נמל התעופה בן גוריון. ''״התחושה שלנו היא שמוצעים מתווים בכאילו" / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
הכוונה לפתיחת ישראל לתיירות בחודש נובמבר מעוררת תקווה (שוב) בקרב העוסקים בענף התיירות. עוד ועוד התבטאויות של שרי הממשלה על פתיחת שערי הארץ, הסגורים מאז מרץ 2020, לצד תאריך היעד עליו מצביע שר התיירות יואל רזבוזוב, מכוונים את הזרקור לתחילת חודש נובמבר כתאריך בו תיירים מחוסנים יוכלו להיכנס לישראל. אלא שעל פי גורמים בענף, המתווה שנמצא על השולחן הוא כזה שידרוש מהתיירים לבצע בדיקת קורונה בכל יום בזמן השהות בישראל, דרישה מופרכת למדי וחריגה בנוף העולמי.
ארצות-הברית שהכריזה על פתיחתה לתיירות מאירופה בתחילת נובמבר אחרי 18 חודשים במהלכם לא התאפשרה כניסתם מהווה כיום את המגדלור בכל הנוגע לפתיחת גבולות, כשהממשל האמריקאי קבע כי הכניסה לשטחי ארצות-הברית תתאפשר לתיירים מחוסנים בכפוף להצגת בדיקת קורונה.
מדוע בישראל - שכבר ניסתה את המודל הסרולוגי לתיירים (במסגרת פיילוט כניסת קבוצות לישראל) - מנסה משרד הבריאות להחמיר ולהקשות על כניסת תיירים? הנימוק הבריאותי גובר על כל שיקול, אלא שיש לבחון באילו אמצעי זהירות נוקטות מדינות אחרות, בדגש על האבחנה הברורה שיש בין תיירים מחוסנים ללא מחוסנים. באירופה למשל עוד ועוד מדינות "סומכות" על החיסונים ומוותרות על בדיקות קורונה כתנאי כניסה אליהן. דרישה לבדיקה יומית תרחיק מטבעה תיירים ותשאיר את המעגלים של מי שחייב לנסוע (קרובי משפחה וכיוצ').
"איזה תייר יבוא לישראל אם יידרש לעבור בדיקה יומית?"
בכנס התעופה הבינלאומי של ארגון התעופה יאט"א הנערך בימים אלה בבוסטון, המנטרה שחוזרת על עצמה בכל פאנל מתייחסת להסרת מגבלות והתרת כניסת תיירים מחוסנים בין מדינות לאישוש הכלכלה בענפי התיירות והתעופה ובכלל. השאיפה של אנשי התעופה (שפעילותם מטבעה משפיעה על אנשי התיירות) היא שיוסרו הגבלות להכנסת תיירים מחוסנים באמצעות הכרה הדדית ובינלאומית בתעודות מתחסן.
שאיפה זו נתקלת באתגרים הכוללים גם הכרה בסוגי החיסונים שניתנו במדינות השונות ובמקרה של ישראל בתוקף תעודת המתחסן לאור השינוי בתו הירוק לאחרונה - בשעה שבמרבית מדינות העולם מחוסנים בשתי מנות מוגדרים כזכאים לתו ירוק גם לטובת כניסה למדינות, בישראל נזכיר, כי מחוסנים בשלוש מנות או מחוסנים בשתי מנות שלא עברה חצי שנה מקבלת המנה השנייה - הם שזכאים לתו הירוק, כך שמי שחלפה חצי שנה מקבלת החיסון השני, לא זכאי לתו ירוק.
במשרד התיירות ינסו להגדיר במסגרת פיילוט שעבור תיירים התוקף לתו הירוק עבור המחוסנים בשתי מנות יוארך ל-9 חודשים, אלא שבמשרד הבריאות מציינים לגלובס בעניין זה כי "מדיניות משרד הבריאות אינה מבדילה אפידמיולוגית בין ישראלים לזרים לכן כל החובות והזכויות החלים על נוסע ישראלי שנכנס לישראל יחולו גם על נוסע זר".
"איזה תייר יבוא לישראל אם יידרש לעבור בדיקה יומית?" אומר לגלובס סוכן נסיעות העוסק בתיירות נכנסת. "התחושה שלנו היא שמוצעים מתווים 'בכאילו' במטרה להרחיק מכאן תיירים ולא באמת כדי להביא תיירים לישראל, זה מצג שווא של הממשלה שלא מוכנה לקחת סיכון היכן שאין סיכון".
בכנס יאט"א משתמשים בדוגמה של בריטניה להמחשה כי התיירות לא פגעה או שינתה את נתוני התחלואה כמודל שמדינות אחרות יכולות לשאוב ממנו השראה. עוד מסתכלים על אוסטרליה שנקטה בגישה מחמירה בכל הנוגע להכנסת תיירים אשר תיפתח בהדרגה מחודש נובמבר (לאזרחים ולאחר מכן הצפי הוא שגם לתיירים).
נזכיר כי כבר כעת כל הנכנסים לישראל נדרשים לעבור שתי בדיקות: בדיקת pcr שנעשית 72 שעות לפני הכניסה לישראל ובדיקה נוספת שנעשית לאחר הנחיתה. החשש של אנשי התיירות שבנוסף תידרש בדיקה יומית - הוא מובן. למותר לציין גם תחשיב עלויות הבדיקה המצטרפות לעלות הנסיעה. ענף התיירות הנכנסת משווע לתיירים שחסרונם בולט בערים כמו תל אביב, ירושלים, טבריה ונצרת.
העומסים בנמלי התעופה יגדלו, והנוסעים עלולים להישאר בבית
בתוך כך, בענף התעופה העולמי מנסים לייצר פתרונות במטרה להקל על העומסים שצפויים לגדול בנמלי התעופה - אל הליך טרום הטיסה הכולל בדיקות ביטחוניות, הנוסעים נדרשים להציג מסמכים רפואיים על פי דרישות המדינות. בארגון התעופה יאט"א מעריכים כי כאשר התעופה תחזור לממדים של לפני המגפה הליך טרום הטיסה עשוי להגיע להיקף של חמש שעות. פרק זמן שלא רק ישאיר נוסעים רבים בבית אלא שיאתגר גם את חברות התעופה.
כבר היום בתנועה החלקית (מאוד) מדווחים על עלייה בעיכובים בהמראות לנוכח הליך טרום הטיסה שהתארך. את אתגר העומסים בנמלי התעופה ינסו למנוע באמצעות שיתוף פעולה בין מדינות ובין חברות תעופה ונמלי תעופה דרך הכרה במסמכים דיגיטליים שיאפשרו מעבר מהיר תוך שמירה על פרטיות הנוסעים. בחזון אף מקווים לזיהוי הנוסע לכל אורך תהליך טרום הטיסה באמצעות סריקת פנים. עד שזה יקרה, המטרה היא להאיץ את שילוב הטכנולוגיה בהצגת המסמכים הרפואיים הנחוצים בכדי לייעל את התהליך בנמלי התעופה, ארה"ב למשל מאותגרת בנושא הזה עם הכנסת התיירים מאירופה.
הכרה הדדית לא רק תייעל תהליכים אלא גם תסיר את חסם הבלבול: כיום נוסעים מתמודדים עם דרישות שונות של מדינות, כך למשל מדינות שמכניסות תיירים מחוסנים בלבד, עם או בלי בדיקה, מדינות שמתירות לילדים לא מחוסנים להתלוות להוריהם המחוסנים ומדינות שלא מאפשרות זאת, מדינות שדורשות בדיקות pcr מהנוסעים הנכנסים אליהן ומדינות שמסתפקות בהצגה של בדיקת אנטיגן ועוד. החזון הוא להגיע להסכמה עולמית שבתוכה הכרה בתעודות המתחסן כמנדט חשוב להתאוששות התיירות העולמית. ביאט"א סיכמו זאת כך "נעדיף גבולות פתוחים במצב המסובך של היום על פני גבולות סגורים - אבל נעדיף גבולות פתוחים בדרך רציונלית, בדרך שבה מפשטים את התהליכים לנוסעים ולחברות בענף".
במשרד הבריאות אומרים בתגובה לנושא מתווה הכנסת התיירים כי אין עדיין החלטה בנושא.