וולבו XC40 RECHARGE חשמלית / צילום: יח''צ
בתחילת השבוע הודיעה יצרנית הרכב וולבו כי בכוונתה לצאת להנפקה במטרה לגייס 2.9 מיליארד דולר לפי שווי של מעל 20 מיליארד דולר. הכסף אותו תגייס מיועד על פי הצהרתה להאיץ את המעבר האסטרטגי לרכב חשמלי, ולעבור לאסטרטגיה של "מכירה ישירה מהיצרן ללקוח".
במילים אחרות (גם) החברה השוודית השמרנית רוצה להיות טסלה. גם היא רוצה לקבל את "תמחור החלום", שמעניק כיום שוק ההון לכל חברה שמשמיעה "קולות נכונים" ביחס לרכב חשמלי, וגם היא רוצה לאמץ את שיטת השיווק הגלובלי "הרזה" של טסלה, שמקשרת את היצרן ישירות לצרכן דרך הענן ללא מתווכים.
כרגע עוד לא ברור איך תסתיים ההנפקה אבל מחכים לה הרבה מכשולים וקשיים במעבר לסטטוס של "חברת רכב חשמלי" והשגת התמחור הנלווה לסטטוס הזה. גם בגלל התחרות הקשה מבחוץ וגם בשל תחרות לא קלה מבית, מול שלל המותגים "החשמליים" של הקבוצה-האם GEELY, שיש להם כוונות גלובאליות מוצהרות. בינתיים, הנציגה היחידה של וולבו בפלח החשמלי, שאמורה להיות "ראש החץ", היא גרסת ה"RECHARGE" החשמלית לגמרי של הקרוס אובר הפופולרי וולבו XC40.
הבונוס של גוגל
כמו דגמים רבים, שלא תוכננו מבראשית להיות חשמליים, גם ה-XC40 החשמלית שומרת על דמיון הדוק לאחיותיה בעלות הנעת הבנזין וההנעה ההיברידית. ההבדלים העיקריים שבולטים הם חרטום חלקלק ונטול גריל מעל פגושים קצת שונים, חישוקי 18 אינץ' ייחודיים לדגם, סטיקר RECHARGE, שגורם לבלבול מסוים עם גרסת הפלאג-אין, וזהו זה פחות או יותר. חסידי העיצוב הסקנדינבי עדיין יוקירו את המראה השקט והנקי עם הקווים הגיאומטריים והפנסים המדורגים האופייניים של כל הסדרה אבל הרחוב הישראלי לא מקדיש לרכב יותר מדי תשומת לב.
גם תא הנוסעים שומר על העיצוב הבסיסי של גרסאות הבנזין. מערך הפיקוד מעוצב בקווים שמרניים עם דיפונים מאסיביים, מוט ההילוכים עבה וממוקם בקונסול המרכזי כמקובל אצל וולבו והמראה הכללי מאד מינימליסטי עם מעט מאד מתגי תפעול פיזיים.
לוח המחוונים הדיגיטלי יעיל, אם כי אינו גדול ומרהיב כמו אצל חלק מהמתחרים בפלח הפרמיום. מנגד, מסך השליטה האנכי שלצד הנהג עבר טרנספורמציה מקיפה מאד בזכות מערכת ההפעלה החדשה והייעודית לרכב של "גוגל". ממשק ההפעלה הרבה יותר אינטואיטיבי לתפעול בהשוואה לתפריטים הצפופים עם הפונטים הזעירים, שאליהם נצמדה וולבו בעשור החולף. מהירות התגובה לפקודות מרשימה, ועוד בונוס שבא עם המערכת הוא "גוגל אסיסטנט", "הסייען הקולי" המהולל של ענקית ה-IT. הסייען עונה כהרף עין לפקודות קוליות בשפה טבעית, ושולף במהירות שלל נתונים שנוגעים לרכב לצד מידע מ"הענן". הוא אמנם עדיין מתקשה לעיתים לזהות אנגלית במבטא ישראלי כבד, אבל עם הזמן הוא בטח יתרגל.
מרגישה פרמיום
לא ברור לנו מדוע החליטה וולבו לוותר על מתג התנעה/כיבוי מסוג כלשהו ולהעביר את כל התהליך ליחידת השלט רחוק האלחוטית והרגשנו מוזר לצאת מהרכב מבלי לכבות אותו בהמתנה שהניתוק האוטומטי ייכנס לפעולה ברגע שמתרחקים מהרכב כמה מטרים. וולבו גם החליטה שלא להציג בלוח המחוונים את נתוני הטווח שנותרו עד לטעינה הבאה אלא רק להציג את אחוזי הטעינה שנותרו בסוללה. בהחלט שיטה מעניינת לטפל ב"חרדת הטווח" של בעלי רכב חשמלי.
פרט לכך זה אותו תא נוסעים מוכר עם סף כניסה/יציאה נוח, מרחב ראש טוב מלפנים ומאחור, מושבים קדמיים נוחים מאוד בנסיעות ארוכות ומרחב ישיבה סביר לשניים/שלושה מבוגרים מאחור. שמשות הצד שמתרוממות מאחור עדיין מגבילות את הראות ותא המטען קטן ב-47 ליטר מזה של גרסת הבנזין אם כי כפיצוי מקבלים חלל הטענה צנוע מלפנים. איכות הייצור והחומרים מצוינת ועם רמת האבזור התקנית הנדיבה הגרסה החשמלית מרגישה שייכת לפלח הפרמיום בזכות ולא בחסד.
בניגוד לרוב יצרני הרכב החשמלי, וולבו XC40 מציעה מפרט אחד בלבד של מערכת הנעה: סוללה מכובדת של 78 קילוואט-שעה עם טווח של עד כ-412 ק"מ (WLTP) ושני מנועים חשמליים בהספק מרשים של 408 כ"ס, שמניעים את כל ארבעת הגלגלים. המהנדסים השוודים ידועים כמי שלא עושים קיצורי דרך וגם הנציגה הראשונה של וולבו בפלח החשמלי מרגישה בוגרת ומהונדסת לתפארת.
מחשב המנוע אמנם לא מצויד בשלל אפשרויות תכנות של העברת כוח במצבי נהיגה שונים ומותיר את השליטה המלאה בידי הנהג, אבל העברת הכוח היא מאוד לינארית וחלקה. לחיצה מתונה על הדוושה מאפשרת לשייט במתינות בפקקים ומרמזור לרמזור והכבדת הלחץ על דוושת התאוצה משחררת תאוצות אלימות, שלא יביישו מכוניות ספורט ייעודיות למעט העדר פס קול.
מנגד, השילוב של כל כך הרבה כוח ללא הגבלה ממוחשבת ביחד עם היעדר רעש ובידוד יעיל מאד של רעשי החוץ דורש מהנהג ערנות מתמדת, שאם לא כן הוא עלול למצוא את עצמו משייט מבלי משים במהירויות גבוהות ב-30 אחוז ויותר מאלה שדורש החוק.
דרך אחת להימנע מצרות היא להשתמש במערכת היעילה מאד למחזור אנרגיית הבלימה של וולבו, שמאיטה את הרכב עד כדי עצירה מוחלטת ברגע שמרפים מדוושת התאוצה ועל הדרך גם טוענת את הסוללה. אולי בזכותה, נהיגה נמרצת בטמפרטורות של "סתיו ישראלי", ששקולות לקיץ לוהט בסקנדינביה, הניבה לנו טווח סביר של כ-370 קילומטר. מכיוון שהרכב גם תומך בטעינה מהירה מאוד, עד 150 קילוואט, הוא בהחלט שימושי למסעות ארוכים בקנה מידה ישראלי.
תחליף לטסלה
על הכביש ה-XC40 החשמלית שומרת על הנימוסים של אחיותיה. אחיזת הכביש טובה בזכות הצמיגים הרחבים ומרכז הכובד הנמוך. ההנעה הכפולה מונעת החלקה של גלגלים ולחימה של ההגה בעת תאוצות אגרסיביות, והמתלים סופגים ברכות ובמיומנות שלל מהמורות. תחושת ההיגוי מעורפלת וקלילה אבל וולבו מחביאה בתפריטים אופציה להקשיח משמעותית את התגובה. למרות ההנעה הכפולה והישיבה הגבוהה מעל הכביש, יכולות השטח מוגבלות מאוד ומומלץ להסתפק בטיפוס על מדרכות ושבילי עפר.
וולבו XC40 החשמלית עולה כ-300 אלף שקל כולל אחריות על הסוללה ל-8 שנים או 170 אלף שקל ומרווח הטיפולים הוא אחת לשנתיים. בהתחשב באופציות שקיימות כיום בשוק, ועוד בטרם פורסם המחיר של טסלה Y, זו כרגע האופציות האטרקטיביות ביותר כיום בפלח הפרמיום החשמלי והיא משלבת שימושיות משפחתית וביצועים, שכדי להשתוות אליהם הרבה מכוניות ספורט צריכות לשרוף הרבה בנזין ולפלוט הרבה פחמן.
חלק מהמתחרות
אאודי Q4 אי-טרון
הקרוס-אובר החשמלי החדש של אאודי, ששיווקו בישראל יתחיל בקרוב, מציע ממדים גדולים יותר משל ה-XC וניצב על בסיס גלגלים באורך 2.76 מ'.
הגרסה הבכירה מצוידת בשני מנועים חשמליים בהספק משולב של 300 כ"ס, הנעה כפולה, וסוללה של 82 קילוואט עם טווח של עד 488 ק"מ. המחיר בגרמניה דומה לזה של ה-XC.
מרצדס EQA
ב-300 אלף שקל מציעה מרצדס את הגרסה החשמלית של הקרוסאובר הקומפקטי GLA. הרכב כולל כמה מאפייני עיצוב ייחודיים ותא נוסעים דיגיטלי מפואר ומאובזר.
גרסת הבסיס מסתפקת במנוע בודד בהספק של 188 כ"ס ובסוללה של 68 קילוואט עם טווח נקוב של עד 414 ק"מ. התאוצה ל-100 קמ"ש מתבצעת ב-8.9 שניות
טסלה Y
הקרוס-אובר של טסלה, ששיווקו בישראל יתחיל בקרוב, עולה בחו"ל כ-10% יותר ממחיר הטסלה 3 במפרט מקביל מה שעשוי, להביא את מחירו ההתחלתי בארץ לסביבות 250-260 אלף שקל.
גרסת לונג-ריינג' שהיא כרגע ההתחלתית באירופה מצוידת בסוללה של 70 קילוואט עם טווח נקוב של 507 ק"מ ובשני מנועים בהספק של 441 כ"ס