כבר יותר מעשור שפייסבוק מנהלת נמרצות מיזם התרחבות עולמי בקרב מדינות מתפתחות במטרה לצרף אליה כמה שיותר משתמשים ולהגדיל את עוצמתה כרשת החברתית הגדולה והמשפיעה בעולם. הסיבה: פייסבוק נדרשת להראות צמיחה בלתי פוסקת - ומלבד חשיפה של יותר פרסומות ליותר משתמשים במדינות המערב, הדרך הנוספת להגדיל את העוגה היא לצרף משתמשים במדינות אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית.
אלא שטריטוריות רבות ביבשות אלה סובלות ממחסור בתשתיות אינטרנט ובאוריינות דיגיטלית. פייסבוק הפכה את ההתפשטות הגלובלית למעין פרויקט צדקה שגם יצר עבורה יחסי ציבור לא רעים: החברה מממנת עבור מדינות ורשויות מקומיות פריסה של תשתיות תקשורת ומחלקת לתושבים טלפונים זולים וחבילות אינטרנט מסובסדות - בתמורה, אלה חווים את העולם הדיגיטלי החדש בפריזמה של יישומי פייסבוק.
פייסבוק - על כלל האפליקציות שלה כגון אינסטגרם ו-וואטסאפ, היא כיום חברה המשרתת קודם כל מדינות מתפתחות. אם ב-2010 שני שלישים מהמשתמשים היו מארה"ב, מקנדה ומאירופה, כיום כ-75% מהמשתמשים מגיעים משאר העולם ושיעור המשתמשים מארה״ב וקנדה אינו עולה על 9%.
הישראלים בחוד החנית של פרויקט ההתרחבות
פרויקט ההתרחבות של פייסבוק למדינות עניות הוא במידה רבה פרויקט ישראלי שהואץ מאוד עם רכישת הסטארט-אפ סנאפטו לפני כעשור. החברה, שהייתה חלוצת הרכישות של פייסבוק בישראל, הובילה את המאמץ באמצעות אפליקציית פייסבוק לייט (Facebook Lite), גרסה דלת נפח ותעבורה שמסוגלת לעבוד גם על דגמי סמארטפון ישנים על גבי טכנולוגיות דור שני.
זרוע נוספת של פייסבוק שעוסקת בתחום - שנוהלה עד לאחרונה בידי הישראלי גיא מרדכי - היא פייסבוק אקספרס WiFi, תוכנית לחיבור אזורים נחשלים לאינטרנט אלחוטי באמצעות שיתופי פעולה עם ספקיות אינטרנט, יצרניות ציוד ומשווקים מקומיים במימון פייסבוק. הפרויקט מאפשר לפייסבוק לגייס חברות תקשורת מקומיות ובעלי עסקים כדי לבנות רשת של "נקודות חמות" ולאפשר לתושבים רצף של נקודות אינטרנט רבות המפוזרות במרחב. בהודו, למשל, מנוי לשירות של כמה מאות מגה בייט לחודש עשוי לעלות סכום המקביל לחצי שקל בחודש, וחבילה ללא הגבלה עשויה להגיע ל-10 שקלים בחודש.
פייסבוק מחזיקה פעילות משמעותית של אקספרס WiFi במרכז הפיתוח של פייסבוק בתל אביב, ובו היא מעסיקה קבוצת פיתוח טכנולוגית ומוצרית, וכן צוות מחקר הנוסע ברחבי העולם בכדי למפות ולאפיין את הלקוחות והשווקים הפוטנציאלים.
אקספרס WiFi הושקה באינדונזיה, בהודו, בניגריה, בטנזניה ובקניה, בעוד שפייסבוק לייט פעילה כבר ב-170 מדינות באסיה, באפריקה ובאמריקה הלטינית. במסמכי יחסי הציבור של פייסבוק בישראל הוצגה הפעילות הזו כמסייעת לרשת את העולם באינטרנט כדי לסגור פערי חיבוריות בין מדינות מתפתחות למפותחות, ליצור מקומות תעסוקה חדשים ולהשיב שעות לימוד שהלכו לאיבוד בתקופת הקורונה.
האוגן: "ניטור השיח יקר כמו הקמת התשתית"
אלא שפרנסיס האוגן, מנהלת המוצר מיחידת "מדיניות היושרה האזרחית" של פייסבוק, שהדליפה את מסמכי פייסבוק שעמדו בבסיס תחקירי הוול סטריט ג'ורנל האחרונים מותחת ביקורת נוקבת על הפרויקט וקושרת אותו ישירות לעימותים אלימים במדינות כמו מיאנמר ואתיופיה.
בתחילת השבוע אמרה האוגן כי: "הייתה לנו בדיחה פנימית ביחידת 'היושרה' בפייסבוק על כך שאם תרצה לדעת באיזו מדינת עולם שלישי צפוי להתפתח משבר בעוד שנתיים, תסתכל על אילו מדינות פייסבוק מחברת בימים אלה. זה היה סוג של הומור שחור שפיתחנו במחלקה. מדובר בעניין כלכלי: העלות של ניטור השיח ומניעת שיח שנאה אלים ברשתות במדינות זרות יקרה כמעט כמו הקמת תשתית התקשורת בעצמה, כך שלא היה כלכלי להפעיל את שירות הניטור בשפות רבות. מתוך 5,000 שפות, פייסבוק מבצעת ניטור שיח אלים ב-50 שפות בלבד".
ביום שלישי, טענה האוגן במהלך דיון בסנאט כי באתיופיה פייסבוק מנטרת את השיח בשתי שפות בלבד מתוך שש. "פייסבוק משקיעה מעל ל-80% בדוברי אנגלית (בגלל החשיבות הכלכלית שלהם לגביה, א"ג), אבל הם מהווים רק 9% מכלל משתמשי פייסבוק", אמרה. האוגן ציינה את הדברים לאחר שצוותים בתוך פייסבוק התריעו על המצב באתיופיה ועל כך שטכנולוגית ניטור השיח שלה, המבוססת על בינה מלאכותית, אינה מסייעת בהרגעת הרוחות בשיח ברשת החברתית במדינה.
תחקיר של רשת DW הגרמנית התחקה אחר פוסט בפייסבוק שהצית בשנת 2019 מהומות באתיופיה שהביאו למותם של מעל ל-80 אזרחים. פוסט אחד, כמובן, אינו גורם לקיטוב חברתי אך על פי האוגן, השיח בקרב מנהיגים פוליטיים ומשתמשים הולך ומקצין תודות לאלגוריתם של פייסבוק - אשר מלבה שיח קוטבי ומתלהם באמצעות הצגת פוסטים מעוררי מחלוקת ורגשות בקצב גבוה יותר ובתפוצה רחבה יותר. בצירוף המחסור בכוח אדם רלוונטי בתוך פייסבוק שיכול לנטר את השיח - הדבר הופך מתכון קטלני לעימותים אתניים.
כשפייק ניוז מביא להתפרצות אלימות
האוגן בחרה להדליף את המסמכים ולתת עדות בסנאט מפני שלדבריה פייסבוק אינה מעוניינת להשקיע בהפחתת האפקטיביות של האלגוריתם שלה, מאחר שהיא מעדיפה את הרווח הפיננסי שהוא מביא על פני תיקון הנזק שהוא גורם לחברה. בסנאט היא קראה לממשל האמריקאי לפקח על האלגוריתם של פייסבוק על מנת להימנע מנזקים חברתיים שהוא גורם כמו התמכרויות ושיח מקצין.
"במדינות עולם שלישי אלימות יכולה להתפרץ בקלות ללא השגחה ובאמצעות פייסבוק - ובשל כך מתו אנשים. קח מדינה באפריקה, בה תושבי כפר מקבלים תמונת פייק ניוז של כפר שכן שבו כיבכול מתבצע טבח שלא התקיים, ושקורא להם ליטול נשק ולבוא ולהציל את בני הדודים שלהם. מה אתה חושב שיקרה כשקבוצת חמושים תופיע בכפר?", אמרה בראיון בתוכנית 60 דקות.
באתיופיה, למשל, השיקה את פייסבוק לייט בשנת 2016. ארבע שנים לאחר מכן, פרץ במדינה העימות הצבאי החמור זה עשרות שנים, כאשר מיעוטים במחוז תיגראי הצפוני נלחמים אלה באלה ובצבא אתיופיה. פייסבוק ניסתה למזער נזקים ומחקה פוסטים רבים שהיו קשורים לדבריה להפצת מידע כוזב. במקביל הכריזה המדינה על יוזמה לפיתוח אפליקציית רשת חברתית שתחליף את פייסבוק וטוויטר, במודל המזכיר את וויצ'ט בסין.
במיאנמר, פייסבוק כבר הודתה כי הגיבה באופן איטי מדי לרדיפת בני הרוהינגיה, קבוצת המיעוט המוסלמית במדינה, שהחלה ב-2016 והוכרזה על ידי האו"ם כרצח עם ב-2018. אך כפי שטענה האוגן בסנאט, פייסבוק עדיין לא יוצאת מגדרה כדי להשקיע כפי שצריך בניטור השיח במדינות עולם שלישי ובמיאנמר בפרט.
פייסבוק: "לא משאירים אף אחד מאחור"
יומיים לאחר העדות של האוגן בסנאט, ובעיצומו של הדיון הציבורי על התרומה של האלגוריתם שלה לתופעות חברתיות שליליות, ביקשה פייסבוק לקנות לעצמה מעט שלווה באמצעות הודעה שחשפה טפח מהפעילות שלה לחיבור אזורים מרוחקים ומדינות מתפתחות לרשת. לטענתה, הפעילות הבינלאומית שלה סייעה לחבר 300 מיליון איש לאינטרנט. בין השאר, חשפה החברה את חלקה בבניית מערך הכבלים התת ימי 2Africa הנפרש בימים אלה בין אירופה, אפריקה ואסיה; השקת כבל טרנס-אטלנטי בבעלותה שיגדיל את נפח התעבורה פי 200; רובוט שפורס סיבים אופטיים על גבי תשתיות חשמל; וטכנולוגיה חדישה להעברה של אינטרנט במהירות גבוהה באמצעות תקשורת אלחוטית במהירות של עד אחד ג'יגה, שנוסתה עד כה באלסקה.
מפייסבוק נמסר: "שיוויון בגישה לרשת מניע את הצמיחה הכלכלית, מקדם את החינוך ומסייע לגשר על פערים מגדריים. הנחת היסוד שלנו היא שלא משאירים אף אחד מאחור - וזו הסיבה שאנחנו מפתחים טכנולוגיות כמו אפליקציות הלייט ו-Express WiFi, עבור אנשים שאין להם חיבור לאינטרנט או גישה שיוויונית לשירותים שברשת. אנחנו מבינים את האחריות הגדולה שמגיעה עם התפעול של פלטפורמה גלובלית. אנחנו לוקחים זאת ברצינות ומשקיעים מיליוני דולרים באנשים, מערכות וטכנולוגיות, כדי לאתר ולהסיר תוכן פוגעני בפייסבוק ובאינסטגרם במהירות, לא משנה באיזו שפה הוא מתפרסם. יש לנו צוותים גלובליים שפועלים ביותר מ-50 שפות שהם דוברים כשפת אם; אנחנו מספקים מקורות מידע והסברה ומובילים שותפויות עם מומחים מקומיים ובודקי עובדות בלתי תלוים, כל זאת במטרה לשמור על ביטחונם של אנשים" .
