נמל אשדוד. צפי למכירות של 290 אלף כלי רכב חדשים השנה / צילום: תמר מצפי
שוק הרכב הישראלי צועד כיום במרץ לעבר שיא מכירות של כל הזמנים עם צפי לכ-290 אלף כלי רכב חדשים ב-2021. אבל קשה מאד להסיק מכך לגבי ההמשך. המכירות ברבעונים הבאים יוכתבו על ידי חוקי משחק גלובליים, שיש להם קשר קלוש מאד למצב הביקוש או הכלכלה המקומיים.
בחודשים האחרונים הפך שוק הרכב העולמי, ושוק הרכב הישראלי בתוכו, מ"שוק של קונים", שמתאפיין לרוב בעודפי ייצור, מלאים דוממים, מבצעי הנחות ומאמצים שיווקיים ל"שוק של מוכרים", שמתאפיין בעודפי ביקוש, מחסור בהיצע, מלאים מזעריים, רשימות המתנה ממושכות והנחות אפסיות ממחירי המחירון. לטובת קוראינו הנבוכים לנוכח המציאות החדשה נצרף כאן מדריך נבוכים מתומצת למחפשי הרכב.
איך הגענו למצב הזה?
במשפט אחד: חוקי הביקוש וההיצע. התפרצות הקורונה יצרה מצב של פאניקה בעולם העסקים ובתעשיית הרכב הגלובלית בפרט. בתחילה שובש הייצור בשל הפגיעה בשרשרת האספקה של תעשיית הרכב, ולאחר מכן נרשמה צניחה תלולה בביקוש לכלי רכב ובהכנסות בכל המדינות המפותחות בשל הסגרים וההגבלות.
יצרני הרכב הגיבו כמו שכל תאגיד גלובלי מתוכנת להגיב במצב כזה, וחתכו את ההוצאות השוטפות. מפעלי ייצור הושבתו, מאות אלפי עובדים פוטרו או נשלחו לחל"ת וההזמנות לספקים נבלמו. בין השאר, בוטלו גם ההזמנות ארוכות טווח לאספקת צ'יפים, שמוזמנים חודשים מראש.
יצרני הצ'יפים מצאו במהירות אלטרנטיבה. השינויים היסודיים בהרגלי העבודה והלימוד של מאות מיליוני אנשים שהביאה הקורונה הקפיצו לשמיים את הביקוש לצ'יפים עבור מחשבים וציוד תקשורת ובמקביל נסיקת מחירי הביטקוין הפכה את הכרייה שלו, שהיא תהליך עתיר כוח מחשוב, לסוג של "בהלה לזהב" של העידן המודרני (נסו לרכוש כיום כרטיס גרפי מתקדם ותבינו על מה אנחנו מדברים).
אף אחד לא צפה את המהירות והעוצמה שבה יתאושש הביקוש לרכב בעולם וגם לא את העלייה התלולה והמהירה במחירי חומרי הגלם בשל הפגיעה בכושר הייצור, את שיבושי התובלה הימית ואת המחסור הקשה בצ'יפים, שכרגע צפוי להימשך עמוק לתוך 2022.
התוצאה: פגיעה מתמשכת בייצור רכב ובהיצע בכל העולם, וכשההיצע קטן והביקוש עולה, התוצאה הבלתי נמנעת היא עליית מחירים, על פי מיטב חוקי הכלכלה. בישראל הדבר בא לידי ביטוי בהתאיידות המבצעים וההנחות והמתנה של רבעון אחד או שניים לקבלת רכב חדש מדגמים פופולריים, מבלי שהספקים יתחייבו על מועד קונקרטי.
מה קורה לשוק החלפים?
תעשיית החלפים הגלובלית "חוטפת" כיום מכה משולשת: מחסור בצ'יפים בסיסיים, שגורר מחסור במודולים אלקטרוניים מרובי-צ'יפים דוגמת חיישנים, מערכות ניהול מנוע, מערכות בטיחות שונות וכו'; זינוק של עשרות עד מאות אחוזים במחירי גומי, פלסטיק, מתכות ועוד, שמשפיע ישירות על עלויות הייצור של חלפים חיוניים; ועלייה תלולה של מאות אחוזים במחירי ההובלה העולמית במכולות, בעיקר מאזורי הייצור העיקריים של החלפים במזרח אסיה. למותר לציין, שעלויות התובלה מתגלגלות ישירות למחירי החלפים לצרכן.
בחודשים האחרונים גם נכנסו לתמונה "מאכערים" ממולחים מרחבי העולם, שזיהו את המצב והחלו לאגור רכיבים חיוניים לרכב כדי לנצל הזדמנות לרווח מהיר של אלפי אחוזים. לאחרונה דווח בסין, שמערכת ESP לרכב, למשל, שעולה בשגרה כמה דולרים נמכרת על ידי מתווכים במאות דולרים.
גם תעשיית הצמיגים מעלה מחירים ובשבועות האחרונים קיבלו סוחרי צמיגים בארה"ב אירופה וישראל הודעות רשמיות מכל היצרנים הגדולים בעולם על עליות מחירים בספטמבר או באוקטובר בשיעור של עד 8% בצמיגים לרכב פרטי ועד 14% לצמיגים של כלי רכב מסחריים. "הדובדבן בקצפת" הוא קמפיין "ירוק" שבו החלה ממשלת סין כדי לאלץ את כל התעשיות הכבדות במדינה להשקיע בטכנולוגיות להפחתת הזיהום.
עליית המחירים מלווה בחוסר במלאים, והתוצאה היא זמני המתנה ממושכים מאד ביחס לשגרה לחלפים במוסכים בארץ ובעולם. בשבוע שעבר, למשל, אמר יו"ר איגוד ספקי החלפים בארצות הברית לרשת הטלוויזיה "פוקס" כי "התעשייה שלנו ניצבת בפני שיבושי האספקה החמורים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. יש לנו בעיה של תובלה ימית ובעיה של עליית מחירים רוחבית בשיעור של עד 20% על חלקים וחומרי גלם". בשורה תחתונה זה בהחלט לא זמן אידיאלי להכניס את הרכב לתיקון משמעותי במוסך ולא נופתע גם אם גנבות הרכב לצורך פירוק חלקים יחזרו לטפס בתלילות.
ההשפעה על ענף הליסינג
ענף הליסינג בישראל הכתיב במשך שנים את חוקי המשחק בשוק הרכב, אך כעת גם הוא "לקוח שבוי". חברות הליסינג בישראל מחויבות להחליף ללקוחותיהם מדי שנה קרוב ל-80 אלף כלי רכב בתום תקופת חוזי הליסינג, מה שהופך אותן ל"לקוח-על". אבל אם בעבר יבואני הרכב היו מחזרים לפתחן, כעת הכוח נמצא בידי היבואנים, שמעדיפים לנתב את המלאים המתכווצים לטובת השוק הפרטי הרווחי יותר.
לחברות הליסינג יש אפשרויות מוגבלות להתמודד עם המחסור והבסיסית שבהן היא פשוט לשלם יותר. אולי לא את כל מחיר המחירון לצרכן הפרטי, אבל הן צריכות לשכוח מההנחות הדו-ספרתיות המקובלות בענף. דרך נוספת היא ולרכוש כל מלאי, שנקרה בדרכן, והן אכן רוכשות בחודשים האחרונים מכל הבא ליד, מבלי להמתין לאספקה בינואר כמקובל. לא נופתע אם הרבעון האחרון של השנה, שהוא בדרך כלל תקופה "מתה", יהיה פעיל יותר מהמקובל.
דרך שלישית, בינתיים על הנייר, היא העלאה משמעותית של מחירי הליסינג במקביל לפנייה אל לקוחות בבקשה להאריך את תקופת הליסינג מעבר לשלוש שנים. לענף אין הרבה ברירה מכיוון שעליית מחירי הרכב בפועל כבר החלה במקביל לחוסר ודאות לגבי מועדי וכמויות אספקה של רכב חדש לפחות עד הרבעון השני של 2022. אמנם לקוחות הליסינג לא יאהבו את זה, בלשון המעטה, אבל גם הם שבויים בשוק עם היצע דל והמתנה ארוכה. חברות הליסינג יכולות להתנחם בכך, שערך צי הרכב המשומש שלהן בספרים נוסק ביחד עם העלייה הרוחבית במחירי המשומשות.
מה יעשה הלקוח הפרטי?
העצה האינטואיטיבית היא "בשוק של מוכרים לא קונים". במצב הנוכחי, שבו המלאים נמוכים מאד, ההנחות אפסיות וכמעט לכל רכב חדש שנוחת בארץ יש כתובת, כוח המיקוח של הלקוח הפרטי שואף לאפס וכדאי להמתין להתייצבות של השוק ולעלייה ברמות המלאי.
אבל המצב בשטח יותר מורכב. האלטרנטיבות הציבוריות לרכב פרטי בישראל הן עדיין דלילות ולא יעילות, יש בשוק הרבה מאד כסף פנוי ש"רוצה" להיות מנותב לעלייה ברמת החיים והפגיעה ביעילות של מערך השירות והחלפים מקטינים את הכדאיות של אחזקת רכב ישן. הבעיה היא, שהממתינים עלולים להיתקל במחירי רכב הרבה יותר גבוהים, סביר להניח שכבר מינואר הקרוב, וגם הערוצים המוזלים לרכישת רכב חדש, "שוק ה-0 קילומטרים" והיבוא העקיף, מתייבשים במהירות.
ניתן להניח, שבסופו של דבר הביקוש יפגוש את ההיצע ובעיות הלוגיסטיקה והאספקה של תעשיית הרכב ייפתרו. אבל אם יש משהו, שלמדנו בשנתיים האחרונות, זה שתחזיות לטווח ארוך לא שוות הרבה בתקופה של שיבושים גלובליים. ייתכן שהענף בארץ ובעולם יתייצב בטווח הארוך על נקודת שיווי משקל הרבה יותר גבוהה של מחירים. ייתכן שהתפרצויות נוספות יאריכו מועד ההתייצבות ברבעונים או בשנים, ואולי בכלל הביקוש ו/או ההיצע שוב יתרסקו בשל מחסור בדלק, למשל.
לפיכך, למי שיכול מומלץ להמתין עם הרכישה/החלפה, ומי שלא - יצטרך כנראה לאמץ טקטיקה של רכישה בחנויות אאוטלט: לוקחים מה שיש על המדף, בלי לדקדק בצבע או במפרט, ומכניסים את היד עמוק יותר לארנק.