גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה בחברה החרדית משתלבים באמת בשוק העבודה?

שיעור ההשתתפות של נשים מהחברה החרדית אכן גבוה מהממוצע הכלל ישראלי לנשים בישראל, אך נתון זה לא משקף את מצב שוק העבודה של החרדים ● צלילה לעומק הנתונים מלמדת כי נשים חרדיות עובדות פחות שעות ומרוויחות פחות ● איך בכל אופן ניתן לנתח את כוח העבודה החרדי?

נשים עובדות במרכז טלפוני / צילום: יח''צ
נשים עובדות במרכז טלפוני / צילום: יח''צ

במדור "נתון אחד ביום" פרסמנו נתון, לפיו שיעור התעסוקה של נשים חרדיות כבר גבוה מאוד, ואף עולה על הממוצע הכלל-ישראלי לנשים, שבתורו גבוה מממוצע ה-OECD לתעסוקת נשים. גם שיעור ההשתתפות בשוק העבודה של גברים חרדים עלה מאז קיצוצי 2003 - אך לא באותה מידה.

 

בעקבות הפרסום, היו שאמרו ובצדק שמדובר בנתון חלקי בלבד. שהרי, העבודות שחרדים עוסקים בהן הן בשכר נמוך, ופרודוקטיביות העבודה של חרדים נמוכה משמעותית: בעוד השכר השעתי הממוצע בישראל הוא 68 שקל לשעה, השכר השעתי הממוצע בקרב חרדי וחרדיות כאחד עומד על 55 שקל לשעה - 20% פחות.

יותר מכך, חרדים נוטים לעבוד פחות שעות: העובד הישראלי הממוצע (גברים ונשים כאחד) עובד כ-177 שעות בחודש. גברים חרדים מועסקים עובדים מעט פחות - 164 שעות בממוצע. נשים חרדיות עובדות הרבה פחות, כ-125 שעות בממוצע - 30% פחות. הנשים החרדיות אינן רק עובדות, אלא גם אחראיות על תחזוקת הבית והילדים בהתאם לתפקידי המגדר המסורתיים - אך ללא המחויבות של הגבר לפרנסת הבית.

אז נשים חרדיות מועסקות יותר, אך הגברים החרדים המועסקים עובדים יותר שעות - ומרוויחים שכר גבוה יותר בהתאם. אז כיצד נראה המצב האמיתי של תעסוקת החרדים בישראל? בעוד שמדובר בכמות גדולה של נתונים סותרים, יש דרך לכמת את כולם יחד.

השכר הממוצע הכללי

ניתן להתייחס ללא-מועסקים כאילו הם מכניסים 0 שקלים בחודש. זה כמובן לא נכון, בשל מערכת הרווחה והקצבאות בישראל, אך נתון זה מייצג בדיוק את הערך שהם מייצרים בעבודה, לפחות ברמה הכלכלית.

כך, במקום להדיר את הלא-עובדים מסטטיסטיקות התעסוקה, נכניס אותם כעובדים שאינם מרוויחים דבר ואינם עובדים שעה אחת. בצורה כזאת, ניתן לחשב מחדש את השכר הממוצע, במדד שנקרא לו "שכר ממוצע כללי".

המדד הזה כבר מתחשב בחלקיות המשרה, מכיוון שמשרה חלקית משלמת באופן טבעי פחות שקלים בחודש. לכך נוסיף את השינויים במדד המחירים, לכדי מדד בעל השם המפוצץ "שכר ממוצע כללי ריאלי". אך למרות המילים הרבות הנדרשות כדי לתאר אותו - לא מדובר במדד מורכב במיוחד. הוא עוקב אחרי ההכנסה מעבודה של אזרחי ישראל, בין אם הם מועסקים ובין אם לא.

הגילוי המפתיע הראשון ממדד זה הוא שהפער בין גברים חרדים לנשים חרדיות מתבטל במלואו. בעוד הנשים מועסקות יותר מגברים, הגברים שכן מועסקים עובדים יותר שעות. השכר הדומה לגברים ולנשים בחברה החרדית (55 שקל לשעה, בממוצע) מביא לאיזון מפתיע בין שעות העבודה הכלליות של גברים ונשים בחברה החרדית. כלומר, המבקרים צדקו ונתון התעסוקה בלבד הביא תמונה חלקית ומעוותת.

עניין נוסף הוא הפער שמסרב להיסגר: קל לראות, שהשכר הממוצע הכללי הריאלי הכלל-ישראלי גבוה פי שתיים מזה החרדי. חמור מכך, היחס הזה של 2:1 נשאר דומה בעשור האחרון ולא מצטמצם. על כל שקל מעבודה שנוסף לממוצע החרדי, הממוצע הכלל-ישראלי עולה בשני שקלים.

 

הפער נובע משילוב של עליה בהשתתפות בשוק העבודה ובתעסוקה ככלל, ומעליה בפרודוקטיביות העבודה. עליה שחרדים רבים אינם זוכים לה, משום שהם לא לומדים מתמטיקה ואנגלית בבתי הספר (גברים) או נדרשים לנהל את משק הבית מרובה-הילדים (נשים). מדובר בנתונים כואבים במיוחד, שמחייבים התייחסות כלל-מערכתית. אחרת, האוכלוסייה החרדית ההולכת וגדלה לא תוכל להדביק את כמות ואיכות העבודה הנדרשת לקיום רמת חיים מערבית בישראל.

עוד כתבות

אמיר ברמלי / צילום: שלומי יוסף

בשורה למשקיעי ברמלי: הוגש הסכם פשרה, מאות המשקיעים צפויים לקבל חלק מכספם בחזרה

6 שנים אחרי הוצאת צו הפירוק לחברת רוביקון: הוגש לבית המשפט המחוזי בת"א הסכם פשרה הפותר מחלוקת ארוכת-שנים בין שתי קבוצות משקיעים שמנעה את חלוקת הכספים עד כה ● אישור ההסכם תלוי באישור השופטת ● אם הוא יאושר, עשרות משקיעים יקבלו תשלום ראשון כבר בעוד שבועיים

שר האוצר אביגדור ליברמן בדיון בכנסת על חוק ההסדרים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"אגף התקציבים חזק על חלשים וחלש על חזקים. אין בעיה בשיטה, אלא בשוטים"

בעוד שבועות ספורים חוק התקציב וחוק ההסדרים צפויים לעבור את אישור הכנסת ● השניים חייבים להיות מאושרים יחד, כדי שהתקציב יעבור והכנסת לא תפוזר. לכן חברי הכנסת נמצאים עם הגב לקיר ומרגישים מחויבים לאשרו ● אילו עוד בעיות טמונות בחוק, ולמה החשב הכללי באוצר לשעבר, פרופ' ירון זליכה, חושב שהוא היה צריך לשמש כדי להילחם במונופולים ● האזינו

יו''ר אקוואריוס גל פרידמן / צילום: רמי זרנגר

TPR תשקיע 20 מיליון דולר בחברה הבת של אקוואריוס מנועים ביפן

TPR, שחקנית משמעותית בתעשיית הרכב ביפן, רוכשת 20% ממניות אקוואריוס יפן בהשקעה שמשקפת לחברה שווי של 100 מיליון דולר ● החברות ישתפו פעולה בפיתוח ושיווק מוצרי אקוואריוס ביפן ● מניית אקוואריוס בת"א מגיבה בעלייה

פאנל ''משבר אמון עמוק במוסדות המדינה'', ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

"הפקידות בנויה על לא לומר את האמת לציבור"

בוועידת אמון וכלכלה של גלובס דנו בנושא של המחסור בשקיפות מצד אחד, ובקבלת החלטות איכותיות ומבוססות נתונים מצד שני ● עוד דנו בתרבות הארגונית הבעייתית במגזר הציבורי, עשיית מדיניות מבוססת ראיות בצורה מעוררת אמון ועל קבלת החלטות באמצעות נתונים

אלחנן רוזנהיים, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

מנכ"ל פרופימקס: "מערכת המשפט לא נותנת דוגמה שצריך לתת בה אמון"

אלחנן רוזנהיים, מנכ"ל ומייסד פרופימקס, התראיין לוועידת האמון בעסקים של גלובס, ואמר: "אני לא יודע כיצד ניתן לעבור את החיים מבלי לתת אמון באנשים. בכל חיי פחות מעשר פעמים נכשלתי בגלל שנתתי אמון באנשים"

מטוסי אל על בנתב''ג / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

מחריפה המחלוקת בין הנהלת אל על לעובדים; הוועד: אין טעם לשיח בין הצדדים

יו"ר הוועד הרוחבי באל על לסמנכ"לית משאבי האנוש: "התנהלות ההנהלה והבעלים לוקה בחוסר תום-לב, אין טעם להמשך השיח" ● בשלב זה לא צפויים שיבושים בטיסות, אולם לא מן הנמנע כי שיבושים יהיו הצעד הבא שינקטו העובדים

ערן יעקב / צילום: רועי בית און

מנהל רשות המסים: "היכולת שלנו להגיע למי שמתחכם בקריפטו היא ברמה בינלאומית. אל תנסו אותנו"

בכנס לשכת יועצי המס באילת הבהיר מנהל רשות המסים ערן יעקב כי הגם שהתוכנית להחיל חובת דיווח על מחזיקי מטבעות וירטואליים נפלה מחוק ההסדרים, הרשות נמצאת בזירה הזו ותתפוס את מעלימי המס הפועלים בה ● עוד התייחס יעקב לדרישות הרשות להחזר מענקים מעסקים: "אלה שבחרו לקחת את המענקים לא עפ"י דין - גם אליהם נגיע"

נדל''ן במיסיסיפי / צילום: Shutterstock

חשבתם ששוק הדיור הישראלי בוער? בארה"ב המחירים זינקו השנה ב-20%

זינוק של 12% בשלושה חודשים: יותר מעשור עבר מאז שישראל ראתה עלייה כזו במחירי הדיור ● אבל כשמסתכלים על התמונה הגלובלית, בהינתן משבר הקורונה, המצב בארץ לא חריג במיוחד ● בינתיים, במקום פתרונות קונקרטיים, שרי הממשלה ממשיכים לתת פרשנויות שרק מוסיפות עוד שמן למדורה של שוק הנדל"ן

דודי עזרא / צילום: אביב חופי

נטו חושפת בוננזה של בשר בהכשר מהודר: מניב רווח של 52 מיליון שקל בשנה

רוכשת את חלק השותפה (50%) במיזם לשיווק עופות ובשר בהכשרים מהודרים תמורת 113 מיליון שקל ● המיזם מניב הכנסות של 690 מיליון שקל בשנה

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר / צילום: יוסי זמיר

החלפת האג"ח המיועדות נדחתה בחצי שנה: תבחן העלאת הרף המובטח ל-5.15%

הצעת חוק חדשה שהוגשה לוועדת הכספים דוחה את החלת המנגנון מ-1 בינואר 2022 ל-1 ביולי, כששר האוצר יוכל לדחות אותה בחצי שנה נוספת ● אם החוק ישונה הטבת השלמת התשואה תהיה תקפה ל-15 שנה • על מנת לכלול בתשואה גם את דמי הניהול, יו"ר הוועדה קושניר ביקש לבחון הגדלת הרף המובטח

אלחנן רוזנהיים, מנכ''ל פרופימקס, ואלונה בר און, יו''ר גלובס, בוועידת האמון / צילום: איל יצהר

שומרים על האמון, ומה הקשר האקולוגי בין יין לקפה?

בכירי המשק השתתפו בוועידת האמון והכלכלה של גלובס ● כבר יצא לכם לשתות יין שעבר דישון בקומפוסט של קפסולות קפה? וגם: צה"ל רכש מאות מכשירי טייטו עבור אזרחים חולי קורונה ● אירועים ומינויים

שר התקשורת יועז הנדל. במשרד מביעים סיפוק ממספר מבקשי הרישיונות / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הציבו חיבורי תקשורת פיראטיים - ועשויים לקבל פרס מהמדינה

הצלחה זמנית במאבק במפעילי התקשורת הפיראטיים, לאחר שלמעלה מ-20 מהם פנו למשרד התקשורת והסדירו את פעילותם ● יינקטו צעדי אכיפה נגד כל מפעיל פיראטי שלא ילבין את פעילותו עד סוף החודש ● עכשיו, רגע המבחן של משרד התקשורת מתקרב: האם הוא יאכוף את פריסת הרשתות הלא חוקית?

טכנולוגיה של חברת אנויז'ן / צילום: מצגת החברה

אנויז'ן סיימה פיתוח של צינור הזנה ייעודי לתינוקות ופגים - המניה טסה בת"א

אנויז'ן מדיקל, שעוסקת בתחום ההזנה התוך גופית, פיתחה צינורות הזנה בעלי קוטר של 2 מ"מ בלבד, והחלה בהכנות לניסוי קליני כחלק מהליך קבלת אישור ה-FDA להזנת תינוקות בארה"ב ● בצינור ההזנה משולב חיישן לניווט אלקטרומגנטי שממזער סיכונים בהכנסת צינור "עיוורת" ● המניה מזנקת 8%

סטודנטים זרים בטכניון / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

14 אלף משרות פנויות: כך תעבוד התוכנית של איילת שקד ואורית פרקש הכהן להבאת עובדים מחו"ל להייטק

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הפנים מקדמות תוכנית שתקל על הבאת עובדים מחו"ל בניסיון להקל על מצוקת כוח האדם בהייטק הישראלי ● פרויקטור חדש יקדם מתן אשרות לעובדים זרים בענף בשלושה מסלולים: למומחים, לסטודנטים זרים הלומדים בישראל ולעובדי הייטק זכאי עלייה

חיים כצמן בקניון של אטריום בוורשה / צילום: יח''צ-76

המחיר עלה: גזית גלוב תשלם 376 מיליון אירו לבעלי מניות המיעוט באטריום

העלתה ב-8.4% את מחיר הצעת הרכש לחברה הבת, המפעילה מרכזים מסחריים במזרח אירופה ● המחיר החדש משקף פרמיה של 23.9% ביחס למחיר מניית אטריום טרם הגשת ההצעה המקורית

 

מטרו. רשות הצעת החוק תוציא לדרך את רשות המטרו / אילוסטרציה: אייל פישר

חוק המטרו אושר להצבעה סופית בכנסת: התושבים יסבסדו את עלויות העתק

בעלי נכסים לאורך תוואי הרכבת התחתית בגוש דן ישלמו "מס מטרו" מיוחד ● היטלי ומסי ההשבחה יגיעו לכ-75% מעליית ערך הנכס, למימון פרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה, שעלותו עלולה לצמוח לרבע טריליון שקל ● חלק מחברי הכנסת התנגדו להטלת המס: "ההתעצמות הכלכלית של גוש דן אחרי המטרו תחזיר את הכסף לבד לקופת המדינה"

בורסה לנ''ע ת''א / צילום: איל יצהר

ירידות קלות בנעילה בת"א; אירודרום קפצה ב-12%, טוגדר ב-9.7%

מדד ת"א 35 נסוג בכ-0.3%, ומדד ת"א 90 ירד ב-0.6% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-1.53 מיליארד שקל ● ירידות בולטות רשמו תורפז, ביומיט פוד, ביומיקס, ג'נסל וחנן מור

השופטת דהן קבעה כי נראה שאומד דעתו של האב לעת פטירתו היה, כי בנו יירש את רכושו ולא אחיו / אילוסטרציה: Shutterstock, New Africa

האב נישל את בנו מהירושה לפני 35 שנה; ביהמ"ש קבע שהצוואה בטלה

בפסק דין חריג קבע ביהמ"ש למשפחה כי מאחר שהצוואה נכתבה בעת שהאב לא היה בקשר עם בנו אולם בהמשך חודש הקשר, היא אינה משקפת את רצונו

יוג'ין קנדל, ועידת האמון של גלובס / צילום: איל יצהר

יוג'ין קנדל: "יש קורלציה בין אמון לתוצאות כלכליות. ישראל לא נמצאת במקום גבוה"

קנדל, יו"ר המכון למדיניות ומחקר מבית סטארט אפ ניישן סנטרל, מסביר בוועידת אמון וכלכלה של גלובס, כי אמון זה משהו מאד אמורפי אך "מעילה באמון משולה לשריפת בניין", ולממשלה יש חלק בלהבהיר זאת לאנשים

חנות בקניון בקניון K11 בהונג קונג. מייצגת את העקרונות הנדרשים להצלחה / צילום: תמיר בן שחר

עתיד המרכזים המסחריים נמצא בתשוקה שהם יצליחו לעורר בנו

בישראל יש יותר מ-500 מרכזי מסחר, ותוך חמש שנים צפויים להיבנות עוד כ-100 חדשים בשטח של כמיליון מ"ר ● התכלית שלהם תהיה שונה מזו שהכרנו: בילוי, פנאי, הסעדה - וגם מסחר ● הלקוח כבר לא יסתפק בחללים וקירות, אלא יחפש את החוויה הרגשית שתחבר אותו למותגים