בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. הפרדת רכוש ללא גירושים וללא שאחד מבני הזוג מת / צילום: אמיר מאירי
חלוקת רכוש משותף שצברו בני זוג לאורך חייהם המשותפים מתבצעת על-פי החוק רק באחד משני מועדים של סיום הזוגיות: גירושים או מוות של אחד מבני הזוג. עם זאת, קיימים מספר מצבי ביניים קריטיים, אשר התרחשותם דורשת אף היא פיצול של הרכוש בין בני הזוג, על אף שהם ממשיכים לחיות ביחד.
דוגמה לכך היא פשיטת רגל של אחד מבני הזוג, או כשאחד מהם מאבד את כשרותו המשפטית, וממונה לו אפוטרופוס או מיופה-כוח המנהל עבורו את רכושו. אם האפוטרופוס או מיופה-הכוח אינו בן הזוג עצמו, נוצר צורך להכריע כיצד לאפשר לבן הזוג הכשיר לעשות שימוש במחצית הרכוש השייכת לו.
דוגמה למקרה מורכב בתחום זה נדונה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, בעניינם של זוג קשישים, אשר היו נשואים במשך 52 שנים מאושרות והרמוניות, במהלכם נולדו להם שישה ילדים.
במהלך חייהם המשותפים הבעל הקים אשכול חברות מצליח וצבר הון רב, כשהאישה שימשה עזר כנגדו, משום שטיפלה במשפחה וגידלה את הילדים. גם לאחר הידרדרות חמורה במצבו הרפואי והקוגניטיבי של הבעל בשנים האחרונות, המשיכה האישה לטפל בו בנאמנות ובמסירות רבה, ולא נוצרו ביניהם כל ריב ומחלוקת.
למרבה הצער, איבוד כשרותו המשפטית של הבעל לנהל את ענייניו הכלכליים, ואת אשכול החברות שלו בפרט, הביא לפרוץ סכסוך מר בין האישה לבין ילדיהם של הצדדים, הפעילים כדירקטורים בחברות אלה.
כדי לשמור על זכויותיה במחצית הרכוש המשותף מפני ילדיה, האישה פנתה לבית המשפט בתביעה לפסק דין הצהרתי, אשר יכריז עליה כבעלת מחצית הזכויות באשכול החברות - וזכתה בתביעתה.
בנוסף, בית המשפט מינה את אחת הבנות כאפוטרופוסית עבור אביה, בכלל הנושאים למעט הרכוש העסקי, לגביו בשלב הראשון מינה רואה חשבון חיצוני כדירקטור נוסף בלבד.
אפוטרופוס גם לרכוש העסקי
כעת מתכוון בית המשפט למנות אפוטרופוס גם בנושא הרכוש העסקי, וכתוצאה מכך האישה מצידה הגישה תביעה נוספת, במסגרתה ביקשה שמחצית המניות השייכות לה באשכול החברות יועברו לידיה ולשליטתה בפועל, ולא רק כהכרזה תאורטית.
בית המשפט פסק כי סיווגן של זכויות בן זוג במחצית הרכוש המשותף, אשר ניתן לגביהן פסק דין הצהרתי ללא שחל פירוד בין בני הזוג, אינו מוחלט וידוע מראש, וייקבע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. כך למשל, ייתכן כי זכויות של האישה בבית המגורים המשותף יוכרו כזכויות קנייניות, המקנות לה את הזכות להירשם כבעלים, ואף לדרוש את מכירת הנכס המשותף - אולם זכויות אחרות יוגדרו כזכויות "אובליגטוריות", כלומר "על הנייר" בלבד, עד למועד בו הצדדים ייפרדו בפועל.
במקרה זה, לרישום המניות בפועל על שם האישה קיימות השלכות קריטיות על תפקוד החברה. כך למשל, מי שרשום כבעל מניות בחברה פרטית, מקבל זכות להצביע באסיפות בעלי המניות.
כמו כן, יכולה להיות לכך השפעה על זכויותיהם של צדדים שלישיים המעורבים בחברות או קשורים חוזית עימן, כגון ספקים, קבלנים, עובדים וכו'. אין מחלוקת אפוא שהעברת מחצית המניות בפועל לשליטתה של האישה עלולה להביא לזעזוע ולפגיעה קשה בניהולו התקין של אשכול החברות, ולפיכך בית המשפט דחה את התביעה.
באשר לטענת האישה כי משמעות דחיית התביעה היא שהאפוטרופוס לענייני החברות שימונה עבור הבעל ינהל בפועל גם את המחצית השייכת לה על אף שאינה חסויה, ענה בית המשפט כי גם בעת שהבעל היה כשיר לפעולות משפטיות, האישה לא לקחה חלק פעיל בניהולה, ומבחינה משפטית הבעל למעשה ניהל את חלקה בחברות כנאמן שלה. לפיכך, גם האפוטרופוס שימונה בנעליו של הבעל יחויב בחובת נאמנות כלפי האישה.
עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה