גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל רחוקה מאוד מהתואר "המדינה המחוסנת בעולם"

כדי להדגיש את כישלון הממשלה בהתמודדות עם הקורונה, ציינו באופוזיציה שהמספרים הקשים של החודשים האחרונים נרשמים בזמן שישראל היא מובילה בתחום החיסונים ● האם זה נכון, ואיך מחשבים את הנתון הזה? ● וגם: כך השתנו לרעה נתוני ישראל במדד המתים לנפש ● המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ’, הציונות הדתית.  טוויטר, 30.9.21 / צילום: יצחק קלמן
בצלאל סמוטריץ’, הציונות הדתית. טוויטר, 30.9.21 / צילום: יצחק קלמן

מי היא המדינה "המחוסנת ביותר בעולם"? לפי חלק מהח"כים באופוזיציה התשובה ברורה: ישראל. "1,250 נפטרים במדינה המחוסנת בעולם!", זעק ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) במשדר מיוחד של חדשות 12. יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’, חזר על הטיעון בציוץ בטוויטר, ואף הרחיב אותו: "ישראל, המדינה המחוסנת ביותר בעולם, מובילה את העולם גם במספר המתים לנפש". המסקנה ברורה: למרות שישראל מחוסנת יותר מכולם נרשם בה מספר גבוה במיוחד של מתים. יש עדות ברורה יותר לכישלון המדיניות של הממשלה הנוכחית?

אל הטיעון של סמוטריץ’ שלפיו ישראל מובילה את העולם במתים לנפש מקורונה נחזור בהמשך, אבל לפני כן: האם ישראל היא אכן "המדינה המחוסנת בעולם"? כפי שנראה מיד לא מדובר בבדיקה טריוויאלית, ולכן פנינו קודם כל לשני הח"כים בניסיון להבין על מה נסמכת קביעתם.

זוהר נמצא בחו"ל ולא היה באפשרותו להגיב. הדובר של סמוטריץ’ שלח לנו כתבה מגלובס ופרסום של משרד הבריאות ששניהם מצדיקים את טענתו. אלא שהמקורות הללו הם מדצמבר 2020 וינואר 2021 בהתאמה - תחילת מבצע החיסונים בישראל, שכידוע הקדימה בראשית הדרך את כל העולם. ברור שאין טעם לדבר מצד אחד על מספר המתים הגבוה כעת, ומצד שני לנפנף בנתונים על מצב החיסונים בעבר.

מהו מצב החיסונים בישראל כעת בהשוואה לעולם? כפי שנראה בשורות הבאות, התשובה אינה טריוויאלית. יחד עם זאת, אפשר לקבוע שההגדרה של ישראל כ"מחוסנת ביותר בעולם" היא כבר אינה נכונה.

המדד הראשון: כמה אנשים התחסנו?

המדד ששימש כמדד ההשוואתי העיקרי בתחילת הדרך - ועדיין משמש להשוואה באתר של רויטרס - הוא שיעור האנשים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. במדד הזה ישראל היא לא הראשונה, אלא דווקא איחוד האמירויות הערביות, עם 95% מהאוכלוסייה בת 10 מיליון הנפשות. ישראל נמצאת רק במקום ה-22, עם 67% אנשים שקיבלו לפחות מנה אחת, כשלפניה, למשל, פורטוגל שבמקום השני (86%), קובה במקום השלישי (83%), ועוד מדינות רבות, חלק גדול מהן ממערב אירופה.

היתרון במדד הזה הוא בכך שניתן באמצעותו לדעת כמה אנשים התחילו לפחות לפתח נוגדנים לקורונה בכל מדינה, בלי להיכנס לשאלות של סוג החיסון או שינויים בפרוטוקולים בשל החלמה וכדומה. אבל זה גם החיסרון שבו: קובה שבמקום השלישי מחסנת בחיסון שפותח על ידה, ולא ברור איך הוא עומד ביחס לחיסונים המערביים. הבריטים החליטו לתת את שתי המנות של פייזר במרווח גדול זו מזו, האם הם מחוסנים באותה רמת אפקטיביות כמו ישראלים שקיבלו את שתי המנות לפי פרוטוקול החברה?

המדד השני: כמה מנות חולקו?

עוד דרך לבדוק, כפי שעושים למשל ב-CNN, היא לספור כמה מנות חיסון חולקו בסך הכל ולחלק בגודל האוכלוסייה. גם במדד הזה ישראל אינה הראשונה בעולם, אבל כאן מצבה כבר טוב בהרבה. אם מנטרלים מהדירוג מדינות זעירות, מגלים שגם אותו מובילה איחוד האמירויות עם 202 מנות שחולקו לכל 100 איש, ואחריה קובה ואורגוואי. ישראל נמצאת כאן במקום הרביעי עם 174 מנות ל-100 נפש.

אבל לפני שממהרים לשמוח, גם בהשוואה הזאת יש כמובן בעיות. ברור למה המדד הזה מיטיב עם ישראל, שחילקה כבר כ-3.6 מיליון מנות שלישיות ("בוסטר") של פייזר. אך המנות הללו הרי ניתנות רק בחלוף זמן מסוים מהמנה השנייה, ובחלק גדול מהמדינות הן עדיין לא נדרשות. במקרה כזה ה"בוסטר" מעלים אוכלוסיות שלא מתחסנות, וסופר פעם נוספת את מי שמיהרו לקבל את שתי המנות הראשונות. בנוסף, לא כל החיסונים דורשים שתי מנות (או שלוש). החיסון של ג’ונסון אנד ג’ונסון, למשל, ניתן כרגע רק במנה אחת.

המדד השלישי: כמה התחסנו באופן מלא?

המדד האחרון בוחן כמה אנשים קיבלו את כל המנות הרשומות בפרוטוקול החיסון שאותו נטלו. במדד הזה השתמשו במאגר הנתונים Our World in Data של אוניברסיטת אוקספורד, ועל בסיסו מפרסם "הניו יורק טיימס" מדד משלו. גם במדד הזה, צר לנו לאכזב את הקוראים, ישראל לא ראשונה. מי שנמצאת כרגיל בראש היא איחוד האמירויות עם 85%, ואחריה פורטוגל, סינגפור ועוד רשימה ארוכה של מדינות. ישראל מופיעה רק במקום ה-27 עם 63% מהאוכלוסייה שחוסנה באופן מלא.

 

המדד הזה הוא לכאורה המדויק ביותר, שכן הוא מאפשר לראות כמה אנשים מחוסנים באופן המקסימלי שמאפשר להם החיסון שאותו נטלו. אבל גם פה יש אותיות קטנות: במאגר של אוקספורד מבהירים שמחלימים שקיבלו מנת חיסון אחת משתיים לא נספרים, כדי "למקסם את ההשוואתיות" בין המדינות. כלומר, למדינה בה רבים נדבקו לפני שחוסנו יש תקרת התחסנות נמוכה יותר. וגם: האם ישראלי שחלפה חצי שנה מיום קבלת המנה השנייה שלו נחשב מחוסן במלואו? לפי המדדים כן, אבל לפי ישראל עצמה הוא כבר חייב לקבל מנה שלישית.

מספרים זה לא הכל: מי במצב טוב יותר?

ואחרי הכל, יש גם שאלות שמספרים לבדם לא יכולים לענות עליהן. חלק מהן הזכרנו כבר. למשל, מי במצב טוב יותר: ישראלי שקיבל שתי מנות של פייזר בהפרש של שלושה שבועות, כפי שממליצה החברה, או בריטי שקיבל את שתי המנות בפער של שמונה שבועות? הבריטים, אגב, מעריכים שהשיטה שלהם מציבה אותם בעמדה טובה יותר.
שאלה אחרת היא האפקטיביות של החיסונים: האם מדינה שהתחסנה רק באסטרהזניקה נמצאת במצב זהה למדינה שחיסנה באותם אחוזים אבל רק בפייזר? ומה עם מדינות שהחליטו לערבב בין חיסונים?

וישנו גם עניין הגיל: בישראל האוכלוסייה צעירה יותר ביחס למערב, כך שגם אם נחסן את כל מי שזכאי לחיסון, השיעור הגבוה של בני ה-12 ומטה ימנע מאיתנו לעקוף מדינות מבוגרות יותר. זה לא משהו שמדיניות של ממשלה יכולה לשנות.

מדד המתים: איפה אנחנו ואיפה ה־OECD?

אז ישראל היא לא המדינה המחוסנת בעולם, אבל מה לגבי טענתו של סמוטריץ’ על מספרי המתים לנפש? כאן עולה נקודה מעניינת ששווה להתעכב עליה. הח"כ לא הבהיר זאת בצורה מפורשת, אבל מההקשר שבו נכתבו הדברים אפשר להניח שהוא מתכוון למצב מאז השבעת הממשלה החדשה. בפרק הזמן הזה, כשלושה וחצי חודשים, מציגה ישראל נתון קשה של 158.5 מתים לכל מיליון נפש. לא, זה לא הופך אותה למובילה במדד הזה, אבל כן הציב אותה עד לאחרונה בעשיריה הראשונה והלא מחמיאה מבין מדינות ה-OECD, כשכעת המיקום הוא 11. ממוצע המדינות בארגון בתקופה שמאז הקמת הממשלה נמוך משמעותית מהנתון אצלנו, ועומד על 125.8 מתים למיליון נפש.

כל זה אכן קורה בעידן שבו כבר יש חיסונים, שישראל הייתה מהראשונות לקבלם, ולאחר שבימי הממשלה הקודמת, שבראשה עמד נתניהו, המצב היה כמעט הפוך: ישראל דורגה אז במקום העשירי מהסוף מבין מדינות ה-OECD.

כמובן שגם כאן התמונה מורכבת וצריך להיזהר ממסקנות נמהרות (למשל, הגל הרביעי הגיע לשיאו בימי הממשלה הנוכחית אך נולד בימי הממשלה הקודמת). אחרי הכל, כפי שכבר הראינו, לפעמים המספרים היבשים לא מספרים את כל הסיפור.

עוד כתבות

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין