גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בירושלים ובתל אביב לוקח הכי הרבה זמן בעולם לבנות רכבת קלה? בנתונים של האוצר יש בעיה

כדי לשכנע את חברי הכנסת להקים רשות מטרו פרסמו במשרד האוצר גרף שמשווה בין קצב ההקמה של הפרויקטים בישראל למקביליהם בעולם ● אבל כשצללנו לנתונים שמאחורי הפרסום הרשמי, גילינו מתודולוגיה שאפשר להתווכח עליה, השוואה לא מנומקת לערים ספציפיות, וחוסר דיוק בנתונים עצמם

הרכבת הקלה בירושלים. מתוך מצגת של משרד האוצר המלווה את חוק ההסדרים יולי 2021 / צילום: כפיר הרכבת הקלה בירושלים
הרכבת הקלה בירושלים. מתוך מצגת של משרד האוצר המלווה את חוק ההסדרים יולי 2021 / צילום: כפיר הרכבת הקלה בירושלים

במשרד האוצר מוטרדים מכך שבישראל קשה מאוד לקדם מיזמי תשתית ולכן הציע המשרד שהכנסת תעביר שורה של שינויי חקיקה (שחלקם פוצלו בסופו של דבר מחוק ההסדרים) ובראשם הקמת רשות מטרו: גוף-על שיוכל להפקיע סמכויות מגופי ממשל ורגולציה, ולזרז את קידום פרויקט המטרו. כדי לבסס את הטענה שבישראל המצב בתחום אכן קשה יותר מבמקומות אחרים בעולם צורף למצגת המלווה של חוק ההסדרים - שפורסמה בתחילת יולי - גרף שממחיש את הבעיה.

מהגרף עולה כי בעוד שבירושלים לקח 16 שנה מרגע אישור ההחלטה על בניית הרכבת הקלה ועד גמר הביצוע, ובתל אביב אמורה בניית הקו האדום להסתיים רק אחרי 23 שנים, בערים אחרות בעולם הפרויקטים הושלמו הרבה יותר מהר. כך, למשל, בסיאטל זה לקח רק 13 שנים, בוושינגטון 10, בדבלין 7 ובברגן שבנורווגיה רק 5 (הגרף כולל 11 ערים שבכולן ההקמה הסתיימה מהר יותר מבישראל).

 

במשרוקית אנחנו משתמשים לא פעם בנתונים של משרדי וגופי הממשלה כדי לבדוק אם טענות הן נכונות או לא מבחינה עובדתית. יש בכך בעייתיות מסוימת שנגענו בה בעבר, אבל המדינה היא המקור המוסמך לגבי נתונים שקשורים לישראל. אך מה קורה כשהמדינה מציגה נתונים על מדינות אחרות בהשוואה לישראל? הגרף שפרסם האוצר הוא הזדמנות טובה להראות שלא כדאי להסתמך באופן עיוור על נתונים השוואתיים כאלה, גם אם הם מגיעים ממקור רשמי. נציין רק כי ממשרד האוצר מסרו לנו שהנתונים במצגת פורסמה על ידם, לוקטו ונותחו על ידי חברה חיצונית בשם שלדור, ולא על ידי אנשי האוצר בעצמם.

מתודולוגיה: איך משווים?

הגרף שבמצגת מציג באופן ויזואלי רק את מספר השנים שלקח לבנות כל אחד מהפרויקטים. ככל שמספר השנים גדול יותר כך העמודה גבוהה יותר. אבל לא כל הפרויקטים נולדו שווים. למשל, אורך המסילה שונה בכל אחד מהמקרים. הנתון הזה מוצג בתחתית כל עמודה, ללא ביטוי גרפי.

אפשר לטעון שהגיוני יותר לחלק את מספר הקילומטרים במספר השנים ולהציג כמה קילומטרים נבנו בכל שנה. אם נעשה את החישוב הזה נגלה כי בישראל הבנייה עדיין איטית ביחס לרוב הדוגמאות בגרף, אבל לא האיטית ביותר. כך, בתל אביב הצפי הוא לבנייה של כ-1.04 ק"מ בשנה, מהר יותר מוושינגטון בה נבנה ק"מ בשנה. בירושלים הקצב הוא 0.81 ק"מ בשנה - כמעט בתחתית הרשימה אבל עדיין טוב יותר מבפירנצה שבמקום האחרון עם 0.7 ק"מ בשנה.

ועוד בעיה: חילקנו את הקילומטרים בשנים, אבל איך בעצם מחשבים את השנים הללו? במצגת מועד ההתחלה של כל פרויקט מוגדר בלאקוניות כ"מועד ההחלטה". אבל פרויקטים של הקמת רכבות קלות בתוך עיר כרוכים בתהליכי קבלת החלטות ארוכים ומורכבים. האם התכוונו באוצר לבחור כקריטריון להשוואה את מועד קבלת החלטת הרשות הרלוונטית (הממשלה ובמקומות שבהם היא לא רלוונטית העירייה או המחוז)? ואולי הכוונה היא למועד אישור תוכניות הבנייה? או למועד הבחירה בקבלן?

באוצר הסבירו לנו ש"משך הזמן נמדד מרגע ההחלטה על הפרויקט. במקרים בהם הוחלט על הקמת חברה או רשות לטובת הפרויקט, משך ההקמה נמדד החל מהקמת הגוף הרלוונטי", אבל עדיין מדובר בקריטריון די נזיל. האמת נראה שגם באוצר די מסכימים לאור המשך התגובה בו נכתב כי "כמובן שניתן לערער על מועד התחלת הפרויקטים השונים".

צ'רי פיקינג: את מי בוחרים להשוות?

עניין משמעותי אפילו יותר הוא איך נבחרו הערים שאליהן הושוו תל אביב וירושלים. בארה"ב, למשל, יש דוגמאות שמאירות באור אחר את הנעשה בישראל. בהונלולו שבמדינת הוואי יצא לדרך ב-2012 קו של רכבת קלה שהיה אמור להיפתח ב-2020 וכעת צפוי להיפתח רק ב-2031 (כלומר, לאחר 19 שנה של עבודות). במחוז הנפין שבמינסוטה יצא לדרך קו שבנייתו אושרה ב-2011, היה אמור להיפתח ב-2018, וכעת אין צפי שייפתח לפני 2025 (14 שנה). ויש גם את הקו החדש באגלינטון, טורונטו, שבנייתו החלה ב-2011 וכעת הוא צפוי להסתיים רק ב-2031 (20 שנה). הדוגמה שהיא אולי הבולטת ביותר נוגעת לעיר וושינגטון.

בגרף שבמצגת נכלל קו בעיר שהקמתו נמשכה עשר שנים. אבל יש בעיר גם קו אחר שאושר ב-2009 ואחרי עיכובים ייפתח לא לפני סוף 2022 ובסבירות גבוהה יותר ב-2023 (כלומר, 14 שנה). עם זאת, הוא נבנה בקצב מהיר יותר של כ־1.8 ק"מ בשנה. אחרי הדוגמאות האלה פתאום זמני הבנייה של הרכבות הקלות בישראל נראים הרבה יותר סבירים, נכון? באוצר הסבירו לנו ש"ההשוואה שהוצגה נועדה להמחיש שעיכובים מסוג זה אינם גזרת גורל וניתן לבצע מגה מיזמי תשתית בלוחות זמנים סבירים". ייתכן, ועדיין הגרף המדובר יוצר את הרושם שהפרויקטים בתל אביב ובירושלים הם מקרים יוצאי דופן בהשוואה לעולם, כשלמעשה לא בטוח שזה המצב.

הנתונים עצמם: האם הם נכונים?

מה לגבי הדיוק בנתונים שמופיעים בגרף? פנינו לארגוני בדיקת עובדות מהעולם ורשויות שהיו אחראיות על בניית הרכבות הקלות בערים שהוזכרו במצגת, ושאלנו: מתי התקבלה החלטה לבנות את הרכבת הקלה, מתי התוכנית הראשונית (ללא הרחבות מאוחרות יותר) יצאה לדרך, ומהו אורך הפרויקט? מהתשובות שקיבלנו נראה שלא כל המספרים במצגת מדויקים.

בסיאטל, לדוגמה, הגרף של האוצר מציג 40 ק"מ שנבנו ב-13 שנים. סאונד טרנזיט, החברה שאמונה על בניית הרכבת הקלה בכרך, אישרה כי זה הזמן שנמשך הפרויקט, אלא שאורכו אינו 40 ק"מ. יחד עם כמה הרחבות שנעשו, אורך המסילה כיום עומד על מעט יותר מ-35 ק"מ. כלומר, קצב הבנייה היה נמוך יותר מכפי שעולה מהמצגת. הדבר נכון גם לגבי הפרויקט בפיניקס. לפי עמיתנו ב"פוליטיפאקט" במשך שמונה שנים נבנתה שם מסילה שאורכה קצת יותר מ-32 ק"מ (20 מייל). במצגת האוצר נטען שבאותה תקופה נבנו 36 ק"מ.

הרכבת הקלה בירושלים / צילום: כפיר הרכבת הקלה ירושלים

ואם עד עכשיו הפערים נשמעים קטנים יחסית, מתברר שבדבלין הוסיפה המצגת של האוצר 10 ק"מ שלמים לאורך המסילה, והאריכה אותה ב-40%. במצגת נטען שהמסילה בפרויקט היא באורך של 34 ק"מ, אך מהחברה שאחראית על הרכבת הקלה בעיר נמסר לנו שאורך שני הקווים שכולל הפרויקט הוא כ-24 ק"מ בלבד.

אפילו במה שנוגע לפרויקט בירושלים, הנתונים לא לגמרי מדויקים. אורך הקו הוא 13.8 ק"מ, אבל משום מה במצגת הנתון עוגל כלפי מטה ל-13 ק"מ. ומה שמשמעותי יותר, במצגת נטען שהקו נבנה במשך 16 שנים. אלא החלטת הממשלה על בניית המסילה בעיר התקבלה ב-1998, והרכבת החלה לפעול כבר ב-2011. כלומר, הפרויקט ארך 13 שנים בלבד. 

עוד כתבות

חנות איידיגיטל IDIGITAL עזריאלי תל אביב / צילום: שוקה כהן

אייפון לא בכל מחיר: איידיגיטל צפויה לחתוך את השווי בהנפקה בכ-25%

מדובר בקיצוץ של 20%-25% בשווי שמבקשת לקבל יבואנית מוצרי אפל בישראל והוא יעמוד על 750-800 מיליון שקל ● במקביל, יוקטן היקף ההנפקה שמובילה בעלת השליטה באיידיגיטל, קרן ההשקעות סקיי

מטרו / צילום: Shutterstock, prochasson frederic

קבוצת אג'יס גדיש נבחרה לנהל את רשת המטרו במטרופולין דן

לאחר הליך מכרזי שקיימה החברה הממשלתית נת"ע, נבחרה הקבוצה לנהל את רשת המטרו העתידית של גוש דן ● החברה תרכז ותנהל את כלל פעילות ההיערכות לביצוע הפרויקט ותייצר תוכנית לבנייה והפעלה של הרשת

שלומי טחן, המנכ''ל החדש של רשת מלונות דן / צילום: תמונה פרטית

מנכ"ל חדש לרשת מלונות דן: שלומי טחן יחליף את רונן ניסנבאום

טחן, שייכנס לתפקידו בתחילת פברואר, שימש בתפקידיו הקודמים כמנכ"ל רשת מלונות בראון, מנכ"ל ונציג הבעלים במלון ריץ קרלטון הרצליה, סמנכ"ל התפעול ברשת ישרוטל, מנכ"ל מלון רויאל ביץ' אילת ומנכ"ל מלונות אלרוב בירושלים

בנין חברת ביטוח שירביט, נתניה / צילום: תמר מצפי

שירביט נקנסה ב-10 מיליון שקל לאחר הפריצה לשרתיה והדלפת המידע

רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הטילה עיצום כספי בסך 10.7 מיליון שקל על חברת הביטוח שירביט, בגין הפרות משמעותיות של הוראות הממונה בתחום ניהול סיכוני הסייבר ● לפני כשבועיים ההאקרים פרסמו אלפי מסמכים של החברה ● נמצא כי שירביט לא הקצתה משאבים נאותים לתחום הגנת הסייבר

שר הבריאות, ניצן הורוביץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הממשלה אישרה במשאל טלפוני את טיוטת החוק שיאפשר שימוש באיכוני שב"כ למעקב אחרי חולים באומיקרון

בהצבעה על החוק, בדומה לדיון שנערך בממשלה ביום ראשון, התנגדו השרים אלי אבידר, אורנה ברביבאי, יפעת שאשא ביטון וגדעון סער ● טיוטת החוק קיבלה אמנם את אישור הממשלה, אך המבחן הקשה עוד מחכה לה במליאת הכנסת ● אתמול הודיעו ראשי האופוזיציה כי יתמכו בחוק אם הקואליציה תחיל משמעת קואליציונית על חבריה

אסי עזר, רעיית נשיא המדינה - מיכל הרצוג, נשיא המדינה יצחק הרצוג, מנכ''לית AIG יפעת רייטר ואלברט אסקולה / צילום: AIG

התחרות שבודקת: איזה מותגים הכי מגוונים בפרסום?

השבוע התקיימה לראשונה תחרות "הגיוון הישראלי בשיווק ובפרסום" - מיזם משותף של איגוד השיווק הישראלי, איגוד חברות הפרסום בישראל וארגון מעלה לאחריות תאגידית ● וגם: פאהן קאנה בשת"פ עם דובאי, מכון מחקר חדש לחקר להט"ב וחדשות טובות ● אירועים ומינויים

במהלך הפרק, נתקלים בני המשפחה בשלט בכיכר טיאננמן בבייג'ינג שכתוב עליו: ''באתר זה, ב-1989, לא קרה כלום'' / צילום: Shutterstock, 360b

הפרק החסר של "הסימפסונים" בהונג קונג מעלה חששות להתגברות הצנזורה

פרק המתייחס לטבח בכיכר טיאננמן הותר מחוץ לרשימת הפרקים בסדרה הזמינים לצפייה במסגרת שירות הסטרימינג דיסני+ שהחל לפעול בהונג קונג לאחרונה

אורן שובל ודניאל רמות, מייסדי Via / צילום: יח''צ

הפקקים בכבישים לוקחים את ויה הישראלית לשווי של 3.3 מיליארד דולר

ויה, הסטארט-אפ הישראלי מאחורי שירות באבל של דן ותיקתק של אגד בירושלים, צמח השנה בעשרות אחוזים ופרויקטי התחבורה שלו משתרעים כיום בין הסעת תלמידים בניו יורק, אנשי עסקים בשיקגו, ובעלי מוגבלויות בברלין ● עם קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר, החברה כבר שולטת על מחצית משוק המיקרו טרנזיט

צילום: Associated Press, David McD Crichlow

ברבדוס נפרדה אתמול מהמלכה אליזבת והפכה לרפובליקה עצמאית

אחרי יותר משלוש מאות שנה תחת שלטון הכתר הבריטי – הפכה אתמול ברבדוס, מדינת האי העשירה ביותר בקריביים, לרפובליקה עצמאית

מפגיני איכות סביבה על הבנק האירופי המרכזי / צילום: Associated Press, Michael Probst

על העיוורון: סיכוני האקלים אינם מנוהלים - ויהיו לכך השלכות

סיכוני האקלים המתעצמים צפויים להשפיע על חברות רבות, גם כאלה שאינן "מזהמות", ובראשן הבנקים ● דוח תקדימי של הבנק המרכזי באירופה חושף ששום בנק באירופה לא מתקרב לעמוד בציפיותיו בהתמודדות עם סיכוני האקלים והסביבה ● מהן ההשלכות לבנקים ולחברות הצורכות מהם אשראי, וכיצד ניתן להיערך?

לוחם טליבאן בקאבול / צילום: Associated Press, Petros Giannakouris

פעילים סמויים של הטליבאן השתלטו על אפגניסטן מבפנים

ההצלחה של הרשת החשאית בקאבול, הנאמנה לחקאני, שינתה את מאזן הכוחות בתוך הטליבאן לאחר הנסיגה האמריקאית

אלעד שפר, מנכ''ל פייר FYRE / צילום: אילן ספירא

חברת הפינטק שרוצה לשים סוף לקופון שגוזרים הבנקים מהמסחר בקרנות נאמנות

אפ.אמ.אר, שיצרה את התשתית הטכנולוגית שעליה מתבסס מרבית המסחר בבורסה בתל אביב, הקימה פלטפורמה דיגיטלית שתאפשר רכישה ומכירה של קרנות נאמנות ● נכון להיום 99% מהמסחר בקרנות מבוצע על ידי הבנקים, הגובים מאות מיליוני שקלים בשנה  בעמלות קנייה ומכירה

בנק הבינלאומי / צילום: תמר מצפי

"כשהאדמה רועדת, תפקידו של יועץ ההשקעות להעביר גם מסר לא פופולרי"

העולם יציין בקרוב שנתיים להתפרצות הקורונה, וכל וריאנט חדש ממשיך לטלטל את השווקים • בבנק הבינלאומי הפחיתו את רף הכניסה לשירות ייעוץ ההשקעות ל-50 אלף שקל • סמנכ"ל וראש חטיבת נכסי לקוחות בבינלאומי: "מי שמגיב אמוציונלית, מוכר בירידות וקונה בעליות, לרוב מפסיד"

אייל שנער / צילום: פאנדבוקס

פאנדבוקס מנסה להיחלץ ממשבר הקורונה עם גיוס לפי שווי של מיליארד דולר

חלק מענפי הפינטק חוו צמיחה אדירה בקורונה אבל תחום האשראי לעסקים - שפאנדבוקס הישראלית פועלת בו - ספג מכה קשה, כאשר לקוחות התקשו לעמוד בהחזרי הלוואות בזמן המגפה ● כעת מנסה פאנדבוקס לסמן כי יצאה מהמשבר מחוזקת עם גיוס 100 מיליון דולר בעלייה מתונה יחסית בשווי בהשוואה לגיוס הקודם

קמפיין הבחירות של מפלגת הירוקים / צילום: Shutterstock, Petra Weishaar

לידיעת בעלי הדירות בברלין: כהונה נוספת לקואליציית השמאל בעיר

ההסכם הקואליציוני בין שלוש המפלגות בברלין מחדש למעשה את הקואליציה ששלטה בעיר עד כה גם לחמש השנים הקרובות ● הקואליציה החדשה הבטיחה לבנות כ-20 אלף דירות לדיור בר-השגה בשנה בברלין, שבה יש מצוקת דיור משמעותית במיוחד

אוטובוס של ''נעים בסופ''ש'' לתחבורה ציבורית בשבת / צילום: דוברות עיריית תל אביב-יפו

המודל לתחבורה ציבורית בשבת כבר קיים, אבל רק בערים העשירות של גוש דן

בזמן ששרת התחבורה מנסה לקדם את התחבורה השיתופית בשבת, יש כבר שש עיריות במרכז הארץ שמפעילות אוטובוסים בסופ"ש ● בהיעדר תקציבים מהמדינה, ובשל האיסור לגבות תשלום, הביקוש הגדל הופך לנטל על הרשויות: "ככל שאתה מצליח, אתה משלם יותר"

צביקה נטר - מנכ''ל ומייסד שותף אינוביד / צילום: איל יצהר

אינוביד תתחיל להיסחר מחר בבורסת ניו יורק לאחר השלמת המיזוג ל-SPAC

לאחרונה הודיעה החברה על הגדלת היקף הגיוס ממשקיעי ה-PIPE ל-200 מיליון דולר, אך בסופו של דבר גיוס פוטנציאלי של מעל 450 מיליון דולר הסתכם ב-251 מיליון דולר לאחר שרוב גדול ממשקיעי ה-SPAC העדיף לפדות את הכסף ולא להשתתף בעסקה

נועם וימן, מנכ''ל דיפלומט / צילום: קרן בן ציון גפני

למרות התייקרות ההובלה הימית: דיפלומט לא תעלה מחירים

חברת ההפצה של מוצרי פרוקטר אנד גמבל, סטארקיסט, קלוגס ועוד מסכמת את הרבעון השלישי עם ירידה בהכנסות ועלייה בשיעור הרווח הגולמי ● לאחרונה זומנו בכירי דיפלומט, יחד עם בכירי שטראוס ובכירים ברשתות המובילות, לחקירה ברשות התחרות בחשד להסדר כובל

בית החולים רמב''ם. היחס עומד על 1.3-1.5 מ”ר של שטחי מסחר למיטה / צילום: Shutterstock

ככה מרוויחים עלינו המרכזים המסחריים בבתי החולים

עם קהל קבוע של חולים, מבקרים וצוותים רפואיים, מרבית מרכזי המסחר בבתי החולים בארץ מחוללים רמות הכנסה גבוהות מאוד ● אלא שלא כל ההנהלות זיהו את הצורך בניהול מרכז כזה, בקביעת התמהיל ובהגבלת מחירים לפחות לחלק מהמוצרים

עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ

עורכי הדין האלו הובילו תביעה חסרת תקדים נגד מיטב דש. עכשיו הם דורשים נתח שמן

עורכי הדין שזכו בתובענה בסכום של 400 מיליון שקל, טוענים ששכר הטרחה שמגיע להם גבוה במיוחד ומגיע לעשרות מיליונים • מנגד, במיטב דש טוענים שהסכום צריך להיות נמוך בהרבה ולא יותר מ-13.85 מיליון שקל: "הסכום המבוקש על ידי התובעים שקול לזכייה בפיס"