יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ מיכאל ביטון / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
במשרד הכלכלה בראשות השרה אורנה ברביבאי מגבשים רשימת החרגות לרפורמה ביבוא בהתאם לבקשות החדשות שהונחו על שולחן ועדת הכלכלה של הכנסת מאז החלו הדיונים ברפורמה. במסגרת הרפורמה, שצפויה לצאת לדרך כחצי שנה לאחר אישור התקציב בנובמבר, ניתן יהיה להתחיל לייבא מוצרים חדשים לארץ ללא החסמים שאפיינו עד כה את היבוא.
לגלובס נודע כי בעקבות הדיונים בוועדת הכלכלה השבוע כבר החליטו במשרד הכלכלה להחריג גם מוצרי תינוקות עד גיל שלוש שיכולים לגרום לחנק או הרעלה מהמסלול הירוק וכן מוצרי ברזל לבטון. את רשימת החריגים המתגבשת יידרשו להציג לוועדת הכלכלה עד ליום שני השבוע בערב. על פי הערכות גורמים בוועדת הכלכלה, יוחרגו עד 10% נוספים של מוצרים בהתאם לבקשות השונות.
הדיון שהתקיים ביום ראשון בוועדה חשף את מצעד בעלי האינטרס שהגיעו כדי למנוע הסרת חסמים בתחומים שבהם הם היבואן או היצרן הבלעדי בישראל. בעלי האינטרס שהשתתפו בדיון כללו נציגים של איגוד הדבוראים, איגוד מגדלי העופות, התאחדות החקלאים והתאחדות התעשיינים. מאחר שהדיון נערך בזום, רק נציגי הארגונים קיבלו אשות דיבור ולא הלוביסטים.
חשש מפגיעה ברפורמה
בדיון הביעו אנשי משרד הכלכלה וגורמים נוספים חשש כי הבקשות השונות והרשימה המתגבשת יובילו לדילול הרפורמה. עוד עלו על שולחן הוועדה בקשות להחרגת עגלות ומיטות תינוקות מהמסלול הירוק וכן דוודים, אולם במשרד הכלכלה טוענים כי אין בכוונתם להחריג אותם.
במשרד הכלכלה אומרים כי יחריגו רק מוצרים שישתכנעו בדבר המסוכנות שלהם לציבור וגם ההחרגה הזו תהיה זמנית עד להפעלת מערך פיקוח ואכיפה יעיל. על פי הרפורמה, המסלול הירוק ליבוא ידרוש רק את הצהרת היצרן. במסלולים אחרים עדיין תידרש בדיקת דגם ואסמכתאות נוספות. כבר בנוסף החוק מוחרגים מוצרים כמו ציוד לחץ, הרמה, כיבוי אש שכשל שוק בהם עשוי לגרום לפגיעה בחיי אדם. ועדת החריגים במשרד הכלכלה היא שתבחן בקשות לאורך זמן גם אחרי אישור החוק, ותביא אותם לאישור ועדת הכלכלה.
"נעמוד בלחצים"
מנכ"ל משרד הכלכלה ד"ר רון מלכה אמר לגלובס כי "יש הרבה לחצים ואנחנו עומדים בהם כדי לעשות רפורמה אמיתית ולפתוח ליבוא כמה שיותר שחקני ומוצרים. ברור שיש גורמים אינטרסנטים שירצו להגן על עצמם על ידי חסמים כאלה ואחרים, אך לא נרשה זאת. אם נמצא שיש תעשייה שחשוב לחזק אותה, נעשה את זה באמצעות תמיכה ישירה ולא באמצעות חסמי סחר ויבוא שיוצרים עיוותים ולא מאפשרים מיצוי נכון של הפוטנציאל הכלכלי של המשק".
מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו", אלעד מלכא, הביע חשש לאחר אותו הדיון מרשימת ההחרגות המתגבשת ואמר כי "לרפורמת היבוא יש רציונל ברור: מה שבריא ובטיחותי עבור גרמניה, שוודיה, צרפת, בלגיה ובכלל האיחוד האירופי, בטוח ובריא גם עבור אזרחי ישראל. כרגע מנסות קבוצות אינטרס להחריג את עצמן מהרפורמה בכדי להימנע מתחרות ולהמשיך לייקר מחירים לציבור הישראלי באמתלות שונות. מצופה מחברי הכנסת להדוף את כל הניסיונות הללו, להרחיב את הרפורמה כמה שיותר מתוך הבנה שפתיחה ליבוא תוזיל מחירים".
עוד באותו דיון גם במשרד האוצר הביעו התנגדות למצעד הבקשות. "בכל מוצר יש סיכון, אך עמדתנו היא שאנחנו מתנגדים להחרגות נוספות", אמר רכז תעשייה ומסחר במשרד האוצר הראל שליסל בדיון. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, ציין כי בהתאחדות התעשיינים הגישו למשרד האוצר בקשות להחרגות של 13 מוצרים וציין כי יפעל להשוואת תקינה ליצרן הישראלי אם ניתן יהיה למשל לייבא מוצרים שהוא מייצר בתקן אירופאי.
ח"כ ביטון ציין כי חרף הלחצים של הלוביסטים בוועדה "הרפורמה הזו תתקבל. האינטרס הציבורי מבטא את הצורך ורוב חברי הכנסת בעד. אנחנו לא מתעלמים מסוגיות של בריאות וסביבה, וכן למשל אי אפשר להחיל תקן ישראלי על יצרן מקומי ומייבא לפי תקן אירופאי, אני רוצה לדאוג לשוויון ליצרנים. גם החרגה של לא יותר מ-10% אחוז מהמוצרים הנידונים לא תפגע במהותה של הרפורמה. זו מהפכה כי היא תטפל במונופולים ובקרטלים ביבוא".