גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחסומים נופלים ואפילו שומרי הסף בארה"ב משתכנעים: כל הסיבות לנסיקת הביטקוין

קרן סל ראשונה העוקבת אחר חוזים עתידיים למחיר הביטקוין צפויה להתחיל להיסחר בבורסת ניו יורק, לאחר שרשות ניירות ערך של ארה"ב לא הביעה התנגדות ● שער הביטקוין זינק מעל ל–60 אלף דולר ● המהלך יגביר את הלגיטימיות של המטבעות הדיגיטליים, ויקל על משקיעים להשיג חשיפה לתחום

כספומט ביטקוין באל סלוודור / צילום: Reuters, JOSE CABEZAS
כספומט ביטקוין באל סלוודור / צילום: Reuters, JOSE CABEZAS

בסוף השבוע חצה הביטקוין את רף 60 אלף דולר, כאשר הוא מתקרב צעד נוסף אל שיא כל הזמנים שלו, שנקבע באפריל ועמד על 64,863 דולר לביטקוין. הגורם לזינוק היה הערכות כי רשות ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) לא תחסום הנפקת קרן מחקה (ETF) שתעקוב אחרי חוזים עתידיים על מחיר הביטקוין. מה זה בעצם אומר, ומדוע זה משפיע על שער המטבע?

הקרן המחקה על החוזים העתידיים לביטקוין "ProShares Bitcoin Strategy ETF", שצפוייה להתחיל להיסחר השבוע, היא הקרן הראשונה במדינה שתיסחר בבורסה הראשית של ניו יורק, ואחד החידושים העיקריים בה שהיא תהיה פתוחה לכל המשקיעים, ולא רק לגופים מוסדיים או למשקיעים כשירים, שהם בעלי הון עצמי ניכר. הקרן תיסחר תחת הסימן "BITO".

הקרן נרשמה למסחר וביום שני השבוע מסתיימת התקופה בה יכולה ה-SEC להביע התנגדות. ביום חמישי נכתב בציוץ באחד מחשבונות הטוויטר של ה-SEC, כי "לפני השקעה בקרן שמחזיקה חוזים עתידיים על ביטקוין, ודאו שאתם שוקלים בזהירות את הסיכונים והתועלות האפשריים". הלינק המצורף הפנה לאיגרת למשקיעים מחודש יוני שעוסקת בקרנות הסוחרות בחוזי ביטקוין. בשוק פירשו את הציוץ כאילו הרשות לא תתנגד. 

הכלכלה הישנה פוגשת כלכלה חדשה

עולם מטבעות הקריפטו גדל והשתכלל באופן עקבי לאורך העשור האחרון. אם בתחילת העשור הקודם הביטקוין נתפס בעיקר ככלי חתרני להחלפת השיטה הכלכלית הנהוגה, לאט לאט, ובזכות הטכנולוגיה שבבסיסו - הבלוקצ'יין - הרי שבשנים האחרונות המטבעות הקריפטוגרפיים הפכו להיות כלי השקעה מקובל ונפוץ, כחלק מתיק ההשקעות. הביטקוין, המטבע הראשון שהונפק על גבי הבלוקצ'יין, מהווה כיום כ-46% משוויו של כלל שוק המטבעות הדיגיטליים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין משמשת לרישום כל ההעברות במטבע, אך במקום רישום במסד נתונים מרכזי שמנהלת ישות בודדת כגון בנק או ממשלה, כלל המשתתפים ברשת שומרים ורואים את המידע, ומאמתים כל עסקה.

 

הדרך של כניסת המטבעות הדיגטליים כהשקעה לגיטימית בתיק ההשקעות, כוללת יצירת ממשקים בין "הכלכלה החדשה", כלומר הקריפטו, לבין עולם המסחר המסורתי. הבסיס של המטבעות הדיגיטליים הוא כאמור שהם מבוזרים: כלומר, אין ממשלה, כלכלה, או גוף שיכול לווסת או לפקח עליהם. משכך, התפתחו בהם תופעות שונות שמאפיינות שווקים לא מוסדרים, ובהן פרקטיקות מסחר בעייתיות, שימוש במטבעות למטרות הלבנת הון ועמלות גבוהות. ככל שעולם הקריפטו התקרב לעולם למסחר המסורתי - היה צורך באימוץ של כללים וחוקים, על מנת למנוע תופעות שהרגולטורים לא היו מעוניינים בהן. המקום בו הדבר ניכר בצורה החזקה ביותר הוא כללים מתחום הלבנת ההון, שאימוצם חיוני על מנת שיהיה ניתן להעביר כסף שמקורו ברווחים ממסחר בקריפטו לתוך המוסדות הפיננסיים המסורתיים - הבנקים.

מקום נוסף בו הכלכלה המסורתית פוגשת את הכלכלה הישנה הוא שימוש בכלי השקעה מסורתיים על מנת לעקוב אחרי עולם הקריפטו. משקיעים רבים שרוצים להיות חשופים לקריפטו, לא מעוניינים להיכנס לעולם הטכני הנלווה לו: הורדת ארנק, מסחר בבורסות ייעודיות, תשלום עמלות מסחר הגבוהות, צליחת הביורוקרטיה הבנקאית בהשבת הכספים לבנקים והתעסקות בדיווח ובתשלום מס. על כן, התפתחו בשוק ההון המסורתי כלים שמאפשרים חשיפה לעולם הקריפטו, בלי לקנות בפועל את המטבעות עצמם. למשל: קרנות שעוקבות אחרי מחיר הביטקוין.

 

גם כאן בישראל קיים מכשיר כזה, לאחר שבאוגוסט אישר דירקטוריון הבורסה השקה של איגרת חוב צמודת ביטקוין - למשקיעים כשירים ולמוסדיים. האג"ח, שהנפיק בית ההשקעות סילבר קסטל, צמודה למדד "CME CF Bitcoin Real Time Index", שעוקב אחר מחיר הביטקוין. מדובר על אג"ח לשלוש שנים ללא ריבית, כאשר הכספים יוחזקו עם חשיפה מלאה לשער הביטקוין. בעת פדיון הביטקוין, ישולם עבורו התשלום בשקלים, בהתאם לשער הביטקוין במועד הפדיון ובניכוי עמלות.

התהליך של רשות ניירות ערך האמריקאית

במשך תקופה ארוכה מאוד רשות ניירות ערך של ארצות הברית התנגדה להנפקת מכשירי שוק הון אשר עוקבים אחרי מטבעות קריפטו. הטענה הייתה הגנה על המשקיעים, וביתר פירוט: חשש ממניפולציות על שער הביטקוין, וחשש שהגופים ירכשו ביטקוין על מנת לכסות את ההתחייבות שלהם למשקיעים, אך יפלו קורבן למתקפת סייבר בה המטבעות ייגנבו.

"השינוי במדיניות רשות ניירות ערך האמריקאית הוא חלק מתהליך ארוך בו המטבעות הדיגיטליים הופכים יותר ויותר לגיטימיים ומאומצים במדינות שונות", ציין אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון, חברה בת של בית ההשקעות הפועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים. "קרנות מחקות שעוקבות אחרי שער הביטקוין ואחרי מטבעות קריפטו אחרים, כבר הונפקו גם באירופה וגם בקנדה, וזה כנראה מה שיצר לחץ גם על רשות ני"ע האמריקאית. במקביל אנחנו רואים בארה"ב יותר ויותר חברות שמחזיקות קריפטו, וכן רשתות שמקבלות תשלומים בביטקוין. אומנם יש גוף שמבצע בדרך המרה, ובית העסק מקבל דולרים, אך הלקוח משלם בקריפטו. עצם זה שחברות כגון פייפאל מאפשרת לשמור ביטקוין ומטבעות דיגיטליים שונים, על הפלטפורמה שלה, ולהשתמש בהם, זה חלק מהשינוי.

"השינוי שהתרחש בפועל, לא חילחל לשוק ההון המסורתי בארה"ב, כאשר ProShares, שתנפיק את הקרן המחקה הראשונה, הגישה בקשה להנפיק אותה כבר ב-2013. למעשה, עד לאחרונה פעלה רק קרן מחקה אחת בארה"ב, GBTC - של גרייסקייל, שלא אושרה על ידי הרשות ומנהלת כ-40 מיליארד דולר בנכסים. הקרן המחקה נסחרה בבורסות המשניות מעבר למדף (OTC), תחת מגבלות שונות - היא הופנתה רק למשקיעים מוסדיים וכשירים, וכללה תקופת נעילה בה לא ניתן היה לצאת מההשקעה, והיא נסגרה לאחרונה ליצירות חדשות", אמר שטרק.

קרן פתוחה לכולם שעוקבת אחרי חוזים עתידיים

הקרן המחקה לא תחזיק כאמור את המטבע עצמו, אלא תעקוב אחרי חוזים עתידיים על מחירו, שנסחרים בבורסת CME בשיקגו. כך עונה החברה המנפיקה על החשש של רשות ניירות ערך של ארה"ב מפני מתקפת סייבר שתגנוב את נכס הבסיס שעומד בבסיס הקרן, שכן אין נכס בסיס "פיזי", אלא כאמור מעקב אחרי השער שלו. כבר כעת, ישנן מספר חברות קרנות מחקות נוספות שהגישו בקשות להשיק קרנות דומות. בנוסף, בורסת נאסד"ק אישרה למסחר את קרן "Strategy Bitcoin Valkyrie Fund" שהוקמה על ידי Valkyrie, שלא אושרה עדיין על ידי רשות ניירות ערך של ארצות הברית.

עם זאת, קרן מחקה שעוקבת אחרי חוזים עתידיים היא קרן שצריך להבין היטב כיצד פועל המנגנון העומד בבסיסה. "מה שעושה מנהל הקרן המחקה הוא בעצם רכישה של החוזה הקרוב, שנסחר בפרמיה, וכאשר מועד הפקיעה שלו מגיע, הוא מוכר את החוזה, וקונה את החוזה אחריו, כאשר החוזים הם חודשיים. לגלגול הזה יש עלויות, והקרן באופן קבוע משלמת את הפרמיה. רק בגין אותם הגלגולים יש עלויות של כ-12% בשנה, מאחר שהפרמיה בין החודשים עשויה להגיע למינימום של 1%, וזה עשוי לגרוע מהאטרקטיביות של אותן קרנות מחקות. ראינו את זה בתעודות דומות על מחיר הנפט, ומעניין לראות אם זה יכול להתממש גם ביחס לקרנות המחקות שיונפק", ציין שטרק.

עוד כתבות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצר, שאטרסטוק

הפערים בנתונים ומי משלם הכי הרבה: 3 גרפים על שיטת המיסוי בישראל

מחקר חדש של רשות המסים חושף פערים ביחס לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הנוגע להכנסות לפי עשירונים ● ממה נובעים הפערים, איזה עשירון נושא ברוב נטל המס ומי מצליח "להתחמק" ממנו?

מגרש רכבים / צילום: Shutterstock

ישראל עיכבה חידוש זיכיונות יבוא רכב, וסין דורשת הבהרות

סין פנתה רשמית לישראל בדרישה להבהרות אחרי שעיכוב בחידוש רישיונות יבוא, לרבות של מותגים בבעלות ממשלתית סינית, יצר חשש לפגיעה בפעילותם ● רשות התחרות בוחנת הגבלות נוספות על יבואנים גדולים, בעוד המתיחות בין המדינות כבר מתרחבת לזירת הביטחון

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

בינה מלאכותית / צילום: צילום מסך מתוך הצ'אט

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר בדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית, ומשרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים את התוכן שהם מציגים למשתמש ● למרבה ההפתעה, הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

תל אביב ננעלה בעליות קלות; מדד הביטוח זינק בכ-3.5%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● השקל התחזק מול הדולר ● מנורה הופכת לבעלת עניין בקבוצת לוזון ● שתי מניות החלו להיסחר היום בבורסה: אוריון זינקה בכ-17% ביום המסחר הראשון שלה, סוגת עלתה בכ-2% ● מיטב: חוץ מישראל - כמעט בכל המדינות שהורידו ריבית, תשואות האג"ח זינקו ● לראשונה מזה עשור, אין מתאם בין שוק המניות לביטקוין ● בלומברג: עליית הריבית הצפויה ביפן תרחיק משקיעים מנכסי סיכון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה במגמה חיובית; טבע עלתה ב-3%, מניות הגז זינקו

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, בכנס ''בילד'' שנערך בשבוע שעבר / צילום: צילום מסך

17.5 מיליארד דולר: השקעת הענק של מיקרוסופט בהודו

עוד צעד להגשמת חזונה של הודו הפוך למוקד בינלאומי מוביל בתחום ה-AI, הענן והשבבים ● מיקרוסופט מצטרפת לאלפאבית שהודיעה על השקעה של 15 מיליארד דולר במדינה

באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: מקורות דיפלומטיים באירופה מעריכים שישראל תתקוף במהלך שנה הבאה באיראן, הכותרות בגרמניה עסקו בביקור הקנצלר בישראל, ולבנון מנסים לתכנן את היום אחרי סיום המנדט של יוניפי"ל ● כותרות העיתונים בעולם

ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא / צילום: יחצ - רפי דלויה -

"רעננה אינה תפאורה לפריימריז בליכוד": פוצץ אירוע חתימת הסכם הגג בעיר

טקס החתימה הופסק לאחר שראש עיריית רעננה חיים ברוידא סירב שיו"ר הליכוד וסגנה בעיר ישתתפו, ואילו שר הבינוי והשיכון חיים כץ התעקש על נוכחותם ● לפי ההסכם, המדינה צפויה להשקיע 1.75 מיליארד שקל להקמת שכונה חדשה

אילוסטרציה: Shutterstock

המדינה תאסוף דאטה על עובדים ישירות מהמעסיקים. כך זה יעבוד

לפי סעיף חדש בחוק ההסדרים, לטופס 100 שהמעסיקים מגישים למדינה מדי חודש יתווסף סעיף חדש - עיסוק העובד ● לפיכך, המדינה תחזיק לראשונה בנתוני אמת על כל המועסקים במשק ● הוספת הסעיף נועדה לאפשר קבלת החלטות מבוססות יותר ולפתח מענים תעסוקתיים מדויקים ומותאמים לצרכים בשגרה ובמשבר

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

דירה במתנה / אילוסטרציה: Shutterstock

להגן על ההון המשפחתי: האם דירה שאדם קיבל במתנה יכולה להיות על תנאי?

בית המשפט הורה לגבר להחזיר להורי אשתו לשעבר את הסכום שנתנו להם לצורך רכישת דירה ● זאת מכיוון שחתם על "כתב התחייבות" שבו הסכים כי אם יתגרש ישיב להורים את הכסף שקיבל לקניית הדירה

שר התקשורת שלמה קרעי וח''כ גלית דיסטל אטרביאן הדיונים בהוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת היום / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך, השר קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"

לפתיחת דיוני הוועדה בהצעת חוק התקשורת (שידורים) החדש, בהובלת היו"ר ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הגיעו שר התקשורת עצמו וחברי הוועדה מטעם האופוזיציה - אך נוכחות חברי הקואליציה הייתה דלה במיוחד ● ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד: "כל המטרה של החקיקה היא להשתלט על התקשורת החופשית"

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תדמית הפקות

משבר בהגדלות הרמטכ"ל: נתניהו שינה את דעתו, צה"ל מסרב לפשרה

לאחר פגישה לילית עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון, בועז ביסמוט וראש המתנגדים להכשרת הגדלות הרמטכ"ל, ח"כ עמית הלוי, ראש הממשלה עבר לתמוך בפשרה מקיפה שלא כוללת את אישור ההגדלות לפנסיות הגישור ● בצה"ל דוחים את המהלך, והדיון שתוכנן בוועדת החוץ והביטחון בוטל - בעוד המועד שקבע בג"ץ להסדרת החוק מתקרב

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

פרויקט המגורים Riverside של איה במנהטן. בעיגול: אמיר שריקי, בעל השליטה באיה / צילום: מצגת החברה

עם הלוואות בריבית של 17%: יזם הנדל"ן הישראלי מניו יורק שמגייס חוב בת"א

הנהירה לשוק החוב נמשכת: חברת הנדל"ן המניב איה ניו יורק שבשליטת אמיר שריקי, רוצה להנפיק אג"ח בכ–550 מיליון שקל בבורסה המקומית ● תמורת ההנפקה צפויה לשמש לפירעון חובות יקרים עבור שלושה נכסים, בהיקף של כ–140 מיליון דולר