גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו מקבלים החלטות רפואיות כמו שאנחנו בוחרים סנדוויצ'ים"

בעידן "החולה המעורב", מצפים מאיתנו לקבל החלטות רפואיות שאין לנו מידע מספיק לגבי התועלת שלהן ● התוצאה? אנחנו מסתמכים על רגשות, מדחיקים מידע שסותר את הדעה שכבר גיבשנו ומקבלים תמונה מטעה מסדרות בתי חולים ● פרופ' טליה מירון שץ, חוקרת ותיקה של התחום, רוצה לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר

סדרה האנטומיה של גריי / צילום: יח''צ
סדרה האנטומיה של גריי / צילום: יח''צ

קבלת החלטות רפואיות, מתברר, היא עניין מורכב לא רק לחולים מן היישוב, אלא גם לרופאים שהפכו לחולים, ואפילו לחוקרים של קבלת החלטות רפואיות, כפי שמעידה פרופ' טליה מירון שץ, מחברת הספר Your Life Depends on it: What You Can Do to Make Better Choices about Your Health, שיצא בימים אלה בהוצאת Basic Books, Hachette.

היא מספרת כיצד כאשר סבלה מכאבי גב, והרופא אמר לה "קחי מדבקת מורפיום, אין לזה תופעות לוואי", היא הייתה כל כך כאובה, עד ששכחה שכמעט אין דבר כזה תרופה ללא תופעות לוואי. לא עלה בדעתה לשאול אם יש חלופה פחות חזקה ממורפיום, היא לא הצליחה לקרוא את העלון לצרכן מרוב כאב, וגם לא לחפש מידע באינטרנט. אחרי שהמורפיום ערפל אותה, היא הבינה שנפלה שוב למצב של הסתמכות מוחלטת על הרופא שלה, בלי לשאול שאלות ובלי להיות מעורבת בהחלטות הרפואיות או אפילו להבין אותן. זאת אף שאנחנו לכאורה בעידן "החולה המעורב".

מירון שץ, פרופסור מן המניין בקריה האקדמית אונו, חוקרת אורחת באוניברסיטת קיימברידג' ויועצת לתעשייה רוצה לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר. "אף שהמערכת לכאורה התקדמה ויש לנו היום מידע נגיש, המון אפשרויות ורופאים שאמורים לשתף אותנו בהחלטות ולהקשיב לנו, לעתים קרובות אנחנו נאטמים ולא מצליחים באמת להבין מה מתרחש ולהביע את עצמנו", היא אומרת.

"זה קורה משום שאנחנו מוצפים במידע שאנחנו לא מבינים או לא יודעים כיצד להשתמש בו, או כי אין לנו מספיק מידע. אני חוקרת את התחום הזה כדי לבנות תהליך שבעזרתו הרופא יידע איך לשתף את המטופל במידע, כך שהוא באמת יהפוך לשותף בקבלת ההחלטות. ואם הרופא לא משתף, המטופל עדיין יוכל להשמיע את קולו".

רופאים שומרים עלינו פחות מכפי שחושבים

מירון שץ מציינת ארבעה גורמים שהובילו אותנו מעולם חסר מידע לעולם שבו יש הצפת מידע והציפייה היא שנקבל החלטות בעצמנו: האינטרנט, שאיפשר לנו להגיע למידע בעצמנו; שינוי במבנה מערכת ביטוח הבריאות בארה"ב, שגרם לכך שרוב הכסף יוצא מכיסו של המטופל ולכן מתייחסים אליו כאל לקוח; השינוי התרבותי שהוביל לכך שכולנו אוהבים לבחור ולעשות קסטומיזציה מלאה לכל החלטה; וחוקים שנכנסו לתוקף המחייבים הסכמה מדעת של המטופל לכל הליך רפואי.

אבל גם בעולם של מידע נגיש, אחת הבעיות שעלולות לחבל ביכולת שלנו לקבל החלטה אופטימלית היא התחושה שרופאים שומרים עלינו בכל מחיר. אנחנו אומרים לעצמנו, "אם באמת הייתה פה בעיה, מישהו במערכת כבר בטח היה מרים דגל", ולכן לא טורחים לברר תוצאות של בדיקות, לדוגמה. הרי אם התוצאה לא טובה, מישהו כבר היה מתקשר. זה נכון, אבל רק עד גבול מסוים, אומרת מירון שץ.

טליה מירון שץ / צילום: איל יצהר

"הרופאים אינם מחוייבים לרדוף אחרינו עם הבדיקות שלנו, לרוב אין להם זמן או מערכות ניטור מספיקות כדי לעצור אותנו כשאנחנו סוטים ממסלול ההתנהגות הנכונה - למשל מפסיקים לקחת תרופות או צורכים יותר מדי תרופה בעייתית. הם לא תמיד יחשפו בפנינו את כל האלטנרטיבות, רק את זו שנראית להם מתאימה ביותר לנו או שהם חושבים שנוכל לעמוד בעלות שלה.

"לפעמים הם יציעו בדיקה שאפשר לוותר עליה, כדי לא להיות חשופים לתביעה במקרה שאחר כך נשאל מדוע לא נעשתה הבדיקה הזאת. אם נבקש מהם טיפול (שאיננו מסוכן), הם לפעמים יתנו אותו, אף שהם לא בטוחים שזה הדבר הכי טוב עבורנו או שווה את המאמץ ואת הכסף, כי הם רוצים להיות שירותיים. כל זה לא אומר שרופאים לא משקיעים את כל לבם ונשמתם בעזרה למטופלים, אבל במובנים רבים, הם שומרים עלינו משמעותית פחות ממה שנדמה לאדם הסביר שהם אמורים לשמור".

עדיין הגיוני לסמוך על רופאים, להקשיב להם ולבקש מהם עזרה, אומרת מירון שץ, אבל גם חשוב לשאול אותם מה עומד בבסיס החלטות מסוימות שקיבלו לגבינו, לשים לב אם משהו מוזר ולהיות עם היד על הדופק של הבריאות שלנו בעצמנו.

הרגש משתלט על השיקולים

קושי נוסף נובע מהטיות קוגניטיביות. "כשאנחנו צריכים לבחור במהירות בין כמה סנדוויצ'ים לארוחת צהריים, אנחנו נבחר אחד ונגיד לעצמנו, 'זה מה שמתחשק לי'. אלא שאנחנו בוחרים כך לא רק סנדוויצ'ים, אלא כמעט כל דבר". הסיבה לכך היא שאנחנו "קמצנים קוגניטיביים". "אנחנו מנסים להגיע להחלטה על בסיס כמה שפחות פרמטרים וכמה שיותר רגש. המוח שלנו פשוט בנוי כך", אומרת מירון שץ.

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל שהנחה את מירון שץ בפוסט-דוקטורט שלה לפני שנים, נתן שמות לשני מנגנוני החשיבה שלנו: "מנגנון 1", המהיר והפשטני, שמקבל החלטה על בסיס הפרמטר הבולט ביותר, למשל "אני בוחר בטיפול שנותן לי תקווה"; ו"מנגנון 2", שמנסה להביא בחשבון כמה שיותר פרמטרים ולשקלל אותם להחלטה בעלת תוחלת התועלת הגבוהה ביותר.

"מנגנון 1 כמעט תמיד מנצח, בעיקר כשמדובר בהחלטות רפואיות", אומרת מירון שץ. "יש בהחלטות האלה כל כך הרבה מאפיינים לא מוכרים לנו, וכל כך הרבה אי-ודאות, שכמעט אי-אפשר לבצע את חישוב התוחלת. כך אנחנו יכולים בסופו של דבר לבחור טיפול מסוים כי הוא 'כמעט אף פעם לא מסוכן' או כי 'אני ממש אתחרט אם לא אקח את זה ובסוף יקרה לי משהו', ולא על פי תוחלת הסיכון מול תוחלת הסיכוי".

 

משום, כך, עדיף לבחור באופן מודע להחליט באמצעות מנגנון 2 או אפילו לאתר מומחים בלתי תלויים שינסו לבצע עבורנו את האנליזה.

מירון שץ מספרת על מחקר שעשו 14 מומחים לסרטן במכון דנה פארבר בארה"ב, ובו הם דירגו בדיקות גנטיות לסרטן לפי רמת התועלת שלהן בקבלת החלטה טיפולית. הם גילו ש-80% מהבדיקות המשווקות על ידי חברות בדיקות גנטיות לסרטן נפלו תחת הקטגוריה "חוסר מועילות". בכל זאת, החברות ממשיכות להציע אותן, והצרכנים ממשיכים לרכוש אותן, כי הם לא יכולים להתייעץ עם 14 מומחים בכל החלטה. הם רואים את הבדיקות באתר, וסומכים על כך שהן כנראה מועילות, כי אחרת בטח לא היו מרשים לחברות להציע אותן.

אפשר לשפר את המצב אם דנים על הנושא באופן פתוח עם הרופא המטפל. "לא כל החולים עושים זאת. הם מתביישים, או חוששים שהרופא ייקח מהם את התקווה. בעיה נוספת היא שגם הרופאים מוצפים במידע, עד כדי כך שלפעמים גם הם נאלצים להשתמש במנגנון 1".

החלטנו, ועכשיו לא ניתן לעובדות לבלבל אותנו

מרגע שקיבלנו החלטה, כנראה נעשה כל מה שאפשר כדי לדבוק בה, כדי שלא נצטרך להודות שטעינו. החשש ליפול לדיסוננס קוגינטיבי גורם לנו להמשיך לחפש באופן לא מודע מידע שתומך בדעה שגיבשנו ושולל או מגמד מידע שסותר אותה, בכל מחיר.

"משמעות השימוש במנגנון 1 היא שגם כאשר חסר לנו מידע, למשל אם לא הבנו בדיוק מה רמת הסיכון לכל אחת מתופעות הלוואי בעלון לצרכן או מה בעצם יקרה לנו אם לא ניקח את התרופה, אנחנו נוטים להשלים את המידע בעצמנו באופן אינטואיטיבי כל כך, שאנחנו אפילו לא תמיד שמים לב שהוא היה חסר מלכתחילה", אומרת מירון שץ.

"לפעמים אנחנו מחליפים בטעות מידע חסר ב'רמזים'. למשל, אם אנחנו רוצים לדעת אם רופא מסוים הוא מנתח טוב, אנחנו מסתכלים אם יש לו תארים, אם המשרד שלו נקי, אם הוא מחייך. המוח שלנו באופן לא מודע מספק לנו את המידע הקיים כתחליף למידע שאנחנו באמת צריכים".

חברות שרוצות לשווק מוצרים, כולל רפואיים, או רופאים שמאוד רוצים שנעשה טיפול מסוים, לפעמים משתמשים בנטייה הזאת להשלים מידע כדי להסיט אותנו בעדינות לכיוון מסוים. אפשר לעשות זאת, לדוגמה, באמצעות "מסגור" המידע. "נניח שקבוצת חולים לקתה במחלה קטלנית, ויש לכם אפשרות לתת להם טיפול רפואי ושליש מהחולים יינצלו. האם תיתנו את הטיפול הזה? רובנו נגיד כן. אבל האם אמרו לנו מה קורה לשני השלישים האחרים? שכחנו לשאול. ואם אגיד לכם שיש אפשרות לתת לטיפול למחלה קטלנית, אבל שני שלישים מהמטופלים ימותו מיד? הרוב לא יהיו מוכנים לכך. לא שאלנו בכלל מה קורה לשליש הנותרים. המוח נתפס לכך ש'יינצלו' זה טוב ו'ימותו מיד' זה רע".

כמעט לא הוגן לבקש ממטופלים לעבד את המידע בצורה השקולה ביותר, אומרת מירון שץ. "כדי לעשות זאת הם זקוקים למוטיבציה, הזדמנות ויכולת. המוטיבציה בדרך כלל קיימת, אבל לא כך לגבי הזדמנות. לפעמים ההחלטות מתקבלות מהר או בזמן מצוקה פיזית או נפשית. ולגבי יכולת - היא קיימת אפילו פחות מכך".

אבל את היכולת אפשר לשפר. אנשים עם אוריינות רפואית הם בממוצע בריאים יותר וחיים זמן רב יותר, אומרת מירון שץ. הם שואלים שאלות רבות יותר במפגש עם הרופא, ומקבלים אלטרנטיבות רבות יותר, וכנראה משיגים כך תוצאות טובות יותר.

"האנטומיה של גריי" היא לא מקור מידע

האם תוכניות טלוויזיה יכולות לשפר את האוריינות הרפואית שלנו? אם נצפה לדוגמה ב"אנטומיה של גריי", האם נבין טוב יותר את השפה של רופאים? כמה מונחים כנראה ייכנסו ללקסיקון שלנו, אבל לדברי מירון-שץ, נצא מהצפייה עם מידע מוטעה יותר מזה שנכנסנו אליה. "נחשוב, למשל, שכל החייאה מסתיימת בהצלחה, לא נדע שלעתים קרובות נשברות צלעות במהלכה או נגרמים נזקים בלתי הפיכים אחרים, וגם נחשוב שהמטופל הממוצע שעובר החייאה הוא צעיר נאה שחטף מכת ברק ולא מבוגר עם מגוון מחלות רקע".

מה שכן עשוי לעזור הם קליפים קצרים של כמה דקות למטרות השכלה רפואית. אפשר להעביר מידע רפואי לא מועט, והצופים זוכרים אותו באופן מדויק למדי. כמובן, זה גם כלי יעיל בידיים של מי שרוצה להפיץ מידע מוטעה.

מירון שץ אומרת שיש דרכים לשפר את אופן העברת המידע גם בתקשורת בין מטופל לרופא. אחת מהן היא שיטה הנקראת Repair, שבה הרופא והמטופל חוזרים זה על דברי זה מעת לעת במילים שלהם, כדי לוודא שהבינו זה את זה. שיטה אחרת היא AskMe3, המציעה למטופל להקפיד לשאול שלוש שאלות מכוונות: מה הבעיה שלי? מה אני צריך לעשות? מדוע חשוב שאעשה זאת? למתקדמים מומלץ סט שאלות נוסף, לגבי טיפול ספציפי: מה התוצאות הצפויות של הטיפול, מה הסיכונים, ומה החלופות.

כאשר מדובר במידע סטטיסטי, אפשר להפוך את שטף המספרים לגרפים ברורים או לפשט אותם למונחים שכל אחד יכול להבין. למשל, "מתוך מאה אנשים דומים לי, לכמה יעזור הטיפול הזה?" או "מתוך 100 אנשים דומים לי, כמה יסבלו מתופעות לוואי חמורות?".

לדברי מירון שץ, הקשר עם הרופא הוא קריטי לקבלת החלטות טובה. "מחקר שערכתי במיאמי הראה שנשים חיוביות ל-HIV ששקלו היריון ציינו 'הרופא שלי תומך בזה' כאחד השיקולים המשמעותיים בבחירה". לעומת זאת, נשים שמערכת היחסים שלהן עם הרופא הייתה גרועה או שהניחו מראש שהוא לא יתמוך בהיריון, לא דנו איתו על הנושא כלל. "זה חבל, כי יש לרופאים מגוון תרופות ופתרונות ייחודיים למצב הזה", אומרת מירון שץ. התוצאות הללו חזרו גם במחקרים נוספים, במחלות אחרות.

ולבסוף, אחת הבעיות הקשות בקבלת החלטות היא שמדובר באחריות. לכן מבחינת אנשים רבים בחירה היא כאב. תמיכה רגשית, קבלת החלטות משותפת עם אדם אחר ותחושה של שייכות וקבלה בזמן ביצוע ההחלטה יכולות לעזור. "החלטות זה קשה", אומרת מירון שץ, "צריך להכיר בזה".

עוד זווית

כשהפוליטיקלי קורקט מחבל בהחלטה רפואית

אחת הבעיות שמירון שץ נתקלה בהן כאשר החלה לשווק את הספר שלה באנגלית ולכתוב במקומות כמו "הרווארד ביזנס ריוויו" ו"וול סטריט ג'ורנל" היא הפוליטיקלי קורקט של עולם הרפואה.

"נתתי בספר דוגמה לאדם שאוכל 450 גרם של ממתק מסוים", היא מספרת. "אמרו לי שהאמירה שזאת כמות גדולה עשויה להיות טריגר למישהו. בדוגמה אחרת, הזכרתי ספורט כעניין רפואי, ואמרו לי אולי להחליף דוגמה, כי ספורט מתייחס בעקיפין גם למראה חיצוני. כל מה שכתבתי היה 'אפשר לעשות הסכם עם עצמך, או עם האפליקציה, שאם לא עשית ספורט היום אתה נותן לבן הזוג לבחור מה רואים בטלוויזיה'. אם דבר כזה מצונזר, איזה מין שיח יש לנו?

"בעיניי, שיח ה-PC צריך להיות נפרד מהשיח הרפואי. כשאנחנו מדברים עם הרופא שלנו, הוא אמור לומר לנו איך אנחנו יכולים לשפר את הבריאות בכל דרך, וזו צריכה להיות שיחה פתוחה שבה שנינו באותו צד. אם הוא מלמד אדם שבאמת צריך לשמור על המשקל כלים חדשים לעשות זאת, זה בדיוק כמו שהוא היה אומר למישהו איך לרוץ טוב יותר. אין כאן שיפוטיות. לעומת זאת, לשיחה על המשקל של מישהו כעניין רפואי אין מקום מחוץ לחדר הרופא.

"גם השיח על החיסונים כבר נהיה פוליטי. במקום שהרופא יעבור איתי על הסיכונים שלי ויגיד לי מה ההחלטה שעליה הוא ממליץ, ושבאמת ארגיש שהוא חושב מנקודת המבט שלי, אני מקבלת החלטה מראש על פי השיוך שלי.

"הכול נובע מהמיצוב שלנו בעיני עצמנו כ'צרכני בריאות', שמקבלים החלטות רפואיות בעצמנו, ואז השאלה היא - על פי מה? במקרה הזה, אנחנו משתמשים במנגנון 1, ומחליפים מידע שאין לנו לגבי יעילות ובטיחות החיסון בטווח הארוך במידע שיש לנו - מה השיוך הפוליטי-חברתי שלנו. ההחלטה מתכנסת למשתנה אחד: "יש לי תקווה" או "זה פשיסטי".

ברגע שאנחנו מקבלים החלטה, נחפש לה אישוש. היום הרשתות החברתיות מאפשרות לנו לאשש כל החלטה שקיבלנו, וזה לא תמיד מסייע לבריאות שלנו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ בגודל שינוע בין 80 ל-180 מ"ר ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתכנית חסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים