גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

ניתוח חברה: ברן / צילום: איל יצהר

פי 3 על הכסף לבעלים החדש: מאחורי המהפך של ברן

קבוצת ברן לא מסתפקת בלהיות גוף מוביל בישראל בתכנון וניהול פרויקטים, ושמה את עיקר יהבה על חוזים באירופה ובאפריקה ● לצד יישום מודל מימון שמקטין לה חשיפה למינוף, ומאפשר רווחיות תפעולית גבוהה, היא מתמודדת עם אתגרים מקומיים ● האם יספיק לה ההון לכך ● ניתוח חברה, מדור חדש

שופרסל / צילום: Shutterstock

דרמה בשוק הבשר: שופרסל תייבא ישירות מדרום אמריקה

לגלובס נודע כי במסגרת המהלך, שיוכרז בשבועות הקרובים, שופרסל תייבא בשר מדרום אמריקה ביבוא ישיר - מה שצפוי להוריד את המחיר לצרכנים ● המפסידות מהמהלך: היבואניות הגדולות בלדי ונטו ● גורם בשוק: "ענף הבשר הולך להשתנות מקצה לקצה" ● האם קמעונאים נוספים יצטרפו?

צוותי החילוץ בוונצואלה לאחר רעידת האדמה / צילום: Reuters

"רעידת אדמה היא תרחיש הרבה יותר מאתגר ממה שראינו במלחמה עם איראן"

המהנדס נועם רביב טוען כי לפי הסטטיסטיקה רעידת אדמה היא אירוע שיקרה, ויש בישראל מאות אלפי מבנים שאינם עומדים בתקן ● יחד עם זאת, הוא סבור כי יש לקדם במהירות התחדשות עירונית בפריפריה, שבה מיזמים אינם כדאיים מבחינה כלכלית, ובעיקר באזור השבר הסורי אפריקאי המועד לסכנה

''הסיכויים לטווח הארוך נראים גרועים כמעט כמו בכל זמן אחר בהיסטוריה / צילום: Shutterstock

המשקיע שמזהיר מקריסה: "שוק המניות הכי יקר בהיסטוריה"

המשקיע הוותיק ג'רמי גרנת'ם, שידוע בתחזיות האפוקליפטיות שלו, סבור שהבינה המלאכותית מנפחת את השווקים, שהביטקוין חסר ערך, ושקריסה בשוק המניות בהחלט אפשרית ● מה קרה לתחזית האימה הקודמת שלו?

מטוס של וויזאייר בנתב''ג / צילום: Shutterstock

הדלת עדיין פתוחה? וויזאייר מבקשת לחזור למו"מ על פתיחת הבסיס בנתב"ג

לפני חודש וחצי פוצץ משרד התחבורה את המו"מ עם וויזאייר על הקמת בסיס פעילות בנתב"ג ● למרות זאת, חברת התעופה פנתה שוב למשרד בבקשה לחזור לשולחן הדיונים ● המהלך נתקל מראש בהתנגדות רחבה מצד חברות התעופה הישראליות וועדי העובדים

מגרש רכבי ליסינג / צילום: Shutterstock

המדינה יכולה להרוויח חצי מיליארד שקל ברגע אחד. למה היא לא עושה את זה?

למרות המלצות מבקר המדינה למעבר לליסינג של צי הרכב הממשלתי הענק, המדינה ממשיכה בשיטה יקרה ולא יעילה של רכישה ישירה ותפעול לכלי הרכב שלה ● כיום נראה שהזמן הבשיל לשינוי, אבל בדרך עדיין נמצא "מוקש" של מניעת הצטיידות ברכב סיני

כוחות צה''ל / צילום: דובר צה''ל

פער של מעל 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין האוצר לביטחון טרם הוכרעה

האוצר מקצה רזרבות של 12 מיליארד שקל לביטחון - אך המחלוקת בין המשרדים טרם נפתרה ● בעיצומה של המלחמה מול איראן הועלה תקציב הביטחון מ-111 מיליארד שקל ל-144 מיליארד שקל ● אולם מאז במערכת הביטחון נטען כי הקבינט מטיל על הצבא משימות נוספות שדורשות משאבים נוספים, ומכך נובע הצורך בהגדלת התקציב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

דקות לפני סיום המסחר: הסקטור שהעביר את תל אביב לירידות

מהפך בחצי השעה האחרונה באחד העם: רוח גבית שלילית מוול סטריט הפילה את מניות הטכנולוגיה והכריעה את מדד ת"א 35 ● מדד הבנייה והנדל"ן זינקו על רקע ציפיות לריבית ● חשיפת גלובס על שופרסל הפילה את מניות יבואנית הבשר ● גילת קפצה לאחר דיווח על חוזה ענק

מייסדי אלמנטור (מימין): אריאל קליקשטיין ויוני לוקסנברג / צילום: איל יצהר

אחרי וויקס, גם אלמנטור מפטרת: 100 עובדים יעזבו את החברה

הסטארט-אפ אלמנטור הודיע היום לעובדיו כי כ-30% מהם יזומנו לשימוע לפני פיטורים, כ-100 איש מסך מצבת העובדים ● המנכ"ל יוני לוקסנברג: "השינוי חיוני כדי להבטיח שאלמנטור תישאר עצמאית ואיתנה"

קו הרקיע של מנהטן לפני פיגועי ה־11 בספטמבר / צילום: Shutterstock

ערב משבר חוב: העימות החריג בין מחזיקי אג"ח דה לסר

פירעון חלק מהחוב שגייסה חברת הנדל"ן הוותיקה, מצית בחודש האחרון דרישה של חלק ממחזיקי החוב לעכב את התשלום לאור "מצבה הקשה והמדרדר" ● בחברה דוחים את הטענות ומאשימים: "מקרה חריג וקיצוני שבו נושה מבקש לאיים על נושאי המשרה"

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

אושר ניהול ייצוגית נגד ניו-מד וקבוצת דלק: לא פרסמו מידע מהותי למשקיעים

לפי הבקשה, ניו-מד אנרג'י (דלק קידוחים בשמה הקודם) הסתירה מהמשקיעים בשנת 2019 מידע מהותי בקשר לתיקון הסכם שהפחית את כמות הגז אותו התחייבה לרכוש ממנה חברת דולפינס המצרית, שהייתה אז אחד מלקוחותיה הגדולים ● ביהמ"ש: הדיווח היווה "גילוי של חצי-אמת" ולכן הטעה את המשקיעים

אילוסטרציה: UNSPLASH

איך לתכנן פרישה שבאמת תתאים לחיים שלכם

הסכום שיעמוד לרשותכם בפרישה תלוי פחות בשוק המניות ויותר בכם

ניר ברקת, דורון כהן, מיכל כהן / צילום: מארק ישראל סלם - ''ג'רוזלם פוסט'', כדיה לוי, אבי אוחיון - לע''מ

השבוע בבג"ץ: האם תיסלל הדרך להדחת הממונה על התחרות?

דיון דרמטי בהרכב מורחב של חמישה שופטים יתקיים השבוע ויכריע במאבק הממושך של שר הכלכלה ניר ברקת להעברת הממונה על התחרות מיכל כהן מתפקידה ● בלב ההכרעה: האם נציב שירות המדינה חייב לכנס את הוועדה שמניעה תהליך הדחה לדרישת השר?

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

אחרי המכה של פליי קארד: כאל במגעים לרכישת חברת סליקה במחיר גבוה

לגלובס נודע כי כאל במגעים לרכישת חברת הסליקה גרואו (Grow) ב-200 מיליון שקל, במהלך המשמעותי הראשון של המנכ"לית יפית גריאני, לאחר אובדן שיתוף הפעולה עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על ● גורמים בשוק מעריכים את מחיר העסקה כגבוה ביחס לפעילות

בניין ''ידיעות אחרונות'' בראשון לציון / צילום: כדיה לוי

נוני מוזס מכר מחצית מבניין ידיעות אחרונות בראשל"צ בכ-160 מיליון שקל

היקף העסקה למכירת מחצית ממתחם "ידיעות אחרונות" בראשל"צ מוערך בכ-160 מיליון שקל ● וגם: הבכיר שעוזב את משרד עורכי הדין שבלת לטובת משרד עצמאי, ואילו עבודות אמנות רכשה קבוצת "כאן ועכשיו" של אגודת ידידי מוזיאון ישראל ● אירועים ומינויים

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כ"ץ: מלחמה עם איראן יכולה לקרות בכל רגע

שר הביטחון: זה בגלל התקיפות בלבנון, צה"ל נערך למבצע כחול לבן ●  לוחם מילואים נפצע קשה מפיצוץ בדרום לבנון ● אחרי חילופי המהלומות בהורמוז: איראן וארה"ב יקיימו פגישה בדוחא ביום שלישי ● צה"ל השמיד רשת מנהרות גדולה בכפר מג'דל זון שבדרום לבנון ● מחבלים פתחו באש לעבר כוח צה"ל שפעל במרחב האבטחה בשטח סוריה, לא היו נפגעים באירוע ● עדכונים שוטפים

רון חן ,מנכ''ל ובעלים אנשי העיר / צילום: אנשי העיר

האתגר של הטייסים: להעמיד 100 מיליון שקל לרכישת מניות בחברת הנדל"ן שייסדו

מייסדי חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" הודיעו על מימוש זכות הסירוב להצעת צחי אבו לרכוש את מניות רוטשטיין בחברה לפי שווי של 240 מיליון שקל ● "ההצעה אינה משקפת את שוויה האמיתי של החברה”

נתן צבי, קרן מנור אוורגרין / צילום: אייל אפרתי

חברת הסיעוד המשפחתית שעשתה אקזיט של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר רכשה קרן מנור אוורגרין 50% מחברת הסיעוד המשפחתית נתן, בהשקעה של 200 מיליון שקל, והצטרפה לשורה של גופים פיננסיים שהשקיעו בתחום המתנהל הרחק מאור הזרקורים ● ומה בכל זאת מעיב על פעילותן של החברות בתחום, שמגלגל סכומי עתק

יוטב קוסטיקה / צילום: דוברות מור קרנות נאמנות

החברות שהפכו לסנטה קלאוס של שוק ההון ומה יקרה לדולר: התחזיות של יוטב קוסטיקה

בגיל 42 בלבד, עם רזומה של 13 שנה בתפקידים בכירים בבית ההשקעות מור, יוטב קוסטיקה עשה השנה את המעבר המדובר ביותר בתעשייה ● הוא הקים פמילי אופיס שמנהל את כספי אקזיט המיליארדים של ארבעת מייסדי Wiz, שאחד מהם הוא אחיו הגדול ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, הוא מנתח את התפוגגות האופטימיות בבורסה ומסביר מה מניע את המשקיעים הצעירים

מרקו רוביו בפגישה עם שרי החוץ של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ / צילום: Reuters, Eric Lee

שתי המדינות שלא נכנעות לפרוטקשן של איראן

מתחילת המלחמה, ברית מדינות המפרץ עומדת בפני קריסה, ומדינות האזור גילו שמי שלא פותחת ערוץ תקשורת עם איראן, כמו בחריין וכווית, חוטפת במיוחד ● ואיך התחדשות התקיפות קשורה להסכם בין ישראל ללבנון?