גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכר נשחק, וגם היוקרה: פרשת שי ליפמן מציפה סימני שאלה על עתיד האנליסטים

מעצרו המפתיע של אנליסט הנדל"ן המוערך שי ליפמן מפנה זרקור למקצוע שהתאפיין בשנים קודמות בפיחות ניכר במספר העוסקים בו, במעמדם ובשכרם • לצד התייבשות הבורסה בת"א, הנגישות הגוברת למידע פיננסי גרמה למשקיעים רבים לוותר על שירותי האנליזה

שי ליפמן / צילום: רוני שיצר
שי ליפמן / צילום: רוני שיצר

מעצרו המפתיע לחקירה של אנליסט הנדל"ן המוערך שי ליפמן בחשד לעבירות של שימוש במידע פנים, מפנה זרקור למקצוע שבעבר נחשב לאחד המבוקשים בשוק ההון המקומי, אך שמעמדו והתגמול שאותו הוא מניב לעוסקים בו, נשחקו בשנים קודמות, בד בבד עם הירידה במספר החברות הציבוריות ובמחזורי המסחר בתל אביב.

ליפמן, המשמש כאנליסט נדל"ן בכיר בבית ההשקעות ווליו בייס, נעצר על-ידי רשות ניירות ערך בחשד כי במהלך התקופה שבין השנים 2019 ועד 2021 ביצע עשרות עסקאות בניירות ערך שונים של חברות ציבוריות שונות, בעיקר מתחום הנדל"ן, באמצעות חשבון שאינו רשום על שמו. זאת, תוך שימוש סדרתי במידעי פנים שהיו מצויים ברשותו מתוקף תפקידו, וקשריו ביחס לפרטים מהותיים הנוגעים לאותן חברות ציבוריות, אשר אליהם נחשף במסגרת עבודתו, ושמהן גרף על פי החשדות רווחים של כחצי מיליון שקל.

חשוף למידע שמגיע מבכירי החברות

במסגרת תפקידו, אנליסט בבתי השקעות בדרך כלל עוקב באופן שוטף אחר פעילות החברות בבורסה ואחר הנתונים הכספיים שהן מציגות בדוחותיהן הכספיים. על בסיס הנתונים שבידו הוא מבצע הערכת שווי לחברה הרלוונטית, בוחן את מצב השוק שבו היא פועלת, ובהתאם מפרסם המלצה לגבי כדאיות רכישת המניה. במסגרת זו חשוף האנליסט גם למידע הנמסר לו על-ידי בכירים בחברות המסוקרות על ידיו, כחלק מגיבוש חוות הדעת לגביהן, כאשר לא מן הנמנע שחלק מאותו מידע מגיע לידיו טרם פרסומו לציבור.

בתי השקעות מעסיקים אנליסטים גם ל"סייל סייד" (sell side) דוגמת ליפמן, שניתוחי החברות שלהם מופצים ללקוחות בית ההשקעות, וגם "ביי סייד" (buy side), המבצעים ניתוחים כלכליים לצורכי השקעה פנימיים של בית ההשקעות.

אנליזה אינה מקצוע הנלמד במוסדות אקדמאים. תואר ראשון בכלכלה או במנהל עסקים יספיקו כדי להתקבל לעבודה כאשר על פי הערכות מספרם של האנליסטים בשוק ההון המקומי עומד על עשרות בודדות.

שכר התחלתי נמוך מהמקובל בעבר

והתגמול? אנליסטים בכירים ומנהלי מחלקות מחקר בבתי השקעות זוכים לשכר של 25 עד 40 אלף שקל בחודש. עם זאת, שכרם של האנליסטים המתחילים לא גבוה בהרבה מהממוצע במשק ועומד על 10,000 שקל בחודש, כאשר שכר אנליסטים מתקדמים נע סביב 15-20 אלף שקל. מדובר בסכומים נמוכים משמעותית ממה שהיה מקובל בעבר.

הירידה במספר האנליסטים ובשכרם נובעת ממגמות שאפיינו את שוק ההון בעשור הקודם, במהלכו הצטמצם מספרן של מחלקות המחקר בבתי ההשקעות. באותן שנים עמדו מחלקות הברוקראז' (המסחר בניירות ערך) שלטובתן בוצעו המחקרים, בפני רגולציה כבדה ונאלצו להתמודד עם ירידה ניכרת במחזורי הפעילות בבורסה ובמספר ההנפקות, שהקטינו את ההכנסות וחייבו התייעלות. כך למשל, בית ההשקעות הראל פיננסים סגר ב-2013 את פעילות הברוקראז' המוסדי שלו ובאותה שנה מכרה כלל פיננסים את פעילות הברוקראז' לבנק ירושלים.

בנוסף, בשנים האחרונות התפתחה מאוד הטכנולוגיה, מה שהוביל לשינוי באופי הפעילות של חברות ברוקראז'. עד לפני כעשור, חברות אלה היו משתפות את הלקוחות שלהן במחקרי "סל סייד" שביצעו אנליסטים והיו מיועדים להגדלת תנועות הרכישה של המשקיעים.

אולם, בעולם טכנולוגי שבו שפע של מידע פיננסי זמין ונגיש, והמשקיעים מסתמכים פחות על סקירות אנליסטים, מספרם של האחרונים תחום ה"סל סייד" (הנקראים אנליסטים של הצד המוכר, בשל הצורך לשווק את החברה המסוקרת) לא חזר לקדמותו, כאשר גורמים בשוק אף ציינו כי מדובר בעולם שכבר כמעט ואיננו קיים יותר.

הצד השני של עבודת האנליסטים, ה"ביי סייד", מיוצג על-ידי אנליסטים של בית ההשקעות, אשר כותבים אנליזות לצרכים הפנימיים של הארגון, ובהם השקעת כספי הנוסטרו ומוצרי ההשקעה השונים שמנהל בית ההשקעות (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות וכו'). אנליסטים "ביי סייד" נמדדים על סמך ביצועיהם ולכן המלצותיהם, שנחשבות אובייקטיביות יותר, נשמרות לרוב בגופים עצמם, ולא מגיעות לידיעת כלל ציבור המשקיעים.

"לוקח זמן עד שמשקיע מהשורה מקבל מידע"

"צריך לזכור שהמלצות 'ביי סייד' ממוענות למוסדיים ולכן עד שהן מוצאות את דרכן לאנשים פרטיים לוקח זמן, כך שניצול הידע הראשוני הוא מצד הלקוחות הישירים של הברוקראז', לרוב, כאמור, הגופים המוסדיים", אומר רו"ח מאיר סלייטר, שותף ב-Valore מחקר וייעוץ ולשעבר מנהל המחקר בבנק ירושלים ברוקראז'.

"כך, המשקיע מהשורה מקבל את הידע בפער זמן, לרוב של בין יומיים לעשרה ימים, ולכן חשוב שאותו משקיע ידע שלפעמים מה שהוא קורא בעיתון נקרא כבר על-ידי אחרים כמה ימים קודם לכן", הוא מסביר.

ההבדל בקהל היעד מייצר גם שוני באופי העבודה. אנליסטים "סל סייד", אלו שעוד נותרו בשוק, מכסים לרוב כ-20 חברות ונהנים מיכולת גבוהה להתמחות ולהעמיק בתחומי הסיקור שלהם, מאחר שהם מכסים לרוב 2-3 סקטורים בלבד. לאנליסט "ביי סייד", לעומתם, יש יותר חברות לכסות, 30-40 ואף יותר.

היכולת שלהם להעמיק בכל חברה נמוכה יותר, למרות שהם עוסקים פחות בכתיבה ולא צריכים לשווק את הידע, ולכן יש להם יותר זמן לאנליזה. בשני הסקטורים מדובר על עלייה במספר החברות לסיקור לעומת העבר, אז אנליסטים בצד המוכר סיקרו כ-15 חברות, ואילו בצד הקונה נאלצו להתמודד עם עד 30 חברות.

"אנליסט 'סל סייד' נהנה פחות מהגאות בבורסה"

השנה וחצי האחרונות היו מצוינות עבור המשקיעים בשוק ההון, הן בישראל והם בעולם. בד בבד, שטף גל של כ-100 הנפקות חדשות את הבורסה בתל אביב, והגדיל בשיעור ניכר את מספר החברות הנסחרות בה.

האם הגאות בבורסה בישראל ובעולם משפרות את המעמד של האנליסטים ואת הצורך בהם?
סלייטר: "פוטנציאל ההשקעות עלה, וכך גם מחזורי העסקאות ומספר החברות. ועדיין הגאות היא בעיקר בחברות קטנות, כך שאנליסט "סל סייד" פחות נהנה מהגאות הזו, כי הוא עובד בדרך כלל על חברות עם מחזורים גבוהים.

"מצד שני, הגידול במספר החברות עוזר לאנליסטים. לדוגמה, אם פעם במגזר קמעונאיות המזון היו שלושה שחקנים, היום יש 7-8 חברות וזה מעלה את העומק של התחום, בלי שהאנליסט יצטרך ללמוד תחום חדש".

אחד הגורמים לעלייה בהיקפי המסחר בעולם הייתה כניסתם למשחק של משקיעי ריטייל. אותם משקיעים פרטיים, המשתמשים באפליקציית רובין הוד ודומות לה, שישבו בבית בתקופת הקורונה וניצלו את הזמן להתחיל לסחור, רבים מהם ללא ניסיון קודם בהשקעות וללא שימוש במתווכים.

"עבור משקיעי הריטייל, שהיו חשופים ועודם חשופים לדעות ולטורים שמתפרסמים בעיתונים הכלכליים, השינוי במעמדם של האנליסטים שסיפקו אנליזה ללקוחות החיצוניים לא ממש שינה", מסביר גורם בשוק ההון. "לעיתונות הקלאסית נוספו האפליקציות ורשתות חברתיות, עבור המשקיע ההדיוט, ומשם הוא ניזון". זאת ועוד: משקיעים אלו מעדיפים לא פעם להשקיע בחברות הנסחרות בחו"ל ולא בתל אביב.

ברור לכל כי היכולת של גוף פיננסי להחזיק אנליסטים שיכסו את כל התחומים וכל החברות, כשמדובר במאות חברות בישראל לבדה, היא בלתי אפשרית, לא כל שכן לחברות הנסחרות מעבר לים. לאורך השנים היוותה הסקירה של ניירות ערך זרים נקודת חולשה עבור האנליסטים בארץ, בעיה שבעולם הגלובלי של 2021 התעורר צורך למצוא לו פתרון.

"ב'סל סייד' פתרו את הבעיה על ידי שיתופי פעולה עם גורמים מחו"ל", מסביר סלייטר. "למרבית הברוקראז'ים הישראליים יש הסכמים עם גופים זרים, ברוקרים זרים או בתי השקעות זרים. אלו העבירו את המחקר שלהם לברוקראז' הישראלי, אשר מעבירים אותו בתורם ישירות ללקוחות או שלפעמים גם מתרגמים ומתמצתים את הסקירות לפני כן עבור הלקוחות, כדי לפשט אותו. זה הגדיל מאוד את היקף הסיקור של ניירות ערך זרים".

***חזקת החפות: שי ליפמן הוא בגדר חשוד בלבד במעשים האמורים. ליפמן לא הורשע בביצוע העבירות, ועומדת לו חזקת החפות

עוד כתבות

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון