גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוץ החימוש של הקבוצות הגדולות רק התגבר: אופ"א נכשלה בהחזרת התחרות לכדורגל האירופי

בעשור האחרון קבוצות הכדורגל הגדולות באירופה רכשו סגל שחקנים שהשווי שלו גבוה במקרים מסוימים פי 30 מיריבותיהן לליגה ● כל הניסיונות של ארגון אופ"א להפעיל מגבלות רגולטוריות על בעלי הקבוצות לא צלחו, וכך נוצר מעגל שבו העשירות מתעשרות יותר, והקטנות פשוט מתאיידות

שחקני מנצ'סטר סיטי. אחת הבזבזניות הגדולות באירופה על שחקנים / צילום: Associated Press
שחקני מנצ'סטר סיטי. אחת הבזבזניות הגדולות באירופה על שחקנים / צילום: Associated Press

הניסיונות של אופ"א להחזיר את התחרותיות לכדורגל האירופי באמצעות רגולציות פיננסיות נכשלו באופן מוחלט. יותר מזה - כל המהלכים שנעשו בעשור האחרון לא רק שלא צמצמו את הפערים, אלא אפילו הרחיבו אותם.

דוח חדש שמפרסם ארגון CIES שמתמחה בדמוגרפיה של הכדורגל האירופי מראה כי במהלך העשור האחרון התחמשו הקבוצות הגדולות בסגל שחקנים שהשווי שלו גבוה במקרים מסוימים פי 30 מקבוצות שמתחרות מולן באותה ליגה.

הנה דוגמה קטנה: שווי השחקנים המוערך הנוכחי של באיירן מינכן עומד על 890 מיליון אירו; היא משחקת באותה ליגה מול גרויטר פירת', שעלתה השנה לבונדסליגה והשווי של השחקנים שלה עומד על 26 מיליון אירו בלבד - פי 34. גם בספרד הפערים הם עצומים. ברצלונה שמחזיקה בסגל שחקנים בשווי מוערך של 896 מיליון אירו משחקת באותה ליגה עם אלאבס שמעמידה סגל בשווי 46 מיליון אירו בלבד (פי 19).

בחמש הליגות הגדולות של אירופה ישנן נכון להיום שמונה קבוצות ששווי השחקנים שלהן גבוה מ-800 מיליון אירו, כולל שתי קבוצות שמחזיקות בסגל שחקנים שחצה רף של מיליארד אירו - מנצ'סטר סיטי 1.28 מיליארד, מנצ'סטר יונייטד 1.21 מיליארד. לעומת זאת, 27 קבוצות לא מגיעות לשווי של 100 מיליון אירו.

הכלכלה הסופית הביסה את הרגולציה של אופ"א

איך הגענו למצב הזה? פשוט מאוד. כלכלת השוק החופשי של אירופה ניצחה כל רגולציה. הקבוצות העשירות מעולם לא הוטרדו מהחסמים הפיננסיים של אופ"א, גם כשאופ"א ניסה לקיים מנגנון שימנע מהבעלים להוציא כסף מהכיס. הספונסרים שילמו להן יותר ויותר כסף, הנתח הגדול מזכויות שידור נחת אצלן כי הן הצליחו יותר ושודרו יותר, ויש להן אצטדיונים גדולים יותר שמייצרים יותר הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים. כשאופ"א העלתה עוד ועוד את הפרסים הכספיים למשתתפות בליגת האלופות הכסף הזה הלך אליהן, כי הן גם אלו שהעפילו למפעל היוקרתי. כך נוצר מעגל שבו העשירות נהיו עשירות יותר, והקטנות הלכו והתאדו.

סגל שחקנים הוא כמובן מתכון להצלחה. קצת כמו כוח צבאי - מי שיש לו את כלי הנשק הטובים והקטלניים ביותר, כולל רזרבות למלחמות התשה (שחקנים טובים על הספסל) הוא זה שינצח בקרב.

במהלך העשור האחרון כאשר אופ"א הוציאה לדרך את הרגולציה שלה לדרך במטרה לצמצם הוצאות ובעיקר הוצאות על רכישת שחקנים ההוצאה הכספית על רכישת שחקנים דווקא עלתה דרמטית - מ-1.9 מיליארד אירו בשנת 2012 ועד לשיא של 6.6 מיליארד אירו בשנת 2019. רק מגפת הקורונה ציננה קצת את השוק בשנתיים האחרונות והחזירה אותו חמש שנים לאחור.

תיאבון לתארים או ניסיון להתאושש מרצף כישלונות?

לפי הדוח של CIES, למרות חובות ולמרות פנדמיה עולמית, 12 קבוצות אירופיות הוציאו מאז 2012 יותר ממיליארד אירו על רכישת שחקנים. מנצ'סטר סיטי (1.7 מיליארד אירו) צ'לסי (1.6 מיליארד), ברצלונה (1.6) ומנצ'סטר יונייטד (1.5) מובילות את הרשימה.

אם לוקחים את שיעור הבזבוז נטו על שחקנים (סכום ששולם על רכישת שחקנים בניכוי הסכום שהתקבל על מכירת שחקנים) הרי שמאז 2012 שתי הקבוצות הבזבזניות ביותר באירופה הן מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי, שתיהן עם הוצאה נטו של קצת מעל מיליארד אירו כל אחת. אצל סיטי זוהי תוצאה של תיאבון מטורף מצד הבעלים לזכות בתארים ולהפוך לכוח עולמי; אצל יונייטד המצב הוא תוצאה של כישלונות סדרתיים ועונות ללא אליפות וניסיון לחזור לצמרת האירופית באמצעות רכש.

הרכבת הדוהרת של קבוצות הענק כבר יצאה מהתחנה

למה לקבוצות מליגות אחרות אין סיכוי ממשי ללכת רחוק ולהתמודד מול הקבוצות הגדולות? בעיקר כי כאשר כבר יש להם נכסים טובים ושוברי שוויון הם חייבים להיפטר מהם כדי לשרוד. קבוצות הליגה הפורטוגלית למשל היו יכולות אולי להצליח קצת יותר אבל הן מכרו מאז 2012 שחקנים בהיקף של 2.1 מיליארד אירו לקבוצות בכל רחבי היבשת. קבוצות הליגה ההולנדית מכרו שחקנים בהיקף של 1.5 מיליארד אירו. מי זוכר את אייאקס הנהדרת של 2018/19, שנאלצה מאז למכור כמעט את כל השחקנים הבכירים שלה, כדי להמשיך ולנוע קדימה.

האם יש סיכוי לרגולציה? כנראה שלא. ראינו במהלך העשור האחרון שקבוצות היו מתוחכמות מספיק כדי להערים על התקנות. גם קנסות שספגו קבוצות כמו מנצ'סטר סיטי או פאריז סן ז'רמן או ענישה בדמות תקופת סילוק משוק ההעברות (צ'לסי) לא מנעו מהן להתחמש ולהוציא בעצם כל סכום שרצו.

כשהגיעה המגפה הסירה אופ"א כלל את המגבלות לאור ההבנה שקבוצות גם ככה מפסידות כסף, וחלקן ניצלו את הסיטואציה להפסיד עוד כסף באמצעות רכישת שחקנים לשנים הבאות.

 

באופ"א מנסים כיום להתקין רגולציות חדשות. אבל אף אחד לא באמת חושב שהן יעצרו את הרכבת הדוהרת. הדרך היחידה של השוק לצנן את הטירוף הוא רק באופן טבעי - המגפה השקיעה חלק גדול מהקבוצות הגדולות בחובות. קווי האשראי אצל חלקן הגדול כבר נוצלו עד הסוף ומעבר. חלקן הגדול פשוט חייבות לייצר כלי נשק בדרך יצירתית יותר ומקורית ולא לרכוש מבחוץ. ובעיקר להבין שבתקופה הזאת יוצאים למלחמה עם מה שיש.:

הפערים האסטרונומיים בתקציבים מטילים צל כבד על המאבק לשוויון מגדרי בספורט

ההודעה שהוציאה אופ"א בימים האחרונים לפיה "הוכפלו הפרסים הכספיים לטורניר יורו הנשים בכדורגל" מייצרת תחושה שעוד רגע והמאבק הגדול של נשים לשוויון בספורט המקצועני מגיע לסיומו. האמת כמובן רחוקה, כשבוחנים את המספרים המוחלטים מגלים שבסך הכל יחולקו ביורו 2022 ל-16 הנבחרות המשתתפות סכום של 16 מיליון אירו (לעומת 8 מיליון בטורניר הקודם). כהשוואה, ביורו הגברים האחרון חילקה אופ"א 371 מיליון אירו לנבחרות. ובזמן שאופ"א "קידמה" את הנשים עם עוד 8 מיליון אירו, לגברים היא הוסיפה 67 מיליון אירו בתוך 4 שנים. אין כאן שום דבר שהוא בר השוואה.

למרות שבמשחקים האולימפיים כבר מתקיים שוויון בין מספר הספורטאים לספורטאיות שמשתתפות, כשמדברים על משאבים הפערים עדיין עצומים.

גם בישראל מתקיים מאבק על שוויון משאבים בספורט, לא רק על כסף אלא אפילו על שימוש במתקנים. למשל, שחקניות "כישרונות חדרה" שמשחקות בליגת העל גילו שאת האימון המסכם שלהן השבוע לפני פתיחת העונה הן עשו על חצי מגרש כשהן חולקות אותו עם קבוצת נערים.

בעוד שכלכלית נשים אינן מתוגמלות בספורט המקצועני באופן שווה (הענף המשמעותי היחיד שמתגמל באופן שווה הוא טניס) והשיעור שלהם בקרב עמדות ניהול בספורט עומד על פחות מ-15%, קבוצות מכירות בצורך להביא אותן ליציעים ולחשוף אותן לנותני חסות. מחקר מקיף של סוכנות הספורט The Space Between מצא שאוהדות ספורט שנחשפות לחברות שמפרסמות באצטדיון או על מדי השחקנים נוטות לרכוש את המוצרים הללו בהיקף גבוה ב-25% ביחס לאוהדים גברים.

עוד כתבות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה