גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

אוהד יאסין / צילום: אבישג שאר-ישוב

כפי שנחשף בגלובס: זה המנכ"ל החדש של מיקרוסופט מו"פ

אוהד יאסין, אחד הישראלים הבכירים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט מו"פ בהרצליה, מונה למנהל המרכז ויחליף את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק ● הוא ייכנס לתפקידו בנובמבר הקרוב, וימשיך לכהן במקביל כממונה על תחום הענן הריבוני במיקרוסופט העולמית

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

60 אלף פצצות בדרך לישראל. למה דווקא עכשיו?

כותרות העיתונים בעולם: האם הנפט באמת זורם דרך מצר הורמוז, סרטוני התעמולה מלגו שאיראן מפיצה מצליחים לחמוק ממערכות הניטור של הרשתות החברתיות, ולמה עסקת הענק בין ארה"ב לישראל מתרחשת דווקא עכשיו ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אליף ארלפ / צילום: Reuters, Sebastian Gollnow

בת המהגרים שסחפה את ברלין בצל סקנדלים אנטישמיים במפלגתה

הבטחות הקמפיין של מפלגת "די לינקה" הביאו לה ניצחון היסטורי בברלין וסוללות את דרכה של אליף ארלפ ללשכת ראש העיר ● עם זאת, שותפות אפשריות בשמאל מהססות לחבור אליה, בכירים ותיקים עוזבים - וגוברת הביקורת על התעלמות המפלגה מתקריות אנטישמיות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה ובחוזים בניו יורק; מחירי הנפט יורדים

בורסת פרנקפורט עולה בכ-0.2% ● מחירי הנפט ירדו אמש זה היום החמישי ברציפות, וממשיכים לאבד גובה ● הנאסד"ק שבר אתמול שיא חדש נוסף, סנדיסק כיכבה בעקבות המלצה חמה ● המשקיעים יצפו לפגישת טראמפ-שי מחר ● וגם: עוזר ה-AI החדש שהשיקה מטא מעמיד את המניה על המסלול לחודש החזק ביותר שלה מזה 13 שנים

מ''מ מנכל הביטוח הלאומי צביקה כהן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

"הרשימה השחורה", הנוהל הסודי ושלילת קצבאות: מאחורי המאבק באבחוני האוטיזם

חששות להונאות בקבלת קצבאות נכות לילדים על הרצף האוטיסטי הביאו את ביטוח לאומי לנקוט צעדים דרסטיים, בהם הקפאת קצבאות והעדפת אבחונים מוסדיים ● כעת, כשהתיקים מגיעים לבתי הדין לעבודה, השופטים מותחים ביקורת על פגיעה במשפחות - ללא הוכחות

צוות RealSense, מימין לשמאל: רועי כהן, גיא הלפרין, נדב אורבך,  מאט מושנר, ויורג קוכן / צילום: באדיבות RealSense

העובדים הצילו את החברה וקנו אותה ב-50 מיליון דולר. כעת היא נמכרת ב-600 מיליון

רילסנס, חטיבת הראייה התלת-ממדית של אינטל, ניצלה מסגירה והפכה בתוך כשנה וחצי לחברה צומחת ורווחית בתחום הרובוטיקה ● קוגנקס רוכשת אותה ביותר מ-600 מיליון דולר, לאחר שבעלי המניות השקיעו בה כ-50 מיליון דולר בלבד 14 חודשים קודם לכן ● העסקה צפויה להעניק לעובדי רילסנס בישראל, שרבים מהם יוצאי אינטל, מענקים משמעותיים, ולהשאיר את פעילות הפיתוח בארץ

עומר נבו, CTO וממייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הישראלי שבלב הפריצות למודלי ה־AI: "עושים טעויות, זה הזמן של התעשייה להתאפס"

גוגל, אנתרופיק, מטא ו־OpenAI דיווחו כי המודלים שלהם ניסו לפרוץ למערכות אמיתיות, לאחר שיצאו מהסביבות שבהן נבדקו ● בראיון לגלובס מסביר עומר נבו, מייסד־משותף של אירגיולר, החברה שמספקת את "ארגז החול" לענקיות ה־AI, איך זה בדיוק קורה - ומדוע תעשייה צריכה לאחד כוחות על־מנת לפתור את הבעיה

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

עם הגב לקיר: אחרי פיצוץ העסקה - מה יעשה בנק דיסקונט?

ההתעקשות על סופר-פארם מציבה את מכירת כאל לקבוצת יוניון במבוי סתום, והחלופות של דיסקונט מצטמצמות במהירות ● יציאה לבורסה תפגע בשווי החברה, תמנע רישיון בנקאי, ותיתקל בהתנגדות מצד השותף הקשוח מהבינלאומי - צדיק בינו ● בהיעדר רוכשים מקומיים או קרנות זרות בימי מלחמה, בדיסקונט עשויים לבנות על הארכת מועדים מהכנסת כדי להמשיך להחזיק בנכס המניב

סניף של אורבניקה / צילום: ענת גרוס

אורבניקה נכנסת לקוסמטיקה קוריאנית: חתמה על הסכם עם Silicon2

רשת אורבניקה מקבוצת קסטרו-הודיס חתמה על הסכם עקרונות עם Silicon2 הדרום-קוריאנית להקמת פעילות משותפת בישראל תחת המותג Moida K-Beauty ● ההשקעה הראשונית במיזם תסתכם בכ-60 מיליון שקל, מתוכם כ-42 מיליון שקל מצד אורבניקה ● הפעילות צפויה להתחיל במהלך 2027 ולכלול חנויות פיזיות לצד אתר מסחר מקוון

שמעון בן צבי 38, גבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

מחיר שיא לפרויקט בן 20 בגבעתיים: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים?

דירת 5 חדרים, בשטח של 123 מ"ר בקומה שביעית, שאוכלסה ב־2003, נמכרה תמורת 5.85 מיליון שקל ● הדירה צופה לפארק, והפרויקט נמצא במרחק הליכה מהקאנטרי ומהקניון

ערן גולן, מנכ''ל מימון ישיר / צילום: עופר חג'יוב

תמורת 38 מיליון שקל: האקזיט הפיננסי של נבחרת כוכבי השוק

עזרא עטר, מאיר אוזן, עליזה כהן ושמואל מסנברג מוכרים למימון ישיר את השליטה בחברת מימון הנדל"ן סיגמא סיטי

עו''ד ורו''ח ורד אולפינר / צילום: דורון לצטר

"השותפה הסמויה" בהשקעה: כך תוכלו לחסוך תשלומים מיותרים לרשות המסים

השקעה בנדל"ן דורשת מחקר, ידע והבנה ● היא דורשת גם תכנון, ובעיקר כשבוחנים אותה בהיבט המיסוי למדינה ● מה השתנה בתחום, ואילו חוקים וכללים צריך להכיר ולהביא בחשבון לפני הרכישה?

צוות RealSense, מימין לשמאל: רועי כהן, גיא הלפרין, נדב אורבך,  מאט מושנר, ויורג קוכן / צילום: באדיבות RealSense

מיליון שקל לכל עובד: הלקח שלמדנו מהחברה שאינטל ניסתה לסגור

עובדים שסירבו להיכנע לאיום הקיצוצים של אינטל ולקחו סיכון על הטכנולוגיה שלהם - הפכו למיליונרים תוך 14 חודשים ● מנגד, אקזיט חצי המיליארד של רילסנס מוכיח שוב כיצד התנהלות קצרת-רואי של ענקית השבבים גרמה לה לפספס מנוע צמיחה אדיר שמבוסס על מהפכת הרובוטיקה

אילוסטרציה: Shutterstock / צילום: Shutterstock

אמש נדלקה בשווקים נורת אזהרה שלא נראתה כבר 27 שנה

מדדי המניות זינקו אתמול, הנאסד"ק אף רשם שיא חדש, אבל מספר המניות ב־S&P 500 שהגיעו לשפל שנתי היה גדול פי ארבעה ממספר המניות שרשמו שיא חדש ● מה אומרת ההיסטוריה לגבי הנתון שלא נראה מזה 27 שנה?

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בתל אביב; טאואר זינקה, מדד ת"א־נפט וגז נפל ביותר מ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4%, ת"א 90 נחלש בכ-0.3% ● מניות השבבים הדואליות קפצו; מדד ת"א־נפט וגז נפל ביותר מ-2%, לנוכח הירידה במחירי הנפט בעולם ● טבע זינקה אתמול בוול סטריט לשיא של כ-10 שנים ● סוכן ה-AI החדש של מטא הקפיץ את מניות השבבים, נאסד"ק עלה לשיא ● טראמפ ייפגש עם נשיא סין; הצפי הוא להתקדמות מסוימת, אך לא לפריצת דרך

רכב גנוב / צילום: יח''צ איתוראן

הוזלה של 1,000 שקל: מאחורי הצניחה החדה במחיר ביטוחי הרכב

צניחה של 8% באוגוסט ו-1,000 שקל פחות בביטוח השנתי: התערבות הרגולטור, צמצום הגניבות והתייצבות מחירי החלפים הובילו לירידה החדה ביותר בביטוח הרכב מעל 40 שנה

שכונת נווה צדק בתל אביב / צילום: Shutterstock

עשרות פרויקטים יתעכבו? עיריית ת"א מחזירה את הקלות הבנייה בדלת האחורית

פחות משנתיים מאז ביטולן הרשמי, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית חדשה ל"מיסוד ההקלות" בפרויקטי בנייה ספציפיים ● הוועדה המקומית מסבירה שהמטרה היא "שיפור התכנון בלבד", אבל בענף חוששים שהחזרת ההקלות תעכב את מימוש התוכניות, כפי שקרה טרם ביטולן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט: הנאסד"ק קבע שיא תוך-יומי חדש; מחירי הנפט בשפל של שבועיים

מדד הנאסד"ק ננעל בעלייה לאחר שרשם במהלך היום שיא תוך-יומי לראשונה מזה כארבעה חודשים; הדאו ג'ונס נפל בלחץ מניות הפיננסים • מחירי הנפט רשמו יום ירידות חמישי ברציפות ● באופנהיימר העלו את מחיר היעד למיקרוסופט בעקבות ביקושי שיא לשירותי הענן ו-AI ● מדד ה-SOX רושם יום עליות שישי ברציפות ● דריכות בוול סטריט לקראת פסגת טראמפ-שי, שעשויה להכתיב את כיוון השוק בנושאי מכסים, סחר ו-AI

המשרוקית של גלובס, 19.05.26

כמה באמת עולה אי גיוס החרדים? המשרוקית מתקנת את עצמה

בדקנו בעבר את עלות אי גיוס החרדים, ועשינו טעות ● עכשיו אנחנו חוזרים עם הנתון המתוקן ● המשרוקית של גלובס

יוסף גרינפלד / צילום: אלון רון

ביה"מש: הבעלים לשעבר של קרדן ישראל לא הסתיר מהנושים דיבידנד

הנאמן על נכסיו של יוסף גרינפלד טען כי דיבידנד של 16 מיליון שקל שקיבל מקרדן ישראל ימים ספורים לאחר אישור הסדר הנושים היה צריך להגיע לקופת ההסדר • בית המשפט קבע כי המניות והאפשרות לקבלת הדיבידנד היו ידועות, וכי לא הוכח שגרינפלד השפיע על מועד החלוקה • עם זאת, נקבע כי 20% מהכספים שיתקבלו ממכירת מניות החברה יועברו לקופת ההסדר