גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

מייסדי דקארט / צילום: עמית אלקיים

מיליארד דולר בשלוש שנים: כמה ירוויחו המייסדים מאקזיט הענק

עסקת הענק לרכישת הסטארט־אפ הישראלי לחברת אנתרופיק מתקדמת ● האחים לייטרסדורף ומשה שלו צפויים לשלשל לכיסם סכום, שיצרף אותם למועדון המיליארדרים בנוסף למייסדי וויז ● המדינה צפויה להרוויח ממסים על העסקה יותר מ־4 מיליארד שקל

שאול מרידור / צילום: דוברות מפלגת ישר!

מהליצ'י ועד קולגייט: שאול מרידור החליף תפקיד - ושכח חלק מהעובדות

שאול מרידור, בעבר ראש אגף התקציבים וכיום מועמד ברשימת ישר, מפגין פעלתנות רבה ברשת ● בין מטע הליצ'י בגליל לבין מחלקת הטואלטיקה בסופר, הוא שולף לא מעט נתונים ● מרידור לא תמיד מדייק, אבל לפחות הוא מעלה לשיח סוגיות כלכליות חשובות

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ללא שינוי; בעלי השליטה יקבלו 300 מיליון שקל

הבנק החמישי והאחרון מדווח: מזרחי טפחות מסכם את הרבעון השני עם רווח של 1.43 מיליארד שקל, בדומה לשנה שעברה ● השחיקה בתשואה להון ל-16% הושפעה בין היתר מהמס המיוחד שהטיל האוצר ● הבנק יחלק דיבידנד בגובה של 714 מיליון שקל, האחים דודי ודרורית ורטהיים ואייל עופר יקבלו ביחד 300 מיליון שקל

סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei

עד שנת 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק

אנשים נעזרים ב־AI כדי לענות על שאלות במגוון רחב של נושאים ● אבל מאחורי התשובות שמתקבלות מתנהל מאבק בין המדינות השונות על התוכן עליו מתבססים המודלים ● כדי לנצח במלחמת הנרטיבים סין מוכנה להשקיע הון, ועד כה זה עובד לה

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

בצל השפל בדולר: השקל שוב המטבע החזק בעולם

הדולר שיורד בעולם על רקע הורדת הציפיות להעלאת ריבית הפד והריבית הריאלית בישראל שמושכת ביקוש למטבע המקומי ● השקל התחזק ב-2.5% בחודש מול הדולר ● אך ב-IBI מעריכים כי התפוגגות גורמי המט"ח תעלה חזרה את האינפלציה במחצית השנייה

אלכס סקלר וצביקה נווה / צילום: תמר מצפי, איל יצהר

צביקה נווה שוב תובע את סקלר: דורש מיליון שקל ואת הסרת הפרסומים המכחישים

עניינה של התביעה הוא בשישה פרסומים מתוך מה שמכונה "מסע הכפשה" שמנהל המיליונר אלכס סקלר נגד צביקה נווה, בעל חברת המודיעין העסקי CGI, שנשוי כיום לגרושתו של סקלר ● תביעה זו מתווספת לתביעה קודמת שנווה הגיש מול סקלר בסך 10 מיליון שקל, אשר עדיין מתנהלת ● סקלר בתגובה: "שקרים, ספינים ומצגי שווא"

נתי אמסטרדם / צילום: ניב קנטור

מאנבידיה למיקרוסופט: המנכ"ל החדש של הפעילות הישראלית

לאחר קרוב לעשור באנבידיה כמנהל הפעילות העסקית בארץ, נתי אמסטרדם ייכנס לנעליו של אלון חיימוביץ' שפרש לאחרונה ממיקרוסופט ישראל

שגית דותן, מנכ''לית חברת האשראי מקס / צילום: אורן דאי

מקס חתמה את הרבעון ברווח נקי של 80 מיליון שקל. וכמה חברים בכרטיס התעופה שלה?

התאוששות חדה והתרחבות בפעילות התיירות: הרווח הנקי של מקס עלה ב-13% ל-80 מיליון שקל ברבעון השני ● הכנסות חברת כרטיסי האשראי טיפסו ל-621 מיליון שקל, תיק האשראי הצרכני צמח ב-13.7% ● כרטיס התעופה SKYMAX חצה את רף 100 אלף הלקוחות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

בשורה חיובית למשק: יחס החוב־תוצר מתעדכן כלפי מטה

בעקבות נתוני הצמיחה שהפתיעו את המשק לטובה, במשרד האוצר מתכננים לעדכן את יחס החוב־תוצר כלפי מטה בכ־0.5% ● עם זאת, הנתון עדיין גבוה יחסית לעבר

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

הקידום שקיבל ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בבנק ההשקעות היפני סופטבנק

ראש המוסד לשעבר, ששימש מנהל הפעילות הישראלית, ירחיב את סמכויותיו לזירה הבינלאומית ויפעל בצמוד למייסד סופטבנק מאסיושי סאן וההנהלה הבכירה ● הוא יתמקד בתחומי העיסוק החדשים של הקרן: מימון ופיתוח חוות שרתים לעיבוד AI וענן והשקעה בחברות שבבים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה באדום, בצל המתיחות הגוברת מול איראן והעלייה במחירי הנפט

ה-S&P 500 נחלש בכ-0.5% ● ברקע למסחר: פקיעת הפסקת האש בת ה-60 יום בין ארה"ב ואיראן והתגברות במתחים בין השתיים ● מחירי הנפט טיפסו, תשואת האג"ח הממשלתית ל-30 שנה עלתה לשיא של כשני עשורים ● דיווח על תוצאות כספיות ראשוניות חזקות של חברת ה-AI אנתרופיק הקפיץ את מניות השבבים

חשבון החשמל בישראל צפוי לגדול / צילום: Shutterstock, Xiangli Li

השיטה החדשה של רשות החשמל, וההשפעה על החשבון החודשי שלכם

ברשות החשמל ובחברת נגה מפרסמים שימוע לשיטת תמחור חדשה ליצרני החשמל הפרטיים • התעריף יעלה, לצד צמצום פיצויים ותשלומים שהם מקבלים היום • הרציונל: הגברת הוודאות שתאפשר הגדלת כושר הייצור בטווח הבינוני והארוך • ההשלכות בטווח הקצר: התייקרות אפשרית לצרכנים של ספקי החשמל הפרטיים

לא רק תוצאות הריסוק משנות. מבחן יורו NCAP / צילום: Reuters, PA Images

דור אחד מאחור: למה הישראלים עלולים לקבל רכב עם טכנולוגיית בטיחות ישנה?

​מבחני הריסוק של יורו NCAP מטילים קנסות על כלי רכב ללא מתגים פיזיים, והסינים מחמירים את התקן למניעת התלקחות סוללות ● בזמן שהיצרניות משקיעות הון כדי לעמוד במהפכת הבטיחות, הצרכנים בישראל עלולים להמשיך לקבל כלי רכב עם טכנולוגיה פחות עדכנית

קניון מלחה בירושלים / צילום: יח''צ

ראש בראש מול עזריאלי: מליסרון מקדמת הקמת קניון ענק בירושלים

לגלובס נודע כי ענקית הקניונים מליסרון רכשה קרקע בירושלים בייעוד למגורים ולמלונאות, והיא פועלת להסב אותה להקמת קניון בשטח של 35 אלף מ"ר ● בחברה זיהו מחסור בקניון אזורי משמעותי בבירה, שיהווה תחרות לקניון מלחה של עזריאלי הכולל כ־44 אלף מ"ר

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Shutterstock

ג'יי.פי מורגן עשוי להפוך לבנק הראשון בשווי 1 טריליון דולר - והיד עוד נטויה

אנליסט בכיר בוולס פארגו מעריך: ג'יי.פי מורגן בדרך להפוך לבנק הראשון בהיסטוריה בשווי של 1 טריליון דולר - ועשוי אף להגיע ל-2 טריליון תוך 8 שנים ● בוולס פארגו העלו את מחיר היעד ל-390 דולר בהמלצת "משקל יתר", ברקע רווחי שיא וזינוק של 21% במניה

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

נפגעי סלייס ערערו על סגירת התלונות: "מחדל של המשטרה"

לובי 99 הגיש את הערר בשם שני חוסכים שהגישו תלונות פרטיות למשטרה בטענה כי שודלו להעביר את כספם לסלייס בדרכי עורמה ● שלוש שנים לאחר חשיפת הפרשה שבה נעלמו מאות מיליוני שקלים, בלובי 99 טוענים כי המשטרה לא מקדמת חקירה פלילית למרות מידע שברשותה

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

הזיהום בשדה דב: רמ"י סיפקה תשובות מעורפלות, והפלונטר המשפטי מסתבך

רמ"י דיווחה כי בדיקות הזיהום בשדה דב מתקדמות, אך טרם פרסמה ממצאים או מיפוי, ולכן חלוקת הקרקעות נותרה תקועה ● בעלי זכויות מזהירים כי היעדר מידע ברור פוגע בעסקאות הנדל"ן ובוודאות סביב הפרויקט ● במקביל, רוכשי דירות מבקשים לבטל הסכמי אופציה ולהשיב כ־1.55 מיליון שקל, בטענה כי לא ידעו על הזיהום בעת החתימה

בנקים בישראל

הבנקים נגד רשות התחרות: ההכרזה עלינו כקבוצת ריכוז ניתנה בחוסר סמכות ותזיק ללקוחות

חמשת הבנקים הגדולים הגישו ערעור על החלטת הממונה על התחרות להכריז עליהם כקבוצת ריכוז ולהטיל עליהם הגבלות בתחום הפיקדונות • לטענתם, רשות התחרות פעלה בחוסר סמכות ובניגוד לעמדת בנק ישראל, וההתערבות דווקא עלולה לפגוע בתחרות

דורי נאוי, בעל מניות בחברה / צילום: איל יצהר

לאחר הסיבוב הרווחי בישראכרט: דורי נאוי מצליח גם עם מימון ישיר

רווחי מימון ישיר קפצו ביותר מפי 4 ברבעון, בזכות שיפור בעסקי המשכנתאות ומימון הרכב שלה ● המתחרה נאוי, שמחזיקה בכ–10% ממניות החברה, כבר מורווחת עליהן כ–40 מיליון שקל על הנייר

ספינה בים הארקטי. יהפוך לנתיב שיט מרכזי? / צילום: Reuters, Muhammed Enes Yildirim

סין פותחת לראשונה נתיב שיט קבוע להובלת מטענים דרך האזור הארקטי

מחירי הנפט הגבוהים ושינויי האקלים הופכים כעת את המעבר של אוניות מכולות בנתיב הצפוני למשתלם