שוטר בתחנת רכבת במילאנו בודק תו ירוק של נוסעת, בתחילת ספטמבר / צילום: Associated Press, Luca Bruno
פחות מחודשיים לפני תחילתו הרשמית של החורף באירופה, ועל רקע עדויות מישראל לגבי תוקף מוגבל של חיסוני פייזר-ביונטק נגד הידבקות בקורונה, מדינות במערב אירופה מגבירות את הלחץ בשבועות האחרונים בניסיון לחסן כמה שיותר תושבים, שעד כה נמנעו מכך. הן עושות זאת על ידי פנייה למי שלא התחסן, יחד עם החמרת ההגבלות על מי שמסרבים להתחסן מסיבות אידיאולוגיות, וגביית "תג מחיר" כלכלי להחלטה זו.
שיעור ההתחסנות הכולל באיחוד האירופי (62%) דומה לזה שבישראל (64%), אולם בפועל, בגלל שבישראל יש אוכלוסייה צעירה יותר המנועה מלקבל חיסונים בשלב זה, שיעור החיסון של האוכלוסייה הבוגרת באיחוד נמוך יותר. עם זאת, ישנה שונות רבה בין המדינות השונות: בפורטוגל 84% מהאוכלוסייה מחוסנים וברומניה 27% בלבד. בדנמרק יותר מ-76% מהאוכלוסייה קיבלה חיסון, ובגרמניה עומד השיעור על כ-63%.
מבצעי החיסון באירופה התחילו באיחור, לעומת ארה"ב, בריטניה וישראל. לפני כחצי שנה, בסוף מרץ 2021, למשל, עמד שיעור המחוסנים בגרמניה על 4.3% בלבד. בנקודת זמן זו, יותר מ-54% מהאוכלוסייה בישראל כבר הייתה מחוסנת באופן מלא. זו הסיבה שמומחים באירופה מסתכלים בדאגה על הלקחים שישראל יכולה ללמד מבחינת תוקף ההגנה של החיסונים נגד קורונה, והחשש כי יעילותם תפוג בדיוק עם עונת החורף שבה וירוסי נשימה כמו SARS‑CoV‑2 זוכים בתנאים מיטביים להתפשט.
מקשים על מתנגדי חיסונים
אומנם, באירופה חלק גדול יותר מהחיסונים נעשו בתרכיבים שונים: אסטרהזנקה היא החיסון השני הכי נפוץ ביבשת ואחריו חיסוני מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון. אולם גם באירופה חוששים מחורף שיהיה מלווה בזינוק בתחלואה, כפי שחוותה ישראל בחודשיים האחרונים.
זו עשייה להיות אחת הסיבות לכך שהמדינות הגדולות במערב אירופה החמירו בתקופה האחרונה את החוקים והתקנות, בניסיון ללחוץ על מי שטרם התחסן לעשות זאת. בגרמניה, צפויות הבדיקות המהירות, שעד כה משמשות חלופה להצגת חיסון בתוקף, לעלות כסף החל מ-10 באוקטובר. במקביל, שרי הבריאות של מדינות המחוז החליטו כי כל עובד לא מחוסן שייאלץ להיות בבידוד בגלל חשיפה לחולה (מחוסנים פטורים מכך), לא יקבל פיצוי מהמעביד וימי הבידוד ייחשבו כימי חופשה.
באיטליה, הרשויות הודיעו כי כדי לשוב למשרדים כל העובדים במדינה יצטרכו החל מ-15 באוקטובר להציג תו ירוק שניתן רק למי שהתחסנו, החלימו באחרונה או מציגים בדיקה שלילית עדכנית. הדבר צפוי להציב עובדים רבים תחת לחץ להתחסן. עובדים שייבחרו לבצע בדיקות מהירות במקום חיסון ייאלצו לשלם על כך מכיסם. מי שיוכיחו כי הם פטורים מחיסון בשל בעיות בריאותיות לא יידרשו לשלם.
בצרפת, השעו הרשויות באחרונה כ-3,000 עובדים בתחום הבריאות שלא התחסנו, והן צפויות לשלול מהם את המשכורת. שר הבריאות הצרפתי אוליבייה וראן אמר כי "רבים" מהעובדים שהושעו החליטו להתחסן אחרי הצעד. הוא אמר כי המושעים מייצגים רק 0.1% מ-2.7 מיליון עובדים במערכת הבריאות והסיעוד הצרפתית. צרפת מחייבת הצגת תו ירוק גם ברכבות מהירות ובכניסה למסעדות ולאירועים, אך הרשויות הודיעו באחרונה כי ייתכן שבמקומות שבהם אין תחלואה גבוהה הצורך בכך יושעה.
עדיין לא דנים בחיסון שלישי
במקביל, רשויות באירופה מנסות "לשכנע" תושבים להתחסן. שר הבריאות הגרמני יינס שפאן הוביל "שבוע מיוחד" שבו הוצעו חיסונים ביחד עם מאכל בחינם, ונפתחו כ-1,500 עמדות ברחבי גרמניה שהציעו חיסונים. זאת לאחר שרופאי משפחה רבים בגרמניה הפסיקו להציע חיסונים באופן שוטף משום שמדובר בפעילות בעלת רווח נמוך בעבורם (החיסונים הם בחינם, אך ניתן לגבות כסף על זמן הפגישה או "ייעוץ"). במקביל, הרשויות בברלין ובהמבורג, למשל, העניקו למסעדות ומקומות ציבוריים את האפשרות להפוך ל"מקומות למחוסנים ולמחלימים בלבד", ואז הם יהיו פטורים מדרישות היגייניות הנוגעות לקורונה.
בניגוד לישראל, ברוב מדינות אירופה (למעט מדינות כמו דנמרק ובריטניה), נשארו הגבלות כלשהן על החיים הציבוריים - עטיית מסכות בחללים סגורים, למשל, או הגבלת התקהלויות ענק. התקווה היא שהחיסונים ביחד עם צעדים אלו יספיקו כדי למנוע גל נוסף, אחרי שהקיץ האחרון עבר ללא זינוק ארוך טווח במספר המקרים ברוב המדינות.
זו הסיבה שכרגע אין דיון ער באירופה בנושא החיסון השלישי. מדינות רבות באירופה החליטו להעניק מנה שלישית בשלב זה רק למדוכאי חיסון או לקשישים, והרשות האירופית לתרופות טרם גיבשה המלצות מסודרות בנושא זה.