אבתיסאם מראענה, העבודה. רינו צרור, גל''צ, 30.8.21 / צילום: חדשות סוף השבוע'', חדשות 12
במהלך דיון בגל"צ על הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, עלתה השאלה מדוע הציבור הערבי לא יוצא להפגין נגד העדר הטיפול של המדינה בסוגיה. חברת הכנסת אבתיסאם מראענה הסבירה למגיש, רינו צרור, כי החברה הערבית היא "כל כך מתוסכלת, כל כך ענייה... השיעור של האבטלה בקרב הצעירים בה (הוא) כ-40%, מי ייצא החוצה?".
העוני ושיעורי התעסוקה הנמוכים בחברה הערבית הם ככל הנראה אכן חלק מהסיבות לבעיה, אבל האם שיעור כה גדול מהצעירים הערבים מובטלים? המספר שבו נקבה מרעאנה רחוק מאוד מהנתונים הרשמיים.
הח"כית הסבירה לנו שב"צעירים" היא התכוונה לבני 18-24, והפנתה אותנו לדוח "המלצות ועדת המנכ"לים להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית", שפורסם ביוני 2020. בדוח מוצגים נתונים על הגורמים המרכזיים לתופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית, וביניהם גם העוני ושיעורי התעסוקה הנמוכים. אמנם קבוצת הגיל המדויקת אליה התייחסה מראענה לא מופיעה שם, אך ישנם נתונים לגבי בני 20 עד 24. נכון ל-2019, נכתב בדוח, עמד שיעור הגברים המועסקים בגיל הזה על כ-60%. מכאן, כך נראה, הסיקה מרעאנה כי 40% מבני הגיל הם מובטלים. נדגיש כי הדוח בדק את שיעור התעסוקה לפני תקופת הקורונה.
אלא שזו לא הדרך שלפיה מקובל להציג את אחוזי האבטלה. הדוח המדובר נסמך על סקר כוח-האדם של הלמ"ס. מהסקר המעודכן האחרון עולה כי נכון לשנת 2019 ישנם כמעט 110 אלף ערבים וערביות בגילאי 24-18 שנכללים בכוח העבודה. מתוכם רק 7.4% הם מובטלים. בקרב הגברים בלבד מדובר על אבטלה של 6.2%. כלומר, הנתון המקובל רחוק מרחק רב מהנתון של מרעאנה.
אבל למה בעצם החישוב שאותו עשתה הח"כית לא נכון? אחוזי האבטלה במשק מחושבים מתוך "כוח העבודה", ולא מתוך כלל האוכלוסייה. כוח העבודה כולל את קבוצת "המועסקים" ואת קבוצת "הלא-מועסקים". בקבוצה הראשונה נכללים כל מי שעבדו במשרה מלאה או חלקית. מנגד, בקבוצה השנייה נכללים רק מי שלא עבדו כלל בשבוע הקובע, ו"שחיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לסקר". במילים אחרות, מי שאינם עובדים כלל אך גם לא מחפשים עבודה - אולי מפני שהתייאשו מהסיכוי שימצאו כזאת - אינם חלק מהחישוב, ולא משפיעים על אחוזי האבטלה שעליהם מדווחת הלמ"ס.
לאחר שהסבנו את תשומת לבה של מרעאנה לטעות שככל הנראה נעשתה על ידה, נמסר לנו על ידי דוברה כי "אם נעשתה טעות היא נעשתה שלא בכוונה לסלף את הנתונים", וכי "מדובר כנראה בטעות רווחת".
בשורה התחתונה: דבריה של מרעאנה לא נכונים. אמנם שיעור האבטלה בקרב גברים ערבים בני 24־18 בתקופת הזמן אליה התייחסה מראענה היה גבוה ממקביליהם בגילים אחרים ומשיעור האבטלה בקרב יהודים באותו גיל, אך מדובר בשיעור של 6.2% - רחוק מהמספר שציינה.
תחקיר: טלאור שמש