מצפה רמון / צילום: Shutterstock
ההרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל נמשכת: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמשרד להגנת הסביבה מפרסמים היום את מדד המגוון הביולוגי, המתפרסם אחת לשנתיים. מאז המדד האחרון, שהתפרסם לפני שנתיים, חלה הרעה נוספת במצבו של המגוון הביולוגי בישראל. בשל ההתערבות האנושית, נגרעו שטחי מחייה מבעלי החיים וחלה ירידה ברציפות השטחים הטבעיים בכלל הארץ. במצב המינים חלה גם כן הרעה במרבית היחידות שנמדדו ברחבי הארץ.
ברכיב השטח הטבעי חלה הרעה במצב בכל יחידות הניטור בארץ והיא באה לידי ביטוי בגריעה של כ-145 קמ"ר מהשטח הטבעי במהלך השנים 2015-2019. ברכיב רציפות השטחים הטבעיים חלה ירידה בכל האזורים בארץ גם כן - כלומר קיטוע השטחים הטבעיים גבר ועקב כך נפגע תפקודם. ברכיב המודד את מצב המינים, חלה הרעה כללית גם כן, למרות השיפור הקל שחל בחלק מהיחידות שנמדדו.
מדד המגוון הביולוגי נועד להעריך את מצבן של המערכות האקולוגיות בישראל, והוא מפורסם כחלק ממדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד פותח על ידי "המארג" - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל.
התוכנית בודקת כל אחת מהמערכות האקולוגיות המרכזיות בישראל, ומתייחסת לשני רכיבים; רכיב כמותי, המכמת את גודל השטח הטבעי שנותר, ורכיב איכותי, המכמת את איכות השטח בהתבסס על מצב החי והצומח ועל החלוקה המרחבית של השטחים הטבעיים. המדד מתעדכן, על-ידי המארג, מדי שנתיים, ומחושב ביחס לערך ייחוס משנת 2014-2013.
המשך להרעה שנמדדה בשנת 2017
מדינת ישראל נחשבת לאחד מהאזורים העשירים בעולם במגוון ביולוגי מאחר שהיא נמצאת בצומת בין שלוש יבשות ושלושה אזורים אקלימיים שונים. המגוון הביולוגי מספק שירותים בעלי חשיבות עליונה לקיום האדם ולרווחתו: שירותי אספקה כגון תוצרת חקלאית ומים, שירותי ויסות כגון ויסות שינוי האקלים, האבקה וסחיפת קרקע ושירותי תרבות כגון תיירות חינוך וספורט.
אך במדד הנוכחי, כאמור, נמדדה הרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל, ביחס לשנות הייחוס 2013-2015 וזאת בהמשך להרעה שנמדדה בשנת 2017. ברכיב השטח הטבעי חלה הרעה במצב בכל יחידות הניטור בארץ והיא באה לידי ביטוי בגריעה של כ-145 קמ"ר מהשטח הטבעי במהלך השנים 2015-2019. ברכיב רציפות השטחים הטבעיים חלה ירידה בכל האזורים בארץ. כלומר, קיטוע השטחים הטבעיים גבר ועקב כך נפגע תפקודם. ברכיב המודד את מצב המינים, חלה הרעה כללית גם כן, למרות השיפור הקל שחל בחלק מהיחידות שנמדדו (4 מתוך 9).
ההרעה במרבית היחידות, מלבד הדרום הצחיח, חלה בעיקר כתוצאה מהרעה ברכיבי הרציפות של השטחים הטבעיים ובכמותם. גם בתחנה הדרומית שבה חל בעבר שיפור במצב המינים, מאז שנת 2017 החלה הרעה, שנמשכת גם כעת.
ד"ר רון חן, אקולוג כמותי במארג ורכז מדד המגוון הביולוגי, אומר כי "ערך המדד הארצי לשנת 2020 הוא 0.960. לשם השוואה, ערך המדד הארצי לשנת 2018 היה 0.983. כלומר, הרעה מתמשכת במצב המערכות האקולוגיות בישראל. הגורמים העיקריים המביאים לירידה הנצפית במדד קשורים לשינויים ישירים הנגרמים כתוצאה מפעילות אדם: הצטמצמות וקיטוע של שטחים טבעיים וכן עליה בחדירת השפעות אדם אל שטחים אלה.
"לא ניכר שינוי בולט במצב החי והצומח בטווח הזמן שנמדד, אך הדבר אינו מפתיע שכן תגובת האוכלוסיות עשויה להגיע בפער זמן מהירידה ההדרגתית באיכות ובכמות השטח הטבעי, והיא עשויה להיות חדה יותר ופחות הדרגתית. ככל שתימשך מגמת הפגיעה בשטחים הטבעיים תימשך גם ההתדרדרות במצבן של חברות בעלי חיים וצמחים, והיא צפויה להתבטא בירידה נוספת של המדד".