הפגנת מתמחים נגד תנאי התורנויות שלהם / צילום: יח''צ
מנהיגי מחאת המתמחים ברפואה פצחו לאחרונה בהפגנות ופעולות מחאה המשקפות את המצב הסבוך של העסקתם השוטפת בתקופת ההתמחות. ביניהם רופאים מתמחים אשר נושאים על כתפיהם את המאבק הלאומי במחלת הקורונה.
אני משפילה את עיניי במבוכה מכך שהם נדרשים לפעילות כזו כדי לשכנע את קברניטי המדינה כי האנרגיות האדירות שהם משקיעים בטיפול הרפואי אינן יכולות להתבצע ללא תשתית. עבודתם המאתגרת והתובענית כוללת רכיב בעייתי של עבודה מאומצת בשעות נוספות בהיקף עצום, המכפיל בהיקפו את מכסת השעות הנוספות שמבצעות קבוצות עובדים אחרות במשק.
הקורונה חידדה את הקשיים העצומים בעבודת הרופאים שתעסוקתם שונה מהסקטורים האחרים במשק - עבודתם מבוססת על טווח רחב מאוד של שעות עבודה, כולל שעות נוספות, אותן הם חייבים לבצע, ואין בידם האופציה לסרב לבצע תורנויות או לקצר את משך זמן התורנות.
עוול שנמשך עוד משנות ה-70
מלכוד זה עומד בניגוד גמור לתשתית האידיאולוגית של חוק שעות עבודה ומנוחה, אליה הגיעה החברה המערבית לאחר מאבקים עתירי יזע ודמעות של עובדים במהלך מספר מאות שנים. שורש בעיה נעוץ בתשתיות המשפטיות המסדירות את עבודתם: העסקה מעבר לשעות העבודה הרגילות מתאפשרת מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה באמצעות היתר כללי שתוקפו הסתיים השבוע.
ההיתר הזה מפנה להסכמים קיבוציים שנחתמו בין המדינה לבין ארגונם היציג של הרופאים עוד בשנות השבעים של המאה שעברה. ארגון זה הסכים להעסקת רופאים בתורנויות בהתאם לוותק שלהם, החל משמונה תורנויות לרופאים הצעירים ביותר וכלה בארבע תורנויות לרופאים הבכירים ביותר.
בדיקת ההתנהלות של המערכת הרפואית במאה שעברה העלתה כי בפועל עבודתם של הרופאים בהתמחות חרגה מעבר להסכמות אלו והמדינה לא דאגה לאכוף אותן. בפועל, חריגה מההסכמים הקיבוציים לטובת הגדלת מספר שעות התעסוקה של הרופאים מאפיינת את יחסי העבודה שלהם במהלך כל השנים. כל אימת שהרופאים העזו לבקש הקטנת מכסת השעות הנוספות, הם נתקלו בסירובו של המעסיק הציבורי בטיעונים מגוונים דוגמת מחסור כרוני במשאבים, היעדר תקנים ומחסור בכוח-אדם.
כל אלה קיבלו ביטוי גם בהמלצות הוועדה העליונה לבחינת מתכונת עבודת הרופאים בראשות הפרופסורים טור-כספא וקלאוזנר. הדוח גם מתייחס למדד השחיקה הגבוה של הרופאים שמבוסס על בדיקת מדדים של סביבת עבודה, מקצוע וצוות העובדים. אליו צריך לצרף את המחקרים הרבים שבוצעו בהקשר להשפעה ההרסנית של ערנות מעל ל-18 שעות רצופות. מחקר שבוצע בהרווארד מצא כי מתמחים שביצעו עבודה של חמש משמרות בחודש אחד, דיווחו כי הסיכון שלהם לבצע טעות מקצועית שנובעת לעייפות ופגעה בחולה גדל ב-700%.
צריך לקחת דוגמה מהאיחוד האירופי
טעות שכזו גם התרחשה בעניינה של ליבי ציון, מטופלת צעירה אמריקאית שהגיעה לחדר מיון בניו יורק, בהוראת רופא המשפחה, טופלה על ידי שני מתמחי רפואה, קיבלה משככי כאבים שיצרו שילוב קטלני עם תרופה קודמת שניתנה לה מבלי שנשאלה על כך על ידי המתמחים התשושים ונפטרה. בעקבות מקרה זה מדינת ניו יורק הנהיגה נהלים חדשים שקבעו צמצום יחסי של אורך המשמרת ביחס לנהוג אז, לעומת זאת, באיחוד האירופי הגדילו לעשות וקבעו רף מקסימלי של 13 שעות עבודה למשמרת. בניו זילנד הופחת היקף השעות ל-16. בישראל מתכוון משרד הכלכלה לצמצם את שעות העבודה, אולם זאת בהדרגה, לאורך שנים רבות מדי, ובהפחתה שאינה מספקת להוביל לשיפור מורגש בתנאים.
חשיבות ורגישות תפקידם של העוסקים ברפואה מובילים למסקנה כי יש לאכוף תנאי עבודה ראויים והולמים ביתר שאת. את תנאי העבודה של הרופאים והמתמחים ברפואה אל לנו להשוות לארצות-הברית שאינה מצטיינת בשוק עבודה האוהד עובדים, אלא לתנאיהם של המתמחים באיחוד האירופי. לצד ההיבטים האישיים של הקטנת שחיקת הרופאים והגדלת שעות הפנאי שלהם חשוב להתבונן על ההיבט הציבורי של הקפדה על צוות רפואי ערני כדי להפיק את המרב מהמשאב האנושי הזה היקר כל-כך. שם המשחק הוא הגדלת מספר התקנים וההוצאה לבריאות, לצד אכיפה הדוקה ומיידית של ההסכמים שיחתמו.
הכותבת היא ראשת התוכנית ללימודי משפט, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה