גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוץ החימוש של הקבוצות הגדולות רק התגבר: אופ"א נכשלה בהחזרת התחרות לכדורגל האירופי

בעשור האחרון קבוצות הכדורגל הגדולות באירופה רכשו סגל שחקנים שהשווי שלו גבוה במקרים מסוימים פי 30 מיריבותיהן לליגה ● כל הניסיונות של ארגון אופ"א להפעיל מגבלות רגולטוריות על בעלי הקבוצות לא צלחו, וכך נוצר מעגל שבו העשירות מתעשרות יותר, והקטנות פשוט מתאיידות

שחקני מנצ'סטר סיטי. אחת הבזבזניות הגדולות באירופה על שחקנים / צילום: Associated Press
שחקני מנצ'סטר סיטי. אחת הבזבזניות הגדולות באירופה על שחקנים / צילום: Associated Press

הניסיונות של אופ"א להחזיר את התחרותיות לכדורגל האירופי באמצעות רגולציות פיננסיות נכשלו באופן מוחלט. יותר מזה - כל המהלכים שנעשו בעשור האחרון לא רק שלא צמצמו את הפערים, אלא אפילו הרחיבו אותם.

דוח חדש שמפרסם ארגון CIES שמתמחה בדמוגרפיה של הכדורגל האירופי מראה כי במהלך העשור האחרון התחמשו הקבוצות הגדולות בסגל שחקנים שהשווי שלו גבוה במקרים מסוימים פי 30 מקבוצות שמתחרות מולן באותה ליגה.

הנה דוגמה קטנה: שווי השחקנים המוערך הנוכחי של באיירן מינכן עומד על 890 מיליון אירו; היא משחקת באותה ליגה מול גרויטר פירת', שעלתה השנה לבונדסליגה והשווי של השחקנים שלה עומד על 26 מיליון אירו בלבד - פי 34. גם בספרד הפערים הם עצומים. ברצלונה שמחזיקה בסגל שחקנים בשווי מוערך של 896 מיליון אירו משחקת באותה ליגה עם אלאבס שמעמידה סגל בשווי 46 מיליון אירו בלבד (פי 19).

בחמש הליגות הגדולות של אירופה ישנן נכון להיום שמונה קבוצות ששווי השחקנים שלהן גבוה מ-800 מיליון אירו, כולל שתי קבוצות שמחזיקות בסגל שחקנים שחצה רף של מיליארד אירו - מנצ'סטר סיטי 1.28 מיליארד, מנצ'סטר יונייטד 1.21 מיליארד. לעומת זאת, 27 קבוצות לא מגיעות לשווי של 100 מיליון אירו.

הכלכלה הסופית הביסה את הרגולציה של אופ"א

איך הגענו למצב הזה? פשוט מאוד. כלכלת השוק החופשי של אירופה ניצחה כל רגולציה. הקבוצות העשירות מעולם לא הוטרדו מהחסמים הפיננסיים של אופ"א, גם כשאופ"א ניסה לקיים מנגנון שימנע מהבעלים להוציא כסף מהכיס. הספונסרים שילמו להן יותר ויותר כסף, הנתח הגדול מזכויות שידור נחת אצלן כי הן הצליחו יותר ושודרו יותר, ויש להן אצטדיונים גדולים יותר שמייצרים יותר הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים. כשאופ"א העלתה עוד ועוד את הפרסים הכספיים למשתתפות בליגת האלופות הכסף הזה הלך אליהן, כי הן גם אלו שהעפילו למפעל היוקרתי. כך נוצר מעגל שבו העשירות נהיו עשירות יותר, והקטנות הלכו והתאדו.

סגל שחקנים הוא כמובן מתכון להצלחה. קצת כמו כוח צבאי - מי שיש לו את כלי הנשק הטובים והקטלניים ביותר, כולל רזרבות למלחמות התשה (שחקנים טובים על הספסל) הוא זה שינצח בקרב.

במהלך העשור האחרון כאשר אופ"א הוציאה לדרך את הרגולציה שלה לדרך במטרה לצמצם הוצאות ובעיקר הוצאות על רכישת שחקנים ההוצאה הכספית על רכישת שחקנים דווקא עלתה דרמטית - מ-1.9 מיליארד אירו בשנת 2012 ועד לשיא של 6.6 מיליארד אירו בשנת 2019. רק מגפת הקורונה ציננה קצת את השוק בשנתיים האחרונות והחזירה אותו חמש שנים לאחור.

תיאבון לתארים או ניסיון להתאושש מרצף כישלונות?

לפי הדוח של CIES, למרות חובות ולמרות פנדמיה עולמית, 12 קבוצות אירופיות הוציאו מאז 2012 יותר ממיליארד אירו על רכישת שחקנים. מנצ'סטר סיטי (1.7 מיליארד אירו) צ'לסי (1.6 מיליארד), ברצלונה (1.6) ומנצ'סטר יונייטד (1.5) מובילות את הרשימה.

אם לוקחים את שיעור הבזבוז נטו על שחקנים (סכום ששולם על רכישת שחקנים בניכוי הסכום שהתקבל על מכירת שחקנים) הרי שמאז 2012 שתי הקבוצות הבזבזניות ביותר באירופה הן מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי, שתיהן עם הוצאה נטו של קצת מעל מיליארד אירו כל אחת. אצל סיטי זוהי תוצאה של תיאבון מטורף מצד הבעלים לזכות בתארים ולהפוך לכוח עולמי; אצל יונייטד המצב הוא תוצאה של כישלונות סדרתיים ועונות ללא אליפות וניסיון לחזור לצמרת האירופית באמצעות רכש.

הרכבת הדוהרת של קבוצות הענק כבר יצאה מהתחנה

למה לקבוצות מליגות אחרות אין סיכוי ממשי ללכת רחוק ולהתמודד מול הקבוצות הגדולות? בעיקר כי כאשר כבר יש להם נכסים טובים ושוברי שוויון הם חייבים להיפטר מהם כדי לשרוד. קבוצות הליגה הפורטוגלית למשל היו יכולות אולי להצליח קצת יותר אבל הן מכרו מאז 2012 שחקנים בהיקף של 2.1 מיליארד אירו לקבוצות בכל רחבי היבשת. קבוצות הליגה ההולנדית מכרו שחקנים בהיקף של 1.5 מיליארד אירו. מי זוכר את אייאקס הנהדרת של 2018/19, שנאלצה מאז למכור כמעט את כל השחקנים הבכירים שלה, כדי להמשיך ולנוע קדימה.

האם יש סיכוי לרגולציה? כנראה שלא. ראינו במהלך העשור האחרון שקבוצות היו מתוחכמות מספיק כדי להערים על התקנות. גם קנסות שספגו קבוצות כמו מנצ'סטר סיטי או פאריז סן ז'רמן או ענישה בדמות תקופת סילוק משוק ההעברות (צ'לסי) לא מנעו מהן להתחמש ולהוציא בעצם כל סכום שרצו.

כשהגיעה המגפה הסירה אופ"א כלל את המגבלות לאור ההבנה שקבוצות גם ככה מפסידות כסף, וחלקן ניצלו את הסיטואציה להפסיד עוד כסף באמצעות רכישת שחקנים לשנים הבאות.

 

באופ"א מנסים כיום להתקין רגולציות חדשות. אבל אף אחד לא באמת חושב שהן יעצרו את הרכבת הדוהרת. הדרך היחידה של השוק לצנן את הטירוף הוא רק באופן טבעי - המגפה השקיעה חלק גדול מהקבוצות הגדולות בחובות. קווי האשראי אצל חלקן הגדול כבר נוצלו עד הסוף ומעבר. חלקן הגדול פשוט חייבות לייצר כלי נשק בדרך יצירתית יותר ומקורית ולא לרכוש מבחוץ. ובעיקר להבין שבתקופה הזאת יוצאים למלחמה עם מה שיש.:

הפערים האסטרונומיים בתקציבים מטילים צל כבד על המאבק לשוויון מגדרי בספורט

ההודעה שהוציאה אופ"א בימים האחרונים לפיה "הוכפלו הפרסים הכספיים לטורניר יורו הנשים בכדורגל" מייצרת תחושה שעוד רגע והמאבק הגדול של נשים לשוויון בספורט המקצועני מגיע לסיומו. האמת כמובן רחוקה, כשבוחנים את המספרים המוחלטים מגלים שבסך הכל יחולקו ביורו 2022 ל-16 הנבחרות המשתתפות סכום של 16 מיליון אירו (לעומת 8 מיליון בטורניר הקודם). כהשוואה, ביורו הגברים האחרון חילקה אופ"א 371 מיליון אירו לנבחרות. ובזמן שאופ"א "קידמה" את הנשים עם עוד 8 מיליון אירו, לגברים היא הוסיפה 67 מיליון אירו בתוך 4 שנים. אין כאן שום דבר שהוא בר השוואה.

למרות שבמשחקים האולימפיים כבר מתקיים שוויון בין מספר הספורטאים לספורטאיות שמשתתפות, כשמדברים על משאבים הפערים עדיין עצומים.

גם בישראל מתקיים מאבק על שוויון משאבים בספורט, לא רק על כסף אלא אפילו על שימוש במתקנים. למשל, שחקניות "כישרונות חדרה" שמשחקות בליגת העל גילו שאת האימון המסכם שלהן השבוע לפני פתיחת העונה הן עשו על חצי מגרש כשהן חולקות אותו עם קבוצת נערים.

בעוד שכלכלית נשים אינן מתוגמלות בספורט המקצועני באופן שווה (הענף המשמעותי היחיד שמתגמל באופן שווה הוא טניס) והשיעור שלהם בקרב עמדות ניהול בספורט עומד על פחות מ-15%, קבוצות מכירות בצורך להביא אותן ליציעים ולחשוף אותן לנותני חסות. מחקר מקיף של סוכנות הספורט The Space Between מצא שאוהדות ספורט שנחשפות לחברות שמפרסמות באצטדיון או על מדי השחקנים נוטות לרכוש את המוצרים הללו בהיקף גבוה ב-25% ביחס לאוהדים גברים.

עוד כתבות

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור