של החברה שעד כה לא הוכיח את עצמו

ניתוח חברה / צילום: ורד פיצ'רסקי

שני מהלכים נותנים למניה הזו גב פיננסי אדיר

חברת הנדל"ן המניב המסורתי שייסד ומוביל נחמיאס, מושבניק משילת, נכנסה לפעילות בתחום הדאטה-סנטרים, שבו היא מבססת מובילות מקומית ושותפויות אסטרטגיות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות ● האם הימרה על התחום הנכון, שיתגבר גם על המינוף הגבוה והסיכון הגיאו-פוליטי? ● ניתוח חברה, מדור חדש 

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

הממשל בארה"ב מאמין ב־AI, והתחום החם במדע שכדאי להכיר

הבית הלבן פרסם עקרונות שנועדו להנחות את הקונגרס בעיצוב רגולציה ל־AI ● תחום הארכת תוחלת החיים גולש לשוק פעיל וחם בביומד ● ומערכת החינוך בארה"ב עוברת שינוי מבני מואץ הישר לשוק כלכלי ● מדור חדש

קריסת החניון ברחוב הברזל בת''א / צילום: שלומי יוסף

קריסת חניון הברזל: המהנדס בן ה-91 נידון ל-6 חודשי מאסר על-תנאי

המהנדס חנוך צחר, שהורשע בגרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים באסון קריסת חניון הברזל בשנת 2016, חויב לשלם פיצוי כולל בסך 1.2 מיליון שקל למשפחות הנפגעים ● הסיבה לעונש המקל היא קביעה של מומחי פסיכו-גריאטריה לפיה מצבו הרפואי של צחר לא יאפשר לו לעמוד בתנאים של מאסר בפועל

רועי ורמוס / צילום:  רמי זרנגר

רועי ורמוס שובר שתיקה של למעלה מעשור: "מה שקרה לפסגות זה כאב לב נוראי"

רועי ורמוס, שותף מנהל ומייסד קרן נוקד, שמר על שתיקה כמעט מוחלטת במשך יותר מעשור ● בראיון בלעדי לפודקאסט "כוחות השוק", הוא מדבר על הכול: מהפרשה ששינתה את מסלול חייו והכאב על דעיכת המותג פסגות, דרך השותפים שהקימו איתו את קרן הגידור הגדולה בישראל, ועד לאסטרטגיית ההשקעה הייחודית והסיבה שהוא נשאר אופטימי "על גבול הנאיבי"

נקניקיות של ערן ביק / צילום: יאיר ולר

נקניקיות שמוציאות את הגילטי מהפלז'ר: שני יצרנים של שרקוטרי מקומי איכותי

בשנים האחרונות צומח בארץ שרקוטרי מקומי נהדר ● עם שלל טכניקות יישון וכבישה מסורתיות, חומרי גלם מקומיים ופרשנות ישראלית, התוצר נפלא ורחוק מאוד מהסטיגמה התעשייתית