גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

דובאי / צילום: ap, Kamran Jebreili

המצור במפרץ מכה בדובאי ובממשלה מחפשים פתרונות מחוץ לקופסה

במחצית הראשונה של 2026 התכווצה כלכלת האמירות ב־2.3% ● השפעות חסימת המצר האסטרטגי הורגשו בשטח, אך באמירויות מקדמים פתרון בדמות פיתוח נמל פוג'יירה שמחוץ למצר ● אחרי שנים של יריבות, הסעודים והאמירותים מהדקים יחסים כשלשתיים אויבים משותפים

הנחיות חדשות לחוות שרתים בארץ / צילום: Shutterstock

רק 4% מהבקשות יאושרו: הנחיות חדשות לחוות שרתים, ומי המפסידים הגדולים?

לאחר סאגה של מספר חודשים, התקבלה החלטה בנוגע להקמת חוות שרתים חדשות ● נקבעו הגבלות, שמטרתן לבלום את צריכת החשמל של החוות שהגיעה בשיא לפי שלושה מכלל צריכת החשמל של ישראל ● מהצד השני צפויות הקלות כמו פטור ממכרזים על הקרקעות

הריאל האיראני איבד שני שלישים משוויו בתוך שנה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הסלמה לקראת הבחירות? הדילמה הכלכלית של איראן שתכריע אם לתקוף

עליית מחירי הנפט והחשש מהסלמה במפרץ מחפים על דרמה פנימית: כלכלה איראנית על סף קריסה, אינפלציה של כמעט 90% ודאגה מפני מחסור באנרגיה ומזון בחורף ● מומחים מעריכים שמשטר האייתוללות יעדיף תמרון שקט, תוך ציפייה לתוצאות הבחירות בישראל וארה"ב

דוברת הבית הלבן לשעבר קייטי, זכריה, לצידו של נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הרגע שבו קייטי זכריה גילתה שכהונתה כדוברת הסתיימה אחרי חמישה ימים בלבד

בריאיון לוול סטריט ג'ורנל אמרה כי אינה מאשימה את הבית הלבן בכהונתה הקצרה ורצופת הקשיים

מערכת ה-Lite Beam / צילום: רפאל

המדינה באירופה שרוצה לרכוש מערכת לייזר מרפאל

כותרות העיתונים בעולם: קפריסין רוצה לרכוש את מערכת לייט בים לצד מערכות נוספות, טורקיה פונה לעזרת איראן במערכה נגד החות'ים, והתחום שצומח באיחוד האמירויות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים / צילום: ניב קנטור

מנהל רשות המסים: “נצטרך לבטל את שטר ה-200 שקל, ובהמשך את המזומן כולו”

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ', הזהיר כי תקציב המדינה הבא צפוי לכלול צעדי מיסוי קשים, וחשף כמה מהמהלכים שנבחנים במשרד האוצר ● בין ההצעות: הגדלת שיעור חלוקת הרווחים במסגרת רפורמת הרווחים הכלואים, חידוש מס הרכוש על קרקעות פנויות וביטול שטר ה-200 שקל • לדבריו, ביטול השימוש במזומן עשוי להגדיל את גביית המסים ב-20-30 מיליארד שקל ● אך בנק ישראל הבהיר כי הסמכות בידיו והשטר לא יבוטל

המחאה הפכה לעימות אלים. מילאנו / צילום: Reuters, Anadolu

גל האלימות מתפשט באירופה: מהומות קשות מבריחות תיירים וסוגרות עסקים

מאות אלפים יצאו בסוף השבוע לרחובות בצרפת במחאה על יוקר המחיה והקיצוצים ● ההפגנות הידרדרו לעימותים קשים, הצתות, ביזה ומאות עצורים ● במקביל: הפגנות סולידריות בברלין ובריסל, לצד מהומות אלימות במילאנו שהובילו לסגירת עסקים ולבריחת תיירים

יצחק פרנק

ברן דיווחה בערב על עזיבת המנכ"ל, ולמחרת על כניסה לתחום חדש

קבוצת ההנדסה רוכשת מידי ורידיס 40% מהחברה המפעילה את מתקן התפלה באשקלון ב-54 מיליון שקל ● השתיים מתמודדות יחד במכרז לתפעול והרחבת המתקן ל-25 שנים נוספות

אילוסטרציה: Shutterstock

המיליונר קבע שמי שיתנגד לצוואה יקבל שקל. העליון פסק כללים חדשים

בית המשפט העליון קיבל ערעור של אלמנת איש עסקים בעל נכסים רבים שנושלה מחלקה בצוואת בעלה, לאחר שתבעה זכויות ברכושו בשווי מיליוני שקלים ● המנוח קבע כי מי שיתנגד לצוואה יקבל שקל אחד בלבד ● השופטים קבעו שלושה מצבים שבהם יש לבחון את תחולת התנאי, והחזירו את התיק לבית המשפט לענייני משפחה

חוות שרתים (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

רשות החשמל קבעה: אלו המגבלות שיוטלו על חוות שרתים

מליאת רשות החשמל קבעה כי כל חוות שרתים חדשה תוגבל ל־200 מגה־וואט, בעוד שסך החיבורים לענף יוגבל ל־1,300 מגה־וואט ● הקריטריונים לחלוקה גיאוגרפית ולהעדפת יזמים עם ייצור עצמי ייקבעו בהמשך בשימוע ציבורי

בית החולים שיבא תל השומר / צילום: Reuters, RAMI AMICHAY

שיבא יצטרף לקרן הון סיכון חדשה בתחום בריאות הנפש והלונג'ביטי

אסתר ברק לנדס ועדי אסטורי מטלון השלימו סגירה ראשונה לקרן עלמה ונצ'רס, שצפויה לגייס 40 מיליון דולר ולהשקיע בחברות בתחומי בריאות הנפש, הבריאות הקוגניטיבית ואריכות ימים ● בית החולים שיבא יהיה שותף בקרן באמצעות זרוע החדשנות ARC

יצחק פרנק

מנכ"ל קבוצת ברן הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו

מנכ"ל חברת ברן, יצחק פרנק, הודיע על כוונתו לסיים את תפקידו ● פרנק מילא תפקידים שונים בחברה וכיהן בחמש השנים האחרונות בתפקיד המנכ"ל

כבר נחצה רף ה־40 טריליון דולר. שעון החוב הלאומי של ארה''ב בניו יורק, אוגוסט / צילום: Reuters, Brendan McDermid

החוב האמריקאי מתחיל לעלות ביוקר: הריבית הפכה למנוע של הגירעון

הגירעון האמריקאי נושק ל־2 טריליון דולר, ותשלומי הריבית על החוב כבר עולים על הוצאות הביטחון ● כשהאג"ח הישנות מוחלפות בהדרגה בחוב יקר יותר, גובר החשש שהנטל ימשיך לגדול ● בקרן המטבע מזהירים: צמיחה לבדה לא תעזור, וגם ישראל עשויה להרגיש את ההשלכות

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אלביט זכתה בחוזה של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות למדינה ארופאית

אלביט הודיעה היום כי היא זכתה בחוזה בהיקף של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות EXTRA-MR ומשגרי PULS למדינה אירופאית, במסגרת הסכם בין משרד הביטחון הישראלי לבין משרד ההגנה של מדינת הלקוח ● החוזה יבוצע לאורך תקופה של שלוש שנים

מייקל קרנדל - חברת אינמוד / צילום: איל יצהר

המאבק באינמוד לא נגמר: סטיל פרטנרס מציבה אולטימטם להצעת הרכישה עד סוף אוקטובר

קרן סטיל, המחזיקה בכ-3.2% מאינמוד, מקציבה לדירקטוריון 11 ימים לדון בהצעת הרכישה שלה לפי שווי של 16.75 דולר למניה, ומאיימת בצעדים משפטיים • ברקע האולטימטום: נתק בין הצדדים, כאשר אינמוד דורשת את ביטול התביעה נגדה כתנאי לפתיחת חדר המידע, בעוד הקרן מסרבת ומואשמת באי-חתימה על הסכם סודיות • בינתיים, הצעתו הנגדית של המנכ"ל והמייסד משה מזרחי ירדה מהפרק

הר חוצבים / צילום: עמותת הר חוצבים

תמורת 650 מיליון דולר: חברת האופטיקה הירושלמית הוותיקה שנמכרת

חברת האופטיקה והלייזר הישראלית אופיר אופטרוניקס, שמניותיה נסחרו בעבר בבורסה המקומית, נמכרת לחברת הטכנולוגיה האמריקאית TTM ● על פי ההערכות, העסקה בוצעה על בסיס מכפיל 10 על הרווח השנתי של החברה הפועלת מפארק ההייטק בהר חוצבים

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המדינה לא מעבירה את הכספים כפי שהתחייבה - ועשרות עמותות בסכנת קריסה

מדי שנה מעביר המשרד להגנת הסביבה תמיכה כספית לעמותות העוסקות בהצלה ושיקום של בעלי חיים, אלא שהשנה הכסף נעצר ללא התראה • בעמותות מתריעים מפני סגירה: "במקום שהמדינה תתמוך בעשייה החשובה הזו, היא מקשה על מי שלוקחים עליה אחריות"

יו''ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בני גנץ הודיע: "לא אתמודד בבחירות הקרובות"

לאחר שבסקרים האחרונים לא הצליחה כחול לבן לעבור את אחוז החסימה, הודיע גנץ כי לא יתמודד בבחירות הקרובות, אף שרק לאחרונה התחייב לרוץ עד הסוף ● גנץ הבהיר כי ימשיך לפעול להקמת ממשלת אחדות, וצפוי למסור הערב הצהרה במסיבת עיתונאים שיכנס ● איזנקוט בירך על ההחלטה: "נכונה ואחראית"

הנוכחות של חיזבאללה בלבנון / צילום: ap, Vahid Salemi

ארה"ב הזהירה: חיזבאללה יתערב? תגובת ישראל תהיה קשה

הבית הלבן העביר אזהרה חמורה לממשל לבנון, בצל האפשרות לחידוש הלחימה עם איראן ● נבחנת האפשרות של העברת כוחות מעזה ולבנון ליהודה ושומרון ● בכיר בצה"ל באזהרה חריפה: "כנופיות שיביאו אותנו לאסון" ● צה"ל חיסל במהלך הסופ"ש שלושה מחבלים מהזרוע הצבאית של חמאס בתקיפות בצפון רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

רקטת אקסטרא / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה שאלביט תמכור לה רקטות ב־235 מיליון דולר

אלביט מערכות זכתה בחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת רקטות מדויקות ומערכות ארטילריה רקטית ל"לקוח אירופי" - לגלובס נודע שמדובר באזרבייג'ן ● העסקה, שתבוצע לאורך שלוש שנים, מצטרפת לשורה של שיתופי פעולה ביטחוניים שממחישים את הפריחה המחודשת ביחסים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבאקו