גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיזמי נדל"ן בטורקיה ועסקאות הביטקוין שחזרו לאופנה: הצצה למנגנון הכלכלי שעומד מאחורי החמאס

כ-100 מיליון דולר בשנה מצליח חמאס להזרים לתוך הרצועה בדרכים יצירתיות לטובת מימון הפעילות שלו נגד ישראל ● בדיקת גלובס חושפת את השיטות - החל משימוש של חמאס בעסקאות נדל"ן ובחברות אחזקות בטורקיה, דרך תרומות תמימות לסיוע הומניטרי שהופכות לכסף לרכישת אמל"ח; ועד שימוש במטבעות קריפטו

תהלוכת ראווה של חמאס ברצועת עזה / צילום: Associated Press, Yousef Masoud
תהלוכת ראווה של חמאס ברצועת עזה / צילום: Associated Press, Yousef Masoud

במהלך מבצע "שומר החומות" בחודש מאי השנה שיגר חמאס עמוק לתוך שטח ישראל אלפי רקטות מסוגים שונים, חלק מהן מתוחכמות ויקרות. השווי של אלה - עשרות מיליוני דולרים. גם מערך המינהרות התת-קרקעיות של חמאס בצפון הרצועה, "המטרו", שהפציץ צה"ל והתגלה מאוחר יותר חשף יכולות שהקמתן לאורך שנים נאמדו במיליוני דולרים רבים. ההתעצמות הצבאית, לרבות רכישת אמל"ח ופעילות תשתיתית ברצועה - אף אחד לא חי באשליות - נמשכת גם בימים אלו.

מהם מקורות המימון שמאפשרים לחמאס לממן את פעילות הטרור שלו? מי הן המדינות שעליו מבסס חמאס את המימון הזה?

בדיקת גלובס המבוססת על שיחות עם גורמי ביטחון ישראלים וזרים מראה שחמאס, לצד משרדי הממשלה האזרחיים ברצועה, מחזיק מזה יותר משני עשורים זרוע כלכלית בינלאומית מסועפת ששווי נכסיה מגיע לחצי מיליארד דולר ומרכזה בטורקיה. הכסף המנוהל בזרוע הכלכלית כולל חברות מסוגים שונים, אחזקות נדל"ן, קרנות השקעות וגם ארגוני "צדקה" האוספים כסף לכאורה למטרות הומניטריות.

התשואה השנתית מכל אלה מוערכת ב-100 מיליון דולר והיא מושקעת בפעילות הטרור של הארגון - לרבות רכש וייצור של רקטות ואמצעי לחימה אחרים, בניית מערך המנהרות, ואחזקה של תאי טרור במקומות שונים בעולם. זהו לא כל תקציב הטרור של חמאס - הסכום הזה מתווסף לסיוע באמצעי לחימה ורקטות ובצורות אחרות שמעניקה איראן באמצעות משמרות המהפיכה לחמאס.

בכך מחקה חמאס ארגונים דומים, למשל את חיזבאללה שמממן את עצמו בין השאר ממסחר בינלאומי של סחר בסמים, נשק וסחורות אחרות, לצד פעילות "כשרה" כלכלית בחברות וארגונים שהקשר שלהם לארגון הטרור מוסווה.

 

גיוס כספים, הלבנה, העברה לתוך הרצועה

כזכור, חמאס מוגדר כארגון טרור בארה"ב, באיחוד האירופי ובמדינות נוספות בעולם. ככזה הוא מוגבל מאוד בפעילות הפיננסית שלו, בהעברות כספים לתוך האירגון ולצדדים שלישיים, וכמובן גם בקבלת כספים לרכישת אמצעי לחימה ולפעילות השוטפת. איך בכל זאת עוקף חמאס את המגבלות הללו? באמצעות החברות הרשומות כחוק, ובסיוע הדוק של הממשל הטורקי, ממשיך הארגון בפעילות גיוס הכספים, הלבנתם, ניהולם והעברתם לרצועה כמעט באין מפריע.

למה כמעט? מי שכן "מפריעים" לפעילות הכלכלית הזו הם ארגוני המודיעין והביטחון של ישראל - שב"כ, המוסד, אמ"ן, המטה הלאומי ללוחמה כלכלית במשרד הביטחון וגופים נוספים. יירוט של המידע חושף את דרכי העברת הכספים ומונע את מה שאותר, במקביל להעברת המידע למדינות השונות כדי להפעיל אותן לעצירת התמיכה בארגון הטרור.
בשנה החולפת אותרו והוחרמו עשרות מיליוני שקלים שהיו בדרכם מחו"ל לידי הזרוע הצבאית של חמאס - פגיעה המוערכת בעשרות אחוזים מתקציב הארגון.

אאוט: סעודיה עוצרת את המימון לחמאס

מרכזי הפעילות הכלכליים של חמאס התפרסו עד השנים האחרונות במספר מדינות באיזור, בהן סעודיה, סודאן ירדן, איחוד האמירויות אלג’יריה ועוד. אלא שבין השאר בזכות ההתחממות של ישראל עם מדינות המפרץ והשיא עם הסכמי אברהם, הפעילות ברוב המדינות הצטמצמה או חוסלה. כך למשל, סעודיה, שמאז 2017 החלה לצמצם פעילות חברות של חמאס בתחומה עד למבצע המעצרים הגדול לפני שנתיים, וסגירת כל החברות שהיה להן קשר לארגון הטרור הפלסטיני בתחומה.

הדבר נעשה בין השאר בעידוד ממשל טראמפ, וכדי להרחיק מסעודיה את ההאשמות על מעורבותם של אזרחיה בפיגועי 9/11 בארה"ב.

זה רחוק מלהיות מובן מאליו. לפני שני עשורים יותר ממחצית מכספי חמאס הגיעו ממקורות סעודיים, כספים שהוגדרו כ"פיצויים" או "גמלאות" למשפחות המחבלים המתאבדים. בכירים סעודים אף התבטאו אז בזכות פיגועי ההתאבדות של חמאס.
ההתבטאויות שככו והכספים התמעטו לאחר הפיגועים בארה"ב ב-2001. אבל גם שנים אחר כך נחשבו הסעודים למממני טרור, לרבות טרור שבוצע על ידי חמאס. בדצמבר 2010 פרסם אתר ויקיליקס מזכר שכתבה הילארי קלינטון, מזכירת המדינה של ארה"ב באותם ימים, ולפיו ארגוני הטרור "מגייסים מיליוני דולרים בשנה ממקורות סעודיים, לעיתים קרובות בעת העלייה לרגל, החאג’".

מאז דנו הסעודים למאסרים ממושכים (עד 22 שנות מאסר) 64 פעילי חמאס, תוך חשיפת מנגנוני ההלבנה והברחת הכספים שלהם לחמאס-עזה. בין הנידונים למאסר ממושך (15 שנה) היה גם בכיר חמאס ד"ר מוחמד אל־חודרי בן ה־80, שלאורך 30 שנה עמד בראש משלחת חמאס לסעודיה.

אגב, הסעודים קיבלו את המידע על הפעילות הכלכלית החשאית של חמאס בין השאר מגורמי מודיעין ישראלים.

אין: מימון טורקי בחסות מיזמי נדל"ן

הסכמי אברהם הביאו לצמצום מהיר של פעילות חמאס באמירויות, ובקיץ האחרון הצטרפה גם סודאן. השלטונות הפקיעו לידיהם לפחות 12 חברות שהיו קשורות לחמאס. הנכסים של חמאס כללו נדל"ן, מניות בחברות, מלון במרכז חרטום הבירה, משרד להחלפת כספים, תחנת טלוויזיה ושטחים חקלאים עצומים. ההחרמות וגירוש אנשי חמאס מהמדינה החלו אמנם לפני יותר משנה, אבל כעת הופסקה פעילותם לחלוטין.

התגובה של חמאס? הארגון, שבעשור האחרון יצר בסיס כוח רחב מאוד בטורקיה, העביר את רוב פעילותו הכלכלית לשם - כאמור, בעידוד ובברכת השלטונות.

בבעלות חמאס עשרות חברות מסחריות בטורקיה כשהמוקד הוא בתחום הנדל"ן והתשתיות. אך גם חברות ניהול כספים וחלפנות המשמשות להעברת הכספים בין זרועות הארגון, לרבות לרצועת עזה. החברות בטורקיה מבצעות לכאורה פעילות לגיטימית ותמימה - יש להן קשרים עסקיים עם חברות ובנקים בינלאומיים מובילים באירופה, הן מדווחות לרשויות המס, אלא שהן נשלטות על ידי חברי חמאס שמכהנים בתפקידי המפתח בהנהלות החברות הללו.

חברת האחזקות הבולטת נקראת טרנד גיו (Trend Gyo) העוסקת בהשקעות ופיתוח נדל"ן, והיא נסחרת בבורסה באיסטנבול. היא החליפה שמות ורישומים לאחר שהסעודים סגרו את חברת האם שלה שנקראה אנדה.

מיזם נדל''ן בטורקיה שמסווה כסף לרצועה / צילום: צילום מסך מתוך אתר חברת Trend Gyo

תחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס חשף את תיק החברות וההשקעות של חמאס המרוכז בטורקיה ובו עשרות חברות, וכן את המטרות שאליהן מעביר הארגון את הרווחים.
לפי התחקיר, ישנם תשעה פעילי חמאס שחברים ביותר מ-18 חברות "מסחריות". פעיל אחד הישאם יונס קפישה רשום כבעלים/בעל מניות/חבר בדירקטוריונים ב-13 חברות שונות, כולן של חמאס.

מי שמנווט את הפעילות הוא "שר האוצר" הלא רשמי של חמאס, זאהר ג’ברין, פעיל חמאס שמוצאו מהשומרון שהיה כלוא בישראל ושוחרר בעיסקת גלעד שליט. ג’ברין עצמו רשום כאחד מהמנהלים והבעלים של כמה מחברות אלה. הוא קיבל אשרת שהייה קבועה מהשלטונות באנקרה, וממידע שהגיע לידי גלובס גם נהנה מקשר ישיר לזרועות הביטחון של טורקיה. הקשר הזה נחוץ להזהירו מפני פגיעה או מעצר מצד ישראל או ארצות הברית, שגם היא מגדירה אותו מבוקש.

שמו של ג’ברין עלה כשנחשפה חוליית חמאס שהוכוונה על ידו מטורקיה, שבה בין השאר נכלל ערבי-ישראלי מאום אל פאחם בשל דרעם ג’ברין. לדרעם ג’ברין הועברו מחברה של חמאס באיסטנבול בשם IMES כספים רבים, ועם שובו לישראל הוא העביר אותם לחוליות של חמאס ביהודה ושומרון. כשנתפס על ידי גורמי הביטחון בישראל הוא טען תחילה כי פעל במסגרת עסקית לגיטימית עם אותה חברה, אך אחר כך הודה.

מי שמנהל את הקשר הישיר עם הרשויות הטורקיות הוא ג’יהאד יע’מור, שהיה מעורב בחטיפת החייל נחשון וקסמן ז"ל ושוחרר גם הוא במסגרת עסקת שליט.

שיטה 1: שימוש בחלפני כספים למימון עסקאות

אחת מהשיטות שבהן משתמש חמאס להעברת כספים היא באמצעות מסחר ויבוא אזרחי, לכאורה תמים, לרצועה. סוחרים עזתים רוכשים סחורה בטורקיה, כאשר משרדי החלפנות והפיננסים של חמאס הנמצאים שם מממנים את העסקה. הסוחר העזתי מעביר את התמורה הכספית מהסחורה שמכר לחלפני חמאס ברצועה - כך מגיע הכסף לתוך הרצועה.

הדרך של ישראל להיאבק בכך נעשית דרך זיהוי ואיתור של אותם חלפנים ומשרדי פיננסים המשמשים את חמאס ברצועה ובטורקיה. בדרך זו הוחרם ביולי השנה במעבר כרם שלום משלוח של 230 טון סוכר, לאחר שהתברר כי בעסקת הרכישה היה מעורב אחד ממשרדי החלפנות הגדולים העובדים עם חמאס ברצועה - ששימש למעשה מעין בנק של חמאס. התפיסה והחרמת הסחורה והכסף מתאפשרת מבחינה חוקית רק לאחר הכרזה על אותם חלפנים וחברותיהם כארגון טרור או שלוחה שלו.

החלפן הגדול מכולם - למעשה הבנקאי הראשי של חמאס - היה חאמד אל ח’ודרי. הוא חוסל בירי אל מכוניתו ביוני 2018. כיום המשרד המוכר ביותר הוא חברת ערב אל-סין של החלפן זוהיר שמאלה מעזה.

''המטרו'' בעזה. הכסף שגייס חמאס בחו''ל סייע לבניית המינהרות / צילום: Reuters, Mohammed Salem

שיטה 2: העברות כספים לרצועה בקריפטו

שיטת העברת כספים שנוסתה על ידי חמאס אך נוטרלה ברובה היא השימוש בקריפטו - מטבעות דיגיטליים. כבר לפני שנתיים זיהו בישראל ניסיונות של גיוס והעברת כספים באמצעות ביטקוין. ישראל פעלה נגד המהלך הזה והוא דעך, אך במהלך "שומר החומות" הניסיון חודש.

הרעיון הפשוט של ארנקי הקריפטו - בלי מזוודות כספים או סחורה - נראה כדרך הקלה ביותר להעברת כספים לרצועה מתחת להשגחה הישראלית. אלא שרוב הארנקים הללו הותירו סימנים וזוהו, המידע הועבר לזירות המסחר הבינלאומיות ולרשויות האכיפה וניירות הערך. כמה מהארנקים חולטו והוחרמו. לפי הערכות בישראל, לפחות 7 מיליון דולר הוקפאו רק בחודשים מאי ויוני השנה. בישראל אומרים כי הפיקוח העולמי על שוק הקריפטו שממוקד נגד הלבנת הון ופעילות פלילית פיננסית סייע מאוד לפגוע באפיק העברת הכספים הזה.

שיטה 3: הקמת עמותות לגיוס כספים ל"צדקה"

בכירי החמאס המוכרים, אסמעיל הניה וחאלד משעל, מעורבים גם הם בניהול של החברות אך מתמקדים בענף אחר של כלכלת חמאס: עמותות ה"צדקה" - גופים המגייסים עשרות מליוני דולרים בשנה. השניים, אגב, מתגוררים בדירות פאר במתחם יוקרתי בפרברי דוחא, שסיפקה להם המדינה המארחת קטאר. הם מוקפים בפמליות גדולות, נוסעים ברכבי פאר וטסים במחלקות ראשונות, וחיים חיי מותרות - שזוכים לעיתים לביקורת כלפיהם מצד הרחוב הפלסטיני. הניה, אגב, יצא מהרצועה לפני שנתיים תוך הבטחה למצרים כי לא יבקר באיראן, אך ההבטחה הופרה כמעט מייד - והניה פעל לבסס את הקשר בין חמאס לבין משמרות המהפיכה.

גורמי הביטחון הישראלים הבחינו כי במהלך מבצע "שומר החומות" עלתה דרמטית פעילות ארגוני ה"צדקה" החמאסיים בעולם. המטרה המוצגת לתורמים בעולם, בעיקר למוסלמים: שיקומה האזרחי של הרצועה, סיוע למשפחות נזקקות ובניית בתים שנהרסו במבצעים השונים.

אלא שהכסף הזה מגיע ישירות לקופה הצבאית של חמאס. אחת מאותן עמותות צדקה מכונה "נור", היא מחזיקה משרדים בעזה ובאיסטנבול ואוספת כסף לטיפול באסירי חמאס. אבל בפועל חלק משמעותי מהכסף מגיע לקופה הצבאית של הארגון ומממן את פעילות הטרור ורכש הנשק.

עוד מרכז גיוס כספים לחמאס נמצא במלזיה המוסלמית, שם אחראים שני ארגונים - "אמן פלסטין" ו"פיקום" - לגיוס כספים דרך פעילות המתקיימת בעיקר במסגדים. לצד אנשי עסקים עשירים, רבים מהתורמים הם אנשים פשוטים, מאמינים מוסלמים, שחושבים שכספם מגיע למשפחות עזתיות עניות, או כאלה שנפגעו בעימותים מול ישראל.

עמותות וארגונים כאלה פועלים גם במישור הדיפלומטי ובמקומות רבים הם דחקו את נציגי הרשות הפלסטינית. הם מציגים עצמם כמייצגי הפלסטינים, ויוצרים קשרים עם פרלמנטים מקומיים, וממשלות, וגם עם הקהילות הפלסטיניות בערים האירופיות.

הפעילות הכלכלית של חמאס עניפה גם ביבשת אירופה - כשהמוקד הוא דווקא בבריטניה. אחד מבכירי חמאס בשם מוחמד סוואלחה, שהיה אחד ממקימי הזרוע הצבאית של חמאס בגדה, מתגורר כיום בלונדון. סוואלחה מפעיל בבריטניה את ארגון IRW (
Islamic Relief Worldwide) שאוסף כספי צדקה לכאורה עבור הפלסטינים בעזה ובגדה, אך כבר ב-2014 הוכרז בישראל כארגון טרור בשל העברת הכספים לזרוע הצבאית של חמאס. האינטרפול וגם האמריקאים הצטרפו להכרזה, הבריטים מתמהמהים.

גורמים דיפלומטים בישראל אומרים כי הנושא עולה בכל שיחה עם ההנהגה הבריטית וכי לאחרונה ניכרת תזוזה. אך גם כאשר ארגון זה או אחר מוכרזים כארגוני טרור ופעילותם מופסקת, חמאס מקים ארגונים חליפיים, ארגוני כיסוי, המסווים את הקשר לארגון הטרור הפלסטיני. שלושה ארגונים כאלה יוכרזו בקרוב כארגוני טרור לאחר שישראל הצליחה להוכיח לכמה ממשלות באירופה כי הם למעשה צינור להזרמת כספים לחמאס.

איסוף המידע על הארגונים נעשה בשלל דרכים, כאשר לאט לאט תופסות השיטות הטכנולוגיות שהפכו לחלק מרכזי בעבודת ארגוני המודיעין של ישראל את הנתח העיקרי. בשב"כ, למשל, כשליש מכוח האדם בארגון באגפים הטכנולוגיים ושילוב עבודתם בעבודת השטח מנעה כמעט 600 פיגועים נגד ישראלים.

אירופה, כך מעידים בישראל, נענית יותר ויותר לפניות הישראליות בנושא. זרועות הביטחון והאכיפה הכלכלית באוסטריה עשו מבצע נרחב נגד עמותות וארגונים של חמאס ושל ארגון האחים המוסלמים העולמי, בהסתמך בין השאר על מידע שהועבר להם מישראל. פעילות דומה התקיימה בגרמניה, והיא כוונה בעיקר נגד ארגון בשם אל-אנסאר שגייס כספים לחמאס. בפעילות זו הוחרמו נכסים בהיקף של מיליוני אירו. לפי מקורות ישראלים, ישנו שיח קבוע בין ארגוני הביון של ארצות אירופה וישראל שמביא בין השאר לפעילות הזו.

שיטה 4: שימוש בסחורות שנכנסות לעזה

מקור חשוב נוסף שמאפשר מימון פעילות הטרור של חמאס ברצועה הוא ציוד פיזי שנכנס לרצועה - סחורות, נפט, תרופות וציוד רפואי, הכל. הסיוע והסחורות האזרחיים, המגיעים לצרכים הומניטריים או למיזמים בינלאומיים גם אם הם לכאורה בפיקוח בינלאומי של האו"ם, אונר"א או כל ארגון אחר - מועברים בחלקם או בשלמותם לפעילות חמאס בדרכים יצירתיות. כך, למשל, לפי מעקב של גורמי ביטחון ישראלים, כסף בינלאומי שהגיע לתוכנית לסלילת כבישים ברצועה, הופנה ברובו לסלילת כבישים אל בסיסי חמאס במקומות שונים, אל בתי בכיריו, ולצרכים מבצעיים ומנהלתיים של הארגון. תושבי הרצועה נהנים מכבישים אלה באופן חלקי ביותר.

בהקשר הזה אומר לגלובס גורם בטחוני בכיר: "כל שקל או סנט שנכנס לרצועת עזה מסייע ישירות או בעקיפין לזרוע הטרור של חמאס - כך פועל הארגון ולשם הוא מכוון. לא מדובר בממשלה אזרחית או בזרוע אזרחית המנסה לפעול לרווחת תושבי הרצועה, אלא לארגון טרור מלא". הדברים נאמרו על רקע הדיווחים כי ישראל תאפשר הגדלה של הסיוע האזרחי לרצועה ובכלל זה כסף למיזמים אזרחיים, כניסת חומרי בנייה ועוד.

הכסף שמוחרם: בניית תשתיות בשטחי C

חמאס מנהל פעילות כלכלית גם בגדה, כדי לממן את פעיליו שם, ואפיק אחד עיקרי הוא שוב משרדי החלפנות. הפעילות המודיעינית הצליחה להתחקות בשנה האחרונה אחר כמה משרדים כאלה, כאשר צה"ל ושב"כ תפסו מיליוני שקלים רק בשנה האחרונה. אחד מהחלפנים הגדולים מרמאללה, שממנו הוחרמו כמיליון שקל, עתר לבג"צ - אך השופטים שיבלו את החומר המודיעיני דחו את העתירה, ועוד 14 עתירות דומות.

מה עושה ישראל עם הכסף המחולט? במקרה הזה לפחות הועבר למינהל האזרחי ומיועד לשימוש לצרכים שוטפים כמו בניית תשתיות עבור הפלסטינים בשטחי C, שבשליטה ישראלית מלאה.

עוד כתבות

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

קבוצת דלק מציגה את התמלוגים ממאגר לוויתן: 822 מיליון דולר

מדובר בשווי המהוון של התמלוגים שקבוצת דלק תקבל מההכנסות מהפקת הגז בלוויתן, דבר שצפוי להוסיף לה הכנסה משמעותית החל מהשנה הקרובה ● הערכת השווי המפורשת מבוססת על התמלוגים הישירים שהקבוצה תקבל ממאגר לוויתן

הדמיית פרויקט איינשטיין / צילום: 3dvision

ב-34.6 מיליון שקל: הפנטהאוז שנמכר בצפון תל אביב

היזמים חן ואיתי גינדי וחברת רמי שבירו דיווחו כי מכרו פנטהאוז דופלקס ברחוב איינשטיין 15 בתל אביב ● המבנה, שכולל מרפסת ובריכה פרטית, נמכר בעסקה שמשקפת 90 אלף שקל למ"ר

קרן שתוי, מנכ''לית קבוצת הולמס פלייס / צילום: יוני רייף

מהלך הבעת האמון החריג של מנכ"לית הולמס פלייס: רוכשת מניות תמורת 51 מיליון שקל

קרן שתוי, המשמשת כמנכ"לית הולמס פלייס, רוכשת מחברת הגמל של מור 7.5 מיליון מניות של רשת מועדוני הכושר ● היא תשלם מכיסה 6 מליון שקל, והתשלום הנוסף יבוצע באמצעות הלוואת נון-ריקורס שתצמצם עבורה את הסיכון ● בשנה האחרונה עלתה מניית הולמס פלייס ב-20%, והרשת נסחרת לפי שווי שוק של כ-690 מיליון שקל

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

הנתונים שחושפים: הקנסות של רשות שוק ההון זינקו בשנה פי 3.5

בשנה שהסתיימה סכום הקנסות עמד על כ־11 מיליון שקל לעומת 3 מיליון ב־2024 ● רוב הסכום הוטל על סוכני ביטוח וחברות אשראי ופיננסיים, שפעלו ללא רשיון

מונית של חברת Uber / צילום: Shutterstock

ועדת השרים אישרה את החוק שיאפשר לאובר לפעול בישראל

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת חוק התחבורה השיתופית של חברי הכנסת משה פסל ואיתן גינזבורג ● החוק נועד להסדיר את פעילותם של שירותי הסעה שיתופיים בישראל, בדומה למודלים הפועלים במדינות אחרות

אילוסטרציה: Shutterstock

ניצחון לקונים: רכישת זכויות בקרקע עם הסכם בנייה תמוסה כקרקע ולא כ"דירה"

ביהמ"ש המחוזי דחה את עמדת רשות המסים וקבע כי תושב חוץ שרכש קרקע עם שירותי בנייה מוזמנים ישלם מס רכישה נמוך ● השופט שמואל בורנשטין: "אין להרחיב את הגדרת 'דירה על הנייר' למצבים שבהם הסיכון מוטל על הרוכש"

תל אביב / צילום: Shutterstock

תוכנית המתאר המעודכנת של תל אביב הופקדה. איך תיראה העיר ב־2035?

מגדלים של 65 קומות בגלילות, פחות משליש חניה לכל דירה ליד תחנות המטרו ו־600 אלף איש בעיר בעוד עשור - אלה רק חלק מהדברים המסתתרים בתוכנית תא/5500, תוכנית המתאר הכוללנית המעודכנת של תל אביב לשנת 2035 ● גלובס עושה סדר

אורמת טכנולוגיות / צילום: איל יצהר

מאסון טבע לחוזי ענק: האנליסטים היו פסימיים, אבל המניה הזו הפכה לכוכבת

בשנת 2018 התפרצות הר געש איימה על אחת מתחנות הכוח המרכזיות של אורמת ● אבל אז היא קדחה בבזלת, הפכה את האסון למנוע צמיחה ונכנסה בגדול לשוק הדאטה סנטרים ● כעת, עם שני חוזי ענק בשבוע ותשואה של 75% בשנה, עולה השאלה האם היא מצדיקה את המחיר? ● ניתוח חברה, מדור חדש

טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הולך ומתכווץ: מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב

עלות הרכישה הממוצעת של כלי רכב חשמליים ירדה בכ־15% בשנים האחרונות, כשבמקביל מספר עמדות הטעינה צמח, וערך הרכבים נשמר ● למרות זאת טרנד המכוניות החשמליות מאבד גובה ● הסיבה: שורה של רגולציות שפוגעות בו כדי לשמר את ההכנסות מדלק

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מי יהיה המדד הבא בבורסת ת"א שיחצה את רף ה־4,000 נקודות?

השווקים יגיבו למתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן, כמו גם למכסים החדשים שהטיל טראמפ על שמונה מדינות בנאט"ו ● המעבר לימי הפעילות החדשים של הבורסה בת"א מקפיץ את מחזורי המסחר ● אלביט וטאואר הדואליות צפויות לעלות בפתיחה ● מדד המחירים לצרכן הצביע על התייקרות מפתיעה במחירי הטיסות לחו"ל ● וגם: האם 2026 תהיה השנה של המניות הקטנות בוול סטריט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

דן וילנסקי ז''ל / צילום: יח''צ

הלך לעולמו דן וילנסקי, ממייסדי תעשיית השבבים בישראל

וילנסקי היה מעורב לאורך עשרות שנים בבניית התעשייה הישראלית במובנה הרחב: מהקמה והובלה של פעילות חברות טכנולוגיה בינלאומיות בישראל, בהן אפלייד מטיריאלס, KLA ו־Kulicke & Soffa, דרך ניהול קרן בירד לקידום שיתופי־פעולה תעשייתיים בין ישראל לארה"ב ועד פעילות שיטתית לחיבור בין אקדמיה, מחקר ותעשייה

רצף הירידות במחירי הדיור נקטע? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

חושבים שירידת מחירי הדירות נבלמה? תקראו את זה קודם

מדד מחירי הדיור עלה בדצמבר ב־0.7%, והשאלה הגדולה היא האם הכיוון משתנה ● בהפניקס ערכו ניתוח מקיף של מגמות הדיור ולא פוסלים תרחיש כזה, אך מעריכים כי לא בטווח הקרוב

המגדלים בכיכר המדינה. / צילום: מאיה לוין

כיכר המדינה: לא נוספו זכויות בנייה, אך הדיירים ישלמו היטל השבחה

שופט בית המשפט לעניינים מינהליים פסק כי תוכנית ביטול מנהרת כיכר המדינה בת"א, שלא הוסיפה זכויות משמעותיות, העלתה את שווי הקרקע בכיכר, ובעליה ייאלצו לשלם היטל השבחה

מושגים לאזרחות מיודעת. מדדי איכות חיים / צילום: Shutterstock

ללמ"ס יש 90 מדדים להערכת איכות החיים שלנו. איזו תמונה הם חושפים?

מדי שנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדדי איכות חיים ● איך היא מחשבת אותם, ומה המגמות שעולות מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הריסה של בניין במסגרת פרויקט פינוי־בינוי / אילוסטרציה: גל פליבה

פרויקט הדגל של אאורה בנתניה: בית המשפט קבע שהמתנגדים "סרבנים" ויפונו בתוך חודש

המחוזי דחה את טענות הדיירים שלפיהן סירובם לפנות את הדירות נובע מאי־מסירת ערבות בנקאית, וקבע כי מדובר בטענות הלוקות בחוסר תום־לב ● ההחלטה מאפשרת את המשך קידומו של אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים והמורכבים בישראל, שנעצר בשל התנגדות של מיעוט דיירים

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט

בעלי השליטה בחברת הנייר ומוצרי הניקיון במו"מ למכירת מניותיהם לפי 485 מיליון שקל – לאחר שב-2008 רכשו את מניות סנו בחברה לפי 60 מיליון שקל בלבד

''גרינלנד לא למכירה''. הפגנה נגד כוונות טראמפ בנוק, בירת גרינלנד / צילום: ap, Evgeniy Maloletka

המשקיעים נזכרו מחדש במכסים של טראמפ - והם לא אוהבים את זה

הנשיא טראמפ מחריף את המאמצים להשגת שליטה בגרינלנד ומאיים במכסים של עד 25% על שמונה מדינות אירופיות ● בזמן שבאיחוד שוקלים להקפיא את הסכם הסחר הטרי עם וושינגטון, המומחים מעריכים כי השווקים יגיבו באיפוק, ושהמערכה היותר דרמטית מתרחשת באיראן ● עם זאת החוזים העתידיים מגיבים הבוקר בירידות ● ברקע ממשיכה לרחף שאלת חוקיות הטלת המכסים

אסדת הקידוח מול חופי לימסול / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

ישראל וקפריסין לקראת הסכם על מאגר הגז המשותף

משרד האנרגיה מאיץ את המגעים לפתרון המחלוקת על מאגר הגז המשותף, לאחר שנים של מבוי סתום ● המטרה: גיבוש טיוטת הסכם סופית כבר השבוע ● החשש: הסכם עלול להגביר את המתיחות האזורית עם טורקיה - שלא מכירה בגבולות הימיים של קפריסין

אשפוזי בית במקום אשפוזים בבתי החולים / צילום: Shutterstock

באוצר מתכננים: תמריצים בעשרות מיליוני שקלים לבתי חולים שיעבירו מטופלים לאשפוזי בית

רפורמה של עשרות מיליוני שקלים בחוק ההסדרים מנסה להפחית עומס במחלקות הפנימיות: משרדי האוצר והבריאות יציעו לבתי החולים "דמי תיווך" או הסבת מיטות לאשפוז ביתי ● האם המודל החדש יצליח לשכנע את המנהלים לוותר על המטופלים במסדרון לטובת טיפול מרחוק?

אורי יהודאי / צילום: סיון פרג'

אורי יהודאי, יו"ר רפא: "ניקח את תרימה לחו"ל, ואז היא תוכל להרוויח"

תרימה הוקמה ב-1935 ע"י חיים ויצמן, הנשיא הראשון של ישראל, וכעת היא צפויה להירכש תמורת 45 מיליון שקל ● בתחילת השנה שעברה נבחנה אפשרות למכור את תרימה לכצט שבבעלות קרן פורטיסימו, אך בסופו של דבר העסקה לא יצאה לפועל