גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלו הטכנולוגיות החדשות שמאפשרות מדידת רייטינג בעידן הצפייה והאזנה במגוון רחב של פלטפורמות דיגיטליות

הרגלי הצפייה וההאזנה של צרכני התקשורת הולכים ומשתנים ללא היכר ● "טביעת אצבע קולית" מאפשרת לדייק ולייעל את מדידת הרייטינג ותכנון המדיה, ולקבל נתונים שלא יכולנו לקבל בעבר

טכנולוגיה המודרנית למדידה מדויקת של צפייה והאזנה (רייטינג) / צילום: Shutterstock, Allmy
טכנולוגיה המודרנית למדידה מדויקת של צפייה והאזנה (רייטינג) / צילום: Shutterstock, Allmy

הכתבה בשיתוף גיאוקרטוגרפיה

אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות כיום גופי שידור, משרדי פרסום, חברות מדיה ומפרסמים נוגעת לדרכים שבהן ניתן לרתום את הטכנולוגיה המודרנית כדי לבצע מדידה מדויקת של צפייה והאזנה (רייטינג) בסביבה תקשורתית שמשתנה ללא היכר. למדידת הרייטינג אתגרים רבים. ביניהם, צריכת תוכן בצפייה והאזנה נדחית, כמו VOD ופודקאסטים, שימוש בפלטפורמות שונות לצפייה והאזנה, הקושי לדעת מי בדיוק מבני הבית הוא זה שצורך את התוכן, חוסר היכולת להבחין מתי אדם באמת צורך את התוכן ומתי הטלוויזיה פועלת, אך הצרכן נמצא במקום אחר בבית. וכמובן, הקושי שבהסתמכות על הזיכרון, כפי שקיים בשיטת המדידה הנוכחית אשר מודדת האזנה לרדיו. טכנולוגיות חדשות שפותחו בשנים האחרונות מאפשרות להתגבר על הקשיים הללו ולייצר מדידת רייטינג מדויקת יותר ולספק נתונים, שבעבר רק יכולנו לחלום עליהם.

התקופה שבה הקושי המרכזי של מדידת רייטינג היה במעבר מערוץ טלוויזיה אחד לאחר, או בזיהוי ההעדפה של תחנת רדיו כזו או אחרת, הוא כבר מזמן פרה-היסטוריה. צריכת התקשורת בישראל לא רק שהפכה להיות מבוזרת בהרבה, אלא גם הקשב של הצופים והמאזינים כיום, מתפצל בין מספר מסכים בו זמנית. את אותו התוכן ניתן לצרוך לא רק בשידור חי או נדחה, אלא גם במובייל, בטלוויזיה החכמה, בשירות תוכן בתשלום, חינמי חוקי ופיראטי. ניתן להתחיל לצפות בו בטלוויזיה על המסך הגדול, להמשיך במטבח בסמארטפון וגם לצאת מהבית, ולהאזין לו בזמן נהיגה. המשמעות היא, שמדידת רייטינג וחשיפה למדיה, הפכה להיות אתגר ממשי, אשר ספק רב אם אמצעי המדידה הקיימים היום, אכן מספקים את התמונה העדכנית והמדויקת ביותר.

מנתוני דוח האינטרנט של בזק לשנת 2020 שפורסם לאחרונה, עלה כי 93% מהמשיבים בגיל 13 ומעלה צורכים תוכן וידאו בסטרימינג, בין אם בלייב או בצפייה נדחית. 41% העידו בנוסף כי הם משתמשים ביוטיוב כדי לצפות בסדרות ותוכניות טלוויזיה, בין אם אלו משודרות בארץ או בחו"ל. 40% מאזינים לפודקאסטים או לתוכניות רדיו שכבר שודרו, ולא בזמן אמת. בשנת 2018 פרסמה קבוצת גיאוקרטוגרפיה דוח מחקר שממנו עלה ש-90% מהמשיבים דיווחו על כך שהם מבצעים פעולה נוספת תוך כדי צפייה במרקע. 75% מהמשיבים העידו כי הם לא רק מבצעים פעולה נוספת, אלא שהפעולה הזאת כוללת גם שימוש במסך נוסף במקביל, כמו למשל ניהול שיחה בוואטסאפ, שליחת מיילים בעבודה ועוד.

מדידה אונליין, חוצת פלטפורמות

"שיטת מדידת הרייטינג הנוכחית שמה דגש על צפייה לפי משקי בית, אבל הרגלי הצפייה השתנו, והיום המשפחה כבר לא יושבת ביחד מול הטלוויזיה וצופה בערוץ 2", מסביר לירון פלדמן, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ומוסיף: "אנשים צופים בתוכן בסמארטפון שלהם, בטאבלט, בטלוויזיה, במחשב ותוך כדי כותבים הודעות ווטסאפ, מזמינים תור באפליקציה של קופת החולים, ורואים פרסומות בפייסבוק. מדידת רייטינג צריכה לתת מענה ב-360 מעלות לכל הפלטפורמות שבהן אנשים נחשפים לתוכן. המדידה לא יכולה להמשיך ולהתייחס למשקי בית במדגם קטן. המדידה צריכה להיות ברמת האדם הבודד, במדגם גדול יותר משמעותית, כדי להבטיח רמת דיוק גבוהה, וכמובן לכסות מגזרים שונים אשר לא באים לידי ביטוי במדידה הנוכחית. אבל לא פחות חשוב - צריך לספק את הנתונים בזמן אמת".

לירון פלדמן, מנכ''ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה / צילום: לילך ברנע

לפני שנתיים וחצי, חברה קבוצת גיאוקרטוגרפיה לחברת סטארט-אפ ישראלית, MBER, בראשות המנכ"ל שי מימון, שפיתחה פטנט לביצוע מדידה אמיתית ומדויקת של רייטינג אשר מתאימה למציאות העדכנית של צריכת מדיה. "מדובר בטכנולוגיה המבוססת על Audio Fingerprint, אשר יכולה לזהות את סביבת הסאונד סביב המשתמש בצורה מאוד מדויקת ולדמות אוזן אנושית", מסביר מימון. הטכנולוגיה שפותחה על ידי MBER מאפשרת, באמצעות אפליקציה שמתקינים המשתמשים, לזהות את התוכן שהמשתמש צופה או מאזין לו, להבין עד כמה הוא קרוב למקור הקול (כלומר, אם הוא ממש בחדר או נמצא במקום מרוחק כי הוא בדיוק קם להכין לעצמו כריך), מתי התחיל להאזין ומתי הפסיק".

לפרטים על מערכת מדידת החשיפה לפרסום של גיאוקרטוגרפיה הקליקו כאן>>

במשך תקופה ארוכה נבדקה השיטה ועברה תהליכי תיקוף מדעיים מול שיטות קיימות, עד שלדברי פלדמן ומימון, היא הגיעה לרמה גבוהה מאוד של דיוק. אבל צרכי השוק המשתנים מחייבים יצירה של פתרון שרואה את צריכת המדיה המצרפית ב- 360 מעלות, ולכן, פלדמן ומימון שילבו במערכת שלהם גם נתוני שימוש באפליקציות ונתוני גלישה באינטרנט.

פלדמן מפרט: "אנחנו יכולים לומר היום באיזו אפליקציה אדם משתמש כשהוא צופה ב'אח הגדול'. אנחנו יכולים לדעת אם פרסומת של משרד הבריאות גרמה לאנשים להיכנס לאפליקציית 'מגן ישראל' ועל אילו קהלים היא השפיעה יותר. אנחנו גם יכולים לראות איך מפגש עם תוכן מסוים השפיע על התנהגות החיפוש של המשתמש בגוגל. ככה אנחנו סוגרים 360 מעלות של התנהגות צרכנים במדיה, בצורה מדויקת וגם יכולים לספק את המידע הזה בזמן אמת.

"גייסנו כאלפיים פאנליסטים להיות חלק מהמדגם שלנו, שמייצג חתך רחב מאוד של אוכלוסיות מכל המגזרים, כולל ערבים וחרדים בפיזור גיאוגרפי כלל ארצי, ואנחנו מתכננים להגדיל אותו עוד", מדגיש פלדמן. "אחרי שהוכחנו את רמת הדיוק שלנו, אושרנו כספק יחיד על ידי מועצת הכבלים והלוויין, ערכנו פיילוטים לתאגיד השידור ולערוץ מסחרי גדול נוסף, וסיפקנו נתוני מדידה למספר תחנות רדיו, אשר איבדו את האמון בשיטת המדידה הנוכחית. בשלב זה אנחנו פועלים מול מספר חברות מדיה ומפרסמים, כדי להפוך את כלי המדידה הזה למקובל על כולם, ואנחנו מתכוונים להתמודד במכרז של תאגיד השידור, לאספקת שירותי מדידה", הוא מוסיף.

סך הצופים בכל ערוץ, במרווחי זמן של שעה לאורך היום 27/10/2021 מתוך מערכת המדידה של גיאוקרטוגרפיה ו-MBER / צילום: באדיבות גיאוקרטוגרפיה

איך זה עובד?

אז איך עובדת טכנולוגיית מדידת הרייטינג של קבוצת גיאוקרטוגרפיה ו-MBER? "רזולוציית התחקור היא פרטנית. על כל חבר בפאנל המדגם אנחנו יודעים את כל המאפיינים הדמוגרפיים והסוציו-אקונומיים, בהתבסס על התשובות שנתן בסקר הכינון. מעבר לזה, אנחנו יכולים לעבוד גם הפוך - לפנות אל קהלים שנחשפים לערוץ מסויים, תוכנית או פרסומת, ולערוך בקרבם סקר ממוקד, להוסיף משתני סגנון חיים ולהעשיר את המפרסמים וגופי המדיה בתובנות וכלים. כל אלו יאפשרו להם לבצע אופטימיזציה בהוצאה על מדיה, וגם לחסוך חלק מהחפיפות ולנתב אותן למדיות אחרות", אומר פלדמן.

מימון מוסיף: "הנחת העבודה שלנו היא שהטלפון הסלולרי הוא האיבר הכי חשוב בגוף האדם. הוא הולך איתנו לכל מקום. לכן, לאחר שפאנליסט מוריד את האפליקציה ונותן את אישורו, אנחנו יכולים לקבל חיווי על כל מפגש עם תוכן קולי שמקורו בערוצי השידור ולזהות אם האדם היה חשוף אליו גם ברמת הקשב. למשל, אם הסאונד רחוק ויש הרבה רעשי רקע, נדע שהוא פחות חשוף. אנחנו יודעים גם באיזו פלטפורמה הוא נחשף למדיה, עד לרמת האפליקציה, שבה הצרכן נפגש עם התוכן".

לצד הקדמה הטכנולוגית, מדגיש פלדמן כי אחת הנקודות החשובות ביותר בשימוש בטכנולוגיית ה-Audio Fingerprint היא שמירה מקסימלית על פרטיות המשתמשים. "אנחנו לא מקליטים שום דבר, למרות שהמשתמש נותן גישה למיקרופון שלו", הוא מבטיח. "הטכנולוגיה יודעת להמיר את סביבת הסאונד של המשתמש לקודים שאנחנו יודעים לפענח. ולכן, גם אם האקר יפרוץ למערכת ויגנוב את המידע, אז אין הקלטות של המשתמשים, רק קודים בינאריים", מסביר מימון.

כך, עם האזנה לסביבת הסאונד, וללא הקלטה, מצליחה המערכת לפעול בשלושה רבדים. הרובד הראשון הוא של מדידת רייטינג בטלוויזיה וברדיו. הרובד השני הוא מעקב אחרי השימוש באפליקציות והרגלי הגלישה של הפאנליסטים. הרובד השלישי הוא מערכת מעקב תוכן ופרסום במדיה, כפי שמסביר מימון: "אנחנו יודעים לעקוב אחרי כל פרסומת ותוכן. כל שיר, נאום או פרסומת, נדע לקחת אותו ולהבין מתי הוא שודר, איפה, כמה אנשים נחשפו אליו וכמה פעמים נחשפו אליו".

אילו הפתעות ייחשפו עם שיטת המדידה החדשה?

טכנולוגיית מדידת הרייטינג של קבוצת גיאוקרטוגרפיה ו-MBER כבר עברה, לדברי פלדמן ומימון, כברת דרך משמעותית. הם כמובן לא יכולים לחשוף את הנתונים, שנמצאים תחת חיסיון לעת עתה, אך כן יכולים להצביע על כמה נתונים מפתיעים. "מפת הרגלי ההאזנה ברדיו למשל, שונה משמעותית ממה שאנחנו רואים כיום בפרסומי הרייטינג הרשמיים", מצהיר פלדמן. "גם ברמת שעות מסוימות במהלך היום שנוטים לחשוב שהן בשליטת תחנות כאלה ואחרות, הנתונים שלנו מראים תמונה אחרת. אנחנו גם יודעים להראות שמגזרים מסוימים מפתיעים בהרגלי ההאזנה שלהם סביב אירועים מסוימים במהלך השנה", הוא מוסיף.

"חשוב להדגיש שאנחנו בשנת 2022. הצרכנים לא מתנהגים כמו לפני 30 שנה וגם לא כמו לפני 5 ו-10 שנים", מסכם פלדמן. "אפשר להסתכל על מה שקרה עם תאגיד השידור הישראלי, שהחליט לפרוש מהוועדה למדרוג, רק כי נקודת החוזקה שלו הייתה בעיקר בפלטפורמות הדיגיטליות - שלא ניתן למדוד בשיטות המסורתיות", הוא מוסיף ומדגיש לסיום: "אנחנו מקווים לעבוד עם מפרסמים, גופי שידור, משרדי פרסום וחברות מדיה, אבל אנחנו גוף בלתי תלוי ונמשיך להיות גוף שרוצה לייצר שקיפות ולהוביל את החדשנות הטכנולוגית בתחום מדידת הרייטינג".

לפרטים על מערכת מדידת החשיפה לפרסום של גיאוקרטוגרפיה הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%