גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משחק החיים של דרום קוריאה: העולם האמיתי שמאחורי להיט הענק של נטפליקס

עבור תושבי דרום קוריאה "משחק הדיונון" היא לא רק סדרה דיסטופית ואכזרית, אלא במידה רבה מראה של המציאות: בשני העשורים האחרונים רושמת המדינה את שיעור המתאבדים הגבוה ביותר ב-OECD - הרבה מהם בעקבות חובות וקשיים כלכליים

''משחק הדיונון'' / צילום: באדיבות נטפליקס
''משחק הדיונון'' / צילום: באדיבות נטפליקס

דרמת האימה הדרום־קוריאנית של נטפליקס "משחק הדיונון" כבשה את העולם בסערה בחודש האחרון. היא הפכה השבוע לסדרה הנצפית ביותר אי פעם בשירות הסטרימינג - ועקפה בכך את הדרמה התקופתית הלונדונית "ברידג'רטון" ואת הלהיט הספרדי "בית הנייר". הסדרה מתארת 456 קוריאנים שמסובכים בחובות כבדים ומקבלים הצעה להתחרות זה בזה על סכום עתק של 45.6 מיליארד וון (כ-126 מיליון שקל) בסדרת משחקים - שרק אחד יצא מהם חי.

לצופים מחוץ לדרום קוריאה אולי מוצגת תמונה דיסטופית מוקצנת על אזרחים מיואשים כלכלית שהברירה היחידה שלהם היא לסכן את חייהם במשחק אכזרי לחיים ולמוות. אלא שהמציאות במדינה לעתים דומה מדי לזו הניבטת מהמסך: "הייתי חייב להפסיק לצפות במשחק הדיונון באמצע מכיוון שהסדרה קרובה מדי לגיהינום שהוא חיי", קראה כותרת מאמר שפרסם העיתון היומי המוביל בקוריאה צ'וסון אילבו.

הגיהינום הזה בא לידי ביטוי במספרים. עוד לפני הקורונה החזיקה דרום קוריאה בתואר המפוקפק: המדינה עם חובות משקי הבית הגבוהים ביותר ביחס לתוצר באסיה. נכון לרבעון הראשון של השנה עמד החוב של משקי הבית על 105% מהתוצר המקומי השנתי, נמוך אמנם מהיחס בשוויץ (133%) ואוסטרליה (123%), אך גבוה מבריטניה (91%), ארה"ב (80%) וישראל (44%).

מתוך משחק הדיונון / צילום: באדיבות נטפליקס

החובות הכבדים של האזרחים בדרום קוריאה הם בין היתר מנת חלקם של בעלי עסקים קטנים. אחד מתוך ארבעה אנשים עובדים בקוריאה הוא עצמאי, מהשיעורים הגבוהים ביותר ב-OECD והרבה מעל היחס הקיים בישראל למשל - 12.5%. כמעט מחצית מאותם עצמאים עוסקים בעולמות הקמעונאות, ההסעדה והאירוח, תחומים שסף הכניסה אליהם נמוך, אך גם הרווחיות בהם בעייתיית והם סובלים מפגיעות למשברים כלכליים, כמו הקורונה.

בסדרה "משחק הדיונון" מיוצגים בעלי העסקים הקטנים על ידי הדמות הראשית סונג ג'י־הון - עובד במפעל רכב שפוטר אחרי שנים, פתח מסעדת עוף מטוגן ומזללת מזון מהיר - שכשלו - ונותר עם חובות של 400 מיליון וון (כמיליון שקל). גרוש ואב לבת, סונג מתגורר בסיאול עם אמו החולה, עובד באופן מזדמן כנהג, מהמר ומנסה, ללא הצלחה, לברוח מנושיו. כשהוא מקבל הזדמנות להיכנס למשחק שאולי ישנה את חייו ואולי יהרוג אותו, אין לו ברירה אלא להסכים.

לא הכל שחור: דרום קוריאה מצליחה להקסים את העולם

מתים מחובות, לא מקורונה

הרחק מחוץ למסך של נטפליקס יש בקוריאה לא מעט אנשים שהיו יכולים להבין את הדילמה של דמותו של סונג ג'י־הון: לפני קצת יותר מחודש, ביום חמישי 7 בספטמבר, נמצאה גופתו של בעל בר בן 57 ממערב סיאול. האיש ניהל מאז 1999 את הבר, שהיה בעבר עסק משגשג, אך בעקבות הגבלות הקורונה ההכנסות היומיות שלו התכווצו ל־100 אלף וון בלבד (כ־270 שקל). הסכום הזה לא אפשר לו לעמוד בדמי השכירות החודשיים של 10 מיליון וון (27 אלף שקל) על העסק בתוספת תשלום שכר לעובדים, מה שהוביל אותו ליטול את חייו. לפני מותו הספיק לפנות את דירת החדר שלו והשתמש בפיקדון שקיבל חזרה כדי לשלם משכורת אחרונה לאחד מעובדיו.

ארבעה ימים בלבד לאחר התאבדות בעל הבר במערב סיאול נמצאה גופתו של בעל עסק לבידור למבוגרים בעיר וונג'ו, מרחק 140 ק"מ משם. למחרת עוד תושב סיאול, בעל מסעדה לעופות מטוגנים מדרום העיר, שם קץ לחייו. סך הכול מאז תחילת המגפה התאבדו לפחות 22 בעלי עסקים קטנים בקוריאה. בכל המקרים סיבת ההתאבדות הייתה אחת: חובות וקשיים כלכליים.

דרום קוריאה רשמה עד כה מספר נמוך יחסית של מתים מקורונה - כ־2,500 באוכלוסייה של 51 מיליון בני אדם - אך מגבלות הריחוק החברתי שהנהיגה כדי להיאבק במגפה פגעו קשות בעסקים רבים, במיוחד בתחומי ההסעדה וחיי הלילה. נכון לספטמבר הנהיגו ערים כמו סיאול איסור התקהלות של יותר משישה אנשים בשעות היום ועד ארבע בלילה. במקביל נדרשו רוב העסקים לסגור את שעריהם עד עשר בלילה ולספק רק משלוחים עד הבוקר למחרת.

המצב המדאיג במדינה מצטרף לנתוני ההתאבדות הגבוהים שנרשמים שם כבר שנים: שיעור ההתאבדויות בדרום קוריאה הוא הגבוה ביותר ב־OECD. נכון ל־2019 היו בה 24.6 מקרים של התאבדות על כל 10,000 תושבים, בהשוואה ל־14.5 מקרים בארה"ב, 7.3 בבריטניה ו־6 בישראל. מקום התאבדות פופולרי במיוחד הוא גשר מאפו בסיאול, שזכה לכינוי גשר המוות. בשנים 2018-2014 ניסו לשים קץ לחייהם יותר מ-800 איש בקפיצה ממנו לנהר החאן. והקורונה כנראה רק החריפה את המצב.

גשר מאפו בסיאול. לוקיישן פופולרי להתאבדויות / צילום: Reuters, Lee Jae Won

תרבות שמחברת צריכה להצלחה

אבל החובות הקוריאנים הכבדים לא מגיעים רק מבעלי העסקים הקטנים. מחירי הנדל"ן המזנקים, במיוחד בסיאול, והוצאות ההשכלה היקרה לילדים גורמים לקוריאנים לקחת משכנתאות והלוואות גדלות. חובות אלה נפוצים בעיקר בקרב תושבים בשנות ה־30 לחייהם, שרמת החוב הממוצעת שלהם היא הגבוהה ביותר ועומדת על כמעט פי ארבעה משכרם השנתי. אליהם מצטרפים צעירים מיואשים שאינם מאמינים כי יוכלו להצליח בעזרת עבודה קשה, ובמקום זאת בוחרים לקחת אשראי ולהשקיע אותו בקריפטו או במניות, תופעה שמכונה בסלנג קוריאני "ביטו" (Bitto).

יש גם קוריאנים שנקלעים לחובות ענק מהימורים ואחרים פשוט מבזבזים יותר מדי על קניות - תוצאה של תרבות חומרנית שמקשרת בין צריכה לבין הצלחה. אחד מהם היה קו יאנג־גיו, צעיר בסוף שנות ה־20 לחייו מסיאול, שלאחר שאיבד את עבודתו בשל מחלה החליט לנצל את המסגרת בארבעה כרטיסי אשראי. הוא טס לבלות באי הנופש ג'גו ורכש מוצרי אלקטרוניקה וביגוד. "חשבתי לעצמי, בוא נחיה את השנה הזאת ברווחה", הסביר בראיון לאתר החדשות האסיאתי CNA. "לא הרגשתי נוח כשבזבזתי כך, אבל היה קשה לעצור".

בסופו של דבר צבר קו חובות של 87 מיליון וון (235 אלף שקל), וכאשר גובי חובות החלו לרדוף אחריו הוא ניסה להתאבד שלוש פעמים - פעם אחת חתך את עצמו ואז נטל מנת יתר של כדורים וכמות מסוכנת של אלכוהול. בסופו של דבר הוא הכריז על פשיטת רגל כמו שעושים אלפי קוריאנים בכל שנה.

טראומה לאומית שעדיין חיה

לא תמיד זה היה המצב בקוריאה. בשנות השישים עד שנות התשעים נחשבה דרום קוריאה לנס של צמיחה כלכלית ואחת מארבע הנמרים של אסיה ( עם הונג קונג, סינגפור וטייוואן). השנים הארוכות של הצמיחה הפכו אותה ממדינה ענייה לכלכלה העשירית בגודלה בעולם, כשהיא מקדימה מדינות גדולות בהרבה כמו ברזיל, רוסיה ואינדונזיה. בשנים אלה של התעשרות הצטיינה קוריאה דווקא בצמיחה מכלילה, ורמות אי־השוויון במדינה נותרו מתונות יחסית.

אלא שב־1997 פרץ המשבר הפיננסי באסיה, נפילה מתגלגלת שהחלה בקריסת מטבע הבאט בתאילנד והסתיימה בשורה של חברות ענק קוריאניות שהגיעו לסף פשיטת רגל. מחשש לקריסה של הכלכלה כולה פנתה קוריאה בבקשה דחופה לסיוע פיננסי מקרן המטבע הבינלאומית. הקרן הסכימה להעביר לה חבילת חילוץ ענקית של 58 מיליארד דולר בתמורה להתחייבות הממשלה המקומית להוביל רפורמות כלכליות ניאו־ליברליות של הפרטה, הסרת מכסים והגברת הגמישות התעסוקתית.

לכאורה החילוץ הצליח ודרום קוריאה חזרה לצמיחה דו־ספרתית כבר ב־1998. מאז היא רשמה צמיחה חיובית בכל שנה מלבד 2020, שנת הקורונה, שגם אותה סיימה בצמיחה שלילית מינימלית של 1%, הרבה יותר משאר כלכלות העולם. למרות זאת, המשבר שינה את אופי הכלכלה הקוריאנית.

במסגרת אימוץ הגישה הניאו־ליברלית שונו חוקי העבודה במדינה ב־1998, כך שחברות שפעם התקשו מאוד לפטר עובדים יכלו לעשות זאת בקלות. התוצאה הייתה פיטורים מסיביים בתאגידים המשפחתיים הגדולים ששולטים בכלכלה הקוריאנית (הג'ייבול) ואובדן הביטחון התעסוקתי שהיה מובטח פעם עד לפנסיה. הטראומה הלאומית של אותו המשבר עדיין חיה ונושמת בקוריאה, ויש מי שמקשרים בינה לבין העובדה ששיעור הילודה במדינה הוא הנמוך ביותר בעולם (0.84 ילדים לאישה בממוצע).

אחרי שלא מצאו עבודה אחרת, רבים מהמפוטרים של אותו המשבר יצאו להקים עסקים, בעיקר בתחומי ההסעדה. אלא שרבים מהם לא ידעו כיצד לנהל אותם ונתקלו בתחרות עזה מול מפוטרים אחרים, שנכנסו בדיוק כמוהם לאותו התחום. התוצאה הייתה כניסה המונית לחובות.

כ-8% לווים כסף מ-3 מוסדות

בספר בשם "הדרך לעוני", שיצא השנה לאור בקוריאה, ראיינה הכותבת סו ג'ון־צ'ול 60 קשישים שמתפרנסים מאיסוף קרטונים למחזור כדי להשלים את הפנסיה הבסיסית - 800-500 שקל לחודש בלבד. ברוב המקרים קישרו הקשישים את מצבם העגום לקריסת עסקיהם במשבר של סוף שנות התשעים, שממנה לא התאוששו מעולם.

כדי לעודד צמיחה דחפה הממשלה הקוריאנית בימים שאחרי משבר 1997 את האזרחים לנטוש את נטייתם המסורתית לחסכנות ולעבור לבזבז יותר, בעיקר בכרטיסי אשראי. אזרחים שהוציאו יותר מ־10% מהכנסתם השנתית בכרטיסי אשראי זכו להטבת מס, והבנקים פמפמו עוד ועוד כרטיסים נוספים לאזרחים. המדיניות הצליחה מעל המשוער וקוריאה הפכה למלכת החובות העולמית.

בחורף 2017-2016 יצאו מיליוני קוריאנים להפגין ברחובות במה שנודע כמחאת אור הנר. הסיבה המרכזית להפגנות הייתה קריאה להדיח את הנשיאה המושחתת פאק גון־הייה, אך במקביל היא ביטאה חוסר שביעות רצון מאי־השוויון הכלכלי, שתפח לממדים מבהילים מאז שנות התשעים.

מקור אחד לכך הוא הפער בין עובדי התאגידים הגדולים במדינה, כמו סמסונג ו־LG, לשאר המשתכרים. נכון ל־2018 השתכרו עובדיהם שכר חודשי ממוצע של 6,097 דולר, גבוה משכר עובדי החברות המקבילות בארה"ב, צרפת ויפן בשקלול כוח קנייה. עם זאת, עובדים בחברות קטנות של עד חמישה אנשים הרוויחו רק 33% מסכום זה בממוצע, פער גדול בהרבה מזה שנרשם בשלוש המדינות האחרות.

אי־השוויון הזה מקבל ביטוי גדול ב"משחק הדיונון" ועוד יותר בסרט הקוריאני זוכה פרס האוסקר מ־2019 "פרזיטים", שעוקב אחרי משפחת מיליונרים ומשרתיהם הדלפונים.
מאז נבחר הנשיא הנוכחי מון ג'יאה־אין ב־2017 ולנוכח אותן מחאות ענק פעלה ממשלתו לצמצם את אי־השוויון, האבטלה בקרב צעירים והחובות התופחים. בגזרת החוב הוגבלה ביולי האחרון תקרת האשראי שיכול קוריאני לקבל ל־40% משכרו השנתי, ונאסרה נטילת משכנתאות לרכישת בתים בשווי גבוה מ־1.5 מיליארד וון (כ־4 מיליון שקל).

אלא שההצלחה של צעדים אלה עד כה מוטלת בספק. כאשר הבנקים וחברות כרטיסי אשראי מסרבים להעניק אשראי נוסף, מוצאים הנזקקים אפיקים חלופיים, כמו שימוש במלווים פרטיים שדורשים ריבית שנתית תלת-ספרתית על הכסף, הרבה מעל הסף המותר, שהוא 20%. לפי הנתונים, כ־8% מאזרחי קוריאה לווים כסף משלושה או יותר מוסדות פיננסים שונים במקביל.

"משחק הדיונון" בנויה במידה רבה על החוויה הקוריאנית הרווחת מדי של חיים בחוב ואף מתבססת על אירועים ידועים. כך למשל, מפעל הרכב דרגון מוטורס, שממנו פוטר לפני שנים הגיבור הראשי של הסדרה, הוא גרסה מעוותת של חברה אמיתית בשם דאבל דרגון, שפיטרה 2,600 עובדים ב־2009. הלעג לנצרות שמובע בסדרה מבטא תחושת התפכחות מהדת, ששגשגה פעם בימי ההתעשרות הכלכלית של שנות השבעים והשמונים. הסדרה גם מותחת ביקורת על האפליה וההתעמרות במדינה כלפי מהגרים אסייתיים ופליטים מצפון קוריאה.

העובדה שהסדרה בעלת אופי לוקאלי כל כך היא אחת הסיבות שההצלחה העולמית של "משחק הדיונון", שהפכה לתוכנית הנצפית ביותר בנטפליקס ביותר מ־90 מדינות, הפתיעה את כל המעורבים, כולל את מנהלי נטפליקס. מלבד העיצוב והתלבושות יוצאות הדופן והעלילה המותחת שלא מאפשרת להרגיע את הציפייה, נראה שהחוויה הבסיסית של ייאוש כלכלי דיברה ללבם של הרבה יותר מדי אנשים, גם הרחק מחוץ לגבולות קוריאה.

עוד כתבות

יואל רזבוזוב, שר התיירות / צילום: איל יצהר

הכניסה לישראל אסורה, אבל מטרות יש: זה החזון של משרד התיירות

שר התיירות יואל רזבוזוב הציג בוועדת הכלכלה של הכנסת את מטרת המשרד להגיע להיקף של 10 מיליון תיירים בשנה ● אם אכן יצליח המשרד להגיע ליעד - הוא אומד את ההכנסות למשק בכ-60 מיליארד שקל

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל יידחק לפינה? הבנקים מתקרבים לתקרת האשראי לענף הנדל"ן

למרות אזהרות הרגולטור מפני הזינוק בסיכון האשראי לבינוי, הבנקים, ובראשם לאומי והפועלים, מגדילים את ההלוואות למיזמי בנייה ונדל"ן בטענה שהסיכונים בענף מינימליים ● בינתיים, היזמים נהנים ממימון בסכומי עתק

ועדת הכספים, היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

דיון ראשון במס הפחמן: ועדת הכספים לוטשת עיניים להקלות לתעשיינים

למרות שוועדת הכספים הייתה אמורה לאשר בשבוע הבא את מס הפחמן, הדיונים צפויים להתארך ● מס פחמן נחשב לדרך היעילה ביותר להפחתת פליטות, אך בכנסת חושבים כיצד להקל על התעשיינים ● שני מנדל לאופר, משרד האוצר: "אם תצליח ישראל להשיג את יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה, ייתכן שמחירי החשמל לא יעלו"

אלפרד אקירוב / צילום: איל יצהר

מאבי טיומקין, דרך רשת הילטון ועד כלל ביטוח: אלפרד אקירוב לא חושש מעימותים

בתוך כ-40 שנה הפך אקירוב את חברת אלרוב לאימפריה של נדל"ן ומלונאות הנסחרת בשווי של יותר מ-4.5 מיליארד שקל ● בדרך הוא נאבק עם שורה של גופים ואנשי עסקים מהבולטים במשק, שהאחרונים שבהם הם בכירי חברת הביטוח שעליה הוא מבקש להשתלט כעת

ארנק דיגיטלי / אילוסטרציה: Shutterstock

עוד לפני כניסת גוגל פיי: הרכישות בארנקים דיגיטליים זינקו פי 20 בתוך חצי שנה

מנתוני שב"א עולה כי היקף הרכישות באמצעות ארנקים דיגיטליים בחודש אוקטובר הסתכם בכ-374 מיליון שקל, לעומת 18 מיליון בלבד בחודש אפריל • הסיבה: כניסת אפל פיי לישראל • 58% מהעסקאות בכרטיסי אשראי חכמים (EMV) בוצעו ללא מגע

שלב א' בפרויקט דניזן-בושוויק / צילום: מצגת החברה

לאחר קריסתה של חברת הנדל"ן הזרה: מחזיקי האג"ח המובטחות של אול-יר ייפגשו עם רוב הכסף

מימוש נכסים של החברה צפוי להניב לנושים המובטים יותר ממיליארד שקל - 85%-94% מקרן החוב ● סכום דומה חייבת החברה לנושיה הבלתי מובטחים, הנמצאים במצב גרוע בהרבה

דניאל לישינסקי עם המכשיר שפיתח / צילום: שי וזדיאס הדס

בלי מרשם רופא: המכשיר שיתחרה בוויאגרה

טכנולוגיה שנולדה בתחום האסתטיקה הרפואית הוסבה לטיפול באין אונות עם הבטחה: לא רק זקפה על פי דרישה, אלא ממש "הצערת" הפין

האחים צחי ועידו חג'ג' / צילום: טל צ'יקורל

המניה זינקה 330% מהשפל והאחים חג'ג' מוכרים מניות ב-45 מיליון שקל

צחי ועידו חג'ג' מכרו נתח של 3.5% מהחזקתם בחברת חג'ג' נדל"ן ● המכירה נעשתה לפי מחיר מניה של 24 שקלים, דומה לערכה בשוק אחרי טיפוס של כ-40% השנה - המשקף לחברה שווי שוק של כ-1.3 מיליארד שקל

חנות איידיגיטל IDIGITAL עזריאלי תל אביב / צילום: שוקה כהן

נחשף בגלובס: יבואנית האייפונים נכנסה לבורסה לאחר שקיצצה כ-20% ממחיר ההנפקה

איידיגיטל, יבואנית מוצרי אפל בישראל, גייסה כ-150 מיליון שקל לפי שווי של פחות מ-800 מיליון שקל ● מחצית הסכום מיועדת לקופת החברה ומחצית הסכום לידי בעליה, בראשות קרן סקיי

שרי אריסון / צילום: יוסי כהן

שרי אריסון מכרה מניות בנק הפועלים ב-450 מיליון דולר

שבעה חודשים אחרי המכירה האחרונה שביצעה אריסון והביאה אותה לאחזקה של 11.3%, היא מכרה נתח נוסף ממניותיה בבנק • הקונים הם מוסדיים בארץ ובחו"ל • ברק קפיטל הובילה את המכירה בישראל ובנק אוף אמריקה בחו"ל

אמנון שעשוע פרופ' חברת מובילאיי / צילום: רפי קוץ

המסלול של מובילאיי חזרה לבורסה והסיכוי שתהפוך ליצרנית רכב אוטונומי

אינטל הודיעה כי מובילאיי בדרך לוול סטריט ● על פי הודעת החברה, אינטל תיוותר בעלת מניות הרוב במובילאיי, ושתי החברות ימשיכו לפעול כשותפות אסטרטגיות ● השווי הפוטנציאלי עדיין בגדר תעלומה, אבל ההערכות מגיעות ל-50 מיליארד דולר, פי 10 מהסכום שלפיו הונפקה בגלגול הציבורי הקודם

מימין: נדב אמסלם, סמנכל לקוחות עסקיים בסלקום וניר צוק, מייסד ומנכ״ל פאלו אלטו / צילום: כפיר סיון

מה מחפשת פאלו אלטו של ניר צוק אצל סלקום

סלקום ופאלו אלטו מרחיבות את שיתוף הפעולה ביניהן וציעו פתרונות סייבר משותפים לחברות גדולות ● וגם: מי החברות זוכות באות הגיוון ע"ש דב לאוטמן?

שרת הפנים איילת שקד / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את מתווה תמ"א 38 החדש

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה שתמ"א 38 תסתיים בתחילת אוקטובר 2022, והמתווה שקודם על ידי שרת הפנים איילת שקד הוא גרסה מתוקנת של התוכנית הישנה

איסר ליפקוביץ’, ה־CIO בג’י.פי מורגן (ראיון בזום)

"הקריפטו הוא 'שיבוש' שלקוחות ייהנו ממנו בסוף"

כך אמר איסר ליפקוביץ' מ-CIO J.P. Morgan בכנס הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס 2021 ● שיחה על קריפטו, ענקיות הטכנולוגיה, סטארט אפים ופיננסים

הפרויקט ברחוב שפת אמת בבית שמש / צילום: ניצן שפיר

"הולילנד בית שמש": כתב אישום נגד בכירים לשעבר בעירייה

כתב האישום מתאר קשר מושחת בין היזמים לבין שלושה מעובדי העירייה, במהלך השנים 2010 עד 2018, שכלל עבירות שונות באישור פרויקט נדל"ן רחב-היקף על מגרש ברחוב שפת אמת בבית שמש ● עפ"י כתב האישום, הקמת הפרויקט השאפתני התאפשרה רק בשל שחיתות חמורה של עובדי הציבור, המואשמים כי אפשרו את הקמתו של הפרויקט - אף שידעו כי הוא מיועד למגורים, בניגוד לחוק

בני שטיימץ / צילום: Reuters, Denis Balibouse

למרות שהצו נגדו בוטל: איש העסקים בני שטיינמץ עוכב ביוון

שטיינמץ מעוכב ביוון מאז ה-24 בנובמבר, למרות שהאינטרפול החליט להסיר את צו המעצר הבינלאומי שדרשה רומניה ● הוא הורשע ברומניה בפרשת הונאת קרקעות ונגזר עליו 5 שנות מאסר, ובימים אלו הוא מנהל מאבק משפטי לביטול ההרשעה ● עו"ד איתן מעוז, בא כוחו של שטיינמץ: "אנו מטפלים בעניין הזה ומקווים כי מר שטיינמץ יחזור לביתו ולעסקיו במהרה"

ח''כ אלכס קושניר, יו''ר ועדת הכספים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

רופא או נציג של קוקה קולה? מאחורי המופע המוזר בדיון על מיסוי משקאות ממותקים

חברי הכנסת שהגיעו לדיון, תקפו את אנשי המקצוע של משרד הבריאות, והביעו התנגדות למס ● יו"ר הוועדה דרש מכל המשתתפים להציג גילוי נאות באשר לקשר העסקי שלהם, אך התקשה לחלץ זאת מנציג החברה המרכזית למשקאות שטען ש"לא שמע את השאלה" ● חלק ניכר מהדיון הוקדש למשקאות הדיאט, אותן מנסות חברות המשקאות להחריג מהחוק

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בירוק בוהק: ת"א 90 קפץ 2.6%, פורסייט זינקה 8.1%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.5%, מדד ת"א 90 קפץ 2.6% ומדד ת"א 125 הוסיף 1.9% ● טאואר קפצה, פריון זינקה ● הביטקוין מתאושש, הנפט נסחר בעלייה חדה

שטרות דולרים / צילום: תמר מצפי

הוריד רגל מהגז? בנק ישראל התערב באגרסיביות בשוק המט"ח בנובמבר

לאחר סיום תוכנית הרכישות, בנק ישראל המשיך להתערב על רקע הייסוף הדרמטי של השקל ● רכש 4 מיליארד דולר בחודש נובמבר כדי למתן את התחזקות השקל

עגלה חכמה של Walkout / צילום: מאיה לגוטין

לא נעמוד יותר בתור לקופה? מחסני השוק תטמיע עגלות חכמות בכל סניפיה

רשת מחסני השוק תטמיע ב-62 סניפיה את העגלות החכמות של חברת WalkOut במהלך החודשים הקרובים ● העגלה מצוידת במצלמות הממוקמות בזוויות שונות המאפשרות את סריקת וזיהוי הפריטים שמוספים או מוסרים מהעגלה ● שיעור הדיוק, על פי נתוני החברה, עומד על 99.2%