פישינג / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
כניסה היום לאפליקציית ביט מקפיצה הודעה: אל חשש, האפליקציה לא נפרצה, אתם בטוחים איתנו. הודעה זאת מגיעה בהמשך לסוף השבוע הסוער בו משתמשים קיבלו הודעה כי בוצעה התחברות לביט עם אותם פרטי הזדהות ופרטי אשראי שהם מסרו. יתרה מכך, על מנת לעקוף את מגבלת ההעברה היומית, ההתחברות נעשתה לקראת חצות, כאשר בוצעו שתי משיכות עוקבות בסכום ההעברה המקסימלי, אחת לפני חצות, והשנייה אחרי חצות. במקור, ביט אפשרה צירוף כזה על מנת לאפשר לבני זוג להצטרף כל אחד מהטלפון שלו לביט עם אותו כרטיס אשראי משותף. כעת חסמה ביט את האפשרות.
בשל הפופולריות העולה של אפליקציות התשלום, נעשה סדר - מי בעצם לפי החוק אחראי למה, וכיצד כדאי לפעול.
איזה חוק חל על אפליקציות התשלום?
החוק הרלוונטי הוא "חוק שירותי תשלום", חוק חדש שחל על כל אמצעי התשלום - כרטיסי אשראי, אפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים, אתרי סחר מקוון - וקובע למעשה את חלוקת האחריות בניהם במקרה של בעיות בעסקה, ביצוע של עסקאות שלא על ידי המשתמש, ועוד.
מה קרה במקרה של ביט?
נגנבו פרטי כרטיס אשראי של אדם, וכן נתונים הדרושים לשם רישום לאפליקציה, כמו מספר תעודת זהות.
מה צריך לעשות במקרה כזה?
החוק מפריד בין שני סוגים של אפליקציות: אפליקציה שמחייבת את החשבון באופן ישיר, ואפליקציה שמחייבת את כרטיס האשראי. כאשר האפליקציה מחייבת את כרטיס האשראי, כמו במקרה של ביט (ושל שאר אפליקציות התשלום הנפוצות בישראל), דבר ראשון יש להתקשר לחברת כרטיסי האשראי ולבטל את הכרטיס, על מנת שלא יעשו בו פעילויות נוספות.
האם במקרה הזה ניתן לבטל את העסקה?
כן. על פי החוק, יש להכחיש את העסקה מול חברת כרטיסי האשראי, וזו תבטל אותה. תופעת גניבת הזהות, ובכלל זה גניבת פרטי אשראי - מה שידוע בשם "פישינג", היא תופעה שנמצאת בעלייה, לכן, בשבוע שעבר משרד המשפטים, בשיתוף עם בנק ישראל ורשות שוק ההון הוציאו הבהרה לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים, לפיה גם במקרים של הונאות מסוג "פישינג", במסגרתן נעשתה התחזות למי שהנפיק את אמצעי התשלום, חוק שירותי תשלום מגן על הלקוחות ויש להשיב להם את הכספים שהוצאו מהם במרמה.
מי מזכה אותי על החיוב?
למעשה בוצע פה "שימוש לרעה" באפליקציה. מצב זה מוגדר בחוק כ"שימוש באמצעי תשלום או ברכיב חיוני שלו (לדוגמא, "קוד סודי") בידי מי שאינו זכאי לכך", במקרה כזה האפליקציה מזכה את הלקוח, בהתאם לסכום שנלקח.
אילו עוד בשורות יש בחוק?
החוק קובע את הזכויות הצרכניות מול נותני שירותי האפליקציות, למשל, הזכות להתנתק ממנה תוך יום אחד. נותן השירות, לעומת זאת, צריך לתת 45 ימי התראה לפני הניתוק, אם אין סיבה מיוחדת. בנוסף, יש איסור לנכות עמלה מהתשלום ויש להעביר את הסכום במלואו. אם אפליקציית התשלום רוצה לגבות עמלה - היא צריכה לגבות אותה מעבר לתשלום ולא להפחית ממנו. החוק גם קובע הוראות לביטול עסקאות.
למה לא אוכל לבטל תשלום שהעברתי למספר שגוי?
ההתייחסות לתשלום באפליקציית תשלום היא כמו תשלום במזומן. כמו שנכנסתם לחנות והעברתם כסף למוכר, ואחר כך גיליתם שבעצם הייתם אמורים להעביר כסף למוכר בחנות הסמוכה - וביטול הרכישה תלוי ברצונו של המוכר הראשון להחזיר לכם את הכסף - כך גם עם העברות באפליקציות. הסיבה: מדובר בהעברת תשלום סופי ומוחלט, ולא בהתחייבות להעביר תשלום בעתיד, כמו שלעיתים עושים למשל, בכרטיסי אשראי. ישנן אפליקציות שמאפשרות את ביטול התשלום כל עוד הצד השני לא אישר אותו, וישנן אפליקציות שגם את זה לא מאפשרות.
שילמתי באפליקציית תשלום עבור אופניים, שלא הגיעו. מה אעשה?
מכיוון שאפליקציות התשלום מחייבות כרטיס אשראי, למעשה הכללים שחלים במקרה זה זהים לביטול עסקה בכרטיס אשראי. ככל שהתשלום כבר ירד, לא ניתן לבטלו ויש לפעול מול בעל העסק עצמו. בעתיד, אם אפליקציות התשלום יאפשרו גם חלוקה לתשלומים, יהיה ניתן לעצור את כל התשלומים שלא ירדו.
התקנתי אפליקציה, ושכחתי ממנה, היא תהיה פעילה לנצח?
ההרשאה לחיוב החשבון תתבטל לאחר 24 חודשים אם לא בוצעה שום פעולה.