גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשמטה הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם: איך תשפיע ההחלטה על החלת מס חברות גלובלי אחיד על ישראל?

בסוף השבוע הודיע ה-OECD על פריצת דרך במו"מ בין המדינות שהיו שותפות לדיונים סביב התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד ● 136 מדינות הסכימו על החלת שיעור מס חברות מינימלי בינלאומי של 15% החל מ-2023 ● מה משמעות ההחלטה על ישראל, והאם זהו סופם של מקלטי המס? זה מה שחושבים המומחים

מס חברות / צילום: Shutterstock
מס חברות / צילום: Shutterstock

התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד, ולשמוט את הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם, יוצאת לדרך. בסוף השבוע הודיע ה-OECD על פריצת דרך במשא-ומתן בין המדינות שהיו שותפות לדיונים על הנושא שבסופו הוסכם על החלת שיעור מס חברות מינימלי בינלאומי של 15% החל מ-2023, בחתימת 136 מדינות.

המטרה של התוכניות היא לגבות "מס אמת" מחברות רב-לאומיות ולהפסיק את מה שכונה "המרוץ לתחתית של שיעור המס", שבו משתתפות חלק מהמדינות במטרה לעודד חברות לבצע אליהן רילוקיישן. כלומר, ברגע שהמהלך ייכנס לתוקף ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בהן אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק ידרשו לשלם מס חברות בכל המדינות שבהן הן פועלות, ולא רק במקום שבו נמצא מרכז החברה.

הסכמה הזו מהווה שינוי עצום עבור כלכלות קטנות שהיוו מעין מקלטי מס עבור חברות גלובליות מאחר שהציעו להן שיעורי מס נמוכים עד אפסיים, בהן אירלנד שהתנגדה תחילה למהלך אך לאחר שינויים בתוכנית נתנה הסכמתה.

בועז פינברג, שותף ומנהל מחלקת מסים במשרד תדמור לוי ושות', מסביר כי "מאמצן של מדינות ה-OECD לקבוע כללים אחידים למיסוי בינלאומי - כלומר מיסוי של פעילות כלכלית המתקיימת במספר מדינות, הוביל להגברת התחרות בין המדינות להורדת שיעורי מס החברות שלהן, כדי למשוך אליהן פעילות חברות רב-לאומיות. כתוצאה מכך חלה בשנים האחרונות ירידה עקבית וניכרת בשיעורי מס החברות במדינות ה-OECD. ארצות הברית הצליחה לרתום את מדינות ה-G20 לכפות על כל חברה רב-לאומית להשלים למדינת האם שלה תשלום מס חברות בשיעור המינימלי שנקבע, שיעמוד על 15%. מקדמי המהלך מאמינים כי הדבר יביא להפחתה ניכרת במשקלו של שיקול המס אצל חברות רב-לאומיות בעת בחירת מיקום פעילותן".

פינברג מוסיף כי "אמנם, לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה כופות מדינות רגולציה ספציפית על מדינות אחרות. דוגמאות ניתן למצוא ברגולציית הלבנת ההון והוראות ה-FATCA וה-CRS , אשר כופות חקיקה ורגולציה אחידים על מדינות רבות במטרה להילחם בהון השחור ובעבירות מס. אך כאן שונה המצב. לראשונה, מדינות אחדות יכפו מדיניות פיסקאלית, שעד כה היה נתון לשיקול דעתה העצמאי של כל מדינה".

ברגע שיוחל מס חברות גלובלי בשיעור 15% לא ניתן יהיה לרדת ממנו, כפי שמוצע במדינות רבות במסגרת חוקי עידוד שונים, ובהם חוקי עידוד השקעות הון בישראל, שקובעים שיעורי מס שמגיעים גם ל-6%, ומטבע הדברים עולה גם השאלה מה תהיה ההשפעה של המהלך על ישראל. מה משמעות ההחלטה? האם זהו סופם של מקלטי המס? האם ישראל תצטרך לשנות את החקיקה ולחדול מלהעניק הטבות מס לחברות רב לאומיות?

מצד אחד, ישראל יכולה לנצל את המהלך ולהתחיל לגבות מס משמעותי מחברות גדולות שזכו להטבות מס ולשיעורי מס נמוכים מאוד עד כה, בהן אינטל - מהלך שיכול לסייע לה למלא את קופת המדינה המרוקנת לאחר משבר הקורונה. אך מצד שני, עולה התהייה האם בלי הטבות המס ישראל תישאר אטרקטיבית עבור חברות רב לאומיות.

15% מס חברות גלובלי: "מהלך טוב מאוד לישראל"

כיצד המהלך ישפיע והאם הוא טוב לישראל?
עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים, ש. הורוביץ ושות': "ככלל המהלך של ההסכם ההיסטורי של הטלת מס מינימלי של 15% מהלך טוב מאוד למדינת ישראל. חברות הענק, שגם ככה לאור השינויים הגלובלים כולל החלת ה-BEPS בוחנות בשנים האחרונות יציאה הדרגתית של מכלולים ומטות ממדינות שבהן התמקמו בעיקר בשל תמריצי המס הנמוכים (כגון אירלנד, לוקסמבורג וכו') עשויות לחפש מיקומים שונים ולכן טוב תעשה ישראל אם תפעל להורדת מס החברות לשיעור מס חברות עם מקדם 1 - לדוגמא 19% שיהפוך את ישראל ליותר אטרקטיבית".

עוד מוסיף נוימן כי "גם מבחינת מבני המס השונים העלאות שיעורי המס במדינות העולם יוביל יזמים מקומיים להעדיף הקמת המיזמים בישראל על פני נדידה למדינות אחרות בעולם וכן ימשוך את החברות הבינלאומיות שגם ככה מבקשים את הקרבה להייטק הישראלי להקים את המיזמים עצמם בישראל ולא רק את מרכזי המו"פ בישראל".

לדברי עו"ד בועז פינברג, "המהלך יכול להשפיע על מדינת ישראל לא רק ברמה המיידית הנוגעת למס החברות המינימלי, וביטול דה פקטו של חלק מההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון, אשר תמרץ ענקיות טכנולוגיה, דוגמת אינטל, להקים את מפעליהן בישראל. עם הזמן, הוא עלול גם להוביל להתערבות בינלאומית בהטבות מס הניתנות למהגרים, למשל. מדינת ישראל מעניקה הטבות מס רחבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. פעולה שמכשירה התערבות במדיניות פיסקאלית מסוג אחד, עלולה ליצור מומנטום אשר בסופו תיפגע ביכולת המדינות לתכנן מדיניות פיסקאלית עצמאית בהיבט זה של גביית שיעורי מס דיפרנציאליים מהסוג האמור. ימים יגידו".

לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפה במחלקת המסים במשרד עמית, פולק מטלון ושות', מוקדם לדעת האם ישראל תפעל בקרוב לשינוי חוק עידוד השקעות הון כדי להתאים את עצמה להחלטה בדבר מס החברות הגלובלי. "בטיוטות החקיקה של ארגון ה-OECD דובר שהיישום יחול לגבי חברות רב לאומיות בעלות מחזור מינימלי של 750 מיליון אירו. ייתכן שיוטמעו תיקוני חקיקה בחוקי העידוד עם הגדרה נפרדת ל'חברה רב לאומית', באופן שחוקים אלה יעמדו בקנה אחד עם יתר המדינות. ספק רב אם הדבר ישפיע על חברות מקומיות, קטנות ובינוניות שנהנות מחוקי העידוד. צריך לזכור שבסופו של יום מטרת הרפורמה היא התמודדות עם שחיקת בסיס המס בפעילותם של תאגידים בינ"ל, ולא בחברות מקומיות".

אפשר לעקוף את מגבלת הטבת המס לחברות

האם ישראל חייבת לשנות כעת את חוק עידוד השקעות הון?
לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, מדינות יוכלו לעקוף את מגבלת הטבות המס לחברות. "על אף שמדובר במהלך נרחב במשטר המס העולמי, ייתכן שלא תהיה לו נפקות אופרטיבית כה משמעותית. מס משולם בסופו של דבר על שורת הרווח, שהיא תוצאה של הכנסות בניכוי הוצאות מותרות. בטווח הזה יכולה כל מדינה להכניס הטבות מס רבות ועדיין לעמוד בשיעור מס חברות נומינלי של 15%. לדוגמה, התרת סוגי הוצאות שונים, החלת מיסוי נמוך יותר על דיבידנדים וכיו " ב. שכן, לתאגידים, משלמי המס, חשובה שורת המס האפקטיבית לתשלום ולאו דווקא שיעור המס הנומינלי שמוחל במדינה".

עו"ד נוימן מסכים ומוסיף, כי "בינתיים נראה שמאחר ומדובר בהטבות ספציפיות שמתייחסות בעיקר להכנסות מנכסים בלתי מוחשיים לפי כללי ה-BEPS יש סיכוי לא רע שניתן יהיה להחריג אותן מחבות שיעור המס המינימלי, ולכן חברות הטק הגדולות שמעבירות ויעבירו ידע לישראל לא במהרה יפגעו אך נדרש להמשיך ולעקוב (צריך לשים לב שההסכמה הכללית היא על שיעור המס המינימלי ולא מתייחסת בשלב זה לפחת מואץ, מענקים והטבות נוספות המורידות את שיעורי המס האפקטיביים)".

המהלך מבשר על סופם של מקלטי המס?
עו"ד נוימן: "חברות הענק כבר לא משתמשות במקלטי מס באיים האקזוטיים השונים שגם בהם חלה החמרה בצורך ב- SUBSTANCE אבל העלאת שיעורי המס בכל המדינות עשויה להוביל חברות ועסקים בגודל בינינו לפזול יותר למקלטי המס השונים. בכל מקרה המהלך ישפיע רבות על תכנוני המס ומבני המס השונים של חברות רבות שידרשו לבחון את ההשפעה על סך המס האפקטיבי בקבוצה".

עו"ד (רו"ח) גוז-לביא: "משעה שיוחל שיעור מס מינימלי שחייב כ-136 מדינות, ייתכן שהדבר יקשה על עשיית עסקים באותם מקלטי מס. כך לדוגמא, מדינות אלה עשויות להיכנס ל'רשימות שחורות', אשר תגביל את יכולת העברת הכספים לאותן מקלטי מס, תקים חובת דיווח על קיום פעילות שם, וכיו"ב".

על אילו חברות ישפיע המס האחיד?
עו"ד בועז פיינברג: "השינוי צפוי לחול על כל החברות הרב לאומיות הפועלות במספר מדינות. מדובר בעיקר בחברות היי-טק, אך בפועל כל חברה רב-לאומית תושפע מהיוזמה".

עו"ד (רו"ח) גוז-לביא: "סביר להניח שהדבר ישפיע במיוחד על חברות טכנולוגיות. שכן, הקושי של שלטונות המס השונים עם אותן חברות הוא זיהוי מקום הפעילות העסקית, שכן הכל מתבצע בצורה וירטואלית. אולם, החקיקה תוחל באופן רחב ללא שיוך למגזר פעילות כזה או אחר. שכן, ישנן עוד סוגי חברות רב לאומיות, שאינן בתחום הטכנולוגי, אשר בוחרות את מדינת הפעילות בהתאם לשיעורי המס החלים בה. הרפורמה, היא הליך משלים למיסוי שירותים דיגיטליים שמוחל לאחרונה בלא מעט מדינות, אשר ממסה את החברות בהתאם למקום הספקת השירות בפועל, ולא במקום מושב השרתים וכיו"ב".

עוד כתבות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

עו''ד אייל נחשון / צילום: נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"