גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

הפחתת הרוב הדרוש: החלטה מזיקה שמניחה שכל המתנגדים סחטנים

אלקין וחברי הממשלה מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט פינוי בינוי – הדייר הסחטן ● בפועל, דיאלוג בין הדייר לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל, אולם הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן

הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל
הריסה במסגרת פרויקט רובע איילון של מצלאוי ונצבא בבת ים / צילום: ערן גמליאל

היוזמה של השר זאב אלקין להורדת רף ההסכמה בפינוי בינוי ל-51%, כך שניתן יהיה לקדם פרויקטים של פינוי-בינוי גם בהסכמה של כמחצית מבעלי הדירות בלבד, היא לא פחות ממזיקה ופוגענית. היוזמה מתבססת על הנחה שגויה, לפיה התנגדות אינה דבר לגיטימי וכי בעלי דירות המתנגדים לפרויקט הם סחטנים, המעוניינים לקבל רווח לא סביר ולא שוויוני.

נדמה כי אלקין, כמו שרים ופקידי ממשלה נוספים שעסקו בנושא בשנים האחרונות בניסיון להסיר חסמים מקידום פרויקטים של פינוי בינוי, מדמיינים לעצמם סוג אחד בלבד של מתנגד לפרויקט - הדייר הסחטן. בהתאם, מוצע "פתרון הקסם" של הפחתת רף ההסכמה. אלא שהאמת היא שלרוב הדייר המתנגד אינו "סחטן תאב בצע", ודיאלוג בינו לבין היזם יכול להיות פורה ומועיל. לשם כך, חייב להיות אינטרס של שני הצדדים לנהל משא ומתן אפקטיבי וקשוב. ואולם, הורדת רף ההסכמה מחלישה את עמדת בעלי הדירות באופן קיצוני ומבטלת את האינטרס של היזם לנהל איתם משא ומתן.

הפחתת הרוב הדרוש לשם הגדרת דייר כסרבן צריכה להיות מגובה בנתונים ביחס לשאלה האם דיירים "סחטנים" הם חסם עיקרי עד כדי כך, שהדבר מצדיק פגיעה כה קשה בזכות הקניין של 49% מבין הדיירים במתחם. שכן, הריסת דירות מגוריהם שלא מתוך הסכמתם החופשית היא צעד דרקוני לכל הדעות. בכל הכבוד למגבלות על זכות הקניין של דייר בבית משותף, דייר כזה עדיין אוחז בזכות הקניינית החזקה ביותר - הבעלות, המוגנת בחוק יסוד, וכך יש להתייחס אליה.

בעיית הדייר הסחטן קיימת בשוליים של הדברים ולרוב יש למתנגדים סיבות לגיטמיות. פעמים רבות סיבות כאלה יכולות לקבל מענה הוגן וראוי מהיזם או מהמדינה, ובתנאי שהאיום בהגדרת הדייר כסרבן יוסר והדיאלוג יהיה ענייני ונטול לחצים.

גם דיירים אכפתיים מסרבים

במפגשים רבים שהיו לנו ברחבי הארץ, פגשנו דיירים אכפתיים, שזיהו בפרויקטים שהוצעו על-ידי יזמים בעיות מעשיות הקשורות בתכנון הפיזי. מדובר היה בלא מעט פרוייקטים לגביהם היה חשש אמיתי לפגיעה בכלל הדיירים בבנין החדש. צפיפות מופרזת, חלון אל חלון, דירות חנוקות ("חבוקות"), כניסה אחת לשלושה חניונים, צפי לעומסי תנועה, מטבח בלי חלון - ואלה רק חלק מהדוגמאות.

דיירים אלו ביקשו תכנון מצוין. תכנון מצוין הוא נדיר אבל לא בלתי אפשרי, הוא פשוט דורש מאמץ מצד היזם. אך בסופו של דבר, דייר שבעיות אלה עומדות לנגד עיניו, יכול להביא לשיפור תנאים עבור כולם. לכן, חשוב להאזין לו, ובוודאי שאין מקום להעניש אותו בשל כך. לעיתים מרבית הדיירים לא יודעים לזהות בעיות תכנוניות בשל חוסר היכרות עם השפה האדריכלית, ומשתכנעים רק מספירת התוספת השולית של מטר רבוע לגודל הדירה. ואז, כאשר דיירים בודדים מזהים את אותן בעיות ורוצים לתקנן, הם הופכים אוטומטית לסרבנים.

מנוף הלחץ על היזמים לשיפור הפרויקטים הוא האפשרות לסרב, זה מה שמאפשר את המשא ומתן על האיכות בתכנון. אם אחת המטרות בפרויקטים היא שהתושבים יקבלו תכנון איכותי (ולא שיאלצו להסכים לתכנון גרוע כי אחרת יחשבו סחטנים), אז חקיקה שמחזקת את כוחו של היזם מולם רק תקטין את היכולת לעשות משא ומתן על תכנון טוב ומותאם. במערכת היחסים הלא שוויונית בין היזם לדיירים היזם הוא החזק. חיזוק האיום בתביעת דייר סרבן ונטרול הכוח היחיד של הדיירים שהוא המו"מ מכוח הבעלות, מחליש את הצד החלש עוד יותר. היוזמה של השר אלקין עושה צעד נוסף בכיוון חיזוק היזמים על חשבון הדיירים ולכן יש להתנגד לה.

* הכותבת היא אדריכלית, המכהנת כסמנכ"לית תכנון בעמותת במקום - מתכננים למען זכויות תכנון

עוד כתבות

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

ארה"ב עצרה את התקיפות באיראן, הכוננות בישראל נמשכת

טראמפ כינס את בכירי הממשל כדי להכריע בעניין תקיפה באיראן, כך דווח בניו יורק טיימס ● דיווח ברויטרס: מערכת הגנה אווירית יוונית המוצבת בערב הסעודית יירטה שני טילים בליסטיים ששוגרו מתימן ● דיווח: סעודיה פתחה בגל תקיפות בנמל אל-חודידה בתימן ● בוול סטריט ג'ורנל דווח כי מדינות המפרץ הצטרפו בתחילת החודש לתקיפות באיראן ● טראמפ: נתניהו יגיע לוושינגטון בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים

הרצוג, זיני וסולברג בבית הנשיא / צילום: חיים צח / לע״מ

זיופים ופייק ניוז הם רק ההתחלה: השיבושים הצפויים במערכת הבחירות הקרובה

הבחירות בעידן הבינה המלאכותית חושפות את הדמוקרטיה הישראלית לאיומים שלא הכירה ● ולמרות המאמצים של המוסדות הממלכתיים, גם הבעיות המסורתיות לא לגמרי נעלמו ● המשרוקית של גלובס עם מפת האיומים על טוהר הבחירות

מערכת היירוט פטריוט, המוצבת באיחוד האמירויות / צילום: Reuters

חוסר במיירטים או תרגיל? למה ארה"ב השהתה את התקיפה באיראן

ארה"ב עצרה את סבב התקיפות האיראן לפחות לשני לילות השבוע ● בשטח מנסים להבין: האם מדובר בניסיון לחזור למו"מ, בחוסר בטילי פטריוט או בתרגיל הטעיה מתוחכם

מייסדי היילו. מימין: אור דנון, אבי באום והדר צייטלין (שכבר אינה בחברה) / צילום: איל יצהר

נחשף בגלובס: חברת השבבים הישראלית היילו נמכרת בהפסד צורב

סטארט-אפ השבבים נחשב להבטחה גדולה וסחף משקיעים מפורסמים כמו עידן עופר, גיל אגמון ורקפת רוסק עמינח ● גלובס חשף לפני שבועיים כי החברה תימכר בנזיד עדשים, לאחר שביצעה גם פיטורים אגרסיביים והלילה יצאה ההודעה הרשמית - הרוכשת מיקרוצ'יפ - חברת שבבים שנסחרת בנאסד"ק

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רועי צזנה / צילום: פרטי

העתידן שחוזה: זו השכבה שהכי תיפגע ממהפכת ה-AI, ואלה החלופות בשוק

שיחה עם ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ו-AI באוניברסיטת תל אביב ● על השכבה שהכי תיפגע מהמהפכה, האלטרנטיבות והאפשרות הממשית שנעדיף רובוטים על פני בני אדם ● האם תהיה לנו עבודה? פרק שני בסדרה

קרן כליפה, מנכ''לית חטיבת הנדל''ן בחברת ג'י סיטי / צילום: ויקטור לוי

המנכ"לית שעשויה לסיים את הקדנציה לפני שכיהנה יום אחד בתפקיד

לפני כחודש וחצי הודיעה חברת הנדל"ן ג'י סיטי כי תמנה את קרן כליפה לתפקיד המנכ"לית, במקום חיים כצמן ● אלא שהעברת השליטה הצפויה והתוכניות של צחי אבו וכידן דהרי להוביל את ג'י סיטי בדרך חדשה, מעלים סימני שאלה לגבי מימוש המינוי

רק סקר אחד מעניק לאופוזיציה את הממשלה. מה שונה בו?

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: איזנקוט נוטל את ההובלה על חשבון הליכוד, אך הרכבת הממשלה עדיין לא בהישג יד. למעט בסקר אחד

אלכס קארפ, מארק צוקרברג, סם אלטמן, ג'נסן הואנג, סונדאר פיצ'אי, דריו אמודאיי / צילומים: Thibault Camus, Jose Luis Magana, David Zalubowski, Markus Schreiber, AP  SHUTTERSTOCK, רויטרס, Mateusz Wlodarczyk

מאבק על הקוד הפתוח: ענקיות הטכנולוגיה מיישרות קו מול הבית הלבן

יותר מ־50 חברות וארגונים, בהם אנבידיה, מיקרוסופט, גוגל, מטא ו־OpenAI, פרסמו מכתב חריג הקורא לממשל האמריקאי שלא להטיל מגבלות גורפות על מודלי AI פתוחים ● ולמה דווקא אנתרופיק נשארה מחוץ למהלך

גגות סולאריים / צילום: Shutterstock

רשות החשמל תדון הערב בהפחתת התשלום לבעלי גגות סולאריים

התעריף שמקבלים בעלי גגות סולאריים צפוי לרדת כבר בשנת 2027, אך טרם נקבע בכמה ● התעריף היום, שעומד על בין 48 אגורות לבין 54 אגורות לקוט"ש, נחשב לגבוה ומתגלגל ישירות לצרכני החשמל

הרומן של המשקיעים הפרטיים עם שבע המופלאות מתחיל להתקרר? / צילום: צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים הפרטיים כבר לא מתלהבים משבע המופלאות, ומחפשים את כוכבות ה־AI הבאות

אחרי שהיו התומכים הנלהבים ביותר של מניות שבע המופלאות, הם מחפשים כעת את מניות הטכנולוגיה הבאות שיהפכו לכוכבות

דרור בין, מנכ''ל רשות החדשנות / צילום: שלומי יוסף

רשות החדשנות משיקה מסלול סיוע של מיליארד שקל לחברות הייטק שנפגעו מהתחזקות השקל

התוכנית נועדה לסייע לחברות הייטק צעירות שהתחזקות השקל שחקה את כספי הגיוסים וההכנסות שלהן ● כל חברה שתעמוד בתנאים תוכל לקבל מענק של עד 15 מיליון שקל, אך רשות החדשנות טרם פרסמה כמה חברות צפויות לקבל את הסיוע ● הגשת הבקשות תיפתח היום, יום ראשון, 26 ביולי

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

חזר כמו בומרנג: הצעד האיראני שהוביל לפגיעה באיראן עצמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: היקף הסחר בין איראן וסין נחתך ב-75% בגלל סגירת הורמוז, עסקאות הנשק בין ארה"ב למדינות במפרץ בשיא, וטראמפ רוצה להרחיק את ערב הסעודית מסין ומרוסיה ● כותרות העיתונים בעולם    

קרן השתלמות היא מוצר ההשקעה המשתלם ביותר. מי יכול ליהנות ממנה כפליים?

הטבות מס בהפקדה ופטור מלא ממס רווחי הון בתום שש שנים הופכים את קרן ההשתלמות למוצר החיסכון האולטימטיבי ● למרות תקרת ההפקדה השנתית, יש מי שיכול ליהנות מההטבה כפליים: כיצד שילוב בין עבודה כשכיר לפעילות כעצמאי מאפשר להחזיק שתי קרנות במקביל? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

מצלמת Find X9 Ultra / צילום: יחצ

Find X9 Ultra: מחיר של 6,000 שקל בעיקר על מצלמה

"סמארטפון הצילום" החדש של OPPO מציע חיישן 200 מגה־פיקסל, מסך מרהיב וסוללת ענק, שמתחרים ראש בראש באייפון ובגלקסי ● מנגד, משקל כבד, עומס אפליקציות מותקנות מראש ועיבוד AI אגרסיבי לתמונות - פוגמים בחוויית הפרימיום

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

הפעם לא בישראל: זה המבצע שארדואן מכין ויטלטל את האזור

לאנקרה נקרתה הזדמנות להרוויח ממגמת ההיחלשות של חיזבאללה ולהרוס לישראל את תהליך ההתקרבות לממשלת לבנון ● במקרה שא־שרע יפתח במבצע ויכריע את חיזבאללה, במקום לקבל את טורקיה רק בסוריה – ישראל תתמודד איתה גם בלבנון

איזיג'ט / צילום: Shutterstock

הכרטיס הוא רק סיפתח: המוצרים הנלווים הפכו למכרה הזהב של חברות התעופה

כבר שנים שכל פרט בכרטיס הטיסה שלנו הפך למשהו בתוספת תשלום - הושבה, מזוודות וכן הלאה ● חברות התעופה עושות מהנלווים האלה רווחים של מיליארדי דולרים בשנה ● רפורמה שאושרה בשבוע שעבר צפויה לשנות את התמונה באיחוד האירופי, ואולי בהמשך גם בישראל

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

מאחורי עסקת ישראל־יוון: הקשר הטורקי שהוביל למהלך ההיסטורי

החוזה שנחתם בין ישראל ליוון לפריסת מערך הגנה אווירית בהיקף של 3.5 מיליארד אירו מסמן את עליית המדרגה בשותפות בין המדינות ● האם תיבנה רשת ביטחון אזורית מול ארדואן?

מפעל אינטל בישראל שנמצא בתהליכי בנייה / צילום: אינטל

האוצר מבטל מענק של 1.3 מיליארד שקל לאינטל

מקץ שנתיים להקפאת הרחבת המפעל בקריית גת, בצל המצוקה בחברה שהביאה לביטול מפעלים גם בגרמניה ובפולין - ובאגף התקציבים באוצר החליטו לבטל מענק בן 1.3 מיליארד שקל

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אישה תשלם לגרוש שלה 180 אלף שקל. זו הסיבה

בית המשפט הורה לאח לפנות את הדירה ששכר מאחיו לאחר שדחה טענות לזכויות בע"פ בנכס ● חברת נדל"ן תפצה רוכשי קרקע חקלאית לאחר שהציגה להם מצג מוטעה לגבי סיכויי הבנייה ● וגם: אם תשלם 180 אלף שקל לגרושה לאחר שנקבע כי סיכלה את הקשר בינו לבין ילדיה • 3 פסקי דין בשבוע

דונלד טראמפ וקווין וורש בהשבעתו לתפקיד / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

הקונים איבדו אמון: החוב והפוליטיקה בארה"ב על מסלול התנגשות

עם חוב פדרלי של קרוב ל-40 טריליון דולר וחוב כפול מזה של משקי הבית, אמריקה זקוקה לעוד ועוד קונים לחובותיה ● אלא שגישות של חומה כלכלית מצד אחד וסוציאליזם פרוע מצד שני, יוצרות הרתעה ● האם אמריקה יכולה לשקם את האמון במערכת הפוליטית והכלכלית שלה, ומה השיעור שהיא יכולה ללמוד מגרמניה