גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בינוניות ולא מצוינות: בצה"ל "שכחו" כמה נתונים חשובים על הפנסיות המנופחות

בצה"ל מתעקשים שהציפייה לפנסיית גישור היא שיקול מרכזי בהחלטה של אנשי הקבע להישאר בשירות • אלא שהמצטיינים ממילא לא יוותרו על חלום הקריירה בשוק האזרחי תמורת ההבטחה לקצבה חודשית מהמדינה בעוד 10 או 15 שנה

שר הביטחון בני גנץ והרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
שר הביטחון בני גנץ והרמטכ''ל אביב כוכבי / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

פנסיה תקציבית לקצינים ונגדים שפורשים מצה"ל בגילאי 40 פלוס היא הפיתוי הכספי המרכזי שצה"ל מציע במטרה המוצהרת להשאיר בקבע את הטובים ביותר. הוויכוח על הפנסיה הזאת, המכונה פנסיית גישור, התעורר מחדש לקראת אישור החוק להלבנת תוספת הרמטכ"ל בשבועות הקרובים. שר הביטחון בני גנץ, מפעיל לחץ פוליטי אדיר על שותפיו לממשלה לאשר אותו.

מדובר בכ-2,500 שקל לחודש בממוצע שמקבלים 40 אלף גמלאי צה"ל ועוד כ-6,000 אלמנות. בצבא דרשו לעגן את התוספות האלה בחוק אחרי שהתברר שיש איתן בעייתיות משפטית - כוונת הממשלה שהסמיכה את הרמטכ"ל הייתה לשלם את ההגדלות האלה רק במקרים חריגים. הצבא הפך את החריג לנורמה, לתוספת ששולמה ל-98% מאנשי הקבע, בעלות של יותר ממיליארד שקל לשנה.

החוק משריין את תשלום התוספת לגמלאים, לאלמנות ולמשרתי קבע בני 40 ומעלה - כל אלה ימשיכו לקבל התוספת כמו שהיא. באשר לדורות הבאים של אנשי הקבע - אלה יקבלו תוספת מצומצמת. במקום תוספת ממוצעת של 9.2% לגמלה, תשולם תוספת ממוצעת של 7.7% (10% ללוחמים), שתקטין בעתיד את היקף התשלומים ב-50 עד 70 מיליון שקל לשנה.

בצה"ל לא מספרים על הצעה החלופית שהניח האוצר על שולחנם של בנט, גנץ וליברמן. "קחו את מיליארד השקלים שעולה התוספת", הציע האוצר, "ותנו אותם לחיילים שאתם באמת זקוקים להם": למשל בצורת חוזים אישיים לקצינים זוטרים בתפקידים טכנולוגיים רגישים (שכרו של סגן משנה בקבע אינו מגיע ל-10,000 שקלים) או אפילו כהגדלת שכר ללוחמים בשירות חובה (שמשתכרים היום בין 1,800 ל-2,060 שקלים). אבל בצבא העדיפו להמשיך את הסדר הפנסיות, בשם הרצון להשאיר בשירות את "הטובים ביותר".

לא משאירה מצטיינים

ההתעקשות של צמרת צה"ל על פנסיית הגישור גורמת לצבא נזק לא מבוטל. היא מקעקעת את האתוס הצה"לי, כשהקצונה הבכירה נתפשת כמי ששמה את הדאגה לתנאי הפרישה שלה לפני העלאת שכרם של חיילי החובה (בצה"ל מכחישים וטוענים כי העלאת שכר חיילי החובה "התעכבה רק בגלל שלא אושר תקציב"). אבל גם מבחינת המטרה המוצהרת, הסדרי פנסיה עתידית הם לא תמריץ שרלבנטי עבור המצטיינים. מי רוצה פנסיה מובטחת? מי שחושש שלא יצליח להשתלב בשוק העבודה האזרחי. ההיגיון הפשוט אומר ש"הטובים ביותר", אלה שבשמם צה"ל נלחם על הפנסיה, עוזבים את הצבא כי הם מצפים לקריירה מזהירה בחוץ. ההבטחה לקבל קצבה חודשית מהמדינה בעוד 10 או 15 שנה לא תגרום להם לוותר על חלום הקריירה.

בצה"ל לא יודעים לומר כמה מהגמלאים שלהם לא הצליחו מלמצוא עבודה באזרחות. אפשר להניח שלרבים מאנשי הקבע יש ניסיון מקצועי רלבנטי לתפקידים אזרחיים, או שעברו הכשרות צה"ליות לקראת השחרור. רבים הספיקו להשלים תארים מתקדמים במימון הצבא והשכילו לפתח רשת קשרים ענפה שעוזרת מאד למצוא עבודה בשוק האזרחי.

פנסיה תקציבית לתקופת ביניים מהפרישה המוקדמת

פנסיית הגישור עוגנה בצה"ל ב-2016, בעסקת החבילה הגדולה עם האוצר המכונה הסכם כחלון-יעלון. אחרי שב-2004 נסגרה הדלת על האפשרות להצטרף לפנסיה תקציבית - החליטו שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון משה יעלון לפתוח את הדלת מחדש עבור אנשי הקבע - ולשלם להם פנסיה תקציבית בתקופת הביניים שבין מועד הפרישה המוקדמת (43 לקצינים ו-53 לנגדים) לבין גיל תחילת קבלת הפנסיה הצוברת. הפנסיה התקציבית לגמלאי צה"ל עולה כיום למשלם המסים 8 מיליארד שקל בשנה. פנסיית הגישור אמורה לעלות פחות (כי היא משולמת על תקופה קצרה יותר). כמה בדיוק? לא ידוע. התנאים עדיין לא סוכמו סופית בין האוצר ומשרד הביטחון שעדיין מתווכחים בשאלות כמו האם פנסיית הגישור תשולם עד גיל 60 או עד גיל 67.

החיילים הראשונים שהתחילו את שירות הקבע שלהם אחרי סגירת הדלת לפנסיה התקציבית ב-2004 הם כיום בני 38 כך שהמחזור הראשון שיהיה זכאי לפנסיית הגישור ישתחרר רק בעוד חמש שנים. אגב, לפי נתוני הצבא 10 מכל 11 חיילים שחותמים קבע נפלטים מהצבא לפני שהם מגיעים לגיל 43 (לקצינים) או 53 (לנגדים) - ולא מקבלים פנסיה כלל.

עוד כתבות

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד מזנקות בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"