גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פורסם פרק נוסף ב"תיקי פייסבוק": כך כשלו מנגנוני הבקרה העצמית

פייסבוק הודיעה כי עד סוף 2019 תאכוף את חוקיה ברשת באמצעות בינה מלאכותית שתדע לזהות תכנים בעייתיים כמו שיח שנאה, אלימות קשה ומשתמשים קטינים ● אלא שבפועל האלגוריתם שפותח לא מצליח אפילו להבדיל בין קרבות תרנגולים לתאונות דרכים

מנכ''ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג / צילום: Associated Press
מנכ''ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג / צילום: Associated Press

בוול סטריט ג'ורנל מפרסמים פרק נוסף בתחקיר הענק שלהם על פייסבוק, "The Facebook Files", והפעם על השימוש של החברה בבינה מלאכותית בשביל לאכוף את החוקים שלה ברחבי הזירה. למעשה, בכירי פייסבוק אמרו בעבר כי בינה מלאכותית אמורה לטפל ברשת החברתית בתכנים בעייתיים כמו שיח שנאה, אלימות קשה ומשתמשים קטינים.

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק, אמר בעבר שהוא מצפה שפייסבוק תשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות את "הרוב המכריע של תוכן בעייתי" עד סוף 2019. עם זאת, עובדי החברה אומרים כי החברה מצליחה להסיר רק שבריר מהפוסטים שמפרים את מדיניות שיח השנאה של החברה, כשמדברים על אחוז נמוך בעל ספרה אחת. על פי התחקיר, אם האלגוריתם לא בטוח מספיק שהתוכן מפר את הכללים, התוכן יוצג למשתמשים בתדירה נמוכה, וחשבונות שפרסמו את התוכן לא ייענשו.

על פי המסמכים הפנימיים של פייסבוק, הבינה המלאכותית לא מצליחה לזהות בעקביות סרטוני יריות בגוף ראשון, גזענות ואפילו - הבינה המלאכותית לא הצליחה להבדיל בין קרבות תרנגולים לתאונות דרכים. על פי הדוגמאות - הבינה המלאכותית החמיצה סרטוני ירי וסרטונים של תאונות דרכים עם מחזות קשים. הבינה המלאכותית אף החמיצה איומי אלימים שהופנו כלפי ילדים טרנסג'נדרים. הבינה המלאכותית סימנה סרטון של שטיפת מכוניות כסרטון יריות בגוף ראשון.

פייסבוק קיצצה בודקי תוכן אנושיים 

כדי להבין את העניין, לפייסבוק יש אלגוריתמים שעושים את החיפוש והבדיקה בתכנים השונים והם נקראים classifiers - מסווגים. אם פייסבוק בטוחה שהתוכן מפר את החוקים שלה, אפשר להסיר את התוכן המדובר. על פי התחקיר, בתחומים כמו ספאם, המסווגים האלו עובדים טוב. אבל לעיתים קרובות בבעיות רגישות או מורכבות מבחינה תרבותית - המסווגים עובדים פחות טוב. "המסווגים דומים לתלמידי בית ספר יסודי והם זקוקים למורים (בודקים אנושיים) כדי לצמוח לדוקטורט", כתב מהנדס פייסבוק בדיון במערכת הפנימית של פייסבוק בדיון על עליית שיח השנאה בזירה.

המסמכים מצביעים על כך שפייסבוק קיצצה לפני שנתיים את הזמן שבודקי תוכן אנושיים בחנו בתלונות משתמשים על שיח שנאה ואף ביצעה כמה שינויים שהפחיתו את מספר התלונות באופן כללי. אז, בשנת 2019, פייסבוק עשתה בקרת עלויות על שיח שנאה, כדי לחסוך כסף. היא גילתה שהצוותים האנושיים עולים לה 104 מיליון דולר בשנה, כך על פי מסמך פנימי. "במסגרת התקציב הכולל שלנו, שיח שנאה הוא ללא ספק הבעיה היקרה ביותר". מהלך כזה כמובן מוביל את פייסבוק להיות תלויה יותר באכיפה מצד בינה מלאכותית.

דובר פייסבוק אמר שהכספים שהועברו יועדו כדי להעסיק אנשים נוספים להכשרת האלגוריתמים של פייסבוק וכי התקציב הכולל נשאר יציב ודומה.

המסמכים מראים שכ-75% מהעלויות נבעו מהעסקת אנשים לבדיקת תלונות של משתמשים, שרובם המכריע לא נחשב כשיח שנאה לאחר הבדיקה. בשנת 2019, מעבר לקיצוץ השעות הדובר, החברה החלה להשתמש באלגוריתם בינה מלאכותית שהוביל אותה להתעלם מאחוז גדול יותר של דיווחי משתמשים. לפי הדיווח, פייסבוק הוסיפה כל מיני מכשולים לתהליך הדיווח על התלונות. במענה לכך, דובר החברה סטון אומר שהם לא עשו זאת כדי לשנות את שיעור הדיווחים או להגביל, אלא כדי להפוך את מערכת הדיווחים ליעילה יותר.

מדען בכיר בפייסבוק, שאחראי לשמור על פייסבוק מתכנים בעיתיים, כתב ב-2019 שהחברה לא באמת קרובה להצליח להתמודד עם כל התוכן בצורה מהימנה. "הבעיה היא שאין לנו ואולי אף פעם לא יהיה לנו מודל שתופס אפילו את רוב הפגיעות, במיוחד בתחומים רגישים", כתב. הוא העריך שהמערכות האוטומטיות הסירו פוסטים שהפרו את הכללים, אך יצרו רק 2% מהצפיות על שיח שנאה ברשת החברתית. "ההערכות האחרונות מצביעות על כך שאם לא יהיה שינוי משמעותי באסטרטגיה, יהיה קשה מאוד לשפר זאת מעבר ל-20%-10% בטווח הקצר", הוסיף.

במרץ השנה, כל על פי התחקיר, צוות אחר של עובדי פייסבוק הסיק מסקנה דומה. המערכות הללו מסירות פוסטים שהניבו בין 5%-3% מהצפיות בשיח שנאה בזירה, ו-0.6% מכלל התכנים שמפרים את מדיניות פייסבוק בנושאי אלימות והסתה.

דובר החברה, אנדי סטון, אומר שהאחוזים המדוברים התייחסו לפוסטים שהוסרו באמצעות בינה מלאכותית, אבל לא כללו פעולות אחרות שהחברה נוקטת כדי לצמצם את מספר האנשים שצופים בדיבור שנאה. פייסבוק אומרת שכיום חמש צפיות מתוך כל עשרת אלפים צפיות - כללו דיבור שנאה, שיפור מכ-10 מתוך עשרת אלפים באמצע 2020. עוד הוסיפה פייסבוק שהיא מסירה פי 15 יורת תכנים בעייתיים מאשר בשנת 2017.

החברה נזהרת מאכיפת יתר

גיא רוזן, בכיר בחברה האחראי על תחום היושרה, פרסם פוסט בבלוג החברה שבו נכתב כי מבחינתם זה המדד החשוב ביותר - כי זה מייצג "את מה שפספסנו ואת מה שאנשים ראו, וזה המדד העיקרי שאנו נותנים לו דין וחשבון. והצלחנו להקטין אותו וזהו הדרך שבה אנו מתקדמים". רוזן אמר שהמסמכים שנבדקו בג'ורנל הם מיושנים, אבל הם עזרו לחברה לחשוב בצורה רחבה יותר על איך מנהלים את הבינה המלאכותית וההשפעה על התוכן.

לפי המסמכים, פייסבוק עשתה סקר וגילתה שמשתמשים ברחבי העולם מעדיפים שיורידו להם את התוכן בטעות, מאשר שיצפו בתוכן בעייתי כמו שיח שנאה. עם זאת, למרות פעולות האכיפה המינימליות של פייסבוק, החברה נזהרת מאכיפת יתר - משמע שלא לאכוף יותר מדי פוסטים, כדי לא להסיר בטעות פוסטים שלא עוברים על החוקים. על פי אנשים שמכירים את הנושא, מהנדסי החברה מעדיפים להכשיר מודלים שיאפשרו יותר שיח שנאה מאשר לקבל תגובות שווא.

בשנת 2018, מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקברג אמר בוועדה בסנאט שהוא אופטימי כי בתוך עשר שנים יהיו לפייסבוק כלי AI מפותחים לאיתור פרואקטיבי של רוב שיח השנאה. שנתיים לאחר מכן, בחודש יולי, הוא אמר: "מבחינת המאבק בשנאה, בנינו מערכות מתוחכמות באמת".

בנוסף, הבינה המלאכותית צריכה להיות יעילה גם בשפות אחרות שהן לא אנגלית. על פי תזכיר מ-2020, עובדי פייסבוק דנו על יצירת מסווג של דיבור שנאה לניבים בערבית. אבל המערכת התקשתה בערבית סטנדרטית בגלל חוסר במידע שאפשר ללמוד ממנו. "אין להם מספיק תוכן כדי להכשיר ולתחזק את המסווג הערבי כרגע, שלא לדבר על תקלות", כתב אחד העובדים בנושא.

בחודש ינואר, עובד בפייסבוק דיווח ששיח שנאה הוא אחת מקטגוריות ההתעללות באפגניסטן, אבל החברה נקטה צעדים נגד 0.23% בלבד ממה שמעריכים כתוכן שיח השנאה במדינה. במרץ, עובדים שעבדו על הבחירות בהודו אמרו ששיח שנאה מהווה סיכון גדול באסאם, שם גוברת האלימות כלפי מוסלמים וקבוצות אתניות אחרות. על פי מסמך תכנון, "אסאם מעוררת דאגה מיוחדת מכיוון שאין לנו מסווגי שיח שנאה שם", כך נכתב.

תגובה לפרסום כתב רוזן בבלוג החברה: "נעשה שימוש בנתונים שנשלפו ממסכים שהודלפו ליצירת נרטיב שהטכנולוגיה שבה אנו משתמשים כדי להילחם בשיח שנאה אינה מספקת וכי אנו לא מייצגים בכוונה את ההתקדמות שלנו. זה לא נכון. אנחנו לא רוצים לראות שנאה בזירה שלנו, וכך גם המשתמשים והמפרסמים, ואנחנו שקופים לגבי עבדותנו להסיר אותה. מה שהמסמכים מדגמים הוא שעבודת היושרה שלנו היא מסע רב שנתי. אף שלעולם לא נהיה מושלמים, הצוותים שלנו עובדים ללא הרף על פיתוח מערכות, זיהוי בעיות ובניית פתרונות.

"כשהתחלנו לדווח על המדדים שלנו על שיח שנאה, רק כ-24% מהתכנים שהסרנו זוהו באופן יזום על ידי המערכות שלנו. רוב מה שהסרנו נמצא על ידי המשתמשים. כעת המספר הזה הוא מעל ל-97%".

עוד כתבות

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי

התגובה בשווקים, ומה יעשה בנק ישראל? ליאו ליידרמן מנתח את הורדת הריבית של הפד

לאחר תשעה חודשים של המתנה, הפד הוריד את הריבית, והשאלה הגדולה היא מה צפוי בהמשך ● פרופ' ליאו ליידרמן מנתח את ההשפעות הצפויות על הבורסה האמריקאית, מעריך שבנק ישראל יכול לנקוט צעד דומה בסוף החודש, ומתייחס לפער הריביות ההיסטורי שייפתח בין המדינות

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ישראל בדרך לפער ריביות היסטורי מול ארה"ב: כך זה ישפיע על המשק

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועפ"י ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

פיגוע במעבר אלנבי / צילום: מד''א

שני נרצחים במעבר אלנבי. המחבל: נהג ירדני במשאית שיועדה לעזה

במערכת הביטחון מעריכים שהמחבל הוא חייל בצבא ירדן ● מקורות בממשלת איחוד האמירויות הערביות מסרו כי המדינה שוקלת להוריד את דרגת הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל אם יהיה סיפוח ● שגרירות סין בישראל תקפה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם סין וקטאר פועלות להטיל "מצור" על ישראל ● בכיר במערכת הביטחון הודה: "לא יודעים איפה החטופים" ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בית הדין הרבני באמירה תקדימית: ניתן לחייב בעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים

באמירה יוצאת דופן, בית הדין הרבני ציין כי במקרה בו יוגש הליך גירושים חדש המבוסס על עילה, קיימת אסמכתא הלכתית להמשך חיוב הבעל במזונות אישה גם לאחר הגירושים, עד לקבלת חלקה ברכוש 

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

החברות שיבטחו את כל צי הרכב של המדינה

החשכ"ל הודיע כי WeSure ומגדל זכו במכרז לביטוח רכבי עובדי המדינה וגמלאיה לשנת 2026 ● שתי החברות יבטחו למעלה מ-70 אלף כלי רכב, בהיקף כספי מוערך של למעלה מ-350 מיליון שקל ● בעקבות המכרז, עובדי המדינה יזכו ברובם להוזלת הפרמיה בעת חידוש הפוליסה הקרוב

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה בתל אביב; טאואר וקמטק מתחזקות, הביטחוניות נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפדרל ריזרב הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, תוך שהוא צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

כבד שומני | אילוסטרציה: shutterstock

חברת ביומד ישראלית שהוקמה ע"י יוצאי טבע נרכשת בעד 3.5 מיליארד דולר

תאגיד רוש ירכוש את חברת 89bio תמורת 2.4 מיליארד דולר מיידית, עם אופציה להכנסות נוספות עד סכום כולל לעסקה של 3.5 מיליארד דולר ● 89bio פועלת בשוק הענק של כבד שומני, אך רוש מתעניינת לא פחות במוצר של החברה לטיפול גם במחלות נוספות