משרדים בחברת הייטק / צילום: תמר מצפי
משרד האוצר מקדם מתחת לרדאר תיקון חוק המעניק הטבת מס בלתי מוגבלת למשקיעי הון סיכון פרטיים, "אנג'לים", שישקיעו בחזרה את רווחיהם בחברות סטארט-אפ הנמצאות בשלבי המו"פ הראשוניים (חברות Seed).
מבלי להיכנס לדיון האם נכון לתת הטבת מס בלתי מוגבלת לקומץ אנשים עשירים מאוד, מדובר בהתערבות ממשלתית שגויה שעלולה לעוות את ההקצאה היעילה של משאבי ההון והעבודה בענף ההייטק ולפגוע בפוטנציאל הצמיחה של קטר המשק.
משרד האוצר, המקדם את הטבת המס, מוטרד מהירידה החדה במספר גיוסי ההון בחברות ה- Seed - מרמה של 1,400 גיוסים בשנת 2014 ל-400 גיוסים בלבד ב-2020. לשיטתו, הירידה נובעת מקשיי מימון עקב מעבר משקיעים פרטיים להשקעות בחברות טכנולוגיה בשלבים מתקדמים, והיא תתורגם בעתיד לירידה במספר החברות הטכנולוגיות בישראל.
ראשית נשאלת השאלה, מדוע ועל פי מה החליטה המדינה לקבוע מהו המספר הרצוי של גיוסי הון לחברות צעירות ואת מספר המשקיעים בחברות אלו? בהחלט ייתכן, כי עם התבגרות ענף ההייטק בישראל, בתחום השקעות ה-Seed נותרו משקיעי ההון סיכון הטובים ביותר, שלמדו לזהות את החברות הטכנולוגיות הטובות ביותר ולנפות את הפרויקטים הפחות מוצלחים. מתן הטבת המס, עלול להסיט משקיעים פרטיים 'פחות מוצלחים' שישקיעו את כספם בחברות 'פחות מוצלחות' ובכך לפגוע בהקצאה היעילה של המשאבים במשק.
לפגוע בצמיחה
שנית, האם נכון שהמדינה תחליט איפה ובאיזה שלב ראוי שכספי הון סיכון יושקעו, תוך התערבות במערך התמריצים של משקיעים פרטיים? ההצלחה העתידית של ענף ההיי-טק לא תלויה אך ורק בהיקף ההשקעות בחברות Seed, אלא בהקצאה יעילה של משאבי ההון בין החברות הנמצאות בשלבים ראשונים והשונים של מחזור החיים שלהן. מתן עדיפות להשקעה בחברות Seed, עלול להקשות על חברות בוגרות יותר להשלים את גיוס ההון הדרוש לבצע את הקפיצה הטכנולוגית או השיווקית ההכרחית להצלחתן, ובכך לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של ענף ההיי-טק.
בעיה נוספת ברציונל שעומד מאחורי הטבת המס היא נקודת המוצא שקשיי מימון הם הסיבה העיקרית לירידה במספר הגיוסים של חברות Seed. הנחה זו מתעלמת מהמציאות השוררת כיום בשוק העבודה בענף ההייטק הישראלי. הצמיחה המואצת בענפי הטכנולוגיה, לצד המחסור באנשי קוד ומהנדסים, הביא לזינוק בשכר אנשי ההייטק והגאות בשוק ההון הגדילה משמעותית את פוטנציאל רווחי ההון הגלום באופציות לעובדים. כך שעבור אנשי הייטק, התמריץ לעבוד כשכירים גדל משמעותית ביחס לאלטרנטיבה להיות יזם של סטארט-אפ.
מחסור בכוח-אדם
כוח-אדם מיומן הוא המשאב המרכזי בתעשיית המו"פ ותעשיית ההייטק הישראלית עומדת מול מחסור אדיר במשאב החשוב הזה, עד כדי פגיעה בפוטנציאל הצמיחה של הענף כולו. התערבות ממשלתית וניתוב כספים להשקעות בחברות Seed, לא יפתרו את הבעיה אלא יחמירו אותה. כסף המונע מהטבות מס ממשלתיות עתיד להסיט הון אנושי מיומן מתפקידי ניהול בחברות טכנולוגיות לעולם היזמות, ובכך לפגוע בהקצאה היעילה של כוח-האדם ולהביא לכילוי משאבים שגם ככה נמצאים במחסור.
טוב תעשה המדינה אם תמקד את תוכניתה לעידוד צמיחת ענף ההייטק בטיפוח ומיצוי ההון האנושי בישראל ובהגדלת כוח-האדם המיומן לתעשיות עתירות טכנולוגיה. קרי, השקעה בחינוך טכנולוגי, בהסבת אקדמיים, בעידוד חזרה לישראל של תושבים העובדים בתפקידי מחקר ופיתוח ועוד. הניסיון להשפיע על אופן הקצאת משאבי ההון בענף ההייטק עלול לגרום יותר נזק מתועלת לתעשיית ההייטק הישראלית ויש להסיר אותו מסדר היום.
הכותב הוא אחראי תחום פיננסים בלובי 99 - הלובי הציבורי