גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל מספר זוכה: קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות

קרנות ענק מפוצצות בכסף שמוכנות להיות נדיבות בהערכות, חישוב שווי על סמך הכנסות חזויות עתידיות, וציפייה שהמומנטום החיובי בשווקים ימשיך עד אין קץ ● כך מגיעות חברות סטארט־אפ כמו Wiz וסניק לשווי אסטרונומי תוך זמן קצר

קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות / אילוסטרציה: Shutterstock
קביעת שווי לחברת סטארט־אפ התנתקה מהמציאות / אילוסטרציה: Shutterstock

נושא השיחה המרכזי בתעשיית ההון סיכון הישראלית בשבוע החולף היה הגיוס של הסטארט־אפ וויז (Wiz) שמוביל אסף רפפורט. ביום שני שעבר הודיעה חברת הסייבר על גיוס של 250 מיליון דולר נוספים לפי שווי יוצא דופן של 6 מיליארד דולר. השווי המדובר חריג במיוחד, כשלוקחים בחשבון שוויז קמה רק לפני שנה וחצי, ולפני חצי שנה בלבד גייסה מימון בשווי נמוך בהרבה של 1.7 מיליארד דולר.

אסף רפפורט. מנכ''ל וויז וממייסדיה / צילום: נתנאל טוביאס

בתעשיית ההון סיכון היו רבים שחשבו שהשווי שקיבלה וויז הגיוני בהתחשב בניסיון של היזמים מאחוריה, שכבר מכרו את אדאלום למיקרוספט ב-2015 ואחר כך הצטרפו לענקית הטק בתפקידים בכירים והשוק בו עוסקת וויז - אבטחת ענן - התחום הצומח ביותר בעולם הסייבר כיום. היו משקיעים שהעידו כי היו מוכנים להשקיע אפילו מכספם בוויז, גם לפי שווי של 6 מיליארד דולר.

לעומתם, אחרים התייחסו לשווי שניתן לחברה בתור הימור פרוע. "כאשר קרן עושה השקעת צמיחה כזו, המטרה שלה היא להגיע להחזר של לפחות פי שניים תוך שלוש שנים", אמר משקיע בכיר בשוק. "המשמעות היא שהמשקיעים שנתנו לוויז שווי של 6 מיליארד דולר מאמינים שהיא יכולה להיות שווה תוך שלוש שנים 12 מיליארד, וזה טירוף. בשווי הנוכחי אף אחד לא ירכוש את וויז. גם אם היא תצא להנפקה, קשה להאמין שחברה כמו וויז עם מוצר אחד ויחיד, טוב ככל שיהיה, תגיע לשווי של 12 מיליארד דולר. כדי לעשות השקעה כזו צריך להאמין שהבורסה תישאר חזקה גם בשנים הבאות, מה שגם אינו מובן מאליו".

וויז היא רק דוגמה אחת, קיצונית במיוחד, לאינפלציית השווים של השנה האחרונה שאינה עושה שום סימנים של רגיעה. אינפלצייה זאת מתבטאת בכמות שיא של חדי-קרן, סטארט־אפים עם שווי של מעל מיליארד דולר, בתעשייה הישראלית וגם בקפיצות במסגרתן בתוך חצי שנה ולפעמים פחות, חברות מכפילות ומשלשות את השווי.
מאחורי האינפלציה הזאת עומד שינוי תפיסה גדול בעולם ההון סיכון ביחס לאופן שבו קרנות חושבות ומחשבות את השווי של סטארט־אפ בהשפעת הכסף הגדול שזורם לשוק.

קרנות גדולות פחות רגישות לשווי

אחד השינויים המשמעותיים שהתרחשו בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות היה הכניסה המסיבית של קרנות גידור ענקיות ועמוסות מזומן להשקעה בסטארט־אפים. קרנות גידור עמוסות מזומנים דוגמת טייגר גלובל ו-Coatue האמריקאיות השקיעו מסורתית במניות של חברות טכנולוגיה ציבוריות, אך בשנים האחרונות החליטו לקחת צעד אחורה ולהתחיל להשקיע בסטארט־אפים פרטיים, עוד לפני שאלו נכנסים לבורסה.
קרנות אלו אינן מחזיקות נציגות בישראל, אך בעידן הקורונה כאשר ההשקעות החלו להתנהל מרחוק דרך הזום, עניין המרחק הגיאוגרפי הפסיק לשחק תפקיד. התוצאה: בשנה האחרונה שתיהן הפכו למשקיעות אקטיביות במיוחד בסטארט־אפים בשוק המקומי.

במקביל, גם קרנות זרות שהשקיעו לאורך שנים בשוק הישראלי העלו קצב בהשפעת הכסף הגדול שזרם אליהן. כסף גדול מגיע לקרנות השקעה בסטארט־אפים כתוצאה ממדיניות הריבית הנמוכה, שמצמצמת את אופציות ההשקעה החלופיות, ולאור האמונה כי השקעה בתוכנה ובטכנולוגיה מתאימה במיוחד לימי קורונה.

הדוגמה הבולטת למגמה זו היא הקרן הוותיקה אינסייט פרטנרס, שגם הייתה אחת משתי הקרנות שהובילה את ההשקעה בוויז. אינסייט סגרה באפריל 2020 את הקרן הגדולה ביותר שלה אי פעם, בגובה 9.5 מיליארד דולר, וכעת עובדת על קרן גדולה יותר של 16 מיליארד דולר.

עלייה זו בכמות הכסף שאינסייט מנהלת מורגשת היטב בשוק הישראלי. לפי נתוני מאגר המידע של IVC, אינסייט ביצעה לא פחות מ-27 השקעות חדשות באסטארט־אפים ישראלים ב-2021, בכך יותר מהכפילה את השקעותיה בארץ בשנה שעברה.

דני גרנדר, פיטר מקיי, גיא פודחרני,אסף חפץ / צילום: יח''צ

משיחות עם מספר גורמים בשוק עולה כי קרנות ענק כמו אינסייט וטייגר רגישות פחות לשווי שהן נותנות לסטארט־אפים ומוכנות להיות נדיבות הרבה יותר. "לכל קרן יש את היעד מבחינת התשואה שהיא מבטיחה למשקיעים שלה בתחילת הדרך. בעוד קרן קטנה או בינונית צריכה לתת תשואה של 40%-30% לשנה על הכסף, הרי קרנות ענק של מיליארדי דולרים עשויות להסתפק בתשואה של 15%-20% לשנה ואולי אף פחות, כדי שהמשקיעים שלהן יהיו מרוצים והם יוכלו לגייס את הקרן הבאה. כתוצאה מכך קרנות ענק פחות רגישות לשווי שהן נותנות לחברה", מסביר ינאי אורון, שותף בקרן ורטקס.
"לקרנות כאלה משתלם גם להשקיע עשרות מיליוני דולרים בשלבים מוקדמים של הסטארט־אפים בשווי גבוה, רק כדי לקבל את האופציה להיות קרוב לחברה ולהוביל את הסיבובים הבאים שלה בעתיד במאות מיליונים".

"אם אתה קרן של מיליארדי דולר, מה אכפת לך מה השווי שבו אתה משקיע בו 20, 60 או 100 מיליון דולר", מסכים משקיע בכיר בשוק. "אם השקעת בחברה 20 מיליון דולר והיא מצליחה, אז נהדר. ואם לא, אז מה זאת השקעה של 20 מיליון דולר מתוך מיליארדים",
חוסר הרגישות של קרנות הענק האלה לשווי, דוחף בעצם את כל השחקנים בשוק, גדולים כקטנים, להעלות את המחיר שהם מוכנים לשלם. הגדיר את זה יפה המשקיע קית' ראבויס, שותף בקרן פאונדרס פאנד של פיטר ת'יל, שצייץ בטוויטר ביולי האחרון כי "השינוי הגדול ביותר בסביבת קרנות ההון סיכון הוא שאין יותר קרנות עם משמעת מחיר. כולנו נכנענו".

חישוב לפי מכפיל רווח: כבר לא רלוונטי

חישוב השווי של חברות מבוסס על מכפילים. בעולם הישן של הערכת חברות בתחומים מסורתיים כמו קמעונאות, השווי נקבע באמצעות מכפיל על הרווח של החברות. אך סטארט־אפים אינם מצופים להראות רווח בשלבים מוקדמים וגם מאוחרים יחסית, אלא להתמקד בפיתוח טכנולוגיה ובצמיחה.

 

לכן, במקום השווי שלהם מוערך על פי מכפיל על ההכנסות. המכפיל הספציפי שיקבל הסטארט־אפ נקבע במשא ומתן בין המשקיע שמוביל את סבב ההשקעה לבין היזמים בסטארט־אפ. חברות איכותיות בעלות צמיחה מהירה יקבלו מכפיל גבוה יותר מאשר כאלו שצומחות לאט. אלא שבשנה האחרונה העניין יצא קצת משליטה.

בעוד בעבר אפילו סטארט־אפים טובים מאוד קיבלו מכפיל של פי 30 על ההכנסות שלהם, בשנה האחרונה נראה שנפרצו כל הגשרים וגם מכפיל של יותר מפי מאה על ההכנסות הפך למקובל. הדוגמה הקיצונית ביותר היא וויז עצמה, שקצב הכנסותיה השנתיות במונחי ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) מוערך ב-25 מיליון דולר. המשמעות היא שהשווי הנוכחי של וויז נקבע על פי מכפיל של פי 240. וויז בהחלט צומחת מהר מאוד, אבל עדיין מדובר על מספר שאף אחד לא היה יכול לחלום עליו בעבר.

"בעבר הסתכלו על הכנסות ARR הנוכחיות בחישוב השווי, אחר כך זה עברו לחישוב לפי ה-ARR שיהיה לחברה בסוף השנה והיום כבר מתייחסים לפעמים על ה-ARR החזוי של השנה הבאה כבסיס לשווי" , אומר עמית קרפ, שותף בקרן בסמר האמריקאית. "אם החברה מכניסה מיליון דולר וההערכה היא שתגיע ל-4 מיליון בשנה הבאה, אז יתנו לה כבר מכפיל על פי הסכום האחרון. זה נובע מכך שהחברות היום למדו לצמוח מהר יותר, שהשוק צמא לתוכנה ושהיום קל יותר להנפיק את החברה בבורסה".

"מכפיל של 40-50 על ה-ARR של 12 החודשים האחרונים זה הסטנדרט, ולמעשה סבבים קורים עכשיו אפילו במכפיל 100 על ה-ARR החזוי ל-12 החודשים הבאים", צייץ לאחרונה דברים דומים המשקיע שומיק גוש, מהקרן האמריקאית Boldstart Ventures.

לדברי דינה פסקא-רז, שותפה וראש מערך הטכנולוגיה ב-KPMG סומך חייקין, "יש לזכור כי משקיעים וקרנות הבוחנים שווי של חברה לצרכי השקעה, משקללים מגוון פרמטרים מלבד הטכנולוגיה עצמה כגון גודל שוק היעד, קצב צמיחת המכירות וצפי המכירות קדימה, איכות הצוות ועוד. לא ניתן להתעלם מהעובדה שמכפילי השווי לפיהן מבוצעות עסקאות כיום בשוק עלו אך יחד עם זאת יש לזכור כי שווים אלו משקפים את השווי ההוגן הנוכחי של החברות שכן לפיו בוצעה עסקה בין 'קונה לרצון למוכר מרצון'. בדוחות הכספיים אנו עושים שימוש בסבב הגיוס האחרון כאינדיקציה המרכזית לשווי ההוגן הנוכחי של החברה".

"מייצרים" צמיחה: קמפיין להקפצת שווי

היזמים מאחורי הסטארט־אפים כמובן לא פראיירים. הם יודעים שהמיזמים שלהם ישפטו על פי הכנסות וצמיחה ויודעים כיצד להקפיץ את אלו, למשל על ידי קמפיינים יקרים של גיוס לקוחות בגוגל ופייסבוק. "קל לייצר היפר צמיחה כאשר אתה מוכר שטרות של דולר אחד תמורת 90 סנט", הגדיר זאת המשקיע דיוויד סאקס מ-Craft Ventures.

כדי לראות מעבר לכך, קרנות הון סיכון פיתחו מגוון של נוסחאות לבדיקת יעילות החברה. בעולם של אפליקציות צרכניות נבדקת היעילות על סמך "כלכלת היחידה" (Unit Economics) של הסטארט-אפ, מידת הרווחיות של מכירת יחידה אחת מהמוצר. כך למשל יבדקו המשקיעים האם ההכנסות ממשתמש יחיד שקנה אפליקציה עולות לאורך הזמן על העלות שנדרשה כדי להשיג את הלקוח, דרך קמפיינים בגוגל ופייסבוק. בעולם של תוכנות הנמכרות לארגונים (B2B), מקובל לחשב יעילות באמצעות חוק ה-40 (40 Rule of), לפיו הצמיחה השנתית של החברה באחוזים ואחוזי הרווחיות שלה צריכים להיות יחד גבוהים מ-40.

מושגים אלו הפכו מאוד פופולריים בעולם ההון סיכון, אבל לדעת רבים בשוק המהירות שבה צריך לקבל החלטות השקעה כיום לא תמיד מאפשרת להתייחס אליהם מספיק ברצינות. כתוצאה מהכסף הרב והתחרות העצומה על השקעות, חברות חמות יקבלו לפעמים מזכר הבנות להשקעה בפגישה הראשונה עם הקרן או מקסימום כמה ימים אחר כך.

"חלק מהמשקיעים מוכנים להיות היום יותר גמישים ולא לעשות את הניתוח הכמותי המלא", מסביר המשקיע הבכיר. "הם יבדקו את ההכנסות אבל לא הרבה מעבר לכך. במידה מסוימת השקעות צמיחה הפכו לדומות יותר להשקעות מוקדמות בסטארט־אפים בלי הכנסות, בהן אתה מהמר על הצוות שמאחורי הסטארט־אפ ועד כמה הוא חזק או מקבל החלטה על סמך כמה השוק שבו עוסק הסטארט־אפ גדול. "אם פעם המטריצות והמספרים היוו 70% מההחלטה, היום זה ירד אולי ל-40%".

ניר אדלר, שותף בקרן ההון סיכוןSOMV, מסכים שיעילות היא עדיין חור שחור בכל הנוגע להערכת סטארט-אפים. "כולם יגידו לך שהם לוקחים בחשבון נתונים כמו עלות רכישת לקוח. (CAC) או כמה זמן לוקח לך להחזיר את העלות הזאת (Payback), אבל בפועל כאשר קרנות ענק מציגות לוועדת ההשקעות שלהן, הן מסתכלות בעיקר על הצמיחה וההכנסות של החברה. זה משהו שבסופו של דבר יכול להתפוצץ", אומר אדלר.

ניר אדלר שותף מנהל ב SOMV / צילום: דודי מוסקוביץ'

העתיד ורוד: אווירה סופר-חיובית בשווקים

בסופו של דבר השוויים הגבוהים של חברות הם תוצאה של האווירה הסופר-חיובית בשווקים בשנה האחרונה, שבה השווי של החברה רק עולה כל הזמן עולה, הנפקות הענק מתרבות ולכל משקיע נראה שיש מגע זהב. "כאשר משקיעים מסתכלים על העשור האחרון, הם רואים שוק שרק עלה ועלה". מסכמת ניקול פריאל, מנהלת-שותפה בקבוצת ההשקעות IBEX. "לכן, הם באיזשהו מקום התרגלו לשלם מכפילים גבוהים בציפייה שהשוק ימשיך לעלות ויחזיר את ההשקעות. כמובן שהגישה הזאת מתחילה להיות בעייתית כשהמגמה בשוק תתהפך".

עוד כתבות

מאקוטו אוצ'ידה, מנכ''ל ניסאן / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

17.6 מיליארד דולר תוך חמש שנים: ניסאן פונה לשוק הרכב החשמלי

ניסאן הולכת בעקבות יצרניות רכב גדולות אחרות ומצטרפת אל שוק הרכב החשמלי, על רקע המגמה העולמית לקראת צמצום פליטות הגזים המזהמים בתעשיית הרכב ● לפי הודעת החברה, היא מתכננת להציג 23 דגמים חדשים עד שנת 2030 - 15 מהם חשמליים לחלוטין

קמפיין הבחירות של מפלגת הירוקים / צילום: Shutterstock, Petra Weishaar

לידיעת בעלי הדירות בברלין: כהונה נוספת לקואליציית השמאל בעיר

ההסכם הקואליציוני בין שלוש המפלגות בברלין מחדש למעשה את הקואליציה ששלטה בעיר עד כה גם לחמש השנים הקרובות ● הקואליציה החדשה הבטיחה לבנות כ-20 אלף דירות לדיור בר-השגה בשנה בברלין, שבה יש מצוקת דיור משמעותית במיוחד

המרינה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

ורק לנהריה אושר: נדחו היוזמות להקמת חמש מרינות חדשות

בוטלה הקמת מרינות בחיפה, נתניה, חדרה, תל אביב ובת ים ● מדוברות מנהל התיכנון נמסר ש"הוועדה סבורה כי לנוכח החשש לפגיעה בסביבה החופית, וניסיון העבר אין מקום לקדם מעגנות חדשות"

ניר חפץ בבית המשפט / צילום: רפי קוץ

חפץ בחקירה הנגדית: "אמצעי חקירה דרקוניים"

"לא דמיינתי שאמצעים כאלה יכולים להינקט, ובוודאי בלי שום פרופורציה", אמר היום עד המדינה ניר חפץ במהלך עדותו בבית המשפט ● בדיון, שעסק בתקופת המעצר והחקירות של חפץ, סיפר עד המדינה כי הופעל עליו הלחץ לחתום על אישור לערוך חיפוש בטלפון שלו ● לדבריו, הועברו "מסרים חד משמעיים של איומים שאם לא אחתום על הטופס, התנאים שלי יורעו"

אלעד שפר, מנכ''ל פייר FYRE / צילום: אילן ספירא

חברת הפינטק שרוצה לשים סוף לקופון שגוזרים הבנקים מהמסחר בקרנות נאמנות

אפ.אמ.אר, שיצרה את התשתית הטכנולוגית שעליה מתבסס מרבית המסחר בבורסה בתל אביב, הקימה פלטפורמה דיגיטלית שתאפשר רכישה ומכירה של קרנות נאמנות ● נכון להיום 99% מהמסחר בקרנות מבוצע על ידי הבנקים, הגובים מאות מיליוני שקלים בשנה  בעמלות קנייה ומכירה

חנות איידיגיטל IDIGITAL עזריאלי תל אביב / צילום: שוקה כהן

אייפון לא בכל מחיר: איידיגיטל צפויה לחתוך את השווי בהנפקה בכ-25%

מדובר בקיצוץ של 20%-25% בשווי שמבקשת לקבל יבואנית מוצרי אפל בישראל והוא יעמוד על 750-800 מיליון שקל ● במקביל, יוקטן היקף ההנפקה שמובילה בעלת השליטה באיידיגיטל, קרן ההשקעות סקיי

עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ

עורכי הדין האלו הובילו תביעה חסרת תקדים נגד מיטב דש. עכשיו הם דורשים נתח שמן

עורכי הדין שזכו בתובענה בסכום של 400 מיליון שקל, טוענים ששכר הטרחה שמגיע להם גבוה במיוחד ומגיע לעשרות מיליונים • מנגד, במיטב דש טוענים שהסכום צריך להיות נמוך בהרבה ולא יותר מ-13.85 מיליון שקל: "הסכום המבוקש על ידי התובעים שקול לזכייה בפיס"

סאטיה נאדלה / צילום: Associated Press, Elaine Thompson

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה מוכר כחצי מהמניות שלו בחברה ב-285 מיליון דולר

נאדלה, היו"ר והמנכ"ל של מיקרוסופט, מכר בתוך יומיים יותר מ-800 אלף מהמניות כנראה כדי לחמוק בזמן ממס רווחי הון

אלפרד אקירוב / צילום: עדי כהן צדק

האם כלל ביטוח "ויתרה" על 120 מיליון שקל רק כדי לא למכור לאקירוב?

בעל מניות בכלל ביטוח בוחן הגשת תביעה בקשר לעסקה שבה מכרה את מניותיה באלרוב (12.9%) לידי ישראל קנדה ולא לבעל השליטה אקירוב, למרות שהאחרון הציע מחיר גבוה ב-33% ● אקירוב, שהתעמת עם מנהלי כלל ביטוח, פועל כיום לרכוש את השליטה בחברה ● כלל ביטוח: "החברה בדקה את תהליך המכירה ומצאה כי לא נפל פגם או דופי בהליך המכירה"

צביקה נטר - מנכ''ל ומייסד שותף אינוביד / צילום: איל יצהר

אינוביד תתחיל להיסחר מחר בבורסת ניו יורק לאחר השלמת המיזוג ל-SPAC

לאחרונה הודיעה החברה על הגדלת היקף הגיוס ממשקיעי ה-PIPE ל-200 מיליון דולר, אך בסופו של דבר גיוס פוטנציאלי של מעל 450 מיליון דולר הסתכם ב-251 מיליון דולר לאחר שרוב גדול ממשקיעי ה-SPAC העדיף לפדות את הכסף ולא להשתתף בעסקה

ניצן צעיר הרים, מנכ''ל ווישור / צילום: ערן ירדני

דוחות ווישור: ההכנסות הרבעוניות זינקו, אך הרווח ירד ביותר מ-30%

הכנסות קבוצת הביטוח הדיגיטלית צמחו ב-26% והסתכמו ברבעון ב-30 מיליון שקל ● ווישור ביטוח השיגה תשואה על ההון בשיעור של 19.2% במונחים שנתיים ● החברה מציינת שהקיטון ברווח נובע מעלייה בהוצאות, בעיקר בגין ייעוץ הקשור להתרחבותה בחו"ל

אפליקציית ynet / צילום: Shutterstock, Maor_Winetrob

ynet לא נוהג לפרסם, אבל עכשיו גוף התקשורת יוצא לקמפיין טלוויזיה

הטיפול בפרסום הופקד בידי משרד הפרסום מנצ', שיהיה אחראי על כלל הפעילות הפרסומית של המותג ynet ומותג הפרימיום שלו ynet+ ● המשרד הגה קמפיין שהמסר העיקרי שלו הוא אחד הנושאים הנפיצים בכל מה שנוגע לתקשורת וחדשות: המלחמה בפייק ניוז והצורך בדיווח אמת ● סיסמת הקמפיין שנבחרה היא "קודם כל אמת"

יפית גרינברג / צילום: איליה מלינקוב

אשת העסקים שידעה לזהות הזדמנויות, ולקחת אותן בשתי ידיים

הפרסומאית ואשת העסקים יפית גרינברג הלכה לעולמה בגיל 70, והותירה אחריה אימפריה עסקית רבת זרועות ● המעבר מעולם הפרינט לעולם הטלוויזיה, הקמת קבוצת תקשורת ורכישת שליש ממשרד הפרסום ענבר-מרחב G, המהפך שביצעה ברשת הספרים סטימצקי וההשקעה האחרונה ברשת גולף

לוחם טליבאן בקאבול / צילום: Associated Press, Petros Giannakouris

פעילים סמויים של הטליבאן השתלטו על אפגניסטן מבפנים

ההצלחה של הרשת החשאית בקאבול, הנאמנה לחקאני, שינתה את מאזן הכוחות בתוך הטליבאן לאחר הנסיגה האמריקאית

תלמה בירו, מנכ''לית איגוד השיווק / צילום: איל יצהר

מי עומד מאחורי המודעה המטעה של פרסי האפי?

בשבוע שעבר נערך טקס פרסי האפי של ענפי השיווק והפרסום, והשבוע פורסמה מודעה המציעה למפרסמים לבדוק אפקטיביות ● במודעה נראה כאילו המשרדים כמעט שווים בגודלם מבחינת הזכיות, בעוד שבפועל מקאן הוביל בגדול ● מנכ"לית איגוד השיווק, תלמה בירו: "יש כאן גניבת עין, הטעיה, הנמכת התחרות ובעיקר זילות לוגו האפי"

מוטי בן משה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

מוטי בן משה מתכוון להגיש הצעת רכש לגלובל פאוור - לא בטוח שיהיה מי שימכור

ההצעה הצפויה היא חלק ממאבק שמנהל בן משה על השליטה בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה, מול קרן התשתיות קיסטון ● לקיסטון ולאהוד בן ש"ך, בעלי המניות הגדולים האחרים בגלובל פאוור המחזיקה בתחנת הכוח, הסכם בקשר עם מניותיהם בחברה

הכותל המערבי. בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשת המדינה / צילום: עינת לברון

צו מניעה נגד מכירה פומבית של סריקות תלת-ממד של אבני הכותל

לטענת המדינה, הצלם שביצע את הצילומים קיבל היתר מטעם "הקרן למורשת הכותל המערבי", אשר הושג בהטעיה ובמרמה תוך הצגת מצג שווא ● עוד נטען שהצלם הספיק כבר למכור סריקות באמצעות מטבעות קריפטו בסכום של כ-7 מיליון שקלים

רחוב אוקספורד, בלונדון / צילום: Shutterstock, Willy Barton

בריטניה נגד ה"אומי": "בוסטר" לכל האוכלוסייה אחרי 3 חודשים בלבד

בעקבות ההתפשטות של וריאנט "אומיקרון" של נגיף הקורונה, הממשלה בבריטניה אימצה מחדש כמה הגבלות שייכנסו לתוקף היום ● ההחלטה המשמעותית ביותר היא אישור חלוקת מנות "בוסטר" שלישיות של החיסון נגד קורונה לכל האוכלוסייה מעל גיל 18 כבר בשבועות הקרובים ● בנוסף, החל מהיום יש בבריטניה חובת לבישת מסכה בתחבורה הציבורית ובחללים סגורים, שעד כה הייתה המלצה בלבד

מכוניות חשמליות בתחנת טעינה / צילום: Shutterstock

הזינוק של כלי הרכב החשמליים: עלייה של כ-700% במסירות בארץ

מתחילת השנה נמסרו בישראל כ-9,600 מכוניות חשמליות, עלייה של כמעט 700% לעומת התקופה המקבילה ● החודש ינחתו בארץ עוד כ-900 רכבי טסלה, שפריקתם באשדוד נדחתה באוקטובר

צילום: Associated Press, David McD Crichlow

ברבדוס נפרדה אתמול מהמלכה אליזבת והפכה לרפובליקה עצמאית

אחרי יותר משלוש מאות שנה תחת שלטון הכתר הבריטי – הפכה אתמול ברבדוס, מדינת האי העשירה ביותר בקריביים, לרפובליקה עצמאית