גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההחלטה שלא השתנתה כבר כמעט 30 שנה: האם נכון להעניק פטור ממס על שכר דירה?

העלייה מברית המועצות הובילה את המדינה להעניק פטור ממס לבעלי דירות להשכרה ● אבל מאז עברו 30 שנה, ההצדקה כבר אינה קיימת, והמדינה ממשיכה לאבד הכנסה פוטנציאלית של מיליארדי שקלים בשנה ● מה אומרים המומחים, והאם הלחץ של רשות המסים יצליח יותר בחוק ההסדרים הבא

דירה להשכרה / איור: ליאב צברי
דירה להשכרה / איור: ליאב צברי

לאחרונה, על רקע חקיקת חוק ההסדרים וגיבוש תקציב המדינה לשנים 2021-2022 שהובילה הממשלה החדשה, ביקשה רשות המסים לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות מהשכרת דירות - זאת במטרה לקבל נתוני אמת על המתחולל בשוק ההשכרה בארץ, שמתנהל בערפל וללא נתונים ברורים.

היוזמה טורפדה על ידי שר המשפטים גדעון סער ושר השיכון זאב אלקין. סער הסביר כי אם אין חובה לתשלום מס אז אין צורך לטרטר את האזרח לדווח; אלקין התנגד בטענה שהיוזמה תוביל לעליית מחירי השכירות בשל ההוצאות שיהיו כרוכות בדיווח לרשות המסים. בכל מקרה, חוק ההסדרים הובא לכנסת ללא התייחסות לעניין.

על-פי חוק, השכרת דירת מגורים בישראל ממוסה על-פי מספר מסלולי מיסוי, הכוללים פטור על הכנסה משכירות עד סך של 5,070 שקל בחודש, תשלום מס סופי בשיעור מופחת של 10% מגובה שכר הדירה למשכירים "פרטיים" ומסלול מס שולי על-פי שיעורי המס של בעל הדירה שהשכרת הנכס נחשבת עבורו "עסק".

בשנים האחרונות התבטא מנהל רשות המסים ערן יעקב פעם אחר פעם כנגד המשך מתן הפטור. מעבר לפוטנציאל ההכנסות שגלום בביטול הפטור - המוערכות במיליארדי שקלים בשנה לקופת המדינה - הסביר מנהל רשות המסים כי מדובר בפטור ש"מעודד הון שחור", לא שוויוני ולא ראוי.

מה הייתה ההצדקה של הפטור מלכתחילה? בתחילת שנות ה-90, עם העלייה מברית המועצות לשעבר, נקבעה הוראת שעה (אשר הוארכה מעת לעת) במטרה לעודד בעלי דירות שאינן משמשות למגורי בעליהן להשכיר אותן לאור מצוקת הדיור באותה עת.

 

בעסקה הזו שבין המדינה לבין בעלי הדירות, העניקה המדינה לבעלי הדירות פטור ממס הכנסה עד סף הכנסות מסוים (שהתחיל ב-2,600 שקל צמוד למדד בשנת 1990) ואי חובת דיווח. תוקף הוראת השעה נקבע לשנה, אך מדי שנה הוארך תוקף הפטור.
בראשית שנות ה-2000 נעשה ניסיון ראשון לבטל בהדרגה את הפטור, וסכום הפטור עמד על כ-7,000 שקל בתקופות מסוימות. בהמשך נכנסה הוראת השעה "הזמנית" משנות ה-90 לחקיקה קבועה בספר החוקים, והפטור הועמד על כ-4,000 שקלים צמוד למדד, וכיום הוא עומד על 5,070 שקל.

כידוע, בשנים האחרונות אין עלייה מסיבית לישראל, לא מברית המועצות ולא בכלל, ולכן עולה השאלה מהי ההצדקה להמשך הענקת הפטור.

לא לבטל: "הפטור מרסן את שוק השכירות"

לדברי עו"ד ורו"ח שי עינת, מומחה למיסוי מקרקעין, "הוראת השעה, אשר לימים הפכה לחוק, שמרה על ריסון בגובה דמי השכירות. אז אמנם אין לנו כיום גל עלייה שיש לתמוך בו ולסייע לו למצוא פתרונות דיור להשכרה, אך ישנה הצדקה עכשווית להענקת הפטור - ריסון מחירי השכירות".

עו"ד ורו"ח עינת סבור, כי "ברגע שיבוטל הריסון - דמי השכירות יזנקו". לדבריו, כיום יש חוסר פרופורציה בין מחירי הדירות למחירי השכירות, שפועל לטובת השוכרים. "אם ניקח את דמי השכירות בפועל ונהוון אותם, לא בהכרח נקבל את שווי השוק של הדירה. זה שנים שקיים פער בין קביעת מחיר הדירה בשיטת ההכנסות (היוון דמי השכירות בפועל) לבין מחיר המכירה בפועל של הדירה. הפער הזה קיים בין היתר לאור הפטור ממס שניתן לבעלי הדירות, כי הפטור מושך את דמי השכירות כלפי מטה. מרגע שיבוטל הפטור, דמי השכירות באזורי הביקוש יזנקו, ומאידך תופעת העלמת המס משכירות של דירות תחריף".
עוד מוסיף עו"ד ורו"ח עינת, כי "כל הניסיונות בעבר להוריד את מחירי השכירות באמצעים פיסקליים נחלו כישלון מוחץ, ולכן לא צריך להתערב ולא צריך לגעת בפטור. התערבות פיסקלית כעת בשוק השכירות רק תזיק".

לא לבטל: "המיסוי החדש יגולגל על השוכרים"

גם עו"ד מאיר מזרחי, מומחה למיסוי מקרקעין, סבור כי "אין לבטל את הפטור ממס להשכרת דירת המגורים. הפטור ממס עד הכנסה של 5,070 שקל כיום נחקק במקור מתוך רצון לעודד בעלי דירות להשכירם בתקופה בה היה צורך בהגדלת היצע הדירות, אך בבסיסו קיים נימוק נוסף והוא לאפשר גמישות לבעל דירת מגורים שלא להיות כבול למגורים דווקא בדירה שרכש, ולאפשר לו להשכיר את דירתו ולשכור דירה אחרת, כמו למשל במקרה של הגדלת המשפחה או מעבר לעיר אחרת בשל צרכי עבודתו".
לדברי עו"ד מזרחי, "ביטול הפטור יפגע בבעלי דירות הנאלצים להשכיר דירתם ולשכור דירה אחרת מטעמים ומצרכים שונים".

מנהל רשות המסים ערן יעקב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

לדבריו, גם את העיתוי של ביטול הפטור צריך לקחת בחשבון. "ביטול הפטור בעיתוי הנוכחי שבו מחירי הדירות נוסקים הוא בעייתי, שכן הוא עלול לגרום לבעלי הדירות שלא להשכירם ובכך להקטין את ההיצע ולייקר את מחירי השכירות או גרוע מכך, לגלגל את המיסוי החדש על שוכרי הדירות".

לבטל את הפטור: "עוד מיליארדים לקופה"

עו"ד ורו"ח רמי אריה, מומחה למסים ובעל אתר "מסים ועסקים", סבור שיש הצדקה לבטל את הפטור ממס על הכנסות משכירות דווקא בימים אלה. "ההצדקה להענקת הפטור בזמנו הייתה לעודד השכרה למגורים בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר, אך כיום ההצדקה הזאת היא הפוכה - יש רצון לשחרר דירות של משקיעים לשוק ואילו את הבנייה להשכרה לעודד באופן חזק יותר באמצעות החוק לעידוד השקעות הון על ידי מתן הטבות מס משמעותיות בהקמת בניינים להשכרה".

לדבריו, הטענה כי ביטול הפטור יעמיס בירוקרטיה על בעלי הדירות אינה רלוונטית היום. "היום מדובר בדיווח שנתי חד-פעמי ואין צורך בפתיחת תיק במס הכנסה כמו שהיה בעבר".

לדברי אריה, ההצדקה היחידה שנותרה לכאורה היא הטענה כי ביטול הפטור יוביל לעליית מחירי השכירות. "אבל סביר להניח שהעלייה הזאת תתחלק באופן יחסי בין המשכיר לשוכר, כך שהיא תהיה נמוכה ובסביבות 5% בלבד בממוצע. מנגד, לקופת המדינה יתווספו מכל דירה כזאת 6,000 שקל מס בשנה, ולאור ההנחה שקיימות בישראל עשרות אלפי דירות שמושכרות כיום מתחת לסף המס במסלול הפטור - מדובר בסכום משמעותי שיכול להגיע לכמה מיליארדי שקלים בשנה".

לבטל את הפטור: "מעודד העלמות מס"

פרופ’ נעמי פלדמן, חוקרת מסים במחלקה לכלכלה באונ’ העברית, מחזיקה בדעה חד-משמעית כי חובה לבטל ומיד את הפטור ממס על הכנסות משכירות. לדבריה, "מדובר בפטור שמעודד העלמות מס ונותן לבעלי דירות הזדמנות לקבל כספים בשחור או באפור. בשיחות עם גורמים בממשלה אמרתי שאם רוצים להשאיר את הפטור ממס מטעמים פוליטיים או אחרים, עדיין חובה לחייב את משכירי הדירות בדיווח למדינה על עצם ההשכרה, גם אם המס הוא אפס. כל מצב אחר מעניק הזדמנות לא לשלם מסים בלי סיכון להיתפס כמעט".

בנוסף, מסבירה פרופ’ פלדמן, "הפטור הזה ניתן בדרך כלל לאוכלוסיות החזקות יותר במדינה - בעלי דירות, משקיעים, ולא למי שבאמת צריך אותו. לא כל בעלי הדירות חזקים כלכלית, אבל בממוצע אלה לא האוכלוסיות הכי חלשות בארץ. כך שבפועל מדובר בפטור רגרסיבי שמעניק הטבה של מיליארדי שקלים לאוכלוסיות החזקות ולא למי שצריך". באשר לחשש, כי ביטול הפטור יוביל לעליית מחירי השכירות, אומרת פלדמן כי אף אחד לא יכול לדעת מה תהיה ההשפעה על המחירים. "אנחנו לא באמת יודעים מי נהנה היום מהפטור - האם זה בעל הדירה שמקבל את הפטור, או שזה מתגלגל לשוכר. למעשה, אין מאגר מידע או מחקר שאומר מי בעצם נהנה מהפטור הזה".

מעבר לכך, אומרת פרופ’ פלדמן, מדובר בפטור לא שוויוני. "למה צריך להתייחס לכסף שאני מרוויחה משכר דירה באופן שונה מהכנסות בבורסה? מדובר בהשקעה בשני המקרים. המס על רווחי הון בבורסה רק עולה לאורך השנים, בעוד בעלי דירות נהנים מהפטור".

האם אפשר לומר שהפטור ממס מהשכרת דירות דוחף משקיעים לשוק הנדל"ן על פני ההשקעה בשוק ההון שבו שיעור המס הריאלי עומד על 25%? "השוואה של שוק הון להשקעה בדירות היא בעייתית, כי הסיכון הוא שונה", אומר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק פועלים. "התנודתיות של שוק המניות גבוהה בהרבה מזו של שוק הנדל"ן. כשמשווים את הדירות לאג"ח התמונה משתנה, לאג"ח ממשלתיות אין אמנם תנודתיות גבוהה, אבל תוחלת התשואה שם היא שלילית במונחים ריאליים, וזה מה שדוחף משקיעים לנדל"ן. על זה צריך להוסיף העדפת מס שניתנת למשקיעים כמו פטור עד 5,000 שקל, אי-דיווח גם על סכומים גבוהים יותר, וגם אין לשלול מצב ששוק הנדל"ן עשוי להיות קרקע פוריה להלבנת הון".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מדד הבנקים נופל בכ-3%

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.6% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: סבב המו"מ בין איראן לארה"ב בז'נבה הסתיים אחרי שלוש שעות

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר