הגרמנים נחרדים מהעבר. הנייר של השטרות היה שווה יותר מערך השטר עצמו / צילום: Shutterstock
לגרמנים יש היסטוריה עגומה עם אינפלציה. אחרי מלחמת העולם הראשונה גרמניה חוותה היפר־אינפלציה שאיידה את חסכונות מעמד הביניים, הדיחה קשישים וצעירים לעוני מחפיר ולוותה במשבר כלכלי שנחשב עד היום לאחת הסיבות המרכזיות שתרמו לעליית הנאצים לשלטון. ארנסט המינגווי תיאר, כשליח של עיתון קנדי, כיצד באזור הגבול עברו הצרפתים מדי אחר הצהריים בהמוניהם לשטח גרמניה, סבאו ואכלו עד להתפקע, קינחו בפחזניות ובמאפים ושילמו על הכל כמה סנטי פרנק לפני שחזרו לארצם, כשהם נהנים משער החליפין הגבוה של המטבע הצרפתי.
השטרות מרובי האפסים מאותה תקופה הם כעת פריטים שנמכרים בשווקי הפשפשים, אבל הפחד הגרמני הישן מהאינפלציה חוזר. "הלם־מחירים בתחנות הדלק", הכריזה כותרת בצהובון ברלינאי השבוע; "האם אפילו הלחמניות שלנו יתייקרו בקרוב?" תהה עיתון אחר; הלקוחות והעובדים בסופרמרקט מתלוננים על מחירי העגבניות המזנקים, ובחנויות חומרי הבנייה מעלים את מחירי הפרקט והמוצרים בגלל קשיי האספקה העולמיים. "האם אנו עומדים בפני ספירלה של אינפלציה?" תהתה הכותרת הראשית של אתר ה"בילד".
הסיבה לחשש היא האינפלציה המזנקת במדינה בשנה האחרונה. התופעה היא חלק ממגמה כמעט־עולמית, אבל כזו שעשויה להשפיע על גרמניה בצורה חמורה יותר. הגרמנים הם בין האומות החסכניות ביותר באירופה, שיעור החיסכון במדינה שני רק לשבדיה, ורבים במדינה חוששים מהשחיקה בערך החסכונות שלהם בגלל אינפלציה גבוהה.
נכון לעכשיו, רוב הגופים הכלכליים הבינלאומיים וגם הכלכלנים בגרמניה חוזים כי האינפלציה תרד אחרי שתגיע לשיא בחודשים הקרובים. הם מדברים על עלייה זמנית שנובעת מהתאוששות מהירה ממגפת הקורונה, יחד עם שיבושים באספקה העולמית שנגרמו גם הם בגלל ההתמודדות עם המגפה.
מפלס החרדה עולה עם המחירים
אבל בינתיים, המחירים רק הולכים ועולים, ועמם מפלס החרדה. מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר בגרמניה היה גבוה ב־4.1% לעומת השנה שעברה. זהו שיעור האינפלציה הגבוה ביותר שנרשם בגרמניה מזה שלושה עשורים, והוא צפוי לעלות עוד יותר. לפי ההערכות, בחודשים הקרובים צפוי המדד לזנק ל־5% או אפילו יותר, בהשוואה שנתית, לפני שיירד שוב.
בנוסף, הנתונים לגבי המחירים במגזר הסיטונאי מדאיגים אפילו יותר. המידע העדכני מראה כי בהשוואה לספטמבר בשנה שעברה, מחירים אלה (Wholesale Prices) זינקו בגרמניה ב־13.2%. הפעם האחרונה שבה נרשמה עלייה שכזו הייתה בשנת 1974, בעקבות משבר האנרגיה העולמי של תחילת שנות ה־70'.
"העלייה החדה במחירים בהשוואה לספטמבר 2020 נובעת בין השאר מהזינוק במחירי התשומות", הסבירה הלמ"ס המקומית של גרמניה. בנוסף, ציינו האנליסטים של הסוכנות כי הפער לעומת השנה הקודמת נובע מהעובדה שממשלת גרמניה הפחיתה את המע"מ במחצית השנייה של 2020, כדי לעודד צריכה ולמנוע מיתון כתוצאה מההתמודדות עם הקורונה, מה שהפחית באופן מלאכותי את המחירים בשנה שעברה. "בסיס המחירים הנמוך בספטמבר שעבר גם הוא משפיע על הנתון לגבי העלייה היחסית", כתבו. אבל אינפלציה קיימת, והיא חלק ממגמה אירופית.
האנרגיה היא הקטר שמוביל את העליות
התחום שמוביל את עליות המחירים הוא מגזר האנרגיה. כלי התקשורת מעריכים כי העלות על חימום הבית בחורף הקרוב, תזנק בעבור בתים פרטיים בקרוב לאלף אירו ותסתכם במאות אירו יותר גם לדירות, אם המחירים הגבוהים הנוכחיים יימשכו. בתחנות הדלק, מחיר הבנזין הנפוץ ביותר הגיע לשיא של קרוב לעשור ־ 1.63 אירו לליטר. מחיר דלקי הפרימיום טיפס למעל 2 אירו בתחנות מסוימות.
למרות שהממשלה הגרמנית הפגינה עד כה נחישות בסירובה להתערב במחירי האנרגיה והדלק, בניגוד לממשלות ספרד ואיטליה למשל, בימים האחרונים קרא שר התחבורה לממשלה להודיע כי מחיר הדלק יעמוד על מקסימום של 1.99 אירו, וכי המדינה תסבסד כל מחיר מעל עלות זו בעבור הנהגים.
חשש מהשפעה רוחבית על הכלכלה
החשש הוא מכך שמחירי הדלק הגבוהים יהיו בעלי השפעה רוחבית על הכלכלה, וייתרמו עוד יותר לעליית המחירים. לפי הערכות שבועון כלכלי בגרמניה, שערך סקר בקרב חברות במדינה, לא ניתן יהיה להתחמק מעליות מחירים נוספות בחודשים הקרובים. "חברות רבות עדיין לא גלגלו את הזינוק בעלויות לצרכנים", נכתב.
ולצד החשש ההיסטורי מעליית מחירים, הגרמנים חוזרים להמלצות עבר. כתבות בתקשורת מזכירות את זמני הקציר והקטיף של הירקות והפירות השונים, כדי להימנע מתשלום יקר שלא בעונה. חלק מכלי התקשורת מקדישים מדורים לשאלה "כיצד לחסוך בזמני אינפלציה", וממליצים לקוראים לקיים בחינה מקיפה של הביטוחים שלהם, בין השאר, כדי למנוע כפילויות. אחרים ממליצים להפחית בחימום ולהסתובב בבתים לבושים היטב. אלה אינן חדשות טובות לכלכלה הגרמנית, שאמנם מוטת־יצוא אך תלויה בין השאר בצריכה פנימית. עצם החשש מאינפלציה בגרמניה יכול להיות הרסני.
נושא המחירים העולים גם ניצב בראש סדר היום בתזמון מסובך מבחינה פוליטית. במלון במערב העיר מתקיימות בימים האחרונים שיחות על הקואליציה החדשה שתוביל את גרמניה, בהשתתפות מפלגות "הירוקים" והליברלים ובהובלת הסוציאל־דמוקרטים. אחד הנושאים המרכזיים על שולחן הדיונים הוא דרישה להרחבה משמעותית של מס הפחמן שתקף בגרמניה החל מתחילת השנה. "הירוקים" דורשים להגדיל אותו פי שלושה, אך המס אחראי לחלק מההתייקרות במחירי הדלק, והעלאה נוספת שלו עשויה להיות צעד קשה מבחינה פוליטית בזמנים הנוכחיים, למרות ההתחייבויות של המפלגות והמנדט שקיבלו למאבק בשינויי האקלים.
התפרצות מחודשת תשבש את התחזיות
מכוני המחקר הכלכליים בגרמניה שותפים להערכות לגבי הירידה הצפויה באינפלציה. "עם הדעיכה של מגפת הקורונה החזויה באביב הקרוב, והעובדה כי ההשפעה של הורדת המע"מ הזמנית בגרמניה בשנה שעבר תפוג, האינפלציה צריכה לרדת בקרוב", העריך הכלכלן הראשי של "קומרצבנק". הבנק צופה אינפלציה של 3.1% בגרמניה השנה, ו־2.7% בשנה הבאה . זהו עדיין נתון גבוה משמעותית מזה שצפוי ברמת האיחוד האירופי (2.3% ו־1.8%, בהתאמה) - אך עדיין נסבל.
אך ההערכות הללו נסמכות על כך שהמשק הגרמני ימשיך לצמוח בקצב החזוי. סוגיות כמו התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה עם דעיכת תוקף החיסונים, או שיתוק שכבר החל בתעשיית הרכב הרווחית של המדינה בגלל המחסור בשבבים, ביחד עם שינוי מדיניות אפשרי של הבנקים המרכזיים, עשויות לשבש את התחזיות הללו.
בנוסף, האיגודים החזקים בגרמניה מתחילים בימים האחרונים לדרוש העלאות שכר כדי להתמודד עם עליית המחירים, מה שלדברי כלכלנים עשוי ליצור תגובת־שרשרת של העלאת שכר שתגרום להחרפת האינפלציה. ראש איגוד Ver.di, שבו שני מיליון חברים, קרא ביום חמישי ל"העלאות שכר ריאליות ניכרות". כלכלנים מעריכים כי העלאות שכר ביותר מ־3% עשויות להתחיל ולהניע תהליך שכזה.
סיפורי אימה על משפחות שירדו מנכסיהן
חלק מהפחד הגרמני מאינפלציה נובע מסיבות היסטוריות. סיפורי אימה על משפחות שירדו מנכסיהן, אנשים אמידים שהפכו לעניים בן־לילה וחסכונות שנעלמו עוברים מדור לדור. עד אמצע העשור הקודם, אינפלציה הייתה התסריט ממנו פחדו הגרמנים יותר מכל, לפי תוצאות סקר שנתי של ענקית ביטוח מקומית. ב־2008, 76% מהגרמנים הגדירו את האינפלציה כסוגיה המאיימת ביותר. מאז ירד השיעור ל־50% בשנה החולפת, אולם הוא עשוי לעלות שוב.
אבל חלק מהפחד הגרמני נובע מסיבות מודרניות מאוד: כמו שיעור בעלי הדירות הנמוך בגרמניה והעובדה כי כמחצית מהתושבים גרים בשכירות, שעשויה לזנק עם העלייה באינפלציה. זאת, בהשוואה למדינות בדרום אירופה (וגם ישראל) שבה רוב התושבים מחזיקים בנכסים. "אם לא קנית בית, זה יכול להיות מאוד מתסכל לחשוב שהחמצת את ההזדמנות, עכשיו כשהאינפלציה מטפסת", אמר הכלכלן פיטר בופינגר ל"בלומברג", "יש הגיון רציונלי בכך שהגרמנים צריכים לחשוש מאינפלציה יותר מאשר הספרדים, למשל".
משבר האנרגיה באירופה: חברות פלדה מאיימות להפסיק הייצור
מחירי האנרגיה המזנקים באירופה מאיימים על ההתאוששות הכלכלית שלה, ועל ממשלות היבשת לסייע לעסקים ולתושבים - כך הודיעה הנציבות האירופית השבוע, בניסיון להתמודד עם העלייה החדה שחלה במחיר הגז הטבעי, הדלק והפחם ביבשת, שהובילו לקריאה מצד ממשלות מדינות דרום־אירופה להתערבות מצד בריסל.
הנציבות האירופית הודיעה כי תשקול "קנייה מרוכזת של גז" במטרה להוזיל את העלויות, אולם אפשרות זו היא רק אחת מתוך "ארגז כלים" שכולל גם סובסידיות ממשלתיות, שנועדו להגן על האזרחים לקראת החורף הקרוב ועל עסקים המתאוששים מהשפעות מגפת הקורונה.
"זקוקים לעזרה דחופה"
בגרמניה, הודיעה יצרנית הפלדה Swiss Steel Group כי היא זקוקה ל"עזרה ממשלתית דחופה" כדי להתמודד עם הזינוק במחירי האנרגיה. מחיר מגה־וואט שעה זינק מ־20 אירו לפני שלוש שנים לכ־200 אירו בשבועות האחרונים, ציין מנכ"ל החברה ואמר "אנו זקוקים לסיוע מיידי". הוא אמר כי אם לא יינתן סיוע, החברה תיאלץ להוסיף את העלויות המזנקות למחירי הפלדה שהיא מייצרת בגרמניה, מה שעלול להוביל להשפעות על מגזרים שונים. הוא גם איים בהפסקת הייצור, וציין כי חברות פלדה אחרות בגרמניה שוקלות את הצעד. ברחבי אירופה, כמה חברות דשנים גדולות, וגם חברת ייצור פלדה בבריטניה, כבר הפסיקו או הפחיתו ייצור באופן משמעותי.
במקביל, גם צרכני הקצה בגרמניה ניצבים בפני מציאות חדשה בשל עליית המחירים. חברת E.On הגרמנית, למשל, הודיעה כי לא תציע חוזים חדשים ללקוחות המעוניינים להתחבר לרשת הובלת הגז שלה, בגלל הזינוק במחירים וחוסר יכולתה לחזות את המחיר לצרכן. בגרמניה, התשלום על השימוש בגז בחורף מתפרש על השנה כולה, וצרכנים יכולים לבחור בין מחיר קבוע הכולל התחייבות לבין מחיר משתנה שנגבה בדיעבד. הודעה באתר של החברה מבהירה כי "בשלב זה לא ניתן להתחבר לרשת".
הממשלה נמנעה מהתערבות
הממשלה הגרמנית עד כה נמנעה מצעדים שיפחיתו את מחירי האנרגיה. בספרד, מנגד, הודיעה הממשלה כי תפעל למיסוי גבוה יותר של "רווחים עודפים" של חברות אנרגיה מהמחירים הגבוהים. בצרפת, הממשלה תחלק שוברים בשווי 100 אירו למשקי בית נזקקים לטובת תשלום חשבונות החשמל והחימום. גם איטליה שוקלת להוציא מיליארדים מתוך התקציב השנתי שלה על סובסידיות אנרגיה לתעשייה ולאזרחים.
בשבוע הבא יתכנסו מנהיגי האיחוד האירופי לפסגה שתעסוק בעיקר במחירי האנרגיה. על הפרק יהיה גם אישור הזרמת הגז הטבעי מרוסיה באמצעות צינור נורד-סטרים 2, שאמור להתחיל לעבוד באביב הקרוב. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכחיש כי המדינה "שולחת מסר" לאירופה על ידי הפחתת האספקה לפני הדיון בעניין, וכי חברת "גזפרום" עומדת בהתחייבויותיה החוקיות.