שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין
ההחלטה של משרד התקשורת לתמוך בהסכם איחוד הרשתות בין סלקום לבעלים החדשים של אקספון, משקפת את תמימות-הדעים שיש למשרד עם אגף התקציבים וכנראה גם רשות התחרות. הם רואים במיזוג נוסף בשוק הסלולר אירוע שצריך להיזהר ממנו, ולכן עדיף לעשות כל מה שהם יכולים כדי לוודא שני דברים: ראשית, למנוע יציאה של שחקן נוסף מהשוק בדרך של מיזוג. כך הם דואגים שלא תהיה קריסה של חברה בתקופה של יועז הנדל כשר תקשורת; ושנית, לעזור לסלקום שנתפסת כחוליה החלשה בשוק הסלולר בשל החובות הגדולים שלה.
אבל לחשש של משרד התקשורת שלא ייצא עוד שחקן מהשוק יש היבטים נוספים. במשרד רואים משהו שהציבור והמשקיעים כנראה עדיין לא רואים - תחילת השיקום של ענף הסלולר. לא ברור מניין האופטימיות, אבל זה המצב. במשרד מאמינים שהחזרת הטיסות ומכירת חבילות דור 5 מעידות על שינוי חיובי בשוק. ואם החברות בדרך לשיפור מסוים בביצועים, אין מה למהר לאשר מיזוגים נוספים שיובילו לעליית מחירים.
עמדת המשרד מובנת, הוא מחויב בזהירות. לאשר שני מיזוגים בשנה בשוק הסלולר (אחרי שאישר לסלקום בשנה שעברה לרכוש את גולן טלקום) נראה לו מוקדם מדי ולא נכון. בנוסף, המשרד חש שבעת הזו הצלת אקספון חשובה כי היא תאפשר יציבות ותבטיח השקעות בשוק הסלולר, בכל הנוגע להמשך פריסת הדור החמישי וניצול התדרים שהוקצו לקבוצת סלקום ואקספון שהתמודדו וזכו ביחד במכרז התדרים.
מחיר היציבות: השוק תקוע ומנומנם
אם היעד של המשרד הוא להבטיח שקט ויציבות, אז אישור הסכם שיתוף הרשתות החדש, שמציל את אקספון וסלקום, הוא מהלך נכון. קודם כל כי הוא הרוויח זמן ומנע זעזוע בשוק, ובנוסף, כי הוא נתן הזדמנות לחברות הסלולר להתחרות ביתר שאת מתוך תקווה שהתחרות תביא לעידוד מודלים עסקיים חדשים בדור החמישי. ייתכן שהדבר יאפשר לחברות רווח, מבלי שיצטרכו מיזוג נוסף בשוק.
הבעיה עם הרעיון הזה, היא שקשה לראות איך הוא מחזיק מים. החברות הסלולריות לא רוצות את הדור החמישי, ומשקיעות בהוספת אנטנות רק משום שהן חייבות. אבל הבעיה היא שהדור החמישי טרם מצא את המודל העסקי שיאפשר לו להרוויח. וכשלא מרוויחים, מקצצים בהשקעות ומתרחקים מהרפתקאות. בישראל המצב עוד יותר קשה, כי אנחנו לא רואים את המפעילים משקיעים ברשת של הדור החמישי. כדי לתת דור חמישי אמיתי, צריך ליבת רשת שתומכת בו תמיכה מלאה, וזה לא יקרה בשנתיים-שלוש הקרובות.
הדור החמישי: לא מספיק רווחי
זה לא רק עניין של שיפור מהירות הגלישה, מדובר באקוסיסטם שלם של הנדסת רשת כדי להתחיל ולספק שירותים חדשניים. ראיתם בישראל חברה סלולרית שהשיקה שירות סלולרי חדש בשנים האחרונות? מאז המכרז לדור החמישי בשנה שעברה, משהו קרה? כלום. אז נכון שהייתה קורונה, אבל קשה לראות עדיין מה השירותים שיביאו לחברות כסף כשהן מתנהלות לאיטן ללא טיפת שאר רוח. בכיר באחת החברות הסלולריות אומר שאחרי כל כך הרבה שנים של דימום, החברות רוצות להתחיל לראות קצת כסף לפני שהן ממשיכות להשקיע במשהו שכרגע נראה ערטילאי.
לגיטימי, אבל לצד הניסיונות למכור חבילות דור 5, שנראה שלא באמת מעניינים את הציבור, צריך לזכור שההישארות של אקספון בשוק תבטיח שהתחרות על המחיר תימשך. אז איך הקידום של החבילות היקרות יותר, שלכאורה אמורות להגדיל את ההכנסות של החברות, מתיישר עם התחרות על המחיר שתגיע מאקספון? אין מנוס מהמסקנה שכל תחזית על עליית מחירי הסלולר ושיקום הענף שווה באותה למידה לגרסה ההפוכה.
מכרז תדרים חדש: רעיון טוב, לשם שינוי
נשאלת השאלה מה יעשו בשנה הבאה אם ייראו שהדשדוש בשוק הסלולר נמשך. זו שאלה שמשרד התקשורת מוטרד ממנה, אבל מנהיגות אמיצה ומקצועית לא יכולה להשאיר דיון כזה פתוח ללא מענה. לחתום קדנציה עם המטרה שלא יצומצם מספר השחקנים בשוק הסלולר זו לא מדיניות. הזדמנות לשינוי יכולה להיות מכיוון מעניין, למרות שהוא לכאורה מסוכן: מכרז סלולרי נוסף להקצאת תדרים בתחומים הגבוהים ובתדרים הקרויים גלים מילימטריים, יכול לתרום לא פחות לחדשנות מאשר אישור של מיזוג נוסף בשוק כזה או אחר.
הרעיון של הכנסת שחקנים חדשים לשוק הסלולר שיקבלו תדרים ושייצרו מודלים חדשים לעסקים הוא רעיון חשוב וטוב. בואו נודה על האמת, חברות הסלולר לא בנויות לזוז למודלים חדשים. הגבינה מזמן זזה והחברות לא. חלק מההנהלות קפואות וגם הדירקטוריונים משוועים לראות כסף (או דיבידנדים במילים אחרות). לא לחינם מודל חדשני, כמו של קרן אלומה לרישות אצטדיון פתח תקווה בשירותים חדשניים מבוססי דור 5, לא נפל בחלקה של אף חברת סלולר. כל החברות ויתרו. והסיבה לכך ברורה, כרגע החברות לא מסוגלות לסכן מיליוני שקלים. אבל גופים קטנים שיקבלו רוחב סרט עצום במינימום עלויות ויציעו מודלים עסקיים חדשים, הם הדרך היחידה לדחוף יוזמות חדשות ולעורר את השוק.
אגרות התדרים: חסם להשקעות
קשה להתעלם מהדיון על אגרות התדרים. החברות הסלולריות משלמות עליהן כ-300 מיליון שקל בשנה. זה סכום גבוה מאוד שקל לשער איך היה יכול לשפר את מצבן הפיננסי של החברות אילו היה מופחת. ניתן לקשור בין ההפחתה הצפויה לבין השקעות עתידיות, אבל האוצר נעול בתפיסה שלו שההכנסה הזו היא בטון בספר התקציב. לכן, הוא מתנגד כבר שנים לבטלה או לשנותה. הגיע הזמן שאגרות התדרים יעברו חשיבה מחדש, וייתכן שהפחתתן תועיל יותר למשק דרך השקעות והאצת פריסה.
משרד האוצר סולד מהזרמות כסף לשוק הפרטי כפי שהוא מתנגד לבקשתו של שר התקשורת יועז הנדל למתן הלוואות של 400 מיליון שקל להרחבת פריסת הסיבים האופטיים בפריפריה. האוצר הסכים להקלות באגרות התדרים במכרז הדור החמישי, אבל זה לא מספיק. אגרות התדרים זה מס מיותר שבשוק הסלולר מזמן לא מממש את ייעודו לניצול יעיל של הספקטרום שנמצא במחסור. כיום אין מחסור, וישנן דרכים לפקח על הניצול היעיל של התדר, אז למה צריך לגבות מס מיותר, אם מנגד הפחתתו עשויה להביא להאצת השקעות.