סנקציות כלכליות הן הפתרון לטרלול החיסונים
הרשת גועשת, מכל עבר אני נתקל בוויכוח בין מתנגדי חיסונים לתומכים בהם. אני עוקב ונדהם לנוכח הטרלול הכללי שאחז במדינה. מהעבר האחד של המתרס ניצבים אלו שמתנגדים לחיסון נגד קורונה. הם שולפים שלל נימוקים, שאת המרכזי ניתן לתמצת בכך שהחיסון מסוכן הן לבריאות והן לחופש הפרט.
מהעבר השני ניצבים אלו המאמינים למדע. החיסון בטוח לשימוש ויעילותו מוכחת. נכון יש תופעות לוואי, אבל לאיזה תרופה או טיפול רפואי אין? לאחרונה נתקלתי בסרטון שמציג אנשים המדווחים על תופעות הלוואי מהחיסון. בסדר, אבל הייתי גם רוצה לראות סרטון של אנשים שלא התחסנו וחלו קשה בקורונה. האם הם היו בוחרים להתחסן אם היו יודעים עד כמה המחלה הזאת יכולה להיות קטלנית עבורם?
זכותו של כל אדם לבחור האם להתחסן או לא. איני חולק על זכות בסיסית זו. אבל מה בנוגע לאחריות ציבורית? תופעת 'הטרמפיסט' היא תופעה ידועה בכלכלה, לפיה אני נהנה משירות ציבורי למרות שבחרתי לא לשלם עבורו. במקרה הזה, אני בוחר לא להתחסן כי אני חושש מהשפעות החיסון או לא מאמין שמדובר במחלה קשה, אבל אני יודע שאם אחרים יתחסנו והמגפה תמוגר אני יפיק מכך תועלת. דוגמה נוספת היא אדם שמחליט לא לשלם מיסי ועד עבור ריסוס נגד יתושים כי הוא יודע ששכניו, הסובלים בדיוק כמוהו מהמטרד, ישלמו הפתרון הכלכלי לתופעה זו היא חיוב תשלום ועד הבית.
אני לא מציע לחייב אנשים להתחסן, אך אין לי ספק שבכוחן של סנקציות כלכליות להשפיע על החלטתם של רבים לבחור לעשות כן. כיצד יפעל אדם אם ידע שהוצאות האשפוז במידה שיחלה בקורונה אינן מסובסדות על משרד הבריאות? במילים אחרות, כיצד יבחר אדם לו ידע שאם הוא בחר לא לקבל חיסון, שכולנו כבר שילמנו עבורו באמצעות המסים שלנו, וכעבור תקופה הוא יחלה קשה בקורונה ויזדקק לאשפוז בבית חולים, הוא יידרש לשלם מחיר מלא עבור הטיפול הרפואי? איני יודע כמה זה בדיוק, אבל אני משוכנע שמדובר בסכום נכבד מאוד. זכותו לבחור לא לקבל את החיסון אבל זכותם של משלמי המסים האחרים לבחור לא לשלם שוב עבור עלות האשפוז. הרי זהו חוסר צדק מוחלט לבקש מימון ציבורי עבור ההחלטה הפרטית שלי לקחת סיכון בכך שאני לא מתחסן.
תגובה נפוצה היא מה לגבי החלטות רפואיות אחרות כגון עישון או אכילה לא בריאה? האם גם במקרה זה תמליץ לשלול מימון ציבורי עבור טיפול בסרטן ריאות עתידי או התקף לב? זהו מקרה אחר, שכן אנו יודעים שגם לא מעשנים חולים בסרטן ריאות וגם כאלו ששמרו על אורח חיים בריא חוטפים התקף לב, אולם אלו הבוחרים באורח חיים לא בריא משלמים קנס כלכלי בדמות פרמיות ביטוחיות ומידת הנכונות של חברות ביטוח וקרנות פנסיה להציע לאנשים הללו כיסוי ביטוחי. לכולם ברור שביטוח הוא עניין כלכלי וזכותה של חברת הביטוח לגבות פרמיה בהתאם לרמת הסיכון של המבוטח.
לסיכום, הגיע הזמן לעצור את טרלול החיסונים והדרך לעשות זאת היא להבהיר למתנגדי החיסונים כי הם לא יהיו זכאים למימון ציבורי במקרה שיזדקקו לאשפוז. זכותם לבחור לא להתחסן ולבחור לשלם עבור ביטוח בריאות פרטי. יש חיסונים, הם עובדים, ואת המסים שכולנו משלמים רצוי להקצות לטובת מוצרים ושירותים ציבוריים שאינם כוללים טיפול רפואי במתנגדי החיסון.
הכותב הוא חוקר כלכלת אושר במחלקה לכלכלה וחשבונאות במרכז האקדמי רופין
