גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

הפלונטר בסלייס: איך רשות שוק ההון תוציא 71 מיליון שקל מבעל השליטה

ביהמ"ש קבע כי על שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, להזרים מיליונים לחברת הגמל לכיסוי הגירעון, אך הוא מתכוון לערער ● כעת רשות שוק ההון בוחנת מה האפשרויות שעומדות בפניה להעברת הכסף: קנס תביעה או תיקון לחוק ● מומחה: "יש לדרוש יותר הון וערבויות"

מתקן לקידוח נפט בטקסס / צילום: Reuters, Eli Hartman

בזכות המשבר בהורמוז, ארה"ב מייצאת יותר נפט מאי־פעם

חסימת מצר הורמוז בשל המלחמה עם איראן הזניקה את יצוא הנפט האמריקאי לשיא של 5.2 מיליון חביות ביום - והפכה את נמל טקסס למסוף הגדול בעולם ● בעוד השווקים באסיה צמאים לתחליפים, הכלכלה האמריקאית נהנית ממעמד של מעצמת אנרגיה שלא נראה מאז 1943

מייסדי הסטארט-אפ קלע Kela / צילום: יוסי אלטרמן

ביל אקמן ואריק שמידט משקיעים בסטארט-אפ של יוצאי מערכת הביטחון

חברת קלע בת השנתיים השלימה גיוס של 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר, שכולל את השמות החמים בוול סטריט ● עם מפעל תחמושת בדרום, שנודע לגלובס, ופריסה בעשרות נקודות, הסטארט־אפ של יוצאי מפא"ת ופלנטיר מאיים על ההגמוניה של החברות הביטחוניות הגדולות

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

סוף לדלתות המסתובבות? הכללים החדשים על הדירקטורים בחברות הממשלתיות

ברשות החברות הוציאו הנחיה חדשה לפיה התקשרויות של חברות ממשלתיות עם דירקטורים לשעבר או עם חברות פרטיות - תוגבל למשך שנה מתום העסקתם ● המטרה: למנוע מעבר של אותם נושאי משרה לחברה שפיקחו עליה בעבר ● החוזר החדש לא כולל בכירים

בנקים בישראל

המדד של בנק ישראל שחושף: יש תחרות במערכת הבנקאית

ירידה במדד לרנר מאז 2022 מצביעה על שחיקה בכוח התמחור של הבנקים, על רקע כניסת שחקנים חדשים והתגברות פעילות חוץ־בנקאית ● עם זאת, התחרות עדיין חלקית - ההטבות לא מחלחלות לכל הלקוחות, והשירות נשחק למרות הרווחיות הגבוהה ● טור דעה

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

המנכ"ל שפורש עם 110 מיליון שקל בכיס. לפחות

יוסי אבו, מנכ"ל שותפות הגז ניו-מד אנרג'י, צפוי לסיים את כהונתו לאחר 15 שנים עם שכר מצטבר של יותר מ־110 מיליון שקל ● עיקר התגמול של אבו התקבל במזומן, לצד החזקות ומענקים - כולל בונוס של 8.1 מיליון שקל על עסקת הגז עם מצרים ● פרישתו מגיעה לאחר שנים של זינוק בשווי החברה

בועז לוי, יו''ר התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

לקראת הנפקה אפשרית: התעשייה האווירית פועלת למיזוג אלתא לתוך החברה

דירקטוריון החברה החליט לפעול לאיחוד מלא של חברת הבת אלתא לתוך התעשייה האווירית ● כלל פעילותה, ממכ"מים וחיישנים ועד מערכות לוחמה אלקטרונית וסייבר, תועבר לחברה ללא תמורה ● המהלך מתבצע ברקע כוונה להנפיק עד 30% ממניות תע"א, ובמטרה להגדיל את שווי החברה, והוא כפוף לאישור הממשלה

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Africa Studio

ביהמ"ש קבע: האישה תקבל מעל 200 מיליון שקל מהגרוש

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי הסכם ממון שנחתם בין בני הזוג הוא קביל, והאישה צפויה לקבל מבעלה לשעבר 35 מיליון שקל ו-57 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות חדות; ת"א 35 לראשונה מעל 4,500 נקודות

מדד ת"א 35 זינק בכ-1.8% ● נייס זינקה במעל 20%, על רקע דיווחים לגבי עסקת הענק למכירת חטיבת "אקטימייז" שלה ● גופים מוסדיים מובילים רוכשים מקרן פורטיסימו מניות סוגת בכ-430 מיליון שקל ● תורפז עולה לאחר שהודיעה על רכישת חברת תמציות ריח בתחום הבישום מניו ג'רזי ● בלומברג: המומנטום בשווקים מתחיל להיחלש

טלוויזיה חכמה עם פרסום על גבי הפלטפורמה של טידס / צילום: צילום מסך

הפרסום בטלוויזיות חכמות מגיע ל-70 מיליארד דולר, ו-Teads תוקעת יתד

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית רואה בטלוויזיות החכמות מנוע צמיחה משמעותי, וחותמת על הסכם שותפות אסטרטגית עם LG - אחרי הסכמים דומים עם גוגל וסמסונג ● המהלך מאפשר ל-Teads גישה ליותר מחצי מיליארד מסכים: "הפכנו לשחקן ה-CTV המוביל בעולם"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת עלמדב בדרך לבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

החברה לשעבר של יצחק תשובה נמצאת היום בבעלות חברה קנדית, אך מנהליה עדיין ישראלים ● היא מתכוונת לגייס כ-300 מיליון שקל ולמכור כ-20%-30% מהמניות לציבור ● החברה אף מתחייבת למנות יו"ר ישראלי וכן שהבורסה בת"א תהיה היחידה שלה ● רוב כספי ההנפקה, כ-200 מיליון שקל, צפויים לשמש את החברה לפירעון של שתי הלוואות

ראש חטיבת הדוברות במשטרה, תנ''צ ליאור אבודרהם. אופירה, אוחנה, סרי, קשת 12, 01.05.25 / צילום: משטרת ישראל

מה קרה לגניבות הרכב בשנתיים האחרונות?

ראש חטיבת הדוברות במשטרה התגאה בירידה ניכרת בגניבות הרכב ● הוא לא טועה, אבל כדאי להרחיב את תקופת ההשוואה ● המשרוקית של גלובס

דגם היברידי של גרייט וול בתערוכת בייג'ין / צילום: ap, Andy Wong

המהפך השקט שעשוי לדחוק את טויוטה ויונדאי מצמרת הפלח ההיברידי

פלח כלי הרכב ההיברידיים הלא–נטענים (HEV) נחשב למעוז האחרון של המותגים היפניים, הקוריאניים והאירופיים בישראל ● אולם גם המבצר הזה מתפורר בקצב מואץ, ובשנה הבאה הוא עשוי לקרוס מול גל חדש של היברידיות סיניות מתקדמות

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בת"א ננעלה שוב בשיאים; מניות הבנייה והביטוח זינקו

ת"א 90 עלה ב-2.2% ● השקל מתחזק ונסחר מתחת ל-2.94 שקלים ● הבורסה בת"א ננעלה אמש בשיאים חדשים, ת"א 35 חצה את רף 4,500 הנקודות ● מנגד, הנאסד"ק וה-S&P 500 נסוגו מהשיאים שלהם, בשל המתיחות בין ארה"ב ואיראן ● וגם: מניית הטכנולוגיה הישראלית שזינקה בכ־90% וב־UBS צופים לה אפסייד נוסף

סיור בכפר עזה במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס, בהובלת איש התקשורת שמעון אלקבץ / צילום: תמר מצפי

בין שיקום לזיכרון: סיור בקיבוץ כפר עזה שמתמודד עם שאלת ההנצחה

שמעון אלקבץ מקיבוץ כפר עזה, ערך למשתתפי ועידת הדרום לעסקים של גלובס, סיור בקיבוץ שחלק גדול ממנו נחרב בטבח ה-7 באוקטובר ● בצל הבנייה וההתחדשות, תושבי הקיבוץ מתמודדים עם דיון על עתידם שנע בין שיקום לזיכרון

אל״ם (במיל') טליה לנקרי בשיחה עם אלוף (במיל׳) סמי תורג׳מן, מפקד פיקוד הדרום לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האלוף שמאחורי התחקירים בהתבטאות נדירה: "הצבא קרס ב-7 באוקטובר, ההצלחות באיראן לא מוחקות את הכישלון"

האלוף במיל' סמי תורג'מן דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, על מסקנות הוועדה בראשה עמד לבחינת תחקירי 7 באוקטובר והפקת הלקחים ● "הצבא כולו קרס באותו הבוקר", הוא אמר, והוסיף כי ישראל צריכה להפסיק "לקדש את השקט הזמני על חשבון הסכנה העתידית"

קמפיין של קופת חולים מכבי / צילום: צילום מסך מיוטיוב

זו ההכרעה בעניין המכרז שהסעיר בחודשים האחרונים את ענף הפרסום

שופט העליון יחיאל כשר דחה על הסף את העתירה של משרד הפרסום באומן בר ריבנאי בעניין ההתקשרות בין קופת חולים מכבי למשרד מקאן ת"א ● מקאן ת"א: "לצערנו כל אחד יכול להגיש עתירה.. אנו שמחים ששופט הוציא את כל האוויר מהבלון"

סלטי שמיר / צילום: אתר החברה

קרן פימי רוכשת 50% מסלטי שמיר לפי שווי של כ-70 מיליון שקל

העסקה תתבצע דרך חברת דין שיווק וקלייה, אחת מההחזקות של קרן פימי בתחום המזון ● אס.אר אקורד, בעל השליטה בסלטי שמיר כיום, תקבל כ-25 מיליון שקל בגין פירעון אשראי כולל ריבית, ובמקביל תזרים לחברה 10 מיליון שקל נוספים

הקהל באולם / צילום: שלומי יוסף

יורדים לדרום, השנה השלישית: התמונות והרגעים מוועידת הדרום לעסקים

ועידת הדרום לעסקים התקיימה בנתיבות בהשתתפות יותר מ־200 אורחים ● לצד הדיונים על תעשייה, נדל"ן ותעסוקה בחבל הארץ, שולבו סיורים ביישובי הגבול ובכפר עזה

מה ניתן ללמוד מהזינוק בעושר של הישראלים / אילוסטרציה: Shutterstock

קפיצה של 80%: מה קרה להון של הישראלים מאז 2020, ואיפה הרוב משקיעים?

בחסות הזינוק בשווקים, הציבור הישראלי הגדיל את שווי תיק הנכסים הפיננסיים שלו בכ-80% תוך שש שנים ● חלק מהעלייה נבעה מהתיאבון הגדל לסיכון וכן מהסטת השקעות לבורסה המקומית ● וגם: כיצד העלייה בנכסים תשפיע על הצריכה, ומה היא מלמדת על התמחור בשווקים