גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוב כספי הסיוע לקורונה בעולם הגיעו לעסקים שלא באמת זקוקים לכך - וזה בסדר

מחקר בינלאומי חדש שבוחן את תוכניות הסיוע במדינות השונות מגלה, כי הכספים שהזרימו ממשלות מנעו פשיטות רגל למרות שרובם הגיעו לעסקים שהיו שורדים בכל מקרה ●  מחבר המחקר פרופ’ פייר-אוליבייה גורינשה: "הסיוע בישראל שמר על רמת פעילות קרובה לפוטנציאל"

הכספים שהזרימו ממשלות בקורונה מנעו פשיטות רגל וימנעו מיתון עתידי / איור: גיל ג'יבלי
הכספים שהזרימו ממשלות בקורונה מנעו פשיטות רגל וימנעו מיתון עתידי / איור: גיל ג'יבלי

"אל תחשבו שזו הולכת להיות האטה קטנה. אל תחשבו שפשוט אפשר לעבור את זה. תידרש כאן בבירור תמיכה מסיבית". זאת הייתה העצה של פרופ’ פייר-אוליבייה גורינשה, למקבלי ההחלטות בישראל במרץ 2020, בתחילת משבר הקורונה.

גורינשה, כלכלן המתמחה במשברים פיננסיים ומלמד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, פרסם באותם ימים מאמר מצוטט שהוזכר גם במצגות של כלכלנים בכירים כאן בארץ. הוא דיבר על הצורך "לשטח את עקומת המיתון". גורינשה כתב את המאמר, כך הסביר לגלובס, על רקע תחושתו שמקבלי ההחלטות בעולם הססנים בהתמודדות עם המשבר הכלכלי שהביאה הקורונה.

 

שנה וחצי מאוחר יותר, גורינשה יצא לבדוק, יחד עם חוקרים נוספים - מהפדרל ריזרב, בנק אוף קנדה ואוניברסיטת מרילנד - מה היו התוצאות. השורה התחתונה של המחקר, שהתפרסם בחודש שעבר (עדיין ללא ביקורת עמיתים), היא שתוכניות הסיוע הממשלתיות הצליחו. הסיוע אמנם הגיע גם למי שלא היה זקוק לו. ובכל זאת, התוכניות"מילאו את כל הסדקים" בכלכלה - בניסוחו. הסייג: הניתוח נכון לכלכלות המתקדמות, שיוצאות מהמשבר במצב יותר טוב מהמדינות המתפתחות.

המחקר של גורינשה ועמיתיו שאפתני ומנסה להעריך מה הייתה השפעת תוכניות הסיוע ברמת החברות, המגזרים, המדינות והכלכלה העולמית כולה. המטרה היא להשוות בין המצב הכלכלי אחרי תוכניות הסיוע, למצב התיאורטי בו לא היה ניתן סיוע כלל.

בכל הקשור לסיוע לעסקים, למשל, מעריכים גורינשה ועמיתיו כי ללא הסיוע הממשלתי שיעור פשיטות הרגל של עסקים קטנים ובינוניים בעולם היה מזנק ב-9 נקודות האחוז (מ-9.80% ל-18.8%). בזכות הסיוע, שיעור פשיטות הרגל ב-27 הכלכלות שבדקו גדל ב-4.3 נקודות אחוז בלבד. בכלכלות המתקדמות, שיכלו להרשות לעצמן להוציא יותר על תמיכה, שיעור פשיטות הרגל אפילו ירד בהשוואה לשנה רגילה.

מצד שני, תקציבי הסיוע היו לא ממוקדים. לפי החישוב של גורינשה ועמיתיו, במבט גלובלי, לא פחות מ-89% מתקציבי הסיוע (!) הגיעו לחברות שלא נזקקו להם.

פרופ' פייר אוליבייה גורינשה / צילום: תמונה פרטית

גורינשה ועמיתיו קובעים שאין יסוד לחשש שתקציבי הסיוע יצרו שורה ארוכה של "חברות זומבי", שיקרסו ברגע שיופסק הסיוע. מתוך החברות שניצלו בזכות הסיוע, רק 13% הן "חברות זומבי", והן קיבלו רק 2% מכלל הסיוע. בהתאמה, גם אין צפי לגל דרמטי של פשיטות רגל עם הפסקת הסיוע השנה. כל זה מוביל את גורינשה לקבוע כי "בהינתן המהירות שבה ממשלות היו צריכות לפעול, אפשר לטעון שבטווח הקצר מהירות חשובה מיעילות: ניתוחים בשדה הקרב הם לא מיקרו-כירורגיה".

מה עושים עם החוב?

האם תוכניות הסיוע הדרמטיות שעברו בחלק ממדינות המערב גם סייעו למדינות אחרות? בניגוד לציפיות, מהחישובים של החוקרים (שמרחיבים בשלב הזה את הבדיקה ל-64 מדינות), עולה שהתקציבים האלה דווקא לא "זלגו" ממדינה למדינה. למעשה, בגלל שתקציבי הסיוע המסיביים במערב אפילו גרמו לעלייה מסוימת בשערי הריבית בעולם, ייתכן שהם אפילו הרעו במשהו את המצב הכלכלי של חלק מהמדינות המתפתחות.

כך שבקורונה, קובעים החוקרים, כל מדינה הייתה צריכה להישען על "המרחב התקציבי" שלה. אחת התוצאות היא פער שנוצר בין הכלכלות המתקדמות לכלכלות המפתחות, ועשוי להוות מקור לאי יציבות כלכלית בשנים קרובות. וכאן, כותב גורינשה בתשובה לשאלת גלובס, טמון גם הלקח העיקרי מהמחקר שלו לישראל. "שיעור חשוב אחד למשק קטן ופתוח כמו ישראל", מסביר גורינשה, "הוא שהתמיכה (למשק, א"פ) מגיעה בעיקר ממדיניות מקומית. מדינות לא יכולות להסתמך יותר מדי על חבילות הסיוע התקציביות במדינות אחרות, אפילו אם הן שותפות סחר קרובות שלהן".

לפי ההערכות של גורינשה, עלות חבילות הסיוע שהעבירה הממשלה ב-2020 היו כ-10% מהתוצר. "זה מספר גדול, אבל אנחנו מוצאים שהייתה לחבילת הסיוע השפעה משמעותית בקיזוז השפעת המגפה, ובשמירה על רמת פעילות קרובה ככל הניתן לפוטנציאל". במבט קדימה, הוא מוסיף, המשמעות היא שלקובעי המדיניות יש כלים שמאפשרים להם להתאושש בקלות יחסית ממיתון.

לכל זה יש השלכה חשובה, הוא מסכם: "מדינות (כמו ישראל), יצטרכו לוודא שיש להן ‘כריות ביטחון’ תקציביות שייתנו להן עמידות. וזה אומר שתידרש בנייה מחדש של חלק מהיכולת הזאת". הניתוח הזה עשוי לספק תמיכה לקולות הקוראים לוודא שהחוב הלאומי יישאר ברמה כזאת שתשאיר לנו מרחב תמרון גם במשבר הבא.

הכלכלה תחזור לעצמה

"הניתוח שלנו מניח שעם הפתיחה מחדש הכלכלה תשוב למצבה לפני הקורונה", כותבים גורינשה ועמיתיו. אלא שנכון לעכשיו לפחות, הכלכלה העולמית עדיין ניצבת מול בעיות אספקה, ולפחות בחלק מהמדינות, אבטלה שעדיין גבוהה יחסית.

נראה שהחזרה לשגרה עשוייה להיות מאתגרת יותר מהצפוי.
"אנחנו באמת מניחים שהכלכלה תשוב למצבה לפני הקורונה, למרות שקיימת שאלה כמה מהר נחזור לשגרה. במהלך משבר הקורונה, הרבה ענפים נפגעו תחילה מזעזוע היצע, וענפים אחרים נפגעו בצד הביקוש. ובנוסף, הייתה עלייה באי הוודאות, שגרמה למשקי הבית לחתוך בהוצאות שלהם".

"כל זה יצר מרוץ בין הקריסה בביקושים לקריסה בהיצע. התוצאה של המרוץ הזה על התוצר של המגזרים השונים בכלכלה ברורה: הוא ירד. מבחינת המחירים, ההשלכות היו יותר מורכבות - ובעוד שהתוצר ירד באופן גורף, במחירים ראינו הרבה תנודתיות. חלק עלו, חלק ירדו".

"עכשיו, במהלך ההתאוששות, אנחנו רואים את אותה התופעה אבל הפוך - אנשים רוצים לצאת מהבית ולהוציא (גם על מוצרים וגם על שירותים), וחברות רוצות להחזיר את העובדים. הביקוש וההיצע גדלים. מה זה אומר? קודם כל, התוצר עולה בבירור, בכל המדינות עם שיעורי החיסון הגבוהים. אבל להבדיל מ-2020, העלייה בביקושים עולה בהרבה על העלייה בהיצע. חלק מזה קשור לתוכניות הסיוע הגדולות, חלק מזה קשור לעובדה שמודל הייצור של ‘מלאי רזה/בדיוק בזמן’ לא תוכנן להתמודד עם זעזועים כאלה. והתוצאה היא נמלים פקוקים, מחסור במלאים מסוימים, והרבה מחירים שעולים".

ומה הלאה?
"לאורך זמן, ההיצע יגדל והביקושים יתמתנו, והכלכלה תיפתח באופן מלאה. אלא אם כן ננהל את העסק באופן ממש כושל, זה לא אמור להוביל לאינפלציה מתמשכת, או למיתון". 

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו