גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבלוף הגדול של הנחות במס לערי פיתוח

מדינת ישראל משלמת 2 מיליארד שקל לקידום הפריפריה בכל שנה, אז למה זה לא ממש מתקדם? ● הגיע הזמן לשנות את הפרדיגמה

ירוחם. המפתח הוא החינוך / צילום: Shutterstock, Orlov Sergei
ירוחם. המפתח הוא החינוך / צילום: Shutterstock, Orlov Sergei

המדינה משלמת כל שנה כ-2 מיליארד שקל בצורה של הנחות במס הכנסה לתושבי ערי פיתוח ולאזורי פריפריה, לכאורה כדי לסייע לישובים אלה למשוך אליהם תושבים "חזקים", דהיינו ממעמד גבוה יותר.

אבל מי נהנה באמת? בטח לא הציבור. למעשה נוצר מצב שבו רוב הכסף הזה הולך לקבוצה קטנה של תושבים, בעוד שרוב האוכלוסייה בישובים אלה לא מקבלת אפילו שקל אחד הנחה. הסיבה פשוטה מאוד - בבדיקת של הכנסות התושבים ברוב המקומות הללו מסתבר כי כ-60% מהתושבים בישובים אלה לא זכאים לשום הנחה כי ההכנסות שלהם אפילו לא מגיעות לסף המס וגם אלה שמגיעים ועוברים אותו בסכומים לא גדולים - ההנחות שלהם מזעריות.

הנהנים העיקרים הם העובדים הבכירים בעיריות, מנהלי המפעלים ובעליהם אשר רשומים כתושבים במקומות אלה (למרות שלפעמים אינם גרים שם) וזוכים להנחות מס הכנסה בין 25%-5% על פי ההנחה הקבועה לישוב.

לצערי כבר ראינו שבישובים שבהם יש הנחת מס גדולה של כ-25% יש משפחות שבאות לגור שם כדי ליהנות מההנחה, אבל כאשר הילדים מגיעים לכיתה א' הם עוזבים את היישוב כי הם רוצים להבטיח חינוך איכותי לילדיהם.

אם באמת רוצים לסייע, יש לפעול בגישה שונה לחלוטין

זוהי הזדמנות פז לממשלה לשנות בעליל את מצבם של ערי הפיתוח ולהפוך אותן למוקד משיכה לאוכלוסיות חזקות יותר. איך עושים את זה? משקיעים בחינוך!

אני מאמין כי יש לשבור את מעגל המצוקה דרך החוליה של החינוך, כי אז אנו מטפחים דור חדש של תלמידים בעלי השכלה טובה והישגים טובים ולכן גם אפשר להקים בישובים אלה מפעלי הייטק ומפעלים מתוחכמים אשר יבואו בשמחה לשם כי יהיו להם עובדים מקומיים מתאימים וזה יחולל שינוי מהותי.

מניסיוני כראש עיריית יבנה, הסיבה המרכזית שהביאה לשינוי הגדול ולהתפתחותה של יבנה הייתה ההשקעה העצומה שלנו במערכת החינוך והפעלת תוכנית הוראה יחידנית בכל היישוב. וזאת למרות שיבנה לא נהנתה מעולם מהטבות מס לתושבים.

אם באמת רוצים לסייע לאזורי פיתוח, יש לפעול בגישה שונה לחלוטין כמו לבטל את הנחות המס ולהעביר את הכסף - כ-2.5 מיליארד שקל לשנה להפעלת יום חינוך ארוך בבתי הספר בכל הישובים הללו, על פי החוק שהעברתי בכנסת "יום חינוך ארוך", דהיינו התלמידים יהיו במערכת החינוך משעה 08:00 עד השעה 17:00 ויקבלו בבית הספר גם חינוך פורמלי וגם את החינוך הלא פורמלי.

זה יכלול העשרה חוגית, מדעית, אומנותית, ספורטיבית ועוד, כולל ארוחת צהריים. כך ההורים יהיו משוחררים שניהם לעבוד, ולהגדיל את הכנסת המשפחה (אם ירצו בכך), יהיו פטורים מהסעות הילדים לחוגים שונים ומתשלום עבור חוגים אלה. והכי חשוב? כל התושבים ייהנו משינוי כזה, בניגוד למצב הקיים כיום.

בדרך זו מקומות אלה יהיו מוקד משיכה למשפחות רבות שרוצות מערכת חינוך טובה לילדיהם ושאותה יוכלו לקבל בקלות, ואז גם תושג המטרה - למשוך אוכלוסייה טובה. קרקעות זולות, דירות זולות והנחות לא מהוות אפקט צמיחה לישובים אלה, אבל מערכת חינוך מעולה תהיה אבן שואבת לאוכלוסיות טובות.

את כל זאת ניתן להשיג באותו תקציב שכיום מחולק לחזקים בלבד, בעוד שרוב תושבי הפריפריה נשארים במצבם.

הכותב כיהן בעבר כשר בממשלות ישראל (בין השאר כיהן כשר האוצר ושר המשפטים) וכיום הוא ראש ההתמחות במנהיגות אסטרטגיה וניהול בכיר בתוכנית ה-MBA במרכז האקדמי רופין

עוד כתבות

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

גל תורן בקמפיין בנק לאומי / צילום: צילום מסך יוטיוב

למרות שלא היו השבוע כלל באוויר, גל תורן מוביל את בנק לאומי לפרסומת האהובה ביותר

הפרסומת הזכורה ביותר גם השבוע שייכת לבנק דיסקונט, לאומי מתמקם שני בזכירות - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגדולה ביותר שייכת לחברת התעופה אל על, עם כ–2.7 מיליון שקל, אך היא נותרת מחוץ למדד

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

''לולו - קיבוצטריה''. מפלט לנפש ולבטן / צילום: אסף קרלה

המסעדה הגלילית שמוכיחה שאיטליה יכולה להיות גם בקיבוץ

ב"לולו - קיבוצטריה" שבקיבוץ עמיר יש קסם מצטבר וכובש. מהמיקום, דרך העיצוב החם ועד לאוכל המנחם - זו פשוט מסעדה נהדרת

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

רכבים באירופה / צילום: Shutterstock

היבואניות הישראליות כובשות את אירופה עם זיכיונות לרכבים מסין

יבואניות הרכב הישראליות מרחיבות את פעילותן באירופה עם שורה של זיכיונות חדשים לייבוא מותגי רכב סיניים, ובראשם צ’רי וג’ילי ● קרסו, כלמוביל, גרנד אוטו, סמלת ויוניון מתבססות בשווקים כמו אוסטריה, רומניה ויוון - וצפויות להתרחב לשוויץ ולבולגריה ב־2026 ● וגם: הנחות חריגות לסוף השנה ומגוון דגמים חדשים שהושקו בישראל ● השבוע בענף הרכב

התחדשות עירונית בתל אביב. להבטיח את הזכויות בחוזה / צילום: דיויד לוין

להגן על זכויות הדיירים: מה עושים כשיזם של פרויקט התחדשות עירונית נקלע לקשיים?

לאחרונה נקלעו כמה פרויקטים של התחדשות עירונית ברובעים 3 ו־4 בתל אביב לקשיים שהובילו לעצירתם ● אילו סעיפים חשובים כדאי לדיירים להוסיף לחוזה ההתקשרות עם היזם כדי להגן על עצמם, ומה עושים כשהפרויקט נתקע?

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

השטח שעליו תוקם תחנת ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

המחיר שהמדינה תקבל על הקרקע של תחנת הכוח קסם

תחנת הכוח "קסם" צפויה לשלם למדינה כ־300 מיליון שקל עבור הקרקע שעליה תוקם, על בסיס תעריף חכירה קבוע לפי הספק הייצור

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

כינו את המינוי שלה "יום שחור". עכשיו היא מגיבה למבקרים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

תחנות כוח / צילום: באדיבות החברה

שלוש תחנות כוח קיבלו אישורים לבנייה, למה חלקן עדיין תקועות?

מנהל התכנון הפיק היתר בנייה לתחנת הכוח "קסם", שצפויה לקום ליד גוש דן ● בנוסף ניתן אישור למתן היתר להרחבת "דוראד" באשקלון, אך זו נמצאת בקשיים משפטיים וסכסוך עמוק בין השותפים ● גם השדה הסולארי "דימונה דרום" קיבל אישור למתן היתר, וצפוי להפוך לשדה הסולארי הגדול בישראל

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער