גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכלת המורכבות באקדמיה היא מפתח לחיים משותפים

המפגש של סטודנטים וסטודנטיות יהודים.ות וערבים.ות עלול להיות טעון וקשה, אבל אם יינתנו למרצים כלים להכיל את המורכבות ולאפשר שיח מכבד, תוכל האקדמיה להגביר את הסבלנות ולשתול זרעים של שילוב ושוויון

האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock
האוניברסיטה העברית בירושלים / צילום: Shutterstock

בחודש מאי בעקבות האירועים הקשים בישראל ובעזה, סטודנטים שרגילים ללמוד אחד בצד השני באותה כיתה, הפכו להיות עוינים זה כלפי זה. הסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שחלקם החליטו לבטא את עמדתם הפוליטית ביחס לאירועים ולתופעות שהדאיגו אותם. הביטוי הזה - שנעשה בשיח הכיתתי, בקבוצות הווטסאפ וברשתות החברתיות גרם לסטודנטים רבים לחוש מאוימים ולהשתתק, חלקם אף הפסיקו להשתתף בשיעורים ולאורך חודש וחצי עד סיום השנה הלימודים נעשו באווירה מתוחה. מרצים רבים היו אובדי עצות והתקשו להמשיך וללמד.

בצד קשיים אלה ברוב המוסדות האקדמיים לא היה סחף אלים. מסרים להרגעת הרוחות יצאו מהמיילים של ראשי המוסדות, ראשי פקולטות וחוגים. אנו ביוזמות אברהם המלצנו ליצור אמון ולעצור את הסחף בזמן האירועים, אבל עתה משהמשבר החריף חלף, יש לשאול - מה הלאה?

הזירה האקדמית מספקת ליהודים ולערבים הזדמנות משמעותית ראשונה לשהות במרחב משותף ולהכיר את האחר, ולפיכך היא עשויה להוות בסיס ליצירת חברויות ושיתופי פעולה גם מחוץ לה. בזירה האקדמית טמון פוטנציאל לקידום יחסי ערבים-יהודים לא רק בהיבט הרחב של היחסים בין הקבוצות אלא גם, כפועל יוצא, בהשתלבות מוצלחת של אזרחים ערבים בעולם התעסוקה ובתחומים אחרים. בעשור האחרון נעשים מאמצים ממסדיים אשר נושאים פירות לשלב אזרחים ערבים באקדמיה ובשוק העבודה. אבל המאמץ ליצור שילוב חייב ללכת בד בבד לצד השקעה ביצירת תשתית ליחסים בין הקבוצות. ללא השקעה כזו ההשתלבות תמיד תהיה בעירבון מוגבל ונתונה לאיום. היחסים בין הקבוצות חשובים עבור החברה הישראלית כבסיס לכל התהליכים החברתיים והמשקיים שהמדינה מובילה ולכן יהיה זה בזבוז שלא להשקיע בהם בזירות נוחות כמו האקדמיה.

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה שהתרחשה השבוע בשיחות שקיימתי עם מרצים שמעתי את החשש שקונפליקטים יעלו שוב. יש חשש ניכר מההבעה של עמדות לאומיות ומשיח פוליטי בין הסטודנטים, ורצון להשקיט את הרוחות. בעקבות חששות אלה ובעיקר לאור המענה המוסדי החסר, חלק מהמרצים חושבים שיש להגביל את הסטודנטים מלנהל שיח פוליטי בכיתה ובכך להשקיט את השטח. אבל השקטה של השיח אינה משפרת יחסים. להפך.

ניכר גם שהמוסדות האקדמיים "הולכים על ביצים" בכל הקשור להכלה של הזהות הממוקפת של האזרחים הערבים-הפלסטיניים בישראל. כמי שאין להם רק זהות דומיננטית אחת (כמו לרוב המיעוטים בעולם), זקוקים הסטודנטים הערבים-פלסטינים לקבלה של המקף המחבר בין הזהויות שלהם ולא למחיקתו על ידי המוסד האקדמי אליו הם נושאים עיניים. זהירות היתר של המוסדות מתורגמת לחוסר קבלה או לאמביוולנטיות כלפיהם, כאזרחים וסטודנטים בעלי לגיטימיות פחותה.

כמו שאנחנו מכירים מזירות שיח רבות בישראל, השיח הפוליטי היום בכיתות רבות הוא שטחי וחוסם, בעיקר בזמני משבר. כשסטודנטים נחשפים לאמירות מכלילות נגדם ולהיגדים פוליטיים שגורים הנאמרים כלפיהם, הם נחסמים רגשית ואינם מסוגלים ללמוד ולהבין את החוויות שעומדות מאחורי ביטויים אלה בצד השני.

בזמני שיגרה ניצבת ההזדמנות של המוסדות האקדמיים כמוסד חברתי , במציאה וביישום של פתרונות ביצירת שיח שיכול לשפר את היחסים, במקום לשתק אותם. את זאת יש לעשות הן בכיתות והן ברמה המוסדית. בכיתות סטודנטים צריכים ללמוד מיומנויות של שיח, בצד ראייה ביקורתית ומורכבת. בד בבד המוסדות צריכים להכיל את הזהות של הסטודנטים הערבים-פלסטינים כזהות אזרחית ייחודית, מורכבת ולגיטימית. יש חשיבות גדולה ביצירת הזדמנויות במרחב האקדמי בחסות המוסד, בהן המדגישים את היכולת לשלב בין ניגודים ולהתמודד עימם. כך, בתהליך מחוייב וארוך טווח, ניתן ליצור שינוי ולהגביר את הסובלנות בקרב סטודנטים.

אם כן הפתרון אינו באיסור על שיח אלא במתן כלים ויצירת "מיכל" להבעתו. לא כדאי לחכות לאירועים בהם סטודנטים פלסטינים מנופפים בדגלים שיוצרים תגובות פבלוביות אצל יהודים וערבים, וממחזרות שיח עקר. צריכים למצוא דרכים חכמות שאינן לניהול שיח באופן שאינו מחזק עמדות ידועות מראש. אתגר זה דורש מאמץ מערכתי וכלל מוסדי. אסור להשאיר את המרצים לבד וללא כלים וגיבוי.

הכותבת היא מנהלת תחום חינוך, יוזמות אברהם

עוד כתבות

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

קת'י ווד / צילום: Reuters

קראו לה משמידת הערך הגדולה מכולם, עכשיו היא כובשת את צמרת התשואות

קת'י ווד היא אחת המשקיעות הצבעוניות בוול סטריט ● עם אמונה בלתי מתפשרת בקריפטו ובטסלה, ווד יודעת לעיתים להציג תשואות שאף אחד אחר לא יודע, אבל גם להתרסק ● מתחילת השנה, היא זוכה להצלחה מסחררת. אבל האם זה יימשך?

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת

ההתחייבות שהנשיא טראמפ צפוי להגיד בקולו, וההערכה: תשובת חמאס - ביממה הקרובה ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ●  הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

השקל בשיא מול הדולר. האם כדאי לגדר את ההשקעות שלכם?

התחזקות השקל מול הדולר פוגעת משמעותית בתשואה של משקיעים המחזיקים בנכסים ומניות מעבר לים ● ובכל זאת, אריאל כהן מבנק לאומי ממליץ לא לשכוח שלתנודתיות של המט"ח יש גם יתרונות

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה