גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מדד S&P 500 ונאסד"ק רשמו את יום המסחר הגרוע ביותר שלהם מזה שלושה חודשים

ירידות חדות בוול סטריט: הנאסד"ק צלל וה-S&P 500 איבד מעל ל-1% וקטע רצף של 53 ימים ללא נסיגה משמעותית ● ה-CPI עלה ל-3.7%, הגביר חששות מהעלאת ריבית נוספת, והזניק את תשואות האג"ח לשיא ● מניות ה-AI צללו מחשש לבועת חובות, בעוד מניות הפארמה ריכזו ביקושים ● ברקשייר השלימה רצף נדיר של 10 ימי עליות ●  BOF איבד מערכו לאחר קנס של 1.2 מיליארד דולר ופספוס תחזיות ● מחירי הנפט בעלייה

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

האם היו סימני אזהרה לקריסת המבנה בת"א, ומה יקרה עכשיו?

הבניין שקרס בנחלת בנימין הוסר מרשימת המבנים המסוכנים לפני כשנתיים, לאחר שעבר עבודות שיקום ● כעת מתברר כי באתר הבנייה לא מונה מנהל עבודה כנדרש בחוק, ובמשרד העבודה בודקים אם העבודות שבוצעו במקום הובילו לקריסה ● מה ידוע על נסיבות הקריסה, ומה יידרש כדי לחדש את הבנייה? ● גלובס עושה סדר

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

המבנה שקרס בת"א הוגדר בעבר כבניין מסוכן. למה העירייה הסירה אותו מהרשימה?

המבנה ברחוב נחלת בנימין לא היה מאוכלס ועמד בפני שיפוץ, ולא דווח על נפגעים ● מספר צמתים באזור נחסמו ● עיריית ת"א: "בעבר נכלל המבנה ברשימת המבנים המסוכנים, ויצא לו צו לשיפוץ המרפסות. העבודות בוצעו, והתיק נסגר בשנת 2024"

פוטר אחרי שלוש שנות עבודה ויקבל פיצוי של חצי מיליון שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

איש מכירות פוטר אחרי שלוש שנים - ויקבל פיצוי של חצי מיליון שקל

איש מכירות שפוטר לאחר כשלוש שנות עבודה תבע את מעסיקתו ב-876 אלף שקל, בטענה שלא קיבל תשלום עבור שעות נוספות וכי עמלות המכירה לא נכללו בחישוב שכרו ● החברה טענה כי לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו, אך בית הדין דחה את הטענה ופסק לטובתו פיצוי של כחצי מיליון שקל, בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות משפט

אלי דהן, מנכ''ל מובמנט / איור: גיל ג'יבלי

קבוצת הבריאות הישראלית שמתרחבת לראשונה לחו"ל

אחרי ההשקעה מלאומי פרטנרס וניסיון הרכישה של נובולוג, קבוצת הבריאות שעומדת מאחורי אפליקציות אורח החיים הבריא של הכללית ומכבי רכשה את Dacadoo, שפיתחה מערכות בריאות דיגיטליות ויש לה לקוחות בעשרות מדינות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות; אלביט זינקה ב-7%, אלקטרה נדל"ן צנחה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● טאואר עלתה לאחר שדיווחה אתמול על הסכם ארוך־טווח מול חברת השבבים סמטק ● אלביט זינקה לאחר שפורסם שחברת בת שלה בשבדיה תקים מרכז ייצור ראשון באירופה למערכות התרעת לייזר ● בזן זינקה לאחר שג'רמי בלנק הפך שוב לבעל עניין

מלון לוטסיה בפריז. בעיגול: אלפרד אקירוב / צילום: שאטרסטוק, אביב גוטליב

בלעדי בגיליון הסופ"ש של גלובס: כמה שילמה הפקת הלוטוס הלבן לאלפרד אקירוב?

במהלך השנה החולפת הצטלמה בצרפת העונה החדשה של סדרת הלהיט "הלוטוס הלבן", בין השאר, במלון הפאר לוטסיה במרכז פריז, שנמצא בבעלות חברת הנדל"ן של איש העסקים אלפרד אקירוב ● הראיון המלא עם אלפרד אקירוב יתפרסם בגיליון סוף השבוע ● אירועים ומינויים

מימין: יגאל דמרי, האחים אמיר, לוי הלוי, יוני חנציס / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי, ענבל מרמרי, עוזי אברהם

קרבות צמרת בבורסה: שתי החברות שיעשו היסטוריה השבוע

לקראת תום הימים הקובעים במדדי הבורסה: הכניסה של שתי הפייבוריטיות אל על ודוראל למדד ת"א 35 תלויה עדיין במספר הנושרות ● בת"א 90: שש מניות חדשות בדרך למדד ותלויות בעצמן, אר.פי אופטיקל ניצלה מהדחה

OpenAI / צילום: Associated Press, Michael Dwyer

חשד לריגול ב-OpenAI: מכשיר האזנה הוסתר בתוך נייר טואלט. עובד נעצר

מהנדס בחברת הבינה המלאכותית נעצר בארה"ב בחשד שהתקין מכשיר הקלטה חשאי בחדר ישיבות שבו נערכו דיונים רגישים ● המכשיר הוסתר בנייר טואלט וחובר לשקע USB ● איך הוא התגלה?

שמואל דונרשטיין, טל כנעני / צילום: אייל טואג

לאחר שהוביל לקפיצה של 70% במניה: דונרשטיין יורד מכס המנכ"ל ברב בריח

טל כנעני ימונה למנכ"ל יצרנית הדלתות במקומו של בעל השליטה שמואל דונרשטיין, שיחזור לתפקיד היו"ר לאחר שלוש שנים בהן הוביל מהלך התייעלות שתרם לשיפור בתוצאות ● דונרשטיין: "נערכים לקפיצת המדרגה הבאה" ● היו"ר הנוכחי, גיורא בר דעה, ימשיך כדירקטור

אילוסטרציה: Shutterstock

רכשו פנטהאוז ב-16 מיליון שקל, ולא יוכלו לקזז חוב

רוכשי דירת יוקרה, שביקשו לקזז 2 מיליון שקל שנותרו לתשלום בטענה לליקויים ואיחור במסירה, ייאלצו לשלם קודם את מלוא התמורה ולהמתין להכרעה בהמשך ● הרוכשים בדרך לעליון

אילוסטרציה: איל יצהר

חברת הנדל"ן לא שילמה חוב של 340 אלף שקל, והרוכשים פתחו בהליך חדלות פירעון

שלושה רוכשי דירות בפרויקט התחדשות עירונית בהרצליה מבקשים לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד חברת הנדל"ן "בוני עיר בישראל"  וחברת "מ.נ. עתיד 2012" המחזיקה בה, לאחר שזכו ב-340 אלף שקל בפסק דין נגד החברות, אך לטענתם הסכום לא שולם להם

מקדש של חברת הבנייה Kong Gumi / צילום: Shutterstock

מותגים ששורדים אלף שנה: יש דבר כזה. מה הסוד שלהם?

בזמן שדירקטוריונים במערב מודדים חברות לפי קצב צמיחה, גיוסי הון וזכיינות, פועלות ביפן עשרות חברות ששורדות ברציפות יותר ממילניום שלם ● מה אפשר ללמוד ממערכת ההפעלה שלהן, שהפוכה לחלוטין מזו של המערב? ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

הממשלה אישרה: מיליארד שקל למשרד הביטחון על חשבון החברה הערבית

הממשלה אישרה רכש ביטחוני דחוף בהיקף של מיליארד שקל לרכישת מסוקי אפאצ'י לצה"ל, ומרבית הכסף יוקצה מתוכנית החומש של החברה הערבית ● בנוסף תאשר קיצוץ רוחבי בתקציב בעלות של כ-2.6 מיליארד שקל לטובת מערכת הביטחון

מפגינים תומכי אוקראינה מחוץ לבית המשפט בהמבורג / צילום: Reuters, dpa

המתקפה ששינתה את כלכלת גרמניה: נפתח משפט "נורד סטרים" בהמבורג

חייל קומנדו אוקראיני, סרהיי קוזנצוב, הוא הראשון לעמוד לדין בגרמניה בחשד ל"פשע מלחמה" - החבלה בצינורות נורד סטרים שהובילו גז רוסי זול לכלכלה הגדולה באירופה ● האם המשפט צפוי לשפוך אור על מעורבותה של אוקראינה בחבלה, או שהחשוד ימשיך לשתוק

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

פיצוץ במפעל אינטל בקריית גת. הרוג ושני פצועים קשה

שריפה פרצה במפעל, על פי הערכות המשטרה, בשל פיצוץ בלון גז ● לביה"ח סורוקה פונו שלושה פצועים במצב קשה עם כוויות, כאשר בשעות הערב נקבע מותו של אחד הפצועים ● מטעם המשטרה וכבאות והצלה נמסר כי מדובר באירוע נקודתי שנמצא בשליטה ● באינטל לא התייחסו לאירוע, גם עיריית קריית גת יצאה במסר מרגיע לפיו לא נשקפת סכנה לתושבים או למפעלים מסביב

ניסוי אקסטרא 2 מגה / צילום: יח''צ

הברית מול טורקיה מתהדקת: ישראל עשויה לייצר טילים בליסטיים ביוון

המו"מ בין ישראל לבין יוון בנוגע לרכישת טילים בליסטיים מסדרת לורה של התעשייה האווירית מתקדם, כשלפי אתר נמסיס HD היווני, הוא מתמקד כיום בייצור משותף על אדמת יוון ● לפי דיווחים זרים, הטווח של טילי לורה הוכח בכ־500 ק"מ ויותר - דבר שעשוי להועיל מאוד ליוונים במשוואת ההרתעה מול טורקיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

שר האוצר סמוטריץ': "העסקה לרכישת מסוקי אפאצ'י היא שגיאה"

לדברי שר האוצר, "יש עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י שצריך לחתום עליה היום. אני חושב שהעסקה הזו היא שגיאה" ● דבריו של סמוטריץ' מגיעים לאחר שהממשלה אישרה היום רכש ביטחוני דחוף בהיקף של מיליארד שקל לרכישת מסוקי אפאצ'י לצה"ל, כשמרבית הכסף יוקצה מתוכנית החומש של החברה הערבית

האייפון המתקפל מגיע לישראל. מתי זה קורה, וכמה הוא יעלה?

המכירה המוקדמת של האייפון המתקפל הראשון של אפל תיפתח בישראל ביום שישי, 16 באוקטובר, בשעה 15:00 ● המכשיר כולל מסך חיצוני בגודל 5.4 אינץ' ומסך פנימי בגודל 7.6 אינץ', גוף טיטניום ועמידות למים ולאבק ● ומה טווח המחירים?

חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אופירה, אוחנה, סרי, קשת 12, 09.10.26 / צילום: יוסי זמיר

האם שיעור ההצבעה בערים החרדיות גדול פי שניים מערי המרכז?

ליברמן טען שבשרון ובגוש דן ההשתתפות בבחירות נמוכה בהרבה מערים חרדיות • אכן יש פער משמעותי, אבל פחות ממה שהוא חושב • המשרוקית של גלובס