אוניברסיטאות / צילום: Shutterstock
הבהלה להייטק, גם באקדמיה: 38,010 סטודנטים למדו לימודי הנדסה בשנת הלימוד תשפ"א, שהפך למסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל (כ-18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון), כך על פי נתוני המל"ג שרואים אור הבוקר לקראת פתיחת שנת הלימודים באקדמיה. בנוסף למדו עוד 20,060 סטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון. סה"כ כ-58,070 סטודנטים במקצועות הטכנולוגיים.
גם בשנת הלימודים הזו, מדווחים במועצה להשכלה גבוהה, נמשך הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים בלימודי ההייטק. נשים עדיין מהוות רק רבע ממספר הסטודנטים במקצועות הללו אך מספרן מזנק. כך, בשנים תש"ע-תשפ"א גדל פי 2.6 מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב, מ-2,622 ל-6,784, וכן גדל ב-40% מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה: מ-8,581 סטודנטיות בתש"ע ל-12,008 סטודנטיות בתשפ"א. מקצוע נוסף שבו חל זינוק במספר הלומדים הוא סיעוד, בעשור האחרון הוכפל מספר הסטודנטים לשנה א' בסיעוד מ-1,000 ל-2,200.
כתוצאה מהחלטה ממשלתית שהתקבלה ב-2019, יושקע סכום חסר תקדים של 1.2 מיליארד שקלים בפרויקט קוונטום שאפתני בשיתוף מפא"ת, הרשות לחדשנות, משרד המדע ומשרד האוצר. מטרת הפרויקט היא הכשרת מהנדסים מומחים בטכניקת קוונטים בניסיון להצטרף למירוץ העולמי שנמצאות בו כבר מדינות כמו סין, צרפת וגרמניה לצד חברות מסחריות.
לטובת תוכניות הסיוע יוקצו השנה כחצי מיליארד שקלים, מתוכם מאה מיליון שקלים תוספת ייעודית כתוצאה ממשבר הקורונה. לצד זה קיבלו מוסדות הלימוד תוספת של 70 מיליון שקלים לקידום ההוראה הדיגיטלית ופיתוח אמצעים טכנולוגיים. עוד ישקיעו בשנתיים הקרובות במועצה להשכלה גבוהה 30 מיליון שקלים בקורסים לשילוב בתעסוקה המצטרפים להשקעה של 24 מיליון שקלים מהשנה שעברה.
נשים עדיין נמצאות בשיעורים גבוהים יותר באקדמיה. על פי הנתונים החדשים הן מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה. בראייה רב שנתית זהו גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים - 58% בתואר הראשון, 64% בתואר השני ו-53% בתואר השלישי. בתוך כך השיקו במל"ג מדד "קו המשווה" לקידום הוגנות מגדרית במוסדות המתוקצבים ע"י ות"ת במטרה להגדיל את ייצוג הנשים בסגל הבכיר ובמנהל המוסדות להשכלה גבוהה.
גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון
ומה מצב הפריפריה? בשנת תשפ"א כמעט 58,000 סטודנטים המהווים כ-30% מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1). חלקם של סטודנטים בני ישובים אלה בולט במיוחד במכללות האקדמיות המתוקצבות ע"י ות"ת, בהן עמד חלקם על 35% מהלומדים לתואר ראשון וזאת בדומה לחלקה של האוכלוסייה המתגוררת באשכולות אלה שעמד על 36%.
בשנה החולפת עמד מספרם של סטודנטים מהחברה הערבית על כ-58,000, והם מהווים רק כ-17% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת 21% מחלקם באוכלוסייה. בשש השנים האחרונות חל גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון והוא עלה מ-2,608 בתשע"ה ל-3,782 בתשפ"א. שיעורם בקרב הסטודנטים - 1.5%, לעומת שיעורם באוכלוסייה - 1.7%.
בנוסף, בשנה הקודמת למדו כ-15,350 סטודנטים חרדים וחל גידול של כ-2,000 במספרם, המהווים גידול של 15% במספר הסטודנטים בהשוואה לתש"ף. במגזר החרדי הפערים הגדולים ביותר לעומת חלקם באוכלוסייה: 4.6% מכלל הסטודנטים בישראל, לעומת כ-13% מחלקם באוכלוסייה.
בתוך כך תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה זינק בחדות מ-7.3 מיליארד שקל ב-תשע"א ל-12.5 מיליארד שקל בשנת הלימודים הזו. בין היתר לטובת הגדלת תקציב קרנות המחקר פי 2.4 - תוך עשור הוכפל פי 2.4 התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל מ-536 מיליוני שקל ל-1,297 מיליוני שקלים.