גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

מותג בסיכון גבוה: הכשל הניהולי שמאחורי ההסברה הישראלית

יהודים וישראלים כבר התרגלו לכך שעליהם להסתיר את זהותם בחו"ל - סימן לכישלון ההסברה של מדינת ישראל ● יש להתייחס למשבר האנטישמיות כמו למשבר תאגידי, לשנס מותניים ולהעביר את הניהול לגוף אחד מקצועי ויעיל

אלעד אהרונסון / צילום: נטלי כהן-קדוש

הנכס האסטרטגי השקט שבידי ישראל בסדר העולמי החדש

המאבק בין איראן לארה"ב על הורמוז החזיר לכותרות את החשש ממשבר נפט • אבל מאחורי הדרמה הגלויה מתנהל מאבק עמוק יותר - על מזון, חומרי גלם ושרשראות אספקה • דווקא שם מסתתרת עוצמה ישראלית שרבים עדיין לא מזהים - תעשייה מתקדמת לייצור דשנים מיוחדים ● טור דעה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בגלל איחור של שבוע: פאלו אלטו לא תיכנס במאי למדדי בורסה

לפי רשימת השינויים במדדים שפורסמה הערב, מגה אור, קנון ומניית הבורסה עצמה מצטרפות למדד ת"א 35 ● פאלו אלטו נשארה מחוץ למדדים בגלל שהחלה להיסחר בת"א לפני פחות מ-60 יום ותיכנס כנראה בעדכון המדדים הבא

איוניק 3 של יונדאי

בגלל ארדואן: המכונית הזולה שלא תגיע לישראל

האיוניק 3 אמורה להיות החשמלית המשפחתית הזולה של יונדאי באירופה ולהתחרות ישירות בדגמים סיניים ● אלא שהייצור במפעל החברה טורקיה והחרם של ארדואן משאירים את ישראל מחוץ לתמונה - לפחות לעת עתה

מי הגוף הפנסיוני שמוביל בתשואות מתחילת השנה

מהו המס החדש שמבקש ראש עיריית ניו יורק החדש להטיל, ואשר עורר סערה סביבו? וגם: איזה נתח שוק תופסים הרכבים הסיניים מכלל המסירות של כלי רכב חדשים בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

מצעד המניות הכי פופולאריות בת''א / צילום: Shutterstock

בדקנו אילו מניות כבר לא ממש מעניינות את המשקיעים

בשנת השיא של שוק ההון בת"א, תפסו מניותיהן של אלביט ונקסט ויז'ן את צמרת חיפושי המשקיעים באתר הבורסה, בעוד שמניות נדל"ן נדחקו מהרשימה ● עוד ברשימת המבוקשות: אל על, רמי לוי, דלק ומניות בנקים ● בפורטל הפיננסי של גלובס חיפשו הקוראים גם את טבע, ארית ומיטרוניקס ● ואיזה מניות מעדיפים המוסדיים?

תחנת דלק בלונדון / צילום: ap, Frank Augstein

10 מיליארד אירו זה רק ההתחלה: האיחוד האירופי במשבר אנרגיה

על פי נתוני האיחוד האירופי מחירי הנפט והגז המונזל זינקו ב-60%-70% מאז תחילת המלחמה עם איראן ● לפי חישובי הנציבות האירופית, מדינות האיחוד הוציאו 24 מיליארד אירו יותר ממה שהיה צפוי על אנרגיה מאז פרוץ המלחמה

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית והמחלוקת

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

אביעד מור, רועי כשר ושירה רזיאל / צילום: הילל בן אור

להסתכל למלחמה בעיניים: התערוכה המשותפת של הלוחם ואשת החייל שנפל

במרחב "בפנוכו" בתל אביב נפתחה התערוכה, שבמקשת לתת צורה לאובן הפרטי ולשבר האישי ● ביום העצמאות חולקו עוגות של רשת רולדין לכ–4,500 עובדי המרכז הרפואי שמיר ● אירועים ומינויים

האם יש מתכון לפרישה בטוחה? / אילוסטרציה: Shutterstock

המתמטיקה של החופש: האם יש מתכון לפרישה בטוחה?

מחקר מיתולוגי הבטיח נוסחה מנצחת לפרישה, אם רק תמשכו מהחיסכון עד 4% בשנה ● אבל כשצוללים לנתונים מתברר המרחק בין התיאוריה למציאות ● מאינפלציה שוחקת, דרך הסיכון שעלול לחסל את התיק בדיוק כשיצאתם לגמלאות, ועד האגו שדוחף לטעויות בזמן הכי גרוע: המומחים מסבירים מה באמת צריך לקחת בחשבון, והאם בעידן של חוסר ודאות ניתן בכלל לייצר ביטחון כלכלי לעשרות שנים קדימה

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital / צילום: רמי זרנגר

"תגמול למי שנשאו בנטל": העובדים והמשקיעים ירוויחו הון מהחברה שגייסה לפי שווי דמיוני

ואסט דאטה, העוסקת באחסון ועיבוד מידע ל-AI, גייסה השבוע מיליארד דולר לפי שווי דמיוני של 30 מיליארד דולר - הגבוה בתולדות ההייטק הישראלי ● המשקיע יאיר שניר היה שם עוד לפני "בום" הבינה המלאכותית ● "הבנו שיש כאן משהו מעניין, אבל אלו לא סדרי גודל שדמיינו"

נתב''ג / צילום: ap, Matias Delacroix

חברות התעופה יחזרו? הרגולטור האירופי יחליט בקרוב

הנחיות הרגולטור האירופי ממשיכות לעצב את מפת הטיסות לישראל, אך לא כל חברות התעופה פועלות לפיהן ● חברות עם זיקה לשוק המקומי כבר חידשו פעילות, בשעה שהרוב המוחלט בוחרות להמתין ● אילו חברות כבר חזרו למרות ההנחיה להימנע מטיסות לישראל, ואילו עדיין רחוקות?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בת"א; מדדי הקלינטק ונפט וגז זינקו במעל 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.2%, ת"א 90 עלה ב-0.8% ● מניות האנרגיה עלו בשל העלייה במחירי הנפט בעולם ● טאואר נפלה בכ-9% ● היום לאחר סיום המסחר בת"א, הבורסה תפרסם את הרכב המדדים שייכנס לתוקף בעדכון מאי

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

היממה המדהימה של אינטל עוד לא הסתיימה

לאחר שניפצה אמש את כל התחזיות, אינטל בדרך לפתוח את יום המסחר היום (שישי) בשווי של מעל ל-412 מיליארד דולר ● זו הייתה ללא ספק השנה של המנכ"ל ליפ-בו טאן, שהבין היטב את התפקיד שהחברה יכולה למלא בטרנספורמציה הדרמטית שעוברת כיום תעשיית הבינה המלאכותית ● עם צמיחה של 81% מאז תחילת השנה, וסך הכל 224% בשנה האחרונה

אילוסטרציה: Shutterstock

אריכות ימים מתחילה כאן: 4 חברות ישראליות שרוצות לעשות מהפכה

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

אדם משקיף לכנרת. האקלים שלה נכרך במספר קווי עלילה / צילום: Reuters, Jim Hollander

הפראייר החילוני פוגש את ישו: "חנוך הרופא מכורזים" נוגע בנקודות העיוורון של בני אדם

בספרו החדש מציב ישי שריד רופא רציונלי, פשוט ונבון שמגדל משפחה בתנאים בלתי אפשריים, ואת התנגשותו בסביבתו הדתית ● מפגש עם ישו הנוצרי שופך אור עליו ועל שאלות של מוסר ואמונה

אפיקי החיסכון התאוששו מהר מחודש קשה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

"השווקים מתמחרים סיום מלחמה": אפיקי החיסכון התאוששו במהירות מחודש קשה

החודש שעבר היה גרוע לחוסכים בישראל, אבל באפריל התחוללה "התאוששות מטורפת - לא הספקת למצמץ והשווקים חזרו לשיא", אומרים באנליסט, שנפגע פחות במרץ ● ומה הלאה? "ארה"ב פחות יקרה ונראית בתמחורים סבירים", אומרים במור, שגם בלט לחיוב ● ומי בתחתית?

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

ענף הבנייה לא יוצא מהמשבר. איך הממשלה מתמודדת איתו?

הפערים היו ידועים, מבקר המדינה התריע - ואז באה המלחמה והחמירה עוד יותר את המשבר בענף הבנייה ● אומנם הממשלה ביצעה צעדים משמעותיים, אבל המהלכים המורכבים נותרו מאחור ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית להאצת ענף הנדל"ן

ביירות, ספטמבר 2024, מספר שעות לאחר פיצוץ הביפרים / צילום: ap, Hassan Ammar

בכיר המוסד שחשף את הסיפור מאחורי מבצע הביפרים: "אסור לספר לעצמנו שחיזבאללה תמיד יישאר מורתע"

בצהרי יום רגיל בדאחייה, אלפי זימוניות הפכו בבת אחת לכלי נשק שזעזע את חיזבאללה ● שנה וחצי לאחר מכן, כשהפסקת האש מול ארגון הטרור עשויה לקרוס בכל רגע, גוברות השאלות עד כמה באמת הוא נפגע ● "אדם פיין" (שם בדוי), בכיר לשעבר שהיה בלב המבצע הדרמטי וחיבר ספר שחושף את מאחורי הקלעים שלו, מדבר בראיון לגלובס על שנות התכנון הארוכות - ומזהיר מפני קונספציה חדשה

אדם סינגולדה (טאבולה), דניאל שרייבר (למונייד) ודורון בלשר(אורמת) / צילום: טאבולה, בן קלמר, ניר סלקמן

מייסד חברת הפרסום הישראלית שקיבל שכר של כ-8 מיליון דולר

אדם סינגולדה מטאבולה קיבל תגמולים בעלות של 8.1 מיליון דולר, ואילו דניאל שרייבר ושי וינינגר מלמונייד קיבלו כל אחד תגמולים בעלות של 6.1 מיליון דולר ● דורון בלשר, מנכ"ל אורמת הדואלית, משתלב בעשירייה השנייה של שיאני השכר בבורסה בת"א, עם תגמולים בעלות של 3.6 מיליון דולר