גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל רחוקה מאוד מהתואר "המדינה המחוסנת בעולם"

כדי להדגיש את כישלון הממשלה בהתמודדות עם הקורונה, ציינו באופוזיציה שהמספרים הקשים של החודשים האחרונים נרשמים בזמן שישראל היא מובילה בתחום החיסונים ● האם זה נכון, ואיך מחשבים את הנתון הזה? ● וגם: כך השתנו לרעה נתוני ישראל במדד המתים לנפש ● המשרוקית של גלובס

בצלאל סמוטריץ’, הציונות הדתית.  טוויטר, 30.9.21 / צילום: יצחק קלמן
בצלאל סמוטריץ’, הציונות הדתית. טוויטר, 30.9.21 / צילום: יצחק קלמן

מי היא המדינה "המחוסנת ביותר בעולם"? לפי חלק מהח"כים באופוזיציה התשובה ברורה: ישראל. "1,250 נפטרים במדינה המחוסנת בעולם!", זעק ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) במשדר מיוחד של חדשות 12. יו"ר מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ’, חזר על הטיעון בציוץ בטוויטר, ואף הרחיב אותו: "ישראל, המדינה המחוסנת ביותר בעולם, מובילה את העולם גם במספר המתים לנפש". המסקנה ברורה: למרות שישראל מחוסנת יותר מכולם נרשם בה מספר גבוה במיוחד של מתים. יש עדות ברורה יותר לכישלון המדיניות של הממשלה הנוכחית?

אל הטיעון של סמוטריץ’ שלפיו ישראל מובילה את העולם במתים לנפש מקורונה נחזור בהמשך, אבל לפני כן: האם ישראל היא אכן "המדינה המחוסנת בעולם"? כפי שנראה מיד לא מדובר בבדיקה טריוויאלית, ולכן פנינו קודם כל לשני הח"כים בניסיון להבין על מה נסמכת קביעתם.

זוהר נמצא בחו"ל ולא היה באפשרותו להגיב. הדובר של סמוטריץ’ שלח לנו כתבה מגלובס ופרסום של משרד הבריאות ששניהם מצדיקים את טענתו. אלא שהמקורות הללו הם מדצמבר 2020 וינואר 2021 בהתאמה - תחילת מבצע החיסונים בישראל, שכידוע הקדימה בראשית הדרך את כל העולם. ברור שאין טעם לדבר מצד אחד על מספר המתים הגבוה כעת, ומצד שני לנפנף בנתונים על מצב החיסונים בעבר.

מהו מצב החיסונים בישראל כעת בהשוואה לעולם? כפי שנראה בשורות הבאות, התשובה אינה טריוויאלית. יחד עם זאת, אפשר לקבוע שההגדרה של ישראל כ"מחוסנת ביותר בעולם" היא כבר אינה נכונה.

המדד הראשון: כמה אנשים התחסנו?

המדד ששימש כמדד ההשוואתי העיקרי בתחילת הדרך - ועדיין משמש להשוואה באתר של רויטרס - הוא שיעור האנשים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. במדד הזה ישראל היא לא הראשונה, אלא דווקא איחוד האמירויות הערביות, עם 95% מהאוכלוסייה בת 10 מיליון הנפשות. ישראל נמצאת רק במקום ה-22, עם 67% אנשים שקיבלו לפחות מנה אחת, כשלפניה, למשל, פורטוגל שבמקום השני (86%), קובה במקום השלישי (83%), ועוד מדינות רבות, חלק גדול מהן ממערב אירופה.

היתרון במדד הזה הוא בכך שניתן באמצעותו לדעת כמה אנשים התחילו לפחות לפתח נוגדנים לקורונה בכל מדינה, בלי להיכנס לשאלות של סוג החיסון או שינויים בפרוטוקולים בשל החלמה וכדומה. אבל זה גם החיסרון שבו: קובה שבמקום השלישי מחסנת בחיסון שפותח על ידה, ולא ברור איך הוא עומד ביחס לחיסונים המערביים. הבריטים החליטו לתת את שתי המנות של פייזר במרווח גדול זו מזו, האם הם מחוסנים באותה רמת אפקטיביות כמו ישראלים שקיבלו את שתי המנות לפי פרוטוקול החברה?

המדד השני: כמה מנות חולקו?

עוד דרך לבדוק, כפי שעושים למשל ב-CNN, היא לספור כמה מנות חיסון חולקו בסך הכל ולחלק בגודל האוכלוסייה. גם במדד הזה ישראל אינה הראשונה בעולם, אבל כאן מצבה כבר טוב בהרבה. אם מנטרלים מהדירוג מדינות זעירות, מגלים שגם אותו מובילה איחוד האמירויות עם 202 מנות שחולקו לכל 100 איש, ואחריה קובה ואורגוואי. ישראל נמצאת כאן במקום הרביעי עם 174 מנות ל-100 נפש.

אבל לפני שממהרים לשמוח, גם בהשוואה הזאת יש כמובן בעיות. ברור למה המדד הזה מיטיב עם ישראל, שחילקה כבר כ-3.6 מיליון מנות שלישיות ("בוסטר") של פייזר. אך המנות הללו הרי ניתנות רק בחלוף זמן מסוים מהמנה השנייה, ובחלק גדול מהמדינות הן עדיין לא נדרשות. במקרה כזה ה"בוסטר" מעלים אוכלוסיות שלא מתחסנות, וסופר פעם נוספת את מי שמיהרו לקבל את שתי המנות הראשונות. בנוסף, לא כל החיסונים דורשים שתי מנות (או שלוש). החיסון של ג’ונסון אנד ג’ונסון, למשל, ניתן כרגע רק במנה אחת.

המדד השלישי: כמה התחסנו באופן מלא?

המדד האחרון בוחן כמה אנשים קיבלו את כל המנות הרשומות בפרוטוקול החיסון שאותו נטלו. במדד הזה השתמשו במאגר הנתונים Our World in Data של אוניברסיטת אוקספורד, ועל בסיסו מפרסם "הניו יורק טיימס" מדד משלו. גם במדד הזה, צר לנו לאכזב את הקוראים, ישראל לא ראשונה. מי שנמצאת כרגיל בראש היא איחוד האמירויות עם 85%, ואחריה פורטוגל, סינגפור ועוד רשימה ארוכה של מדינות. ישראל מופיעה רק במקום ה-27 עם 63% מהאוכלוסייה שחוסנה באופן מלא.

 

המדד הזה הוא לכאורה המדויק ביותר, שכן הוא מאפשר לראות כמה אנשים מחוסנים באופן המקסימלי שמאפשר להם החיסון שאותו נטלו. אבל גם פה יש אותיות קטנות: במאגר של אוקספורד מבהירים שמחלימים שקיבלו מנת חיסון אחת משתיים לא נספרים, כדי "למקסם את ההשוואתיות" בין המדינות. כלומר, למדינה בה רבים נדבקו לפני שחוסנו יש תקרת התחסנות נמוכה יותר. וגם: האם ישראלי שחלפה חצי שנה מיום קבלת המנה השנייה שלו נחשב מחוסן במלואו? לפי המדדים כן, אבל לפי ישראל עצמה הוא כבר חייב לקבל מנה שלישית.

מספרים זה לא הכל: מי במצב טוב יותר?

ואחרי הכל, יש גם שאלות שמספרים לבדם לא יכולים לענות עליהן. חלק מהן הזכרנו כבר. למשל, מי במצב טוב יותר: ישראלי שקיבל שתי מנות של פייזר בהפרש של שלושה שבועות, כפי שממליצה החברה, או בריטי שקיבל את שתי המנות בפער של שמונה שבועות? הבריטים, אגב, מעריכים שהשיטה שלהם מציבה אותם בעמדה טובה יותר.
שאלה אחרת היא האפקטיביות של החיסונים: האם מדינה שהתחסנה רק באסטרהזניקה נמצאת במצב זהה למדינה שחיסנה באותם אחוזים אבל רק בפייזר? ומה עם מדינות שהחליטו לערבב בין חיסונים?

וישנו גם עניין הגיל: בישראל האוכלוסייה צעירה יותר ביחס למערב, כך שגם אם נחסן את כל מי שזכאי לחיסון, השיעור הגבוה של בני ה-12 ומטה ימנע מאיתנו לעקוף מדינות מבוגרות יותר. זה לא משהו שמדיניות של ממשלה יכולה לשנות.

מדד המתים: איפה אנחנו ואיפה ה־OECD?

אז ישראל היא לא המדינה המחוסנת בעולם, אבל מה לגבי טענתו של סמוטריץ’ על מספרי המתים לנפש? כאן עולה נקודה מעניינת ששווה להתעכב עליה. הח"כ לא הבהיר זאת בצורה מפורשת, אבל מההקשר שבו נכתבו הדברים אפשר להניח שהוא מתכוון למצב מאז השבעת הממשלה החדשה. בפרק הזמן הזה, כשלושה וחצי חודשים, מציגה ישראל נתון קשה של 158.5 מתים לכל מיליון נפש. לא, זה לא הופך אותה למובילה במדד הזה, אבל כן הציב אותה עד לאחרונה בעשיריה הראשונה והלא מחמיאה מבין מדינות ה-OECD, כשכעת המיקום הוא 11. ממוצע המדינות בארגון בתקופה שמאז הקמת הממשלה נמוך משמעותית מהנתון אצלנו, ועומד על 125.8 מתים למיליון נפש.

כל זה אכן קורה בעידן שבו כבר יש חיסונים, שישראל הייתה מהראשונות לקבלם, ולאחר שבימי הממשלה הקודמת, שבראשה עמד נתניהו, המצב היה כמעט הפוך: ישראל דורגה אז במקום העשירי מהסוף מבין מדינות ה-OECD.

כמובן שגם כאן התמונה מורכבת וצריך להיזהר ממסקנות נמהרות (למשל, הגל הרביעי הגיע לשיאו בימי הממשלה הנוכחית אך נולד בימי הממשלה הקודמת). אחרי הכל, כפי שכבר הראינו, לפעמים המספרים היבשים לא מספרים את כל הסיפור.

עוד כתבות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית