גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נשמטה הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם: איך תשפיע ההחלטה על החלת מס חברות גלובלי אחיד על ישראל?

בסוף השבוע הודיע ה-OECD על פריצת דרך במו"מ בין המדינות שהיו שותפות לדיונים סביב התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד ● 136 מדינות הסכימו על החלת שיעור מס חברות מינימלי בינלאומי של 15% החל מ-2023 ● מה משמעות ההחלטה על ישראל, והאם זהו סופם של מקלטי המס? זה מה שחושבים המומחים

מס חברות / צילום: Shutterstock
מס חברות / צילום: Shutterstock

התוכנית להחיל מס חברות גלובלי אחיד, ולשמוט את הקרקע תחת מקלטי המס ברחבי העולם, יוצאת לדרך. בסוף השבוע הודיע ה-OECD על פריצת דרך במשא-ומתן בין המדינות שהיו שותפות לדיונים על הנושא שבסופו הוסכם על החלת שיעור מס חברות מינימלי בינלאומי של 15% החל מ-2023, בחתימת 136 מדינות.

המטרה של התוכניות היא לגבות "מס אמת" מחברות רב-לאומיות ולהפסיק את מה שכונה "המרוץ לתחתית של שיעור המס", שבו משתתפות חלק מהמדינות במטרה לעודד חברות לבצע אליהן רילוקיישן. כלומר, ברגע שהמהלך ייכנס לתוקף ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בהן אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק ידרשו לשלם מס חברות בכל המדינות שבהן הן פועלות, ולא רק במקום שבו נמצא מרכז החברה.

הסכמה הזו מהווה שינוי עצום עבור כלכלות קטנות שהיוו מעין מקלטי מס עבור חברות גלובליות מאחר שהציעו להן שיעורי מס נמוכים עד אפסיים, בהן אירלנד שהתנגדה תחילה למהלך אך לאחר שינויים בתוכנית נתנה הסכמתה.

בועז פינברג, שותף ומנהל מחלקת מסים במשרד תדמור לוי ושות', מסביר כי "מאמצן של מדינות ה-OECD לקבוע כללים אחידים למיסוי בינלאומי - כלומר מיסוי של פעילות כלכלית המתקיימת במספר מדינות, הוביל להגברת התחרות בין המדינות להורדת שיעורי מס החברות שלהן, כדי למשוך אליהן פעילות חברות רב-לאומיות. כתוצאה מכך חלה בשנים האחרונות ירידה עקבית וניכרת בשיעורי מס החברות במדינות ה-OECD. ארצות הברית הצליחה לרתום את מדינות ה-G20 לכפות על כל חברה רב-לאומית להשלים למדינת האם שלה תשלום מס חברות בשיעור המינימלי שנקבע, שיעמוד על 15%. מקדמי המהלך מאמינים כי הדבר יביא להפחתה ניכרת במשקלו של שיקול המס אצל חברות רב-לאומיות בעת בחירת מיקום פעילותן".

פינברג מוסיף כי "אמנם, לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה כופות מדינות רגולציה ספציפית על מדינות אחרות. דוגמאות ניתן למצוא ברגולציית הלבנת ההון והוראות ה-FATCA וה-CRS , אשר כופות חקיקה ורגולציה אחידים על מדינות רבות במטרה להילחם בהון השחור ובעבירות מס. אך כאן שונה המצב. לראשונה, מדינות אחדות יכפו מדיניות פיסקאלית, שעד כה היה נתון לשיקול דעתה העצמאי של כל מדינה".

ברגע שיוחל מס חברות גלובלי בשיעור 15% לא ניתן יהיה לרדת ממנו, כפי שמוצע במדינות רבות במסגרת חוקי עידוד שונים, ובהם חוקי עידוד השקעות הון בישראל, שקובעים שיעורי מס שמגיעים גם ל-6%, ומטבע הדברים עולה גם השאלה מה תהיה ההשפעה של המהלך על ישראל. מה משמעות ההחלטה? האם זהו סופם של מקלטי המס? האם ישראל תצטרך לשנות את החקיקה ולחדול מלהעניק הטבות מס לחברות רב לאומיות?

מצד אחד, ישראל יכולה לנצל את המהלך ולהתחיל לגבות מס משמעותי מחברות גדולות שזכו להטבות מס ולשיעורי מס נמוכים מאוד עד כה, בהן אינטל - מהלך שיכול לסייע לה למלא את קופת המדינה המרוקנת לאחר משבר הקורונה. אך מצד שני, עולה התהייה האם בלי הטבות המס ישראל תישאר אטרקטיבית עבור חברות רב לאומיות.

15% מס חברות גלובלי: "מהלך טוב מאוד לישראל"

כיצד המהלך ישפיע והאם הוא טוב לישראל?
עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים, ש. הורוביץ ושות': "ככלל המהלך של ההסכם ההיסטורי של הטלת מס מינימלי של 15% מהלך טוב מאוד למדינת ישראל. חברות הענק, שגם ככה לאור השינויים הגלובלים כולל החלת ה-BEPS בוחנות בשנים האחרונות יציאה הדרגתית של מכלולים ומטות ממדינות שבהן התמקמו בעיקר בשל תמריצי המס הנמוכים (כגון אירלנד, לוקסמבורג וכו') עשויות לחפש מיקומים שונים ולכן טוב תעשה ישראל אם תפעל להורדת מס החברות לשיעור מס חברות עם מקדם 1 - לדוגמא 19% שיהפוך את ישראל ליותר אטרקטיבית".

עוד מוסיף נוימן כי "גם מבחינת מבני המס השונים העלאות שיעורי המס במדינות העולם יוביל יזמים מקומיים להעדיף הקמת המיזמים בישראל על פני נדידה למדינות אחרות בעולם וכן ימשוך את החברות הבינלאומיות שגם ככה מבקשים את הקרבה להייטק הישראלי להקים את המיזמים עצמם בישראל ולא רק את מרכזי המו"פ בישראל".

לדברי עו"ד בועז פינברג, "המהלך יכול להשפיע על מדינת ישראל לא רק ברמה המיידית הנוגעת למס החברות המינימלי, וביטול דה פקטו של חלק מההטבות על פי החוק לעידוד השקעות הון, אשר תמרץ ענקיות טכנולוגיה, דוגמת אינטל, להקים את מפעליהן בישראל. עם הזמן, הוא עלול גם להוביל להתערבות בינלאומית בהטבות מס הניתנות למהגרים, למשל. מדינת ישראל מעניקה הטבות מס רחבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים. פעולה שמכשירה התערבות במדיניות פיסקאלית מסוג אחד, עלולה ליצור מומנטום אשר בסופו תיפגע ביכולת המדינות לתכנן מדיניות פיסקאלית עצמאית בהיבט זה של גביית שיעורי מס דיפרנציאליים מהסוג האמור. ימים יגידו".

לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת ושותפה במחלקת המסים במשרד עמית, פולק מטלון ושות', מוקדם לדעת האם ישראל תפעל בקרוב לשינוי חוק עידוד השקעות הון כדי להתאים את עצמה להחלטה בדבר מס החברות הגלובלי. "בטיוטות החקיקה של ארגון ה-OECD דובר שהיישום יחול לגבי חברות רב לאומיות בעלות מחזור מינימלי של 750 מיליון אירו. ייתכן שיוטמעו תיקוני חקיקה בחוקי העידוד עם הגדרה נפרדת ל'חברה רב לאומית', באופן שחוקים אלה יעמדו בקנה אחד עם יתר המדינות. ספק רב אם הדבר ישפיע על חברות מקומיות, קטנות ובינוניות שנהנות מחוקי העידוד. צריך לזכור שבסופו של יום מטרת הרפורמה היא התמודדות עם שחיקת בסיס המס בפעילותם של תאגידים בינ"ל, ולא בחברות מקומיות".

אפשר לעקוף את מגבלת הטבת המס לחברות

האם ישראל חייבת לשנות כעת את חוק עידוד השקעות הון?
לדברי עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, מדינות יוכלו לעקוף את מגבלת הטבות המס לחברות. "על אף שמדובר במהלך נרחב במשטר המס העולמי, ייתכן שלא תהיה לו נפקות אופרטיבית כה משמעותית. מס משולם בסופו של דבר על שורת הרווח, שהיא תוצאה של הכנסות בניכוי הוצאות מותרות. בטווח הזה יכולה כל מדינה להכניס הטבות מס רבות ועדיין לעמוד בשיעור מס חברות נומינלי של 15%. לדוגמה, התרת סוגי הוצאות שונים, החלת מיסוי נמוך יותר על דיבידנדים וכיו " ב. שכן, לתאגידים, משלמי המס, חשובה שורת המס האפקטיבית לתשלום ולאו דווקא שיעור המס הנומינלי שמוחל במדינה".

עו"ד נוימן מסכים ומוסיף, כי "בינתיים נראה שמאחר ומדובר בהטבות ספציפיות שמתייחסות בעיקר להכנסות מנכסים בלתי מוחשיים לפי כללי ה-BEPS יש סיכוי לא רע שניתן יהיה להחריג אותן מחבות שיעור המס המינימלי, ולכן חברות הטק הגדולות שמעבירות ויעבירו ידע לישראל לא במהרה יפגעו אך נדרש להמשיך ולעקוב (צריך לשים לב שההסכמה הכללית היא על שיעור המס המינימלי ולא מתייחסת בשלב זה לפחת מואץ, מענקים והטבות נוספות המורידות את שיעורי המס האפקטיביים)".

המהלך מבשר על סופם של מקלטי המס?
עו"ד נוימן: "חברות הענק כבר לא משתמשות במקלטי מס באיים האקזוטיים השונים שגם בהם חלה החמרה בצורך ב- SUBSTANCE אבל העלאת שיעורי המס בכל המדינות עשויה להוביל חברות ועסקים בגודל בינינו לפזול יותר למקלטי המס השונים. בכל מקרה המהלך ישפיע רבות על תכנוני המס ומבני המס השונים של חברות רבות שידרשו לבחון את ההשפעה על סך המס האפקטיבי בקבוצה".

עו"ד (רו"ח) גוז-לביא: "משעה שיוחל שיעור מס מינימלי שחייב כ-136 מדינות, ייתכן שהדבר יקשה על עשיית עסקים באותם מקלטי מס. כך לדוגמא, מדינות אלה עשויות להיכנס ל'רשימות שחורות', אשר תגביל את יכולת העברת הכספים לאותן מקלטי מס, תקים חובת דיווח על קיום פעילות שם, וכיו"ב".

על אילו חברות ישפיע המס האחיד?
עו"ד בועז פיינברג: "השינוי צפוי לחול על כל החברות הרב לאומיות הפועלות במספר מדינות. מדובר בעיקר בחברות היי-טק, אך בפועל כל חברה רב-לאומית תושפע מהיוזמה".

עו"ד (רו"ח) גוז-לביא: "סביר להניח שהדבר ישפיע במיוחד על חברות טכנולוגיות. שכן, הקושי של שלטונות המס השונים עם אותן חברות הוא זיהוי מקום הפעילות העסקית, שכן הכל מתבצע בצורה וירטואלית. אולם, החקיקה תוחל באופן רחב ללא שיוך למגזר פעילות כזה או אחר. שכן, ישנן עוד סוגי חברות רב לאומיות, שאינן בתחום הטכנולוגי, אשר בוחרות את מדינת הפעילות בהתאם לשיעורי המס החלים בה. הרפורמה, היא הליך משלים למיסוי שירותים דיגיטליים שמוחל לאחרונה בלא מעט מדינות, אשר ממסה את החברות בהתאם למקום הספקת השירות בפועל, ולא במקום מושב השרתים וכיו"ב".

עוד כתבות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן