גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

צוואה / צילום: Shutterstock

ניסו להסתיר את הירושה מנושים שתבעו מיליונים - ונותרו בידיים ריקות

אח ואחות שנתבעו ע"י בנק בחו"ל ניסו למנוע מנושיהם לשים יד על ירושת אמם, ודאגו שהכלה תירש את העיזבון במקומם ● אלא שהזוג הסתכסך, והכלה סירבה להעביר להם את הכסף בו זכתה מן ההפקר ● בית המשפט דחה את טענותיהם וחייב אותם בהוצאות של כ-600 אלף שקל

באיזה אזור בתל אביב יש ירידה חדה במכירת דירות?

באיזה ענף במשק יש את שיעור העובדים הגדול ביותר עם קרנות השתלמות? רמי לוי הניח השבוע תשקיף להנפקת חברה נוספת בבורסה. במה היא עוסקת? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

אייל חומסקי, רון קפלן וגיא בורודה עם ישראל קטורזה / צילום: איל יצהר, תמונה פרטית, גבע טלמור

משרד הפרסום בורודה קפלן שינה את פניו. מה קרה שם?

בשקט בשקט ומתחת לרדאר, אחד ממשרדי הפרסום הוותיקים בישראל שינה את פניו. השותף גיא בורודה עזב, אייל חומסקי קנה את המניות, רון קפלן נותר להוביל את המשרד כמנכ"ל והשם הוחלף ל–KPLN ● וגם: בכירי מפעל הפיס מגיעים למרוקו, וההישג של יצרנית המטוסים החשמליים ● אירועים ומינויים

רומן צ'רנין מייסד נביוס / צילום: רמי זרנגר

תור הזהב של נביוס: גייסה מיליארדים מאנבידיה וקפצה ב-240% מתחילת השנה

ספקית חוות השרתים לענקיות בינה מלאכותית, שנוסדה בהולנד ע"י הישראלים ארקדי וולוז' ורומן צ'רנין, גייסה מיליארדים מאנבידיה מאז הקמתה ● החברה, שהיא גלגול של חטיבת הענן של יאנדקס הרוסית, מסתמנת כעת כמניית הניאו קלאוד המובילה

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

נתוני הגיוס של צה"ל חושפים: המגזר שבו מתגייסים הכי הרבה, והזינוק בגיוס נשים

נתוני צה"ל, שהתקבלו בבקשת חופש המידע, חושפים את שיעור המתגייסים לצה"ל לפי מגזרים ● בנתונים נמצאה תופעה מפתיעה: המגזר היחיד שחווה עליה בגיוס בין 2018-2024 הוא נשים דתיות ● איפה שיעור המתגייסים לקרבי גבוה במיוחד, וכמה מתגייסים בחברה החרדית?

טנק לאופרד של KNDS / צילום: Reuters, Sven Hoppe

המרוויחים האנונימיים מרכישת הענק של ממשלת גרמניה

גרמניה מגבירה את השליטה בסקטור הביטחוני במדינה, ותרכוש מניות בענקית הביטחונית KNDS, במיליארדי אירו ● בין המרוויחים: עשרות יורשים אנונימיים של מייסדי החברה

הברחות במיליארדי שקלים מדי שנה. גבול ישראל־ירדן / צילום: Shutterstock

חדירת מיליציות וקריסת הגבול השקט: הסימנים לתרחיש האימה מול ירדן

אופנוע הים החשוד באילת ואזהרות השב"כ מציפים מחדש את המתח בגבול המזרחי ● בעוד שהציבור הירדני מקצין ואיראן מסמנת את הממלכה כציר מרכזי להברחת כספים ואמל"ח - במערכת הביטחון נערכים לתרחישי חדירה ● האם השלטון ההאשמי יצליח לבלום את האיום?

מל''ט של חברת בייקאר הטורקית / צילום: צילום מסך

חברת המל"טים הטורקית שתממן לימודים לסטודנטים פלסטינים

בריטניה מרחיבה את הסיוע הביטחוני לאוקראינה במלחמתה עם רוסיה בהיקף של כ־995 מיליון דולר ● היצוא הביטחוני של הודו זינק, וזו בשורה טובה לחברות הביטחוניות הישראליות ● וחברת המל"טים הטורקית בייקאר תתמוך בסטודנטים פלסטינים המעוניינים לרכוש השכלה גבוהה בטורקיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

התקנת גג סולארי ביתי / צילום: Shutterstock

בעלי גגות סולאריים? דרישת התשלום של חברת החשמל נחתכה דרמטית

בעקבות חשיפת גלובס כי חברת החשמל מתכננת לגבות אלפי שקלים בדיעבד מבעלי גגות סולאריים, רשות החשמל הודיעה כי הגבייה תהיה על תקופה של עד חצי שנה ● חברת החשמל תספוג עלות של 22 מיליון שקל, והשאר יושת על הציבור

מתוך הקמפיין של הפועלים / צילום: צילום מסך

שני הבנקים הגדולים כבשו את הצמרת. מי הפרסומת הכי זכורה, ומי הכי אהובה?

מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השלישי - לבנק הפועלים ● ישראכרט ואל על, שמשתפות פעולה במועדון נוסע המתמיד, מתחרות כעת ראש בראש

עדי לויתן, מנכ''לית אנלייט / צילום: טל שחר

אנלייט בגיוס ענק של 2.6 מיליארד דולר עבור פרויקט באריזונה

המימון, שמגיע מ-7 גופים פיננסיים בינלאומיים, נועד להקמת מתחם אנרגיה סולארית ענק באריזונה ● ההכנסות בשנת ההפעלה המלאה הראשונה צפויות לעמוד על 255 מיליון דולר

צילומים: AP, reuters

במשקל 5,000 טון: הנשק החדש של קים ג'ונג און נחשף

סקר חדש בארה"ב חושף חוסר שביעות רצון מהמלחמה באיראן ● ארגון הטרור טליבאן הגיע לפגישה רשמית בבריסל - ועורר סערה ● וענקית המסחר הסינית עליבאבא תובעת את הפנטגון ● זום גלובלי

איסטנבול / צילום: Shutterstock, nataschen

חמת עזבה את טורקיה. מי החברות הישראליות שממשיכות לפעול במדינה?

סגירת מפעל הייצור של חמת באיזמיר באחרונה מצטרפת לנסיגה מתמשכת של חברות ישראליות מטורקיה מאז אמברגו הסחר שהטילה אנקרה ב־2024 ● עם זאת, חברות בהן נטפים וטבע עדיין שומרות על דריסת רגל שקטה במדינה, בעיקר עבור פעילות מקומית

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

למעלה תוספים, למטה מאפים: המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת"א עד כה

אחרי חודש שיא בשוק ההנפקות, הניבה מניית גלעם של קרן פימי, כמו גם חברות הנדל"ן בסט ועלמדב, תשואות דו ספרתיות למשקיעים ● המאכזבות: "הנפקת השנה" תדהר, שבה איבדו המשקיעים עד כה כ-10%, ורוסטיק בייקרי שצנחה בלא פחות מ-23% מאז החלה להיסחר בת"א

מייסדי Stratos Ventures, דניאל פוזיילוב ורותם יהודה קקון / צילום: Emma Sayag

ממיאמי לתל אביב: הקרן המקושרת שמביאה את הגנרלים האמריקאים לישראל

קרן ההון סיכון Stratos Ventures כבר גייסה 50 מיליון דולר מתוך יעד של 80 מיליון, ומבטיחה לחבר סטארט־אפים ישראליים למקבלי ההחלטות ולגופי הרכש הביטחוניים בארה”ב – באמצעות רשת קשרים הכוללת בכירי CIA לשעבר, גנרלים אמריקאים ושותפים מתעשיית ההייטק

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

אמיר אבולעפיה / צילום: באדיבות המצולם

עוד אלוף במיל׳ מצטרף לבורסת השמות לניהול הסניף הישראלי של ענקית הדיפנס

האלוף במיל' אמיר אבולעפיה מצטרף לעמיקם נורקין ולמועמדים נוספים שייפגשו בשבוע הבא עם מייסד אנדוריל לאקי פאלמר והמנכ”ל בריאן שימפף, במסגרת המירוץ לתפקיד ניהול פעילות החברה בישראל ● בינתיים, ענקית הדיפנס־טק ממשיכה לקדם שיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות המקומיות

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

נוחי דנקנר "הרים ידיים". נכס אחד בירושלים יקבע את עתידו

נוחי דנקנר לא עמד בהסדר האחרון מול הבנקים ונסוג מהתנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● עד כה הוא השיב כ־110 מיליון שקל, וכעת העיניים נשואות למכירת "בית השנהב" בירושלים

איור: Shutterstock

להזמין אותה מנה או לנסות אחת חדשה? חוקרים הוכיחו משוואה שנכתבה על מפית מסעדה

הפיזיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן הפך התלבטות קטנה בארוחת ערב לשאלה גדולה על קבלת החלטות: מתי להמשיך לחפש אפשרות טובה יותר, ומתי להסתפק במה שכבר עובד ● הפתרון שלו, ששורבט לפני כחמישים שנה, התגלה כאופטימלי, אבל חוקרים מתחומי הכלכלה ההתנהגותית מזכירים שבני אדם מסובכים יותר ממשוואה

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה