גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אילה חסון הודיעה: לא אשדר הערב. זו הסיבה

הנהלת חטיבת החדשות בתאגיד הציבה לחסון אולטימטום: להקריא בשידור התנצלות והבהרה על התבטאויותיה בנוגע לנשים בחברה הבדואית ולטענות על כשלים בקלפיות במגזר הערבי, או שלא תוכל להמשיך לשדר ● חסון מסרבת להקריא את הנוסח שהוכתב לה וטוענת כי הוא "מייחס לדבריי משמעויות שגויות ומסולפות" ● לדבריה, הצדדים כבר הגיעו להבנה שתוכל להציע נוסח חלופי, אך בהמשך חזרה בה ההנהלה מנכונותה לבחון אותו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות חדות בוול סטריט בעקבות הבחירות; ענקיות הטכנולוגיה קופצות, מחיר הנפט צונח

הדאו ג'ונס מזנק במעל 2%, הנאסד"ק קופץ בכ-1.5% ● אנליסטים מייחסים את הראלי לירידה בחוסר הוודאות הפוליטי, לאחר שטראמפ הצהיר שהוא מקבל את התוצאות ● מניות האנרגיה המתחדשת והבריאות קופצות ● שבע המופלאות מטפסות, מניות השבבים נחלשות ● הדולר מאבד גובה בעולם ● נפט מסוג ברנט יורד מתחת ל-100 דולר לחבית ● יום קשה לישראליות בוול סטריט: אמדוקס, נייס וטאבולה צונחות בעקבות הדוחות

מסעדת סושי בזל / צילום: יח''צ ניראור

בהשקעה של 15 מיליון שקל: קבוצת ניראור מרחיבה את פעילותה עם שבעה סניפים

ההתרחבות תתמקד ברשתות צ'וקה, סושי בזל ולאקי צ'יקן, הפועלות בתחום המזון האסייתי והעוף המטוגן ● המהלך נועד לחזק את נוכחות הקבוצה בשוק המסעדנות ולהגדיל את פריסתה באמצעות התרחבות לאזורים ולקהלים חדשים

צילום: ap, David Goldman

טראומה קשה או חוסן מטורף? החוקר האמריקאי הופתע ממה שגילה בישראל

כותרות העיתונים בעולם: הדמוקרטים ניצחו בבחירות האמצע - מה המשמעות לישראל, מה מסתתר מאחורי ההכרזה על הפסקת הסיוע לישראל, ומה גילה חוקר אמריקאי על החברה הישראלית • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אילוסטרציה: Shutterstock

קידומת 2 פתאום נראית רחוקה: הדולר מזנק לרמתו הגבוהה ביותר מסוף מרץ

בחודש מאי האחרון הדולר צלל לשפל של 30 שנה, בשוק כבר דיברו על שער של 2.5 שקלים ובהייטק קיימו פגישות בהולות אצל שר האוצר מחשש לפגיעה חריפה בשורת הרווח ● אלא שמאז התהפכה הקערה - הירידות במניות הטכנולוגיה בוול סטריט דחפו את קרנות הפנסיה לרכוש מט"ח, פערי הריבית נפתחו לטובת הדולר, והאי־ודאות הפוליטית והביטחונית הוסיפה גם היא שמן למדורה ● האם מדובר בתיקון חולף או בשינוי מגמה?

מייסדי אקספלוריום / צילום: נדב נוי

נסגרה אקספלוריום החברה הקודמת שהקים מאור שלמה

שותפיו של מאור שלמה להקמת חברת אקספלוריום, עומר הר ואור טמיר, הודיעו על סגירת חברת הסטארט-אפ שהקימו השלושה - אקספלוריום לפני תשע שנים ● מעל ל-70 עובדים שמעסיקה החברה צפויים לקבל הודעת פיטורים

אסף זמיר, סגן ראש עיריית ת''א / צילום: אייל נבו

סגן ראש עיריית ת"א: "פרויקט המטרו יבטל חלק גדול משוק בצלאל"

פרויקט המטרו עדיין רחוק משלב החפירות הגדולות, אך מספר אתרי העבודות במרכז צפוי לזנק מ־30 כיום ל־70 בשנה הבאה ● בתל אביב מזהירים כי העבודות יביאו לשינויים משמעותיים במרחב העירוני, כולל פינוי חלקים משוק בצלאל והרחבת חסימות הרחובות לקראת תחילת העבודות הכבדות

משרדי גוגל / צילום: ap, Kena Betancur

גוגל מרחיבה את תוכנית הפרישה מרצון לעובדים בחמש מדינות

ענקית הטכנולוגיה מציעה חבילות פרישה לעובדים באירופה, קנדה ויפן, על רקע ניסיונות לצמצם עלויות בעקבות השקעות הענק בבינה מלאכותית ● בשווייץ הוצעו לעובדים מענקים של עד 12 משכורות, בעוד שחטיבות הבינה המלאכותית והענן נותרות ככל הנראה מחוץ לתוכנית

אילוסטרציה: Shutterstock

פחות הייטקיסטים - ביותר כסף: מה קרה לשכר בענף ההייטק?

השכר הממוצע של העובדים בישראל עלה ב-3.8% מספטמבר שעבר והגיע ל-14,515 שקל ● מנגד, מספר משרות השכיר במשק ובהייטק יורד, כאשר בענף ההייטק נרשמת ירידה במספר המועסקים לצד עלייה בשכר הממוצע ● המגמה עשויה להעיד על העמקת משבר הג'וניורים, על רקע השפעת הבינה המלאכותית

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח / צילום: רמי זנגר

למרות הקמפיין האגרסיבי: חודש חלש לאיילון בתשואות הגמל

לגלובס נודע כי התשואה של איילון בחודש אוקטובר במסלול הכללי צפויה לעמוד על ירידה של 0.35%, למרות הקמפיין שבמסגרתו גייסה כ-3 מיליארד שקל מהמתחרות ● במקביל, מור הוא גוף הגמל היחיד שצפוי לספק תשואה חיובית במסלול הכללי בחודש אוקטובר

מרלוג מודיעין של תנובה / צילום: יח''צ תנובה

תנובה חוזרת לבורסה? נערכת להנפקה לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד שקל

אחרי גל הנפקות בענף המזון, תנובה בשליטת ברייט פוד הסינית נערכת להנפקה לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד שקל, שתהיה אחת הגדולות בבורסה בתל אביב ● המהלך צפוי לצאת לדרך בשנה הבאה, אך המשקיעים כבר התקררו מהענף: מדד ת"א-מזון איבד יותר מ-18% מאז השקתו

רמי לוי מעיד במשפטו של אייל רביד / צילום: גלובס

רמי לוי במשפט אייל רביד: "שיח בתקשורת על עליות מחירים - מייצר לגיטימציה למי שרוצה להעלות"

רמי לוי התייצב בבית המשפט המחוזי בלוד כדי להעיד מטעם רשות התחרות במשפטו של אייל רביד, בעלי רשת ויקטורי, המואשם בניסיון לתיאום מחירים ובהתערבות במחירי המתחרים ● התביעה טוענת כי רביד ניסה להשפיע על ספקים וקמעונאים ואף התנה העלאות מחירים בכך שגם מתחריו יעלו מחירים ● מדובר בהליך תקדימי הכולל גם אישומים מכוח חוק המזון

טורבינת רוח בחוות אנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות האנרגיה זינקו בבורסת ת"א. זו הסיבה

הזינוק במניות חברות האנרגיה המתחדשת בתל אביב הגיע על רקע ניצחון הדמוקרטים בקונגרס האמריקאי, שמפחית את החשש מהחמרה רגולטורית נוספת בארה"ב ומחזק את האופטימיות סביב צבר הפרויקטים של החברות בענף

חבר הכנסת אופיר כץ. ברק סרי ואלי אוחנה, 103FM, 30.10.26 / צילום: דוברות הכנסת

רע"ם תמיד התנגדה לחוקים לטובת צה"ל?

יו"ר הקואליציה היוצאת שלל שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, והסביר שהן תמיד מתנגדות לחקיקה שמיטיבה עם חיילי צה"ל • אלא שהוא שכח כמה דוגמאות מהשנים האחרונות • המשרוקית של גלובס

מחירי הדלק / צילום: טלי בוגדנובסקי

לידיעת הנהגים: מחיר הדלק יעלה הלילה ב-50 אגורות

המחיר אמור היה לעלות ב-5 בנובמבר בשקל, ל-8.35 שקלים, אלא ששר האוצר חתם על צו לסבסוד הבלו על הדלק ● את הפער תסבסד המדינה מקופתה

אילוסטרציה: shutterstock

"כולם כבר בפנים": למה הבורסה בישראל מתקשה להתאושש, ומה צפוי לקרות לריבית?

בעוד שבוול סטריט נרשמות עליות חדות לאחר ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע, הבורסה בתל אביב ממשיכה לסבול מחולשה ● אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מסביר כיצד אי-הוודאות הפוליטית פוגשת שוק יקר וחשיפה גבוהה במיוחד למניות ישראליות ● אורון בלוטמן, מנכ"ל אנליסט קרנות נאמנות, מצביע על פדיונות והסטת כספים לאפיקים סולידיים ● ומה צפוי לקרות לריבית בנובמבר?

רמי לוי / צילום: יונתן בלום

רמי לוי מגיב לחשיפת גלובס על רכישת ארקיע: "לא יהיה פשוט לאשר את זה"

היום נחשף בגלובס כי ישראייר מבצעת כעת מהלכים כדי לרכוש את חברת התעופה המתחרה ארקיע ● בעל השליטה בישראייר אמר בתגובה כי "אם אני רוצה לקנות? אחרי שאני אבדוק"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

סימן לבאות? ברזאני חותכת את מחיר ההנפקה ב-20%

אחרי שהפחיתה את השווי המבוקש, חברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל תנסה לגייס בהנפקתה כמיליארד שקל, ותחלק כשליש מהתמורה לבעלי המניות ● שכרם של הבעלים והמנכ"לים המשותפים, האחים יוסי ברזאני ודיין בר, כמעט יוכפל לאחר ההנפקה ל-4.1 מיליון שקל כ"א

קנבה / צילום: Shutterstock

ענקית העיצוב במהלך קיצוצים נרחב: 22% מהעובדים יושפעו

חברת קנבה האוסטרלית הודיעה על ארגון מחדש שישפיע על 1,271 עובדים ברחבי העולם, אך לא פירטה כמה מהם יפוטרו בפועל ● המנכ”לית והמייסדת מלאני פרקינס הודתה כי הצמיחה בחברה האטה לראשונה זה עשור ● עובדים שיעזבו יקבלו לפחות שישה חודשי שכר

קמטק. תשואת מניה בתשפ''ג +139% / צילום: יח''צ

"נהנים מהגידול המהיר בביקוש ל-AI": קמטק עם תחזית אופטימית להמשך

קמטק מסכמת את הרבעון השלישי עם הכנסות של 161 מיליון דולר ורווח שעמד בתחזיות האנליסטים ● למרות שהמניה איבדה 46% מאז חודש מאי על רקע החולשה הכללית בענף, החברה מאשררת את תחזיות הצמיחה האגרסיביות ל-2026 ול-2027 ● המנכ"ל רפי עמית: "נהנים מהגידול המהיר בביקוש לבינה מלאכותית, לראשונה בתולדותינו יש לנו נראות עסקית לשנה קדימה"