מיקי גנור, עד המדינה לשעבר והנאשם המרכזי בפרשת הצוללות, ממשיך במאבקו המשפטי לצאת מישראל לצורך טיפול בעסקיו באירופה. השבוע התקיים דיון בפני השופט ג'ורג' קרא בבית המשפט העליון, שדן בערר שהגישה המדינה על החלטת ביהמ"ש המחוזי משבוע שעבר שקבע כי גנור יוכל לצאת לחו"ל לשבוע.
גנור גם הגיש ערר על סכום הערבות שנקבעה בגובה 10 מיליון שקל. תנאים נוספים לנקבעו ליציאתו הם הצגת חמישה ערבים שיחתמו על ערבות בסכום של מיליון שקל כל אחד, וכן הצהרה של גנור שלפיה "אם לא ישוב ארצה הוא מסכים לחילוט כלל הרכוש שלו שנתפס ומוחזק על ידי המדינה, ללא קשר לתוצאות ההליך".
בערר טוענת הפרקליטות כי קיים חשש כי גנור בן ה-71 לא ישוב לישראל. גנור הוא אב לארבעה ילדים בוגרים ששלושה מהם חיים בישראל. הוא מחזיק ברכוש, נכסי נדל"ן ועסקים רבים בחו"ל, כאשר מרכז עסקיו באוסטריה. בדיון ציינה הפרקליטה כי גנור מחזיק בנכסים בשווי של עשרות מיליוני יורו. הוא גם בעל אזרחית גרמנית - נתון משמעותי בהחלטה בהתחשב בכך שגרמניה לא מסגירה את אזרחיה לישראל.
"התנהלותו מקשה לתת אמון בהתחייבותו לשוב לישראל"
בערר ציינה הפרקליטות כי גנור חזר בו מהודעות שמסר והתנהלות זו "מקשה עד מאוד לתת אמון בהתחייבות המשיב לעמוד בדבריו ולשוב לישראל". עו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין המייצג את גנור, אמר בדיון כי "יש נתוני בסיס שקשה להתמודד איתם. אך חשש להימלטות - אין. כאשר הפרשה נחשפה לפני כשש שנים בהיותו עד מדינה הוא יצא וחזר כל אימת שרצה. לגנור היתה היושרה להודיע על ביטול הסכם עד המדינה כשהוא בישראל. אם רצה להימלט היה עושה את זה כשהוא בחו"ל ולא כשהוא בארץ".
"אגיד לך מה אני חושב", אמר בתגובה השופט קרא, "כשהוא נמצא במעמד של עד מדינה אין לו שום סיבה נראית לעין לברוח מאימת הדין. המדינה חתמה איתו על הסכם עד מדינה, בשלב מסוים האמינו לו ובו. ברגע שהוא חזר בו, מלוא הנזק שהיה קיים ועל בסיסו נחתם הסדר המדינה כבר לא קיים, נגמר. אדוני מנסה להציג כאילו המדינה מתנכלת לו או גומלת לו בשל זאת שחזר בו. יש משל בערבית שאומר שמי שהוכש על ידי נחש, מפחד גם מחבל שהוא רואה על הרצפה. זה מה שנמצא בבסיס החילוט".
בפברואר 2020 דחתה השופטת דפנה ברק ארז את בקשתו של גנור לצאת לחו"ל בעת שהיה בגדר חשוד ולאחר שבוטל הסכם עד המדינה. עו"ד חימי אמר בדיון כי "זכות הקניין וחופש התנועה הן זכויות חוקתיות. האיזון הגיע לאחר שנתיים וחצי. גם החלטת השופטת ברק ארז אמרה "לעת הזאת" והעת הזאת חלפה".
עו"ד שרית משגב מפרקליטות המדינה אמרה בדיון: "איסור יציאתו נדרש מארבע סיבות שלא השתנו: אזרחותו הגרמנית , מרכז עסקיו בחו"ל, היקף עסקיו - המדובר באדם אמיד ביותר וכתב האישום החמור שהוגש".
כאמור אחת הסיבות שבפרקליטות חוששים מיציאתו היא כי גרמניה לא מסגירה את אזרחיה. באחד מהדיונים הרבים שהתקיימו בבקשתו לצאת אמר השופט עידו דרויאן גמליאל מביהמ"ש המחוזי מרכז : "איזו ערובה תשכנע חשוד לחזור ולעמוד מול סיכון של מאסר ממושך, אם יוכל הוא לקיים עצמו (וברמת חיים לה הורגל) בחו"ל ואם בידו 'חסינות' של דרכון זר?".
עדותו של גנור מרכזית לנאשמים אחרים בפרשה
טענה נוספת מעניינת שטוענת הפרקליטות היא כי "עדותו של גנור מרכזית לעניינם של נאשמים אחרים בפרשה. הימלטותו, אם זו תתרחש, לא תשבש רק את ההליך שמתנהל מולו אלא גם תשבש את ההליך בנוגע לנאשמים אחרים בפרשה".
על כך השיב עו"ד חימי בדיון כי גנור הוא נאשם "וזכותו לא להעיד. כאשר היה עד מדינה כל המשפט היה על כתפיו, בצדק נתנו לו לנסוע לחו"ל ולא היתה כל מניעה. היום, כאשר הוא נאשם, הוא יכול להחליט שאינו מעיד בפרשת ההגנה, מה יעשו אז? זו זכות קנויה על פי החוק. לכן איני מבין איך הם טוענים טענה זו משבחרו להגיש נגדו כתב אישום".
הפרקליטות גם טוענת שאין משמעות הרתעתית להצהרה של גנור לחילוט רכוש היה ולא ישוב, מאחר שחלק מהנכסים משועבדים לבנק הפועלים בסכומים ניכרים - שיעבוד שקודם לתפיסה במסגרת ההליכים בתיק. בנוסף, מדובר בנכסים העומדים לחילוט עתידי, ויכולים להיות אף מחולטים בחילוט אזרחי אם ימלט גנור מהארץ.
גנור, שהיה נציג חברת טינסקרופ בישראל, גויס כעד מדינה ומסר עדות מפורטת נגד שאר החשודים בתיק, בהם מפקד חיל הים לשעבר, אבריאל בן יוסף, ועו"ד דוד שמרון מקורבו ועורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ואולם, במרץ 2019 חזר בו גנור מגרסה שמסר והפסיק לשתף פעולה עם המשטרה והפרקליטות. הסכם עד המדינה עמו בוטל, והוא הועמד לדין.בתקופת היותו עד מדינה התירה הפרקליטות לגנור לצאת מהארץ, אך מאז שחזר בו מהגרסה שמסר נאסר עליו לצאת מהארץ והוא מנהל הליכים משפטיים בניסיון לשנות את ההחלטה עד שהצליח בשבוע שעבר.
חזקת החפות: הליך המשפטי בעניינם של מיקי גנור ושאר הנאשמים בתיק הצוללות בראשיתו ועומדת להם חזקת החפות.
