גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחסומים נופלים ואפילו שומרי הסף בארה"ב משתכנעים: כל הסיבות לנסיקת הביטקוין

קרן סל ראשונה העוקבת אחר חוזים עתידיים למחיר הביטקוין צפויה להתחיל להיסחר בבורסת ניו יורק, לאחר שרשות ניירות ערך של ארה"ב לא הביעה התנגדות ● שער הביטקוין זינק מעל ל–60 אלף דולר ● המהלך יגביר את הלגיטימיות של המטבעות הדיגיטליים, ויקל על משקיעים להשיג חשיפה לתחום

כספומט ביטקוין באל סלוודור / צילום: Reuters, JOSE CABEZAS
כספומט ביטקוין באל סלוודור / צילום: Reuters, JOSE CABEZAS

בסוף השבוע חצה הביטקוין את רף 60 אלף דולר, כאשר הוא מתקרב צעד נוסף אל שיא כל הזמנים שלו, שנקבע באפריל ועמד על 64,863 דולר לביטקוין. הגורם לזינוק היה הערכות כי רשות ניירות ערך של ארצות הברית (SEC) לא תחסום הנפקת קרן מחקה (ETF) שתעקוב אחרי חוזים עתידיים על מחיר הביטקוין. מה זה בעצם אומר, ומדוע זה משפיע על שער המטבע?

הקרן המחקה על החוזים העתידיים לביטקוין "ProShares Bitcoin Strategy ETF", שצפוייה להתחיל להיסחר השבוע, היא הקרן הראשונה במדינה שתיסחר בבורסה הראשית של ניו יורק, ואחד החידושים העיקריים בה שהיא תהיה פתוחה לכל המשקיעים, ולא רק לגופים מוסדיים או למשקיעים כשירים, שהם בעלי הון עצמי ניכר. הקרן תיסחר תחת הסימן "BITO".

הקרן נרשמה למסחר וביום שני השבוע מסתיימת התקופה בה יכולה ה-SEC להביע התנגדות. ביום חמישי נכתב בציוץ באחד מחשבונות הטוויטר של ה-SEC, כי "לפני השקעה בקרן שמחזיקה חוזים עתידיים על ביטקוין, ודאו שאתם שוקלים בזהירות את הסיכונים והתועלות האפשריים". הלינק המצורף הפנה לאיגרת למשקיעים מחודש יוני שעוסקת בקרנות הסוחרות בחוזי ביטקוין. בשוק פירשו את הציוץ כאילו הרשות לא תתנגד.

הכלכלה הישנה פוגשת כלכלה חדשה

עולם מטבעות הקריפטו גדל והשתכלל באופן עקבי לאורך העשור האחרון. אם בתחילת העשור הקודם הביטקוין נתפס בעיקר ככלי חתרני להחלפת השיטה הכלכלית הנהוגה, לאט לאט, ובזכות הטכנולוגיה שבבסיסו - הבלוקצ'יין - הרי שבשנים האחרונות המטבעות הקריפטוגרפיים הפכו להיות כלי השקעה מקובל ונפוץ, כחלק מתיק ההשקעות. הביטקוין, המטבע הראשון שהונפק על גבי הבלוקצ'יין, מהווה כיום כ-46% משוויו של כלל שוק המטבעות הדיגיטליים. טכנולוגיית הבלוקצ'יין משמשת לרישום כל ההעברות במטבע, אך במקום רישום במסד נתונים מרכזי שמנהלת ישות בודדת כגון בנק או ממשלה, כלל המשתתפים ברשת שומרים ורואים את המידע, ומאמתים כל עסקה.

 

הדרך של כניסת המטבעות הדיגטליים כהשקעה לגיטימית בתיק ההשקעות, כוללת יצירת ממשקים בין "הכלכלה החדשה", כלומר הקריפטו, לבין עולם המסחר המסורתי. הבסיס של המטבעות הדיגיטליים הוא כאמור שהם מבוזרים: כלומר, אין ממשלה, כלכלה, או גוף שיכול לווסת או לפקח עליהם. משכך, התפתחו בהם תופעות שונות שמאפיינות שווקים לא מוסדרים, ובהן פרקטיקות מסחר בעייתיות, שימוש במטבעות למטרות הלבנת הון ועמלות גבוהות. ככל שעולם הקריפטו התקרב לעולם למסחר המסורתי - היה צורך באימוץ של כללים וחוקים, על מנת למנוע תופעות שהרגולטורים לא היו מעוניינים בהן. המקום בו הדבר ניכר בצורה החזקה ביותר הוא כללים מתחום הלבנת ההון, שאימוצם חיוני על מנת שיהיה ניתן להעביר כסף שמקורו ברווחים ממסחר בקריפטו לתוך המוסדות הפיננסיים המסורתיים - הבנקים.

מקום נוסף בו הכלכלה המסורתית פוגשת את הכלכלה הישנה הוא שימוש בכלי השקעה מסורתיים על מנת לעקוב אחרי עולם הקריפטו. משקיעים רבים שרוצים להיות חשופים לקריפטו, לא מעוניינים להיכנס לעולם הטכני הנלווה לו: הורדת ארנק, מסחר בבורסות ייעודיות, תשלום עמלות מסחר הגבוהות, צליחת הביורוקרטיה הבנקאית בהשבת הכספים לבנקים והתעסקות בדיווח ובתשלום מס. על כן, התפתחו בשוק ההון המסורתי כלים שמאפשרים חשיפה לעולם הקריפטו, בלי לקנות בפועל את המטבעות עצמם. למשל: קרנות שעוקבות אחרי מחיר הביטקוין.

 

גם כאן בישראל קיים מכשיר כזה, לאחר שבאוגוסט אישר דירקטוריון הבורסה השקה של איגרת חוב צמודת ביטקוין - למשקיעים כשירים ולמוסדיים. האג"ח, שהנפיק בית ההשקעות סילבר קסטל, צמודה למדד "CME CF Bitcoin Real Time Index", שעוקב אחר מחיר הביטקוין. מדובר על אג"ח לשלוש שנים ללא ריבית, כאשר הכספים יוחזקו עם חשיפה מלאה לשער הביטקוין. בעת פדיון הביטקוין, ישולם עבורו התשלום בשקלים, בהתאם לשער הביטקוין במועד הפדיון ובניכוי עמלות.

התהליך של רשות ניירות ערך האמריקאית

במשך תקופה ארוכה מאוד רשות ניירות ערך של ארצות הברית התנגדה להנפקת מכשירי שוק הון אשר עוקבים אחרי מטבעות קריפטו. הטענה הייתה הגנה על המשקיעים, וביתר פירוט: חשש ממניפולציות על שער הביטקוין, וחשש שהגופים ירכשו ביטקוין על מנת לכסות את ההתחייבות שלהם למשקיעים, אך יפלו קורבן למתקפת סייבר בה המטבעות ייגנבו.

"השינוי במדיניות רשות ניירות ערך האמריקאית הוא חלק מתהליך ארוך בו המטבעות הדיגיטליים הופכים יותר ויותר לגיטימיים ומאומצים במדינות שונות", ציין אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון, חברה בת של בית ההשקעות הפועלת בתחום הנכסים הדיגיטליים. "קרנות מחקות שעוקבות אחרי שער הביטקוין ואחרי מטבעות קריפטו אחרים, כבר הונפקו גם באירופה וגם בקנדה, וזה כנראה מה שיצר לחץ גם על רשות ני"ע האמריקאית. במקביל אנחנו רואים בארה"ב יותר ויותר חברות שמחזיקות קריפטו, וכן רשתות שמקבלות תשלומים בביטקוין. אומנם יש גוף שמבצע בדרך המרה, ובית העסק מקבל דולרים, אך הלקוח משלם בקריפטו. עצם זה שחברות כגון פייפאל מאפשרת לשמור ביטקוין ומטבעות דיגיטליים שונים, על הפלטפורמה שלה, ולהשתמש בהם, זה חלק מהשינוי.

"השינוי שהתרחש בפועל, לא חילחל לשוק ההון המסורתי בארה"ב, כאשר ProShares, שתנפיק את הקרן המחקה הראשונה, הגישה בקשה להנפיק אותה כבר ב-2013. למעשה, עד לאחרונה פעלה רק קרן מחקה אחת בארה"ב, GBTC - של גרייסקייל, שלא אושרה על ידי הרשות ומנהלת כ-40 מיליארד דולר בנכסים. הקרן המחקה נסחרה בבורסות המשניות מעבר למדף (OTC), תחת מגבלות שונות - היא הופנתה רק למשקיעים מוסדיים וכשירים, וכללה תקופת נעילה בה לא ניתן היה לצאת מההשקעה, והיא נסגרה לאחרונה ליצירות חדשות", אמר שטרק.

קרן פתוחה לכולם שעוקבת אחרי חוזים עתידיים

הקרן המחקה לא תחזיק כאמור את המטבע עצמו, אלא תעקוב אחרי חוזים עתידיים על מחירו, שנסחרים בבורסת CME בשיקגו. כך עונה החברה המנפיקה על החשש של רשות ניירות ערך של ארה"ב מפני מתקפת סייבר שתגנוב את נכס הבסיס שעומד בבסיס הקרן, שכן אין נכס בסיס "פיזי", אלא כאמור מעקב אחרי השער שלו. כבר כעת, ישנן מספר חברות קרנות מחקות נוספות שהגישו בקשות להשיק קרנות דומות. בנוסף, בורסת נאסד"ק אישרה למסחר את קרן "Strategy Bitcoin Valkyrie Fund" שהוקמה על ידי Valkyrie, שלא אושרה עדיין על ידי רשות ניירות ערך של ארצות הברית.

עם זאת, קרן מחקה שעוקבת אחרי חוזים עתידיים היא קרן שצריך להבין היטב כיצד פועל המנגנון העומד בבסיסה. "מה שעושה מנהל הקרן המחקה הוא בעצם רכישה של החוזה הקרוב, שנסחר בפרמיה, וכאשר מועד הפקיעה שלו מגיע, הוא מוכר את החוזה, וקונה את החוזה אחריו, כאשר החוזים הם חודשיים. לגלגול הזה יש עלויות, והקרן באופן קבוע משלמת את הפרמיה. רק בגין אותם הגלגולים יש עלויות של כ-12% בשנה, מאחר שהפרמיה בין החודשים עשויה להגיע למינימום של 1%, וזה עשוי לגרוע מהאטרקטיביות של אותן קרנות מחקות. ראינו את זה בתעודות דומות על מחיר הנפט, ומעניין לראות אם זה יכול להתממש גם ביחס לקרנות המחקות שיונפק", ציין שטרק.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

השופט יצחק עמית בכנס ההסמכה לעריכת דין

השופט יצחק עמית בכנס עורכי הדין החדשים: "מערכת המשפט תחת מתקפה של ממש"

את הדברים הנוקבים אמר השופט עמית בטקס ההסמכה לעריכת דין שהתקיים הערב (ה') בירושלים ● "אם מי שנמצא בעמדת כוח או השפעה מרשה לעצמו להתעלם מהכרעה שיפוטית שאינה לרוחו, מדוע שאזרח מן היישוב יראה עצמו מחויב לה?"

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?