גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלי לנקרי, ראש עיריית אילת / צילום: שיר גולני

אלי לנקרי, ראש העיר הטרי של אילת, לא מעז לחלום אפילו על 100 ימי חסד: כעיר המבוססת על תיירות, אילת היא העיר הפגיעה ביותר במשבר הקורונה, ובעיצומו הגיע שיעור האבטלה בעיר ל-70% (כיום אומרים בעיר שהשיעור עומד על 4.2% בלבד).

לקורונה קדמו שני אירועים טראומתיים נוספים מבחינת העיר הדרומית: סגירת שדה התעופה שדה דב לפני שנתיים, וכן סופה גדולה שפקדה את העיר במרץ 2020, וגרמה לנזקים בהיקף של 120 מיליון שקל. אז אמנם, חודשי הקיץ והחגים, שבהם הישראלים לא הרבו לנסוע לחו"ל, ותיירו בארץ בהמוניהם, בפרט באילת, פיצו במקצת על הפגיעה במלונאות ובעסקים.

אך מבחינתו של לנקרי, שהיה סגן ראש עיריית אילת ב-17 השנים האחרונות, הקורונה רק הוכיחה מה שידע כבר לפניה, שאילת זקוקה למקורות תעסוקה נוספים מלבד התיירות, ובעניין הזה הוא שם את כל יהבו.

התוכניות שלו לגיוון מקורות התעסוקה נשמעות יומרניות מעט. הוא מקווה להפוך את אילת לאבן שואבת לחברות הייטק ולעובדיהן, או לפחות לצעירים שירכבו על גל העבודה מרחוק, ויתגוררו בעיר עם איכות חיים גבוהה, דמי שכירות נמוכים והטבות מס. בחודשים האחרונים יצאה העירייה בקמפיין הכולל את כל אלה ועוד, כמו עמדות עבודה חינמיות, ודמי שכירות מסובסדים למשרד. לנקרי טוען שהם מזהים "התעניינות אדירה" בסיורים שמארגנת העירייה לצעירים, בתקווה שיחליטו לקבוע את מושבם באילת.

כמה צעירים כבר מימשו את זה בפועל?
"בינתיים עשרות בודדות, ואנו בתהליך. אני מאמין שזה יכול למשוך מאות עובדים".

אתה יודע לספר על חברת הייטק כלשהי שתעבור לאילת?
"הצענו לחברות לאפשר לצעירים העובדים אצלן לעבוד מרחוק, וחלק גדול מהחברות מאפשרות את זה, ולכן זה תלוי בעובדים עצמם. יש לאילת הטבות ותמריצים, אך חברות עדיין רוצות להיות במרכז וגם להיות בטוחות שיש להן את כוח האדם המתאים בכל רגע נתון. אני מכוון לכך שאילת תהיה אזור סחר חופשי מלא, כך שנראה חברות מהארץ ומהעולם מגיעות לכאן".

עד שיושלם המהלך להפיכתה של אילת למרכז הייטק, העיר יכולה להתגאות בינתיים בחברת טראקנט, שפיתחה פלטפורמה לאופטימיזציית משלוחי משאיות, המקשרת בין נהגים ללקוחות, ונוסדה על ידי תושב העיר, חנן פרידמן. טראקנט נסחרת כיום בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-160 מיליון שקל.

"אנחנו על ציר של שלוש יבשות"

מלבד הייטק, לנקרי שואף להפוך את העיר למרכז בינלאומי לביוטכנולוגיה וחקלאות ימית - מהלך טבעי, אפילו מתבקש, לדעתו, בהינתן שיש בה מכוני מחקר מובילים בתחום, וכמובן את הים עצמו. כבר הוחל בשיווק קרקעות להקמת פארק שייועד לתעשיות ימיות. הוא רוצה גם להקים בה האב לוגיסטי בינלאומי - גם זה מהלך מתבקש לדבריו, לאור המיקום של אילת, "בציר של שלוש יבשות, אסיה אפריקה ואירופה, היוצר פוטנציאל למשוך חברות להקים כאן אתרים לוגיסטיים".

כל אלה, לצד הקמת קו רכבת לעיר הדרומית - מהלך שנכון לעכשיו אינו זוכה לגיבוי מצד האוצר - ישימו את אילת על המפה, כך הוא מאמין. כדי שזה יקרה, המדינה צריכה לשנות את ההסתכלות על אילת: לא עוד עיר נופש ותו לא, אלא "עיר אסטרטגית חשובה שממוקמת בצומת אסטרטגי. עם כל הכבוד לפקידי האוצר, אי אפשר לבחון את הנושא רק סביב התשואה למדינה. פקידי האוצר לא רואים מה מהלך כזה יכול לעשות לאילת ולנגב ולערבה בכלל.

"כולם יודעים שישראל ממשיכה לצמוח ותכפיל את האוכלוסייה, והשאלה היא איפה תתיישב כל האוכלוסייה הזו. יש כאן הזדמנות אדירה, כי הנגב והערבה מהווים 60% משטח ישראל, ורק 9% גרים בהם. אילת והערבה מהווים 19% מהשטח, בעוד שפחות מ-1% מתגוררים שם. אם רוצים ליישב את הנגב והערבה, החיבור הזה נדרש, ורכבת יכולה לחולל את זה.

"עוד לפני שמדברים על רכבת נוסעים, הסכמי השלום עם האמירויות מחזקים את הצורך ברכבת מטענים. צריך להסתכל על אילת כעל פרויקט לאומי, כדי למצות פוטנציאל לטובת המדינה. אילת יכולה להטיל ביצי זהב לטובת הכלכלה, אם רק יאמינו בה וימצו את הפוטנציאל, ולכן אני בא עם דרישות לעוגנים תחבורתיים שהם מאסט שיחברו את אילת עם המרכז ויגשרו על אותו ריחוק: הרכבת; שדרוג כביש הערבה שצריך להמשיך ולהשלים אותו; וחיבור מהיר בין שדה התעופה רמון לבין אילת".

"יש למדינה מקורות כספיים לעזור לעיר"

לנקרי נבחר לראש עיריית אילת בבחירות מיוחדות שנערכו באוגוסט השנה, זאת לאחר שראש העיר הקודם, מאיר יצחק הלוי, נכנס לכנסת כחבר כנסת מטעם תקווה חדשה. לנקרי, ששימש כסגן עיר במשך 17 שנה, גבר ב-555 קולות על גבי קדוש, ששימש כראש עיריית אילת במשך 16 שנים. "אני גר בעיר כבר 59 שנים", מתגאה לנקרי בן ה-68, שנולד בקזבלנקה ובגיל תשע הגיע לאילת עם משפחתו.

מאז 2004, שימש כסגנו של הלוי, ובשנים 2010-2013, שימש כיו"ר החברה הכלכלית לאילת. כסגן, הוא קידם בין היתר את תפקודה של אילת כעיר חכמה, ואף הראה קבלות: בדירוג שעורך בית הספר לקיימות של אוניברסיטת רייכמן, לשנת 2018, השתבצה אילת במקום השני, אחרי תל אביב. "אנחנו מנצלים טכנולוגיות חכמות, ובאמצעים טכנולוגיים משפרים איכות חיים ומייצרים חיסכון כספי.

למרות האתגר האדיר שיצרה הקורונה לאילת, סבור לנקרי, נוצרו גם הזדמנויות לא רגילות לעיר, הנמצאת כיום, לדבריו, בתנופת פיתוח מאוד גדולה, המעידה מבחינתו על כך שאמון המשקיעים בעיר חזר. בין היתר הוא תולה תקוות באייר פארק המוקם בעבדה על ידי התעשייה האווירית, בשיתוף עם היזם חיים גייר, ויעניק טיפול למטוסים. מה שידרוש העסקתם של כ-800 עובדים, שלנקרי מקווה, שכמו עובדי ההייטק ועובדי המרכז לחקלאות ימית, יקבעו את מושבם באילת.

כל אלה כמובן, דורשים פיתוח נדל"ני, וגם זה קיים כעת בעיר למכביר: בסך הכול צפויות להתווסף לאילת בשנים הקרובות אלפי יחידות דיור וכן אלפי יחידות מלונאות, בהן יחידות בנות השגה, כלומר ברמה נמוכה יותר מאלה הקיימות כיום באילת, כך שיהיה מגוון של אפשרויות אירוח.

יחידות הדיור החדשות ייבנו בין היתר ברובע 11, על צלע הר בצידה המערבית של אילת; ברובע 6, הממוקם בחלק הדרומי ביותר של העיר; וברובע 2, באזור בסיס חיל הים המתפנה; חלק מהקרקעות כבר שווקו בהצלחה, אומר לנקרי, מה שמעיד לדבריו על אמון המשקיעים בעיר. כן מתוכננות לקום מאות דירות בשכונות הוותיקות, במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, אולם אלה מתקדמים לאט יותר.

כן אמורים לקום פארק אטרקציות, פארק מים, שוק אוכל, מתחם אירועים וגם התיאטרון של אילת ושלוחה של בית הספר למוזיקה, רימון. מבנה הטרמינל הישן יהפוך למרכז חדשנות ויאכלס יזמים בתחומי חדשנות וחברות הייטק - מהלך שהתאפשר בין היתר הודות לתמיכה של 1.6 מיליון אירו מהאיחוד האירופי, זאת בנוסף לעוד 3 מיליון אירו מהאיחוד המושקעים בתוכניות העיר החכמה והעיר הירוקה של אילת.

הפיתוח הנד"לני העלה את המחירים בעיר, וכיום מחירה של דירת 4 חדרים עומד על 1-1.5 מיליון שקל, ומחיר צמודי הקרקע הצפויים להיבנות ברובע 2, מתחיל מ-2.5 מיליון שקל .

את התוכניות הרבות, מקווה לנקרי להוציא לפועל בסיוע המדינה, שמן הראוי לדעתו, שתקציב כספים לפיתוחה של העיר. וזאת לכל הפחות מהסיבה שתושבי אילת הם הנפגעים העיקריים מסגירת שדה דב, שהיה השער העיקרי להגעה לאילת. "פינו את שדה דב", מתרעם לנקרי. "יוקמו שם 16 אלף יחידות דיור ו-1,600 מתוכן כבר יצאו לשיווק. המדינה הכניסה מהשיווק הראשון למעלה מ-4 מיליארד שקל. מאחר שהסובלים העיקריים מסגירת שדה דב הם התושבים האילתיים, דובר על כך שאילת תקבל חלק מהכסף הזה, אבל זה לא קרה. המדינה אמורה לקבל למעלה מ-40 מיליארד שקל משיווק הקרקעות בשדה דב. מן הצדק שחלק מהכסף הזה יופנה לטובת אילת, לצורך פתרונות בתחומי התעסוקה, תרבות, תחבורה ובריאות. לא יכול להיות שהמדינה תכניס סכומים כאלה משיווק שדה דב ואנחנו לא ניהנה מזה. היום יש למדינה מקורות כספיים שיאפשרו לתת לאילת את העוגנים שהיא צריכה כדי להתפתח ולמצות את הפוטנציאל שלה".

"פועלים לייצר מגוון של חדרים"

עוד עניין שעומד על סדר יומו של לנקרי הוא הגדלת מספר התיירים המגיעים לאילת. הוא לא מתכוון להסתפק במאות אלפי התיירים בשנה שנהגו להגיע לאילת בתקופה שקדמה לקורונה, ומצפה להגיע לרף של מיליון תיירים. "בסופו של דבר", הוא אומר, "שדה התעופה רמון נבנה כדי להביא תיירות מהעולם".

איך אתה רוצה להגדיל את התיירות הבינלאומית, כשלתיירים יש את עקבה מצד אחד ואת סיני מצד שני, שם המחירים נמוכים משמעותית?
"הרבה פעמים נוהגים בחוסר הגינות כשמשווים את אילת בתקופות של שיא לעומת עקבה בתקופה של שפל. זו תחרות על ליבו ועל כיסו של הצרכן, שעושה את השיקול שלו. למרות האפשרות לנסוע לעקבה, אין שם יותר מ-2 מיליון לינות בשנה, בעוד שבאילת יש 7.5 מיליון לינות. התיירים מעדיפים עיר מודרנית שיש לה אטרקציות מתקדמות, שיש בה תוכן טוב וחיי לילה. בעקבה אין חיי לילה והתפוסה המלונאית שם עומדת על 35%.
"העלויות שיש לבתי מלון שם שונות לגמרי מאשר כאן. יש לאילת היצע גדול מאוד של חדרים במחירים מגוונים, וכאשר מזמינים מראש ומוכנים להסתפק לא רק במלונות חמישה כוכבים, אפשר להגיע למחירים סבירים. כשעושים את ההשוואות [בתקשורת] לוקחים את הסוויטות אצלנו ומשווים את המחירים אליהן, אבל יש כאן מגוון גדול של חדרים".

התלוננת בזמנו על כך שהמדינה מקדמת הסכמים עם מדינות כמו יוון וקפריסין, שיאפשרו הגעת תיירים ישראליים לשם, בעוד שהמלונאות והעסקים באילת דיממו. גם הערכת שהמחירים באילת יירדו בעקבות המשבר. אבל לא רק שהמחירים לא ירדו, הם גם עלו.
"המחירים זה עניין של היצע וביקוש, כשיש ביקש גדול, המחירים עולים".

אבל אתם לא יכולים לבקש עזרה ורגע אחרי זה לנצל את כך שהישראלים לא נוסעים לחו"ל, הם לקוחות שבויים, ולהעלות מחירים. ועוד בסוף מתברר שהתיירנים לוקחים את מענק הקורונה ומחלקים אותו כדיבידנד, כמו במקרה של ישרוטל. למה שיתחשבו בכם, ולמה שמישהו יבוא אליכם?
"אנחנו כעירייה פועלים להגדיל את היצע חדרי המלון באילת ולהביא לגיוון גדול של היצע חדרים ולבנות אכסון מלונאי ברמה נמוכה יותר ממה שקיים. הספידו את אילת מיליון פעמים, ובסוף אילת - גם לפני הקורונה וגם אחריה - זו העיר עם שיעורי התפוסה הכי גבוהים בתיירות ומספר הלינות הכי גבוה, ומצליחה יותר מהשכנות שלה. אילת צריכה להמשיך ולשפר את המוצר התיירותי שלה, ואנחנו משקיעים בזה מאמץ".

יש יזמים שמביעים בזה עניין?
"יצאנו למכרז שמאוד הצליח - מתחם מלונאות קמפינג ברמה גבוהה (מדובר על מדבריא, מתחם אוהלים ממוזגים - ה.מ), וגם בשטח שדה התעופה המתפנה יוקמו יחידות של מלונאות בת-השגה".

אליפות בגיימינג ותחרות מיס יוניברס

בחורף הקרוב תארח אילת את תחרות מיס יוניברס העולמית, ולנקרי מקווה שזו תהיה הזדמנויות לקידום שיווקי של העיר, כמו גם אליפות העולם בגיימינג בהשתתפות 600 שחקנים מהעולם.

כל עוד הקורונה נוכחת, לנקרי מקדם גם תוכנית להפוך את אילת לאי ירוק, כך שכל הנכנסים אליה ייכנסו עם תו ירוק בלבד. "הפתרון הזה", אומר לנקרי, "ייתן לאילת אפשרות להמשיך ולפעול, וגם להיפתח לתיירות חוץ".

מה אתה רואה לנגד עיניך?
"הפיתוח של העיר עובר דרך גיוון מקורות התעסוקה, וכשמדברים על צמיחה זה חייב להיות מבוסס על דברים נוספים. היא לא צריכה להיות עיר של 150 אלף, אלא עיר שצומחת על בסיס מאוזן יותר. אילת תמשיך להיות עיר תיירות ולהתבסס על תיירות, ויש חשיבות להמשיך ולפתח אותה כעיר תיירות מובילה". 

"למעלה מ-90% מהחשמל - מהשמש"

פקקי התנועה בכניסה לעיר מצפון אמנם הולכים ומתארכים, אבל לנקרי עומד על כך שהעיר מקדמת יוזמות ירוקות רבות. "אנו עיר מובילה בכל הנושא של אנרגיה נקייה. הכנסנו טכנולוגיות מתקדמות להשקיה (בהיעדר גשם), שאפשרו לנו לחסוך מעל מיליון קוב מים ולפתח פי 2 גינות ציבוריות. אנו מנהלים את המאבק כנגד מתקן ההנזלה (מדובר בתוכנית להעביר נפט ממפרץ אילת לאשקלון בצינור של קצא"א), כמו גם ההסכם של קצא"א עם רד מד (להקמת צינור נפט לאמירויות), ואני נחוש להיאבק ולא לאפשר את הפעילות שתגרום נזק לים שלנו. את רצועת החוף שקיבלנו מקצא"א (רצועת חוף שהייתה בשימוש קצא"א למשך עשרות שנים, ולפני ארבע שנים הוחזרה לרשות העירייה), פינינו, והפכנו לחוף אקולוגי. אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לשמירה על אילת כעיר ירוקה".

אילת היא צרכנית חשמל כבדה בגלל החום הכבד שדורש מיזוג בחלקים גדולים של השנה. בעניין זה אומר לנקרי: "אחת מתוכניות הדגל שאני מוביל זו הפיכתה של אילת לעצמאית אנרגטית, כך שכל צרכי האנרגיה של העיר יהיו מאנרגיית השמש. כבר כיום אנו מייצרים למעלה מ-90% מהצריכה מאנרגיית השמש, ונהיה העיר הראשונה בעולם שתהיה עצמאית אנרגטית. ייצור האנרגיה נעשה בעשרה שדות סולאריים, גגות מבני הציבור וגם גגות פרטיים".

אלי לנקרי

אישי: בן 68, יליד קזבלנקה, הגיע לאילת בגיל 9. נשוי ואב לשלושה, סב ל־11

מקצועי: בעל תואר ראשון בכלכלה וניהול; שימש כסגן ראש העיר במשך 17 שנה

עוד משהו: גבר בבחירות ב־555 קולות על גבי קדוש

אילת

שנת הקמה: 1951
מספר תושבים: 52 אלף
שטח שיפוט: 98 אלף דונם
דירוג סוציו־אקונומי: אשכול 6
תקציב שנתי: 570 מיליון שקל
מספר חדרי מלון: 12 אלף
שיעור המועסקים בתיירות: 80% מהתושבים, במישרין או בעקיפין
שיעור האבטלה: 4.2%
הכנסות מארנונה: 36.2% ממלונאות, 30% ממסחר ומשרדים, 25.5% מגורים, 8.3% תעשייה ומלאכה