גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פורסם פרק נוסף ב"תיקי פייסבוק": כך כשלו מנגנוני הבקרה העצמית

פייסבוק הודיעה כי עד סוף 2019 תאכוף את חוקיה ברשת באמצעות בינה מלאכותית שתדע לזהות תכנים בעייתיים כמו שיח שנאה, אלימות קשה ומשתמשים קטינים ● אלא שבפועל האלגוריתם שפותח לא מצליח אפילו להבדיל בין קרבות תרנגולים לתאונות דרכים

מנכ''ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג / צילום: Associated Press
מנכ''ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג / צילום: Associated Press

בוול סטריט ג'ורנל מפרסמים פרק נוסף בתחקיר הענק שלהם על פייסבוק, "The Facebook Files", והפעם על השימוש של החברה בבינה מלאכותית בשביל לאכוף את החוקים שלה ברחבי הזירה. למעשה, בכירי פייסבוק אמרו בעבר כי בינה מלאכותית אמורה לטפל ברשת החברתית בתכנים בעייתיים כמו שיח שנאה, אלימות קשה ומשתמשים קטינים.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, אמר בעבר שהוא מצפה שפייסבוק תשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות את "הרוב המכריע של תוכן בעייתי" עד סוף 2019. עם זאת, עובדי החברה אומרים כי החברה מצליחה להסיר רק שבריר מהפוסטים שמפרים את מדיניות שיח השנאה של החברה, כשמדברים על אחוז נמוך בעל ספרה אחת. על פי התחקיר, אם האלגוריתם לא בטוח מספיק שהתוכן מפר את הכללים, התוכן יוצג למשתמשים בתדירה נמוכה, וחשבונות שפרסמו את התוכן לא ייענשו.

על פי המסמכים הפנימיים של פייסבוק, הבינה המלאכותית לא מצליחה לזהות בעקביות סרטוני יריות בגוף ראשון, גזענות ואפילו - הבינה המלאכותית לא הצליחה להבדיל בין קרבות תרנגולים לתאונות דרכים. על פי הדוגמאות - הבינה המלאכותית החמיצה סרטוני ירי וסרטונים של תאונות דרכים עם מחזות קשים. הבינה המלאכותית אף החמיצה איומי אלימים שהופנו כלפי ילדים טרנסג'נדרים. הבינה המלאכותית סימנה סרטון של שטיפת מכוניות כסרטון יריות בגוף ראשון.

פייסבוק קיצצה בודקי תוכן אנושיים 

כדי להבין את העניין, לפייסבוק יש אלגוריתמים שעושים את החיפוש והבדיקה בתכנים השונים והם נקראים classifiers - מסווגים. אם פייסבוק בטוחה שהתוכן מפר את החוקים שלה, אפשר להסיר את התוכן המדובר. על פי התחקיר, בתחומים כמו ספאם, המסווגים האלו עובדים טוב. אבל לעיתים קרובות בבעיות רגישות או מורכבות מבחינה תרבותית - המסווגים עובדים פחות טוב. "המסווגים דומים לתלמידי בית ספר יסודי והם זקוקים למורים (בודקים אנושיים) כדי לצמוח לדוקטורט", כתב מהנדס פייסבוק בדיון במערכת הפנימית של פייסבוק בדיון על עליית שיח השנאה בזירה.

המסמכים מצביעים על כך שפייסבוק קיצצה לפני שנתיים את הזמן שבודקי תוכן אנושיים בחנו בתלונות משתמשים על שיח שנאה ואף ביצעה כמה שינויים שהפחיתו את מספר התלונות באופן כללי. אז, בשנת 2019, פייסבוק עשתה בקרת עלויות על שיח שנאה, כדי לחסוך כסף. היא גילתה שהצוותים האנושיים עולים לה 104 מיליון דולר בשנה, כך על פי מסמך פנימי. "במסגרת התקציב הכולל שלנו, שיח שנאה הוא ללא ספק הבעיה היקרה ביותר". מהלך כזה כמובן מוביל את פייסבוק להיות תלויה יותר באכיפה מצד בינה מלאכותית.

דובר פייסבוק אמר שהכספים שהועברו יועדו כדי להעסיק אנשים נוספים להכשרת האלגוריתמים של פייסבוק וכי התקציב הכולל נשאר יציב ודומה.

המסמכים מראים שכ-75% מהעלויות נבעו מהעסקת אנשים לבדיקת תלונות של משתמשים, שרובם המכריע לא נחשב כשיח שנאה לאחר הבדיקה. בשנת 2019, מעבר לקיצוץ השעות הדובר, החברה החלה להשתמש באלגוריתם בינה מלאכותית שהוביל אותה להתעלם מאחוז גדול יותר של דיווחי משתמשים. לפי הדיווח, פייסבוק הוסיפה כל מיני מכשולים לתהליך הדיווח על התלונות. במענה לכך, דובר החברה סטון אומר שהם לא עשו זאת כדי לשנות את שיעור הדיווחים או להגביל, אלא כדי להפוך את מערכת הדיווחים ליעילה יותר.

מדען בכיר בפייסבוק, שאחראי לשמור על פייסבוק מתכנים בעיתיים, כתב ב-2019 שהחברה לא באמת קרובה להצליח להתמודד עם כל התוכן בצורה מהימנה. "הבעיה היא שאין לנו ואולי אף פעם לא יהיה לנו מודל שתופס אפילו את רוב הפגיעות, במיוחד בתחומים רגישים", כתב. הוא העריך שהמערכות האוטומטיות הסירו פוסטים שהפרו את הכללים, אך יצרו רק 2% מהצפיות על שיח שנאה ברשת החברתית. "ההערכות האחרונות מצביעות על כך שאם לא יהיה שינוי משמעותי באסטרטגיה, יהיה קשה מאוד לשפר זאת מעבר ל-20%-10% בטווח הקצר", הוסיף.

במרץ השנה, כל על פי התחקיר, צוות אחר של עובדי פייסבוק הסיק מסקנה דומה. המערכות הללו מסירות פוסטים שהניבו בין 5%-3% מהצפיות בשיח שנאה בזירה, ו-0.6% מכלל התכנים שמפרים את מדיניות פייסבוק בנושאי אלימות והסתה.

דובר החברה, אנדי סטון, אומר שהאחוזים המדוברים התייחסו לפוסטים שהוסרו באמצעות בינה מלאכותית, אבל לא כללו פעולות אחרות שהחברה נוקטת כדי לצמצם את מספר האנשים שצופים בדיבור שנאה. פייסבוק אומרת שכיום חמש צפיות מתוך כל עשרת אלפים צפיות - כללו דיבור שנאה, שיפור מכ-10 מתוך עשרת אלפים באמצע 2020. עוד הוסיפה פייסבוק שהיא מסירה פי 15 יורת תכנים בעייתיים מאשר בשנת 2017.

החברה נזהרת מאכיפת יתר

גיא רוזן, בכיר בחברה האחראי על תחום היושרה, פרסם פוסט בבלוג החברה שבו נכתב כי מבחינתם זה המדד החשוב ביותר - כי זה מייצג "את מה שפספסנו ואת מה שאנשים ראו, וזה המדד העיקרי שאנו נותנים לו דין וחשבון. והצלחנו להקטין אותו וזהו הדרך שבה אנו מתקדמים". רוזן אמר שהמסמכים שנבדקו בג'ורנל הם מיושנים, אבל הם עזרו לחברה לחשוב בצורה רחבה יותר על איך מנהלים את הבינה המלאכותית וההשפעה על התוכן.

לפי המסמכים, פייסבוק עשתה סקר וגילתה שמשתמשים ברחבי העולם מעדיפים שיורידו להם את התוכן בטעות, מאשר שיצפו בתוכן בעייתי כמו שיח שנאה. עם זאת, למרות פעולות האכיפה המינימליות של פייסבוק, החברה נזהרת מאכיפת יתר - משמע שלא לאכוף יותר מדי פוסטים, כדי לא להסיר בטעות פוסטים שלא עוברים על החוקים. על פי אנשים שמכירים את הנושא, מהנדסי החברה מעדיפים להכשיר מודלים שיאפשרו יותר שיח שנאה מאשר לקבל תגובות שווא.

בשנת 2018, מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקברג אמר בוועדה בסנאט שהוא אופטימי כי בתוך עשר שנים יהיו לפייסבוק כלי AI מפותחים לאיתור פרואקטיבי של רוב שיח השנאה. שנתיים לאחר מכן, בחודש יולי, הוא אמר: "מבחינת המאבק בשנאה, בנינו מערכות מתוחכמות באמת".

בנוסף, הבינה המלאכותית צריכה להיות יעילה גם בשפות אחרות שהן לא אנגלית. על פי תזכיר מ-2020, עובדי פייסבוק דנו על יצירת מסווג של דיבור שנאה לניבים בערבית. אבל המערכת התקשתה בערבית סטנדרטית בגלל חוסר במידע שאפשר ללמוד ממנו. "אין להם מספיק תוכן כדי להכשיר ולתחזק את המסווג הערבי כרגע, שלא לדבר על תקלות", כתב אחד העובדים בנושא.

בחודש ינואר, עובד בפייסבוק דיווח ששיח שנאה הוא אחת מקטגוריות ההתעללות באפגניסטן, אבל החברה נקטה צעדים נגד 0.23% בלבד ממה שמעריכים כתוכן שיח השנאה במדינה. במרץ, עובדים שעבדו על הבחירות בהודו אמרו ששיח שנאה מהווה סיכון גדול באסאם, שם גוברת האלימות כלפי מוסלמים וקבוצות אתניות אחרות. על פי מסמך תכנון, "אסאם מעוררת דאגה מיוחדת מכיוון שאין לנו מסווגי שיח שנאה שם", כך נכתב.

תגובה לפרסום כתב רוזן בבלוג החברה: "נעשה שימוש בנתונים שנשלפו ממסכים שהודלפו ליצירת נרטיב שהטכנולוגיה שבה אנו משתמשים כדי להילחם בשיח שנאה אינה מספקת וכי אנו לא מייצגים בכוונה את ההתקדמות שלנו. זה לא נכון. אנחנו לא רוצים לראות שנאה בזירה שלנו, וכך גם המשתמשים והמפרסמים, ואנחנו שקופים לגבי עבדותנו להסיר אותה. מה שהמסמכים מדגמים הוא שעבודת היושרה שלנו היא מסע רב שנתי. אף שלעולם לא נהיה מושלמים, הצוותים שלנו עובדים ללא הרף על פיתוח מערכות, זיהוי בעיות ובניית פתרונות.

"כשהתחלנו לדווח על המדדים שלנו על שיח שנאה, רק כ-24% מהתכנים שהסרנו זוהו באופן יזום על ידי המערכות שלנו. רוב מה שהסרנו נמצא על ידי המשתמשים. כעת המספר הזה הוא מעל ל-97%".

עוד כתבות

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה