גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחסן משקאות קלים / צילום: Shutterstock

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת עליה חדה בצריכת ממתיקים מלאכותיים כתחליף לסוכר. ניתן למצוא אותם במוצרים שונים כגון משקאות, מוצרים על בסיס חלב וסויה, דגני בוקר, חטיפי אנרגיה ומוצרי מזון רבים נוספים. במסגרת הרפורמה בחוק ההסדרים הכוללת מיסוי משקאות ממותקים, בכלל זה משקאות דיאט, התעורר לחץ כבד מצד היצרנים להוצאת סעיפים כאלו ואחרים מהרפורמה ובעיקר- ביטול המיסוי על משקאות הדיאט. ההיגיון הכלכלי מצביע על כך שביטול המיסוי יוביל בסופו של דבר לעליה בצריכה של משקאות הדיאט ומכאן לפגיעה בבריאות הציבור.

מה הקשר? ובכן, מחקרים שנערכו באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומכון ויצמן הראו שממתיקים מלאכותיים גורמים לפגיעה בתקשורת בין חיידקים ואף לשינוי באוכלוסיית החיידקים במעי, אוכלוסיית חיידקים לה אנו זקוקים לטובת תפקוד יעיל וטוב של הגוף.

ניתוח תוצאות מעשרות ניסויים קליניים הצביע על כך שצריכת התחליפים הסינטטיים הוביל לסיכון מוגבר של השמנת יתר ולתסמונת מטבולית המגדילה את הסיכון למחלות לב, שבץ וסכרת סוג-2. לאחרונה גם מצאנו שממתיקים מלאכותיים שאושרו לשימוש ע״י ה-FDA, מפריעים לתקשורת בין חיידקית ועלולים לגרום לשינויים באוכלוסיית החיידקים במעיים, דבר שיכול להסביר חלק מהמנגנון העומד מאחורי השינויים הקליניים והסיכונים הבריאותיים.

קיימת הסכמה רחבה לכך שצריכת מזונות ומשקאות בעלי תכולת סוכר גבוה היא גורם משמעותי להתפתחות ההשמנה וסיבוכיה בקרב ילדים ומבוגרים. כיוון שמשקאות מתוקים מהווים את המקור העיקרי בתפריט לסוכר מוסף, ניתן למצוא יותר ויותר משקאות שהסוכר הלבן בהם מוחלף בממתיקים מלאכותיים (״דיאט״), המספקים את הטעם המתוק ללא תוספת קלורית. בנוסף למשקאות, גם תעשיית המזון המירה בשנים האחרונות את הסוכר המוסף בממתיקים המוגדרים "טבעיים" כגון סטיביה או לסירוגין בממתיקים מלאכותיים.

מחקרים רבים מצביעים על ההשפעה השלילית של הממתיקים המלאכותיים על הבריאות. ביניהם מחקרי מעבדה, בחיות וניסויים קליניים (באדם) המוצאים השפעה שלילית שלהם על הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי כלל השפעה על סבילות לגלוקוז והמטבוליזם. המלצות תזונה בארצות הברית משנת 2015 מדגישות- "כיוון שעדיין לא וודאית השפעת הצריכה ארוכת הטווח של ממתיקים דלי קלוריות אין להמליץ עליהם כתחליף מועדף במקום סוכר במזונות ובמשקאות״. סקירה רחבה שנעשתה ביוזמת ארגון הבריאות העולמי (WHO) ב 2019 ובחנה את השפעת תחליפי הסוכר על הבריאות, מצאה כי המחקר לא מספק בתחום, תחליפי הסוכר לא נמצאו תורמים לבריאות ולא ניתן לשלול נזק כתוצאה מצריכתם למרות הפרסומים הרבים שמאששים טענות מסוג זה. בהקשר זה משרד הבריאות בישראל הוציא לאחרונה המלצה לילדים להימנע מצריכת מזונות ומשקאות הממותקים בתחליפי סוכר למיניהם כלל ממתיקים מלאכותיים. אמנם מחקרים אלו לא מספקים עדיין מידע אשר יאסור שימוש בממתיקים מלאכותיים, אך יש צורך במעקב ובנקיטת משנה זהירות בנושא.

מחקר שנערך לאחרונה במעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, במהלכו נבדקו שישה ממתיקים מלאכותיים שאושרו על ידי ה- FDAבמטרה לספק מידע נוסף אודות השפעותיהם. מצאנו, שעל אף שהממתיקים אינם פוגעים באופן ישיר בחיידקים, שלושה מתוך השישה (אספרטיים, סוכרלוז וסכרין) פוגעים באופן משמעותי בתקשורת בין החיידקים, נתון שעלול להוביל לפגיעה באוכלוסיית החיידקים במעי. נבדקו גם תוספי מזון על בסיס חלבוני המכילים ממתיקים מלאכותיים שהספורטאים צורכים באופן שוטף וגם כאן נמצא שחלק מהממתיקים המלאכותיים מעכבים באופן משמעותי את תקשורת של החיידקים, ונמצאים בכל תוספי המזון שבדקו .

נכון להיום רישום של ממתיקים מלאכותיים על גבי מוצרים נעשה בצורה מינורית, נתון המקשה להעריך את כמויות ממתיקים מלאכותיים שמכיל כל מוצר. לאור כמות הידע שנצבר בתחום ניתן לצפות שהיצרנים והצרכנים ישקלו מחדש את אופן ותדירות השימוש בממתיקים מלאכותיים, ראוי שהיצרנים יחדלו מהצגת הממתיקים המלאכותיים כמרכיבים שאינם מזיקים או לחילופין כבריאותיים ועל אחת כמה וכמה יש הכרח מצד מקבלי ההחלטות להמשיך במדיניות המיסוי על משקאות הדיאט ולו בכדי לשמור על בריאות הציבור ולא על האינטרסים הכלכליים של היצרנים.

הכותבת היא חוקרת במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון