גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל רחוקה מאוד מהתואר "המדינה המחוסנת בעולם"

כדי להדגיש את כישלון הממשלה בהתמודדות עם הקורונה, ציינו באופוזיציה שהמספרים הקשים של החודשים האחרונים נרשמים בזמן שישראל היא מובילה בתחום החיסונים ● האם זה נכון, ואיך מחשבים את הנתון הזה? ● וגם: כך השתנו לרעה נתוני ישראל במדד המתים לנפש ● המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ’, הציונות הדתית.  טוויטר, 30.9.21 / צילום: יצחק קלמן
בצלאל סמוטריץ’, הציונות הדתית. טוויטר, 30.9.21 / צילום: יצחק קלמן

מי היא המדינה "המחוסנת ביותר בעולם"? לפי חלק מהח"כים באופוזיציה התשובה ברורה: ישראל. "1,250 נפטרים במדינה המחוסנת בעולם!", זעק ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) במשדר מיוחד של חדשות 12. יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’, חזר על הטיעון בציוץ בטוויטר, ואף הרחיב אותו: "ישראל, המדינה המחוסנת ביותר בעולם, מובילה את העולם גם במספר המתים לנפש". המסקנה ברורה: למרות שישראל מחוסנת יותר מכולם נרשם בה מספר גבוה במיוחד של מתים. יש עדות ברורה יותר לכישלון המדיניות של הממשלה הנוכחית?

אל הטיעון של סמוטריץ’ שלפיו ישראל מובילה את העולם במתים לנפש מקורונה נחזור בהמשך, אבל לפני כן: האם ישראל היא אכן "המדינה המחוסנת בעולם"? כפי שנראה מיד לא מדובר בבדיקה טריוויאלית, ולכן פנינו קודם כל לשני הח"כים בניסיון להבין על מה נסמכת קביעתם.

זוהר נמצא בחו"ל ולא היה באפשרותו להגיב. הדובר של סמוטריץ’ שלח לנו כתבה מגלובס ופרסום של משרד הבריאות ששניהם מצדיקים את טענתו. אלא שהמקורות הללו הם מדצמבר 2020 וינואר 2021 בהתאמה - תחילת מבצע החיסונים בישראל, שכידוע הקדימה בראשית הדרך את כל העולם. ברור שאין טעם לדבר מצד אחד על מספר המתים הגבוה כעת, ומצד שני לנפנף בנתונים על מצב החיסונים בעבר.

מהו מצב החיסונים בישראל כעת בהשוואה לעולם? כפי שנראה בשורות הבאות, התשובה אינה טריוויאלית. יחד עם זאת, אפשר לקבוע שההגדרה של ישראל כ"מחוסנת ביותר בעולם" היא כבר אינה נכונה.

המדד הראשון: כמה אנשים התחסנו?

המדד ששימש כמדד ההשוואתי העיקרי בתחילת הדרך - ועדיין משמש להשוואה באתר של רויטרס - הוא שיעור האנשים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. במדד הזה ישראל היא לא הראשונה, אלא דווקא איחוד האמירויות הערביות, עם 95% מהאוכלוסייה בת 10 מיליון הנפשות. ישראל נמצאת רק במקום ה-22, עם 67% אנשים שקיבלו לפחות מנה אחת, כשלפניה, למשל, פורטוגל שבמקום השני (86%), קובה במקום השלישי (83%), ועוד מדינות רבות, חלק גדול מהן ממערב אירופה.

היתרון במדד הזה הוא בכך שניתן באמצעותו לדעת כמה אנשים התחילו לפחות לפתח נוגדנים לקורונה בכל מדינה, בלי להיכנס לשאלות של סוג החיסון או שינויים בפרוטוקולים בשל החלמה וכדומה. אבל זה גם החיסרון שבו: קובה שבמקום השלישי מחסנת בחיסון שפותח על ידה, ולא ברור איך הוא עומד ביחס לחיסונים המערביים. הבריטים החליטו לתת את שתי המנות של פייזר במרווח גדול זו מזו, האם הם מחוסנים באותה רמת אפקטיביות כמו ישראלים שקיבלו את שתי המנות לפי פרוטוקול החברה?

המדד השני: כמה מנות חולקו?

עוד דרך לבדוק, כפי שעושים למשל ב-CNN, היא לספור כמה מנות חיסון חולקו בסך הכל ולחלק בגודל האוכלוסייה. גם במדד הזה ישראל אינה הראשונה בעולם, אבל כאן מצבה כבר טוב בהרבה. אם מנטרלים מהדירוג מדינות זעירות, מגלים שגם אותו מובילה איחוד האמירויות עם 202 מנות שחולקו לכל 100 איש, ואחריה קובה ואורגוואי. ישראל נמצאת כאן במקום הרביעי עם 174 מנות ל-100 נפש.

אבל לפני שממהרים לשמוח, גם בהשוואה הזאת יש כמובן בעיות. ברור למה המדד הזה מיטיב עם ישראל, שחילקה כבר כ-3.6 מיליון מנות שלישיות ("בוסטר") של פייזר. אך המנות הללו הרי ניתנות רק בחלוף זמן מסוים מהמנה השנייה, ובחלק גדול מהמדינות הן עדיין לא נדרשות. במקרה כזה ה"בוסטר" מעלים אוכלוסיות שלא מתחסנות, וסופר פעם נוספת את מי שמיהרו לקבל את שתי המנות הראשונות. בנוסף, לא כל החיסונים דורשים שתי מנות (או שלוש). החיסון של ג’ונסון אנד ג’ונסון, למשל, ניתן כרגע רק במנה אחת.

המדד השלישי: כמה התחסנו באופן מלא?

המדד האחרון בוחן כמה אנשים קיבלו את כל המנות הרשומות בפרוטוקול החיסון שאותו נטלו. במדד הזה השתמשו במאגר הנתונים Our World in Data של אוניברסיטת אוקספורד, ועל בסיסו מפרסם "הניו יורק טיימס" מדד משלו. גם במדד הזה, צר לנו לאכזב את הקוראים, ישראל לא ראשונה. מי שנמצאת כרגיל בראש היא איחוד האמירויות עם 85%, ואחריה פורטוגל, סינגפור ועוד רשימה ארוכה של מדינות. ישראל מופיעה רק במקום ה-27 עם 63% מהאוכלוסייה שחוסנה באופן מלא.

 

המדד הזה הוא לכאורה המדויק ביותר, שכן הוא מאפשר לראות כמה אנשים מחוסנים באופן המקסימלי שמאפשר להם החיסון שאותו נטלו. אבל גם פה יש אותיות קטנות: במאגר של אוקספורד מבהירים שמחלימים שקיבלו מנת חיסון אחת משתיים לא נספרים, כדי "למקסם את ההשוואתיות" בין המדינות. כלומר, למדינה בה רבים נדבקו לפני שחוסנו יש תקרת התחסנות נמוכה יותר. וגם: האם ישראלי שחלפה חצי שנה מיום קבלת המנה השנייה שלו נחשב מחוסן במלואו? לפי המדדים כן, אבל לפי ישראל עצמה הוא כבר חייב לקבל מנה שלישית.

מספרים זה לא הכל: מי במצב טוב יותר?

ואחרי הכל, יש גם שאלות שמספרים לבדם לא יכולים לענות עליהן. חלק מהן הזכרנו כבר. למשל, מי במצב טוב יותר: ישראלי שקיבל שתי מנות של פייזר בהפרש של שלושה שבועות, כפי שממליצה החברה, או בריטי שקיבל את שתי המנות בפער של שמונה שבועות? הבריטים, אגב, מעריכים שהשיטה שלהם מציבה אותם בעמדה טובה יותר.
שאלה אחרת היא האפקטיביות של החיסונים: האם מדינה שהתחסנה רק באסטרהזניקה נמצאת במצב זהה למדינה שחיסנה באותם אחוזים אבל רק בפייזר? ומה עם מדינות שהחליטו לערבב בין חיסונים?

וישנו גם עניין הגיל: בישראל האוכלוסייה צעירה יותר ביחס למערב, כך שגם אם נחסן את כל מי שזכאי לחיסון, השיעור הגבוה של בני ה-12 ומטה ימנע מאיתנו לעקוף מדינות מבוגרות יותר. זה לא משהו שמדיניות של ממשלה יכולה לשנות.

מדד המתים: איפה אנחנו ואיפה ה־OECD?

אז ישראל היא לא המדינה המחוסנת בעולם, אבל מה לגבי טענתו של סמוטריץ’ על מספרי המתים לנפש? כאן עולה נקודה מעניינת ששווה להתעכב עליה. הח"כ לא הבהיר זאת בצורה מפורשת, אבל מההקשר שבו נכתבו הדברים אפשר להניח שהוא מתכוון למצב מאז השבעת הממשלה החדשה. בפרק הזמן הזה, כשלושה וחצי חודשים, מציגה ישראל נתון קשה של 158.5 מתים לכל מיליון נפש. לא, זה לא הופך אותה למובילה במדד הזה, אבל כן הציב אותה עד לאחרונה בעשיריה הראשונה והלא מחמיאה מבין מדינות ה-OECD, כשכעת המיקום הוא 11. ממוצע המדינות בארגון בתקופה שמאז הקמת הממשלה נמוך משמעותית מהנתון אצלנו, ועומד על 125.8 מתים למיליון נפש.

כל זה אכן קורה בעידן שבו כבר יש חיסונים, שישראל הייתה מהראשונות לקבלם, ולאחר שבימי הממשלה הקודמת, שבראשה עמד נתניהו, המצב היה כמעט הפוך: ישראל דורגה אז במקום העשירי מהסוף מבין מדינות ה-OECD.

כמובן שגם כאן התמונה מורכבת וצריך להיזהר ממסקנות נמהרות (למשל, הגל הרביעי הגיע לשיאו בימי הממשלה הנוכחית אך נולד בימי הממשלה הקודמת). אחרי הכל, כפי שכבר הראינו, לפעמים המספרים היבשים לא מספרים את כל הסיפור. 

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח

חשד לפיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על נצח יהודה • בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה  ● כל העדכונים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר